נחמה אקספרס

"לַאיְיקָא פְּרוֹאַסְטִיאָה" (פרברים עממיים) מאת: סוטיריה בלו. קול המעמד העובד שיר הנושא מתוך האלבום האייקוני "פרברים עממיים" (Laika Proastia) שראה אור בשנת 1980, נוגע בלב הוויית החיים היוונית. את הלחן העמוק חיבר המלחין איליאס אנדריופולוס למילותיו של המשורר מיכאליס בורבוליס. הטקסט מתאר במודגש לילה קר, גשום וקשה בחדר קטן, מלא בדאגות של חובות ופרנסה אל מול יום העבודה התובעני שמחכה למחרת - דיוקן חשוף ומלא חמלה של קשיי יום-יום. את השיר מבצעת בקולה העמוק סוטיריה בלו (Sotiria Bellou) - אחת המבצעות החשובות של מוזיקת הלאיקו היוונית, שמייצגת בשירתה את סבלם, גאוותם וכאבם של אנשי מעמד הפועלים והשוליים. תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=qwcrx4Ga7TE

"פָּרַסְטְרָטִיסָה גְּיָה סֶנָה" (סטיתי מדרכי למענך) מאת: סטליוס קזנג'ידיס. Στέλιος Καζαντζίδης - Παραστράτησα για σένα השיר "Παραστράτησα για σένα" ("סטיתי מדרכי בשבילך") הוא קלאסיקת לאיקו יוונית משנות ה-50, שהולחנה ונכתבה על ידי באביס בקאליס ובוצעה בקולו המונומנטלי של סטליוס קזנג'ידיס. השיר, שמלווה במקצב יווני אותנטי וכבד, מביא לידי ביטוי את סגנונו המלנכולי והמיוסר של קזנג'ידיס, ומספר על אדם שהרס את חייו, איבד את דרכו והקריב את עקרונותיו למען אהבה נכזבת שהותירה אותו פגוע ובודד. היצירה נחשבת לפנינה נוסטלגית אהובה בקרב חובבי המוזיקה היוונית הפולקלורית, המייצגת נאמנה את תור הזהב של המוזיקה העממית ביוון ואת הכאב האנושי החשוף. תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=9Z4NmlwVHvo

בשיר "אילת", הבית הראשון לוקח אותנו ישירות אל ההיסטוריה התנ"כית והמפוארת של העיר, ומחבר בין העבר העתיק להווה: *"כבר מזמן שלמה המלך החכם מכל אדם* *תר את ההרים האלה את הים ואת סודם* *ספינותיו נשאו אליה כסף ואוצרות זהב* *דרך הבשמים עדיה משאות שנהב."* התייחסות זו נשענת על היסטוריה תנ"כית מרתקת, המחברת את אילת לימי הזוהר של ממלכת ישראל המאוחדת: 🚢 נמל עציון גבר וצי הספינות של שלמה לפי ספר מלכים (מלכים א', ט'), שלמה המלך זיהה את הפוטנציאל האסטרטגי העצום של מפרץ אילת כחלון הראווה של הממלכה לכיוון דרום ומזרח. הוא הקים שם נמל ימי שנקרא עציון גבר (הסמוכה לאילת המקראית): > *"וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן-גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת-אֵילוֹת... עַל-שְׂפַת יַם-סוּף"* > השיר מתאר בדיוק את התנועה הימית הזו – ספינות המסחר של שלמה, שהופעלו בסיוע ספנים פניקים מנוסים ששלח חירם מלך צור, הפליגו מהנמל הדרומי הזה וחזרו אליו כשהן עמוסות כל טוב. 💰 אופיר, זהב ושנהב הטקסט של השיר מזכיר נשיאת "כסף ואוצרות זהב" ו"משאות שנהב". בתנ"ך מתואר כי הספינות הפליגו למקום שנקרא אופיר (המזוהה לעיתים עם אזור קרן אפריקה או הודו), ומשם הביאו עושר אגדי של זהב (420 ככר זהב, כפי שמצוין במקרא), אבנים יקרות, אלמוגים, שנהב, קופים ותוכים. 🐪 דרך הבשמים השורה *"דרך הבשמים עדיה"* מחברת את אילת לרשת נתיבי המסחר העתיקים שחצו את המדבר (נתיבים שבהם נעו מאוחר יותר הנבטים). דרך זו שימשה להובלת מור, לבונה ובשמים יקרים מחצי האי ערב ומאפריקה אל נמלי הים התיכון, כשאילת היוותה נקודת קשר ומעבר קריטית בין הים ליבשה. ✨ המשמעות בשיר השילוב של שלמה המלך בטקסט מעניק לאילת עומק היסטורי ומיתי. השיר לא מציג אותה רק כעיר קיט מודרנית של חופים ובתי מלון, אלא כ**מקום מפגש קדום ורב-עוצמה בין המדבר לים**; מקום שבו "מתמזגים מדבר וים ומעשה אדם" – החל מימי המלך החכם מכל אדם ועד לדגל הדיו וימינו אנו.

