מעבר לכריכה - סקירות ספרים
رفتن به کانال در Telegram
275
مشترکین
اطلاعاتی وجود ندارد24 ساعت
اطلاعاتی وجود ندارد7 روز
-330 روز
آرشیو پست ها
סקרלט פימפרנל - הברונית אורצ'י
הוצאת ספרים בעלמא
#פרוזה
הספר הזה היה מבחינתי מסע כפול בזמן, הן מבחינת התוכן, אנגליה של 1792 והן בשל סגנון הכתיבה הארכאי שהחזיר אותי לספריי מרגנית שקראתי בילדות.
הימים הם ימי המרד בצרפת, בהם העם מאס באריסטוקרטיה ומעמד האצילים. ראשי המרד העלו לגיליוטינה כל אציל שהצליחו לתפוס, ללא חמלה על נשים וילדים. מדינות העולם לא התערבו והגיליוטינה המשיכה לעבוד במרץ.
אבל היה אנגלי אחד, מיוחד, שכן עשה למען אותם אצילים ומשפחותיהם. באומץ ובעורמה הוא היה מציל אותם ומעביר אותם בבטחה לאנגליה. הכינוי שלו היה סקרלט פימפרנל - מרגנית השני, שם של פרח בר אדום, דמוי כוכב, הגדל בצידי דרכים.
אחרי כל מבצע הצלה הופיע פתק עם חתימה של הפרח האדום. כל אציל שהצליח להימלט גרם לכעס גדול אבל גם לתדהמה גדולה. זה לא מצא חן בעיני העם והוחלט לתפוס את סקרלט פימפרנל ויהי מה.
באנגליה נמצאת ליידי בלייקני, מרגרט, צרפתיה אייקונית שהתחתנה עם אציל אנגלי. היא נמצאת בכל החוגים המתאימים וקרובה לכל בעלי המעמד והסמכות. ערב אחד מגיע אליה שובלן, אזרח צרפתי שנבחר לתפוס את סקרלט פימפרנל והוא מציע לה הצעה. מידע על סקרלט פימפרנל תמורת חייו של אחיה האהוב. היא לא יודעת מיהו סקרלט פימפרנל האצילי והנועז אך הערצתה אליו גדולה לנוכח מעשיו והאומץ שלו.
מרגרט מבולבלת ומוטרדת. אחיה יקר לליבה מאוד אך גם פועלו של סקרלט פימפרנל והיא מתקשה להחליט את מי להציל. החרדה שלה גדלה עוד יותר כשהיא מגלה מיהו סקרלט פימפרנל האלמוני.
סגנון הכתיבה, שבא לידי ביטוי באיכות התרגום, ממש מכניס לאווירה. הוא דרמטי ותיאטרלי, שופע תיאורים ומחוות שלא פעם העלו חיוך על פניי. לא יכולתי להימנע ממחשבות על מה שקורה בצרפת היום, בתקווה שלא יגיעו לשפיכות דמים בהיקף כ"כ גדול כמו אז.
קריאה נעימה!
#פרוזה
18 نوامبر, 11:17
אורחים בארמון - דפנה חיימוביץ׳
הוצאת כתב
#ילדים
זהו סיפור הומוריסטי על מלך אחד שהיה עשיר מאוד ובודד מאוד. היה לו ארמון גדול וממלכה גדולה וסדר יום קבוע. אפילו עוגה קבועה שאכל מידי יום - עוגת שקדים לבנים מצופה ריבת דובדבנים.
יום אחד האופה לא הכין את העוגה, התברר שכל היום הוא היה עסוק בגלל בלאגