חדשות טכנולוגיה
رفتن به کانال در Telegram
חדשות הטכנולוגיה שלך בעברית! 🚀 🔥 המקור שלך לעדכונים וחדשות מעולם הטכנולוגיה בשפה העברית המראה השחורה כבר כאן ⬛️ 📲 וואטסאפ: https://whatsapp.com/channel/0029Vb6HoDgCRs1mBIN47t0P 🔐 סייבר: https://t.me/RedXCyberSecurity @j0k3rrr 🤙
نمایش بیشتر3 277
مشترکین
+224 ساعت
+337 روز
+9830 روز
آرشیو پست ها
3 277
לפי הדיווח, Nokia צפויה להשיק טלפונים עם מקשים עם תמיכה ב... בינה מלאכותית — בסך הכול מתוכננים 4 מכשירים.
לטלפונים יש עוזר קולי מובנה, מצלמת 0.3 מגה־פיקסל, וגם (!) שיחות וידאו מובנות. הבינה המלאכותית עוזרת לענות לשיחות, לשלוט בפיצ׳רים מסוימים, להדליק את הפנס ולהגדיר שעון מעורר.
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
מגניב: פרופילי GitHub הפכו לקלפי FIFA — אוהד כדורגל יצר שירות שמדרג כל מפתח בסולם של 0 עד 99.
הדירוג מבוסס על סטטיסטיקה אמיתית של החשבון: קומיטים, כוכבים, עוקבים, שפות התכנות העיקריות וגיל הפרופיל.
בודקים את הדירוג שלכם כאן.
#GitHub #גיטהאב
@technewsheb
3 277
⚡️ היפנים השיקו בשקט חבילה של כלי AI פחות מוכרים, שיכולים לעקוף את ChatGPT ו-Claude — חמישה כלי בינה מלאכותית חזקים במיוחד.
🔵 **Sakana AI** — כלי AI עם גישה טבעית יותר לחשיבה. פחות “ניסוי וטעייה” ויותר אבולוציה והתאמה. מתאים למדעים ולמחקר;
🔵 Preferred Networks — AI לאנשי טכנולוגיה, מהנדסים ועבודה עם דאטה. מותאם לחישובים, תעשייה ותהליכים מורכבים;
🔵 ABEJA — כלי AI שמבין מצוין את השוק היפני ואת התרבות העסקית שם. מתאים למי שעובד עם תוכן בינלאומי, שיווק וכדומה;
🔵 Rinna — AI יצירתי. כותב דיאלוגים, מייצר טקסטים ותוכן, ומבין גם הומור וניואנסים תרבותיים;
🔵 LINE CLOVA — AI מולטימודלי מהאקוסיסטם של LINE: טקסט, קול, תמונות ומסנג’רים. עובד טוב עם פורמטים קצרים כמו רילס, קרוסלות ועוד.
שומרים ומשתמשים.
#AI #בינהמלאכותית
@technewsheb
3 277
🙃הפוך גוטה: ☝🏻Alibaba אסרה על עובדים להשתמש ב-Claude Code — בעקבות חשד למעקב נסתר
Alibaba Group הסינית שלחה הודעה פנימית שלפיה החל מ-10 ביולי 2026, נאסר על כל העובדים להשתמש בעוזר ה-AI לתכנות Claude Code של חברת Anthropic. 🙅🏻♀️
הכלי הוכנס רשמית לרשימת “תוכנות בסיכון גבוה עם חולשות אבטחה”, והעובדים נדרשו להסיר ממחשבי העבודה את כל מוצרי Anthropic ולעבור לפלטפורמה הפנימית של החברה — Qoder.
☝🏻☝🏻☝🏻 הסיבה לכך היא פונקציה שהתגלתה בעבר בקוד, שחוקרים תיארו כ-“דלת אחורית” (backdoor).
ב-Anthropic דחו את ההגדרה “תוכנת ריגול”. החברה טוענת שמדובר בסך הכול בניסוי שנועד להילחם בשימוש לרעה בכלי. 🤷🏼♀️
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
הסינים לוקחים את המזגנים לשלב הבא: בסין התחילו לשלב בהם את DeepSeek, מודל בינה מלאכותית.
בזכותו, המזגנים יכולים לספר על מזג האוויר או על כל נושא אחר, ואפילו להשמיע מוזיקה.