השיר "אילת" בביצועו של דקלון (ולהקת "צלילי הכרם") הוא להיט חפלות קצבי ומשמח המבוסס על לחן צרפתי של הזמר נינו פרר (*Le Téléphone*), שלו הותאמו מילים בעברית על ידי שלמה כישור ועיבוד גיטרות ייחודי של משה בן מוש. השיר, שהפך לאחת הקלאסיקות הבולטות של המוזיקה הים-תיכונית הנוסטלגית, מתאר בנימה הומוריסטית ובמקלע רוקנרולי-מזרחי את הבריחה הנדרשת מהשגרה המעיקה והעיר המזוהמת אל החופש, השמש והים של העיר אילת. ❤️🇮🇱

גריגוריס בית'יקוציס (1922–2005) נחשב לאחד מעמודי התווך של הזמר היווני ובצדק זכה לכינוי "סיר" (Sir) של המוזיקה היוונית. הוא היה הקול הבלתי מעורער של מעמד הפועלים ושל השירה המולחנת ביוון. בית'יקוציס ניחן בקול עמוק, מחוספס, מלא הבעה וסמכותי, שהצליח להעביר בצורה מושלמת את הכאב, הגאווה והתקווה של העם היווני. שיתוף הפעולה שלו עם גדולי המלחינים (כמו תאודוראקיס וחאג'ידאקיס) עיצב מחדש את המוזיקה הפופולרית והלאומית של יוון במאה ה-20, והביצוע שלו לשיר הזה נותר חקוק כנכס צאן ברזל עד היום.

"אֶנָה אוֹמוֹרְפוֹ אָמָאקְסִי מֶה דִיוֹ אָלוֹגָה" (כרכרה יפה עם שני סוסים) מאת: גְרִיגוֹרִיס בִּיתִּיקוֹצִ'יס. Ena Omorfo Amaxi Me Dio Aloga · Grigoris Bithikotsis הנה תקציר ורקע על השיר המקסים והנוסטלגי הזה, לצד הצצה לסיפורו של הזמר שמבצע אותו. זהו אחד השירים האייקוניים והמרגשים ביותר במוזיקה היוונית, אשר הולחן על ידי המוזיקאי המוערך מיקיס תאודוראקיס למילותיו של המשורר אָמָאקְסִי מֶה דִי השיר משתמש במטאפורה פיוטית ונוגעת ללב: כרכרה יפה הרתומה לשני סוסים – אחד שחור ואחד לבן. הסוס הלבן מייצג את רגעי האושר, הנעורים והאור של החיים, בעוד הסוס השחור מייצג את הצער, הזקנה והמוות. השיר מדבר על המסע הסופי של האדם, אך הוא עושה זאת בליווי מלודיה עשירה וקצבית (במקצב ה"חאסאפיקו" המסורתי) שהופכת את העיסוק בפרידה מהחיים לחוויה מעצימה, חגיגית וכמעט פילוסופית, ולא רק עצובה תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=lAvFupiBN5Q

"תָּא מָאטוֹקְלָאדָה סוּ לָאמְפּוּן" (ריסי העיניים שלך נוצצים) מאת: גריגוריס ביתיקוציס. Μπιθικωτσης - Τα Ματοκλαδα σου Λαμπουν - Bithikotsis השיר "Ta Matoklada Sou Lamboun" (בעברית: "ריסיך נוצצים") הוא אחת הקלאסיקות הגדולות והאהובות ביותר במוזיקה היוונית, אשר הולחן ונכתב במקור על ידי אבי סגנון הרבטיקו, מרקוס ומווקאריס. הגרסה המפורסמת ביותר של השיר, שאליה התכוונת, מבוצעת על ידי גריגוריס בית'יקוציס (Grigoris Bithikotsis) – אחד הזמרים המשפיעים והחשובים ביותר בהיסטוריה של יוון, המכונה לעיתים קרובות "סיר" (Sir) של הזמר היווני. בית'יקוציס, שפעל בעיקר במחצית השנייה של המאה ה-20, ניחן בקול עמוק, מחוספס ורווי רגש, והיה מזוהה במיוחד עם שירי "לאיקו" (מוזיקה עממית עירונית) ויצירותיהם של גדולי המלחינים כמו מיקיס תאודוראקיס. בביצועו, השיר הפך להמנון על-זמני המשלב רומנטיקה, געגוע וסלסול בוזוקי מהפנט, שממשיך לרגש מאזינים ביוון ובעולם כולו גם עשרות שנים אחרי שיצא. תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=nsCcFV-A324

