ʍǝıΛ ɟo ʇuıoԀ

🟡 איך להפוך תקלה מביכה למהלך מיתוגי מפוצץ? מחלקת הפרסום של מותג הבירה ״קורס״ בוודאי התעצבנו כשאחד משחקני הבייסבול ⚾ המובילים חבט ופגע עם הכדור ישר בשלט הפרסומת שלהם. פגיעה חזקה שיצרה ריבוע מושחר ⬛ על המסך היקר. כל חברה אחרת הייתה מתקנת את המסך וממשיכה הלאה. השיווק של Coors עשו אחרת: 1. תוך 48 שעות הם שינו את המודעות הקיימות שלהם כך *שיכללו את הריבוע השחור*. 2. הם שיחררו פחיות במהדורה מוגבלת עם הריבוע השחור *שאזלו תוך 24 שעות*. 3. הם שינו את כללל השילוטים באצטדיון כדי לכלול את הריבוע השחור בכל מקום אפשרי. 4. ביפן כל-כך אהבו את הקמפיין, שקורס אפילו התחילה למכור שם בפעם הראשונה. זה פשוט שיווק חכם (מאד) = לקחת דברים בקלות, לנצל חוויה משותפת ולהפוך את המותג לחלק מהקהילה. 💬רוצים להגיב? בואו ללינקדאין! @TechIsrael

אותר לפרסום ברוך השם כן יאבדו כל אויביך השם

לילה. אני יושבת במרפסת עם ארטיק נהנית מהאוויר הצלול של ההרים, השקט חודר לעצמות, כך גם הקור, התחושה ממכרת. מרחוק אור מתחיל להאיר, לא אור רגיל, אור חמים ונעים, אור שמרגש את העור. צמרמורות הקור שחלפו בגווי בדקות האחרונות מתחלפות בצמרמורות חדשות, כאלו שלא חשתי מעולם. אני מביטה סביב ובכל האופק אורות קטנים נדלקים, תריסים מורמים, קולות של אנשים מבולבלים, אולי מתרגשים, אולי מפחדים. התחושה החמימה והמוארת מתגברת, חודרת עמוק לתוך הגוף, אל תוך הנשמה. פתאום הכל מקבל פרופורציות חדשות, מה שהסעיר אותי במהלך היום נראה פתאום כל כך שטותי וחסר חשיבות, דברים שלא חשבתי עליהם שנים מקבלים ברגע את המקום הראוי להם. פתאום המושג רוחניות מקבל ממד חדש. אני נכנסת לבית מבולבלת, רואה את סבא קם מכיסא הגלגלים ורץ מפוחד, מחפש לו מחבוא. ’סבא אתה הולך!’ אני צועקת, ’מה קורה כאן, מה קרה פתאום?!’ סבא עוצר לרגע, מביט בי, ’ילדה, הגיע הרגע, יש אור של גאולה באוויר, משיח מגיע’ ודמעות זולגות מעיניו. ’אז בוא נצא החוצה, בוא נחגוג, למה אתה מתחבא? ממי אתה בורח?’ אני שואלת. סבא הצדיק משפיל את עיניו ולוחש ’מי אני, מי אני בכלל, עם העבירות שביידי איך לא אברח? איך לא אתחבא?’ אני מתעוררת כשהאור החמים עדיין בעצמותיי, קמה ויוצאת אל החושך והקור שבמרפסת. יושבת וחושבת. חושבת על ההבדל בין הדורות. על תפיסת העולם השונה. חושבת על כמה עבודה עוד נותרה לי לעשות כדי שאהיה ראויה.