#AI #בינהמלאכותית
@technewsheb
3 277
ה-AI מתקדם: סטודנטים במכללות במדינות מפותחות מציגים רמת ידע של ילדים בני 10.
אלה נתונים ממחקר גדול שכלל 38 מדינות. המספרים הם כאלה:
• כ-8% מהסטודנטים קוראים ברמה של בית ספר יסודי;
• כ-9% פותרים מתמטיקה כמו ילדים בני 10;
• במדינות מסוימות שיעור הסטודנטים האלה עובר את ה-15%–20%.
החוקרים רואים את הסיבות לכך בהשלכות של הלמידה מרחוק בתקופת המגפה, ב-ChatGPT, ובהורדת הדרישות באוניברסיטאות ובמכללות.
עוד 10–15 שנה, ובמוסדות להשכלה גבוהה ילמדו איך לצבוע ציורים 😐
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
☝🏻 ברשת הופיע הפרויקט **cardiag** — מודל AI שמזהה תקלות ברכב לפי צליל המנוע
🔻 הרעיון פשוט מאוד: מקליטים בטלפון את פעולת המנוע, ומעלים את הקובץ לאפליקציית ווב או לכלי שורת פקודה.
בתגובה, המערכת אומרת אם משהו נשמע לא תקין, באיזה אזור ברכב כדאי לחפש את הבעיה, ואילו חלקים הם החשודים הסבירים ביותר.
היוצר מבהיר מראש: זה לא תחליף למכונאי, אלא כלי למיון ראשוני. הוא מצמצם את רשימת החשודים, אבל לא נותן אבחון סופי.
את נתוני האימון הפרויקט אוסף בעצמו, באמצעות סריקה של סרטונים עם תקלות מתוך YouTube ו־TikTok.
לאחר מכן, שרשרת ניקוי מפרידה את צליל הרכב מהרקע, וקטעי אודיו קצרים עוברים דרך מודל האודיו CLAP. מעל ה־embeddings שלו פועלת רגרסיה לוגיסטית רגילה. 🤖
אין כאן אימון מחדש של מודלים כבדים: כל החלק המאומן שוקל בערך 100 קילובייט.
המערכת מצליחה להבחין בין רכב תקין לרכב תקול ב־79% מהמקרים — טוב יותר מניחוש אקראי, אבל עדיין רחוק ממושלם.
את אזור התקלה — מנוע, אביזרי מנוע, מערכת פליטה, תיבת הילוכים, מתלים והיגוי, בלמים וגלגלים — היא מכניסה לשלוש האפשרויות המובילות שלה ב־76% מהמקרים. חלק ספציפי מתוך כעשרים משפחות חלקים נכנס לרשימה קצרה פי 3–4 יותר מאשר בניחוש אקראי. 🎯
הפרויקט פתוח תחת רישיון MIT, ולדברי היוצר הערך המרכזי שלו הוא לאו דווקא בדיוק, אלא במתכון: אפשר להעביר את השילוב הזה כמעט לכל דאטהסט קולי אחר.
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
🕺 ב־Wan Video הוסיפו מחולל ריקודים.
מעלים דמות וקטע מוזיקה, וה־AI ייצור סרטון של 24 שניות עם כוריאוגרפיה שמתאימה לביט.
אפשר לבחור מתוך פריסטים מוכנים כמו Street, Tap, Latin, K-Pop, Chinese Classical ועוד סגנונות. אפשר לנסות בחינם, אבל תצטרכו להמתין בתור.
**• לנסות עכשיו**
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
+2
הערוץ שלנו בוואטסאפ קיבל הזהרה ראשונה שלו. עכשיו אנחנו חסומים בבלרוס.
#WhatsApp #וואפסאפ
@technewsheb
3 277
💬 בסרטון מוצג ממשק עצבי לשליטה בכיסא גלגלים באמצעות כוח המחשבה. המשתמש חובש קשת עם חיישנים שקוראים דרך העור את הפעילות החשמלית של המוח ושולחים את הנתונים לטאבלט.
אלגוריתמים חכמים מנתחים בזמן אמת את גלי המוח ומתרגמים אותם לפקודות עבור המנוע. כך האדם יכול לנסוע או לעצור פשוט באמצעות ריכוז תשומת הלב בפעולה הרצויה.