👑👑👑👑👑

אגוניה בביצוע נדיר ומיוחד של הגדול מכולם זוהר ארגוב

"אַגוֹנִיָא" (ייסורים) מאת: טוֹלִיס ווֹסְקוֹפּוּלוֹס. Αγωνια - Τολης Βοσκοπουλος טוליס ווסקופולוס (1940-2021) נולד בפיראוס למשפחת פליטים מאסיה הקטנה. הוא היה הילד ה-12 במשפחה, ובן יחיד אחרי 11 אחיות. למרות שהתחיל בכלל כשחקן תיאטרון וקולנוע, ווסקופולוס ניחן בקול קטיפתי, מלא מבע והגשה תיאטרלית ייחודית. למרות כישרונו, הקריירה המוזיקלית של ווסקופולוס דשדשה, עד שהגיע המפגש עם המלחין ואשף הבוזוקי האגדי, יורגוס זמבטאס. זמבטאס זיהה את הפוטנציאל הדרמטי בקולו של טוליס והעניק לו את "אגוניה". השיר יצא בשנת 1968, הפך לשיר הנושא של סרט דרמה מצליח שנה לאחר מכן, ושבר כל שיא אפשרי. הוא נמכר בלמעלה מ-300,000 עותקים, מספר בלתי נתפס ומחסום היסטורי בשוק המוזיקה היווני באותם ימים, שמיצב את ווסקופולוס ככוכב-על בן לילה. השיר, השייך לסגנון הלָאיְיקוֹ (המוזיקה העממית-עירונית של יוון), עוסק בחרדה הקיומית והעמוקה ביותר של האוהב: הפחד מהרגע שבו האהבה תיגמר, והציפייה המורטת עצבים לסימן מהאדם האהוב. ווסקופולוס לא רק שר את המילים הללו, הוא חי אותן על הבמה. בשורות מתעצם הפחד מפני הבדידות והידיעה שהחיים מאבדים משמעות ללא האהובה. עם מותו של ווסקופולוס בשנת 2021, ספדה לו שרת התרבות של יוון, לינה מנדוני, במילים שמתמצתות את מהותו של השיר ושל המבצע: "טוליס ווסקופולוס היה אליל המונים אמיתי, מבצע מוכשר ואינטליגנטי שיצר סוג אחר וייחודי של בידור על הבמה. הוא חתם את המוזיקה העממית שלנו בדרכו האותנטית." "אגוניה" נותר עד היום המנון של הלב השבור, יצירת מופת שמזכירה לנו שמוזיקה יוונית אמיתית לא צריכה תרגום - היא מדברת ישירות אל הנשמה. תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=3ybkqcDwIBQ

השיר "הכוכב" (המוכר לעיתים גם בשמות "כוכבי בשמים" או "אל רחל") בביצוע של להקת צלילי העוד הוא דוגמה קלאסית ומרתקת לאופן שבו המוזיקה המזרחית/ים-תיכונית של שנות ה-70 לקחה חומרים ישנים, "התיכה" אותם מחדש והפכה אותם ללהיטים על-זמניים. הנה כמה פרטים מעניינים על השיר, מקורותיו והביצוע: ### 1. המקור והגלגול ההיסטורי של השיר למרות שהשיר מזוהה מאוד עם הסאונד התימני והמזרחי של "צלילי העוד", המקור שלו בכלל שונה לחלוטין: * שיר עם אירופי/רוסי: המנגינה המקורית מבוססת על שיר עם רומני או רוסי ישן (קשור גם לרומנסה פולנית/רוסית בשם "בדידות" - Samotność). * הגרסה החלוצית (ציונית): כבר בתקופת העלייה הראשונה והשנייה, חלוצים בארץ ישראל אימצו את הלחן הזה והצמידו לו מילים בעברית. בשנות ה-20 וה-30 הוא הושר בתנועות הנוער ובקיבוצים כשיר רועה רומנטי ועצוב, ונקרא לרוב "אל רחל". ### 2. המילים והעלילה השיר הוא קינה רומנטית קורעת לב של מאהב מיוסר. הדובר פונה אל כוכב בשמים, שהוא העד היחיד לבדידותו, ומבקש ממנו שיקרב אותו אל אהובתו, רחל. הפזמון מדגיש את כאב האהבה הנכזבת: > *"הו רחל, את ליבי לקחת בשבי / בראותי אותך הלילה...* > *נוראה היא רחל, נוראה היא / בז ליבה לי, לרגשותיי בז."* > השימוש במילים דרמטיות כמו "נוראה היא" (במובן של מעוררת יראה, בלתי מושגת) משקף סגנון כתיבה עברי ישן וגבוה. ### 3. המהפכה של "צלילי העוד" בשנת 1975, להקת "צלילי העוד" (עם הסולן רמי דנוך והגיטריסט **יהודה קיסר**) הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "קסם המזרח". האלבום הזה שינה את פני המוזיקה הישראלית. * העיבוד המוזיקלי: הלהקה לקחה את אותם שירי ארץ-ישראל ישנים, ניגוני מסורת ושירים תימניים, והלבישה אותם בעיבוד מהפכני לאותה תקופה: שילוב של גיטרה חשמלית (עם אפקט " hissing/phaser" ייחודי של יהודה קיסר), עוד, וקצב חפלה מזרחי/יווני סוחף. * הסכסוך ההיסטורי: השיר הוקלט באותה תקופה ממש גם על ידי הלהקה המתחרה מהכרם, "צלילי הכרם" (דקלון ומשה בן מוש). המרוץ מי יוציא את השירים האלו קודם לרדיו ולקלטות בדוכנים של התחנה המרכזית הוא אחד הסיפורים המכוננים של המוזיקה הים-תיכונית. ### 4. איפה ניתן למצוא אותו היום? השיר מופיע באלבומי האוסף של הלהקה (כמו "קסם המזרח חלק א'" או "קלסיקה ים תיכונית"). הוא נחשב עד היום לפנינה נוסטלגית אהובה במיוחד על חובבי ה"רטרו" המזרחי של שנות ה-70, בשל הניגוד המקסים בין הלחן והמילים הנוגות לבין הקצב המקפיץ של הלהקה.