#Neurointerface #ממשק_עצבי
@technewsheb
3 277
⚖️ ⚡️ 400 עיתונים הגישו תביעה נגד OpenAI ו-Microsoft
כמעט 400 כלי תקשורת מקומיים מ-33 מדינות בארה״ב התאחדו בתביעה ייצוגית נגד מפתחי ChatGPT ו-Copilot. הטענה שלהם: החברות השתמשו במאות אלפי כתבות כדי לאמן מודלי בינה מלאכותית ללא רישיון, ואף הסירו מידע על זכויות היוצרים והקרדיט לכותבים.
התובעים טוענים ששירותי ה-AI מסכמים ומנסחים מחדש את התכנים שלהם, מה שמוביל לירידה בכניסות לאתרים ובהכנסות מפרסום. הם דורשים פיצוי כספי וצו משפטי שיאסור שימוש בתוכן ללא אישור.
ב-OpenAI משיבים שהאימון מתבצע על מידע שזמין לציבור, במסגרת שימוש הוגן. במקביל, החברה חותמת על הסכמי רישוי עם גופי מדיה גדולים. Microsoft עדיין לא הגיבה.
זהו המשך לעימות שהחל בתביעה של The New York Times בשנת 2023. הקרב על התוכן רק הולך ומתחמם 🔥
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
יצא עוזר AI חינמי לשיחות וידאו — Meetily. הוא רץ כולו על המחשב של המשתמש, בלי ענן.
הוא מתמלל שיחות בזמן אמת, מזהה דוברים שונים ומייצר סיכום בעזרת מודל מקומי.
עובד על macOS, Windows ו-Linux, ואפשר לחבר אותו ל-Claude או ל-Codex. תומך ברוסית.
אפשר להוריד בחינם כאן.
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
☝🏻 את הכור הגרעיני הזה אפשר להדפיס במדפסת תלת־ממד
הסטארטאפ האמריקאי AMPERA הציג אב־טיפוס של המודול הראשון של כור גרעיני שמודפס כולו בתלת־ממד ומבוסס על תוריום. ⚛️
המודול כולל את הליבה הפעילה ואת המעטפת, שמודפסות במלואן מקרביד סיליקון. לפי חזון המפתחים, זה עשוי לפתוח דרך לייצור המוני ותעשייתי של אנרגיה גרעינית במפעלים.
הסטארטאפ טוען שמדובר במערכת בטוחה במיוחד (“ultra-safe”): הדלק אינו מסוגל לקיים בעצמו תגובת שרשרת, מה שמונע האצה בלתי נשלטת של הכור ופיצוץ גרעיני.
הכור פועל רק בנוכחות מקור נייטרונים חיצוני: ברגע שמכבים את הגנרטורים, התגובה נפסקת — בלי צורך בתהליך קירור ממושך כמו בכורים רגילים. ⚡️
☝🏻 כדלק משתמשים בחלקיקי TRISO עם ליבת תוריום, הכלואה בשכבות קרמיות ופחמניות.
תוריום‑232 אינו מתבקע בפני עצמו, אך כאשר הוא בולע נייטרון, הוא עובר שרשרת דעיכות שבסופה הוא הופך לאורניום‑233 בקיע.
כל מודול מיועד לספק 15–30 מגה־ואט חשמליים, בהתאם לתצורה — מספיק כדי להפעיל מרכז נתונים טיפוסי — והוא מסוגל לעבוד עד 30 שנה ללא טעינה מחדש של דלק. 🔋
כדי להבטיח אספקת חומרי גלם, AMPERA הקימה חברת־בת באוסטרליה לרכישת תוריום ישירות מהמקור, ומתכננת להקים את ייצור ליבות הדלק בארצות הברית.
לפי תוכניות החברה, חלק ייצור האנרגיה של המערכת יהיה זמין כבר ב־2027, ואילו המודול הגרעיני עצמו צפוי להגיע בערך עד 2030, לאחר קבלת אישורים רגולטוריים.
השווקים המרכזיים הם מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, מגזר הביטחון, תעשייה ותחבורה ימית. הפרויקט כולו נשען על הביקוש ההולך וגדל לאנרגיה קומפקטית ונקייה, שמונע בין היתר מהבום בתחום הבינה המלאכותית.