"זִינְגְוָואלָה" (זינגואלה) + כשמזרח ומערב נפגשים ביוון: תזמורת ירושלים וגליקריה מחזירות לחיים את "זינגואלה"! 🎻🇬🇷 🇮🇱 + "מֶכְרִי נָא וְרוּמֶה אוּרָאנו" (עד שנמצא שמיים) 1960 - 2022 ΣΤΕΛΙΟΣ ΚΑΖΑΝΤΖΙΔΗΣ & ΜΑΡΙΝΕΛΛΑ - Ζιγκουάλα (Η κυρία δήμαρχος) פתחו ווליום לקלאסיקה קולנועית ומוזיקלית מזהב: "זינגואלה", דואט ענק המפגיש שניים מגדולי המוזיקה היוונית בכל הזמנים, סתליוס קזנדז'ידיס, קולו של העם והלאיקו, ובת זוגו המיתולוגית לבמה, מרינלה (Marinella). השיר נולד בשנת 1960 מתוך פסקול הקומדיה הקולנועית המצליחה "גברת ראש העיר", והפך מיד ללהיט ענק שחצה את גבולות יוון ואף זכה לגרסאות כיסוי בישראל. המילים, שנכתבו בסגנון סוער ומלא פאתוס, מספרות על אהבה יוקדת, כואבת ובלתי אפשרית לאישה צוענייה יפהפייה ושמה זינגואלה. השילוב בין קזנדז'ידיס למרינלה, על רקע צלילי בוזוקי קצביים, יוצר פנינה נוסטלגית שמביאה את תור הזהב של יוון הישר אל האוזן הישראלית. — הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה היוונית מעולם לא נשמעו עשירות כל כך. ביצוע חי ויוצא דופן לקלאסיקה האלמותית "זינגואלה" של סתליוס קזנדז'ידיס, מפגיש על במה אחת את ענקית הזמר היווני גליקריה (Glykeria - גליקריה קוצולה) יחד עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב ובניצוחו של המאסטרו תום כהן. הביצוע המחשמל הוקלט חי על במת תיאטרון חולון במסגרת מופע הקונספט המצליח "יאסו!". השיר, שנולד במקור בשנת 1960 כבלדה סוערת על אהבה בלתי אפשרית לאישה צוענייה, מקבל כאן חיים חדשים בזכות עיבוד תזמורתי מפואר שכתב תום כהן במיוחד עבור הערב הזה. מה שהופך את הביצוע הזה לפנינה אמיתית הוא העושר הכלי הבלתי נתפס שלו. העיבוד של כהן מצליח לגשר על הפער שבין האורקסטרה הקלאסית לטברנה הסוערת. מצד אחד חטיבת כלי מיתר קלאסית רחבה (כינורות, ויולות וצ'לו) ומצד שני הלב הפועם של המזרח התיכון: צפי שלמה שמתארח על הבוזוקי ומכתיב את הקצב האותנטי. אליהו אביכזר שמוביל ביד רמה על הקאנון. נגנים מובילים על עוד (אליאס וקילה), נאי (צחי ונטורה) וכינור ערבי (פאדל מנא), לצד חטיבת נשיפה וקצב דומיננטית. הקול העמוק והחם של גליקריה, שכבר מזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, משתלב בצורה מושלמת עם העיבוד התזמורתי הגרנדיוזי ומחזיר לשיר את הסאונד הקולנועי הגדול של תור הזהב ביוון. אתם מוזמנים לראות איך לוקחים נוסטלגיה יוונית והופכים אותה לחגיגה תרבותית חוצת גבולות. — Γλυκερία - Μέχρι Να Βρούμε Ουρανό אי אפשר לדבר על שיתוף הפעולה בין גליקריה לקהל הישראלי מבלי להזכיר את אחד מנכסי הצאן הברזל הגדולים ביותר בקריירה העשירה שלה "עד שנמצא שמיים" או כפי שמוכר ברחבי יוון, "עד שנהפוך למלאכים". השיר, שיצא במקור בשנת 1992 באלבום המופת שלה "ארץ הפלאות", נכתב על ידי סרנטיס אליביזאטוס והולחן על ידי בעלה ושותפה המוזיקלי הקבוע, סטיליוס פוטיאדיס. מדובר באחת מבלדות הלאיקו המרגשות והעוצמתיות ביותר של שנות ה-90, המשלבת טקסט פיוטי ומלא תשוקה עם לחן סוחף שהפך להמנון הופעות בלתי מעורער. בישראל זכה השיר למעמד מיוחד במינו ואף שוחרר בעבר בגרסה ייחודית ובלעדית לשוק המקומי באלבומי האוסף של הזמרת בארץ. החיבור הרגשי המיידי של הקהל הישראלי למלודיה הדרמטית ולקול הנשמה של גליקריה הפך את היצירה הזו לחלק בלתי נפרד מכל חפלה או ערב יווני בארץ. הקליפים מוגשים עם תמלול ותרגום לעברית של ערוץ "הדסה אקספרס", כדי שלא תפספסו אף מילה. מקור 1: https://youtube.com/watch?v=QKdIAT4vERI מקור 2: https://youtube.com/watch?v=kEyxcKTbvbQ מקור 3: https://youtube.com/watch?v=UcXymmcGGMk מקור 4: https://youtube.com/watch?v=ZWEUhW5W3e4

"זִינְגְוָואלָה" ("זינגואלה") מאת: סְתֶלְיוֹס קָאזָאנְדְזִידִיס ומָארִינֶלָּה. מתוך: גברת ראש העיר, 1960. ΣΤΕΛΙΟΣ ΚΑΖΑΝΤΖΙΔΗΣ & ΜΑΡΙΝΕΛΛΑ - Ζιγκουάλα (Η κυρία δήμαρχος, 1960) מקור: https://www.youtube.com/watch?v=QKdIAT4vERI

"זֶנְגִין אוֹלוּרְסָם" ("אם אהיה עשיר") מאת: פֶרְדִי טָאיְפור. Zengin Olursam - Ferdi Tayfur תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=RsHJvceADEA

"דֶדִיקוֹדוּ" ("רכילות") מאת: פֶרְדִי טַאיְפוּר. Dedikodu - Ferdi Tayfur תמלול ותרגום: ערוץ "הדסה אקספרס" בטלגרם. מקור: https://www.youtube.com/watch?v=vq_V9PP9dQ8

הלחן מוכר לכולכם מהקלאסיקה הישראלית העל זמנית ״בעבר היו זמנים״ בביצועו של זוהר ארגוב 👑