#NuclearEnergy #אנרגיה_גרעינית
@technewsheb
3 277
גאונים מצאו דרך להשתמש ב־Claude Fable ב־60% פחות כסף — וזה התברר כפשוט ברמה מגוחכת.
pxpipe פשוט לוקח את החלקים הכבדים של הקונטקסט, כמו פרומפט מערכת, היסטוריה או קוד, והופך אותם ל… תמונה, שאותה שולחים למודל.
הרעיון הוא שמחיר של תמונה נקבע לפי הגודל שלה בפיקסלים, ולא לפי כמות הטקסט שבתוכה. לכן אפשר לארוז כמעט כל טקסט ארוך בהרבה פחות כסף: בדמו, סשן רגיל עם Fable 5 עלה למפתח כ־42$, ואילו עם pxpipe — כ־6$ בלבד.
שומרים על הארנק ☕️
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
הנה משהו מעניין: ☝🏻 Anthropic תתחיל לפתח תרופות משלה
החברה שמאחורי עוזר ה-AI Claude הודיעה על השקת תוכנית עצמאית לפיתוח תרופות.
ראש התחום, אריק קאודרר-אברמס, אמר שהחברה תתמקד בחיפוש טיפולים למחלות שחברות פארמה וביוטק מסורתיות בדרך כלל לא רואות בהן יעד אטרקטיבי, אף שהן יוצרות עומס אמיתי על המטופלים. 💊
באילו מחלות מדובר בדיוק — החברה עדיין לא חושפת.
הדוגמה הקונקרטית היחידה הוצגה במהלך ההשקה עצמה: המפתחים הראו איך AI מציע באופן אוטונומי מועמדים לתרופות נגד פנילקטונוריה — הפרעה תורשתית נדירה בחילוף החומרים.
השאלה המרכזית — מי ואיך יביא את התרופות האלה בסופו של דבר אל המטופלים — עדיין נשארת פתוחה. 🤷🏼♀️
#AI #בינה_מלאכותית
@technewsheb
3 277
בדיקות היריון, נורות חכמות ואפילו חיידקים — נראה שכבר לא נשאר בעולם חפץ שלא ניסו להריץ עליו את DOOM האגדי. עכשיו הגיע התור של… המוח האנושי! 🧠
חברת Cortical Labs הצליחה ללמד ביו-מחשב, המורכב מ-200 אלף נוירונים אנושיים, לשחק במשחק היריות המפורסם.
איך זה עובד בכלל?
את הנוירונים מגדלים במעבדה על מצע מיוחד המחובר לאלקטרודות:
הקלט (ראייה): כדי שהתאים "יראו" את המשחק, המערכת שולחת להם אותות חשמליים. למשל, אם מפלצת מופיעה מצד שמאל, האלקטרודות בצד שמאל של התרבית יקבלו גירוי.
הפלט (תנועה): התאים מגיבים בפולסים חשמליים משלהם, והמחשב מתרגם אותם לפקודות כמו "תירה", "תסתובב" או "זוז ימינה".
אז מתי הוא מגיע לטורנירים?
בואו נהיה כנים: לגיימרים מקצועיים אין סיבה להילחץ עדיין. המוח המעבדתי (שזכה לכינוי CL1) משחק כרגע כמו טירון מוחלט שראה מחשב בפעם הראשונה. הוא מתבלבל במסדרונות, נתקע בקירות ומת לעיתים קרובות. אבל — וזה החלק המטורף — הוא לומד מהטעויות שלו.
רק בשנת 2022 החוקרים האלה לימדו תאים לשחק במשחק הפונג (Pong) הדו-ממדי והפשוט. המעבר ל-DOOM הוא קפיצת מדרגה עצומה במורכבות, שמחייבת התמצאות במרחב, זיהוי אויבים ותזמון של הלחיצה על ההדק.
🖱 למה זה משנה לנו? בעתיד, ביו-מחשבים כאלה עשויים להיות יעילים אנרגטית פי אלפים משבבי סיליקון רגילים. מעבר לזה, ניסויים כאלה עוזרים לנו להבין טוב יותר איך המוח האנושי מעבד מידע, זוכר ולומד.
מה דעתכם על השדרוג הזה? וחשוב לא פחות — על איזה חפץ הזוי אחר לדעתכם חייבים להריץ את DOOM בהמשך? ספרו לנו בתגובות! 😧
#DOOM #ביוכימיה #מדע #טכנולוגיה #גיימינג
@technewsheb
اکنون در دسترس! پژوهش تلگرام ۲۰۲۵ — مهمترین بینشهای سال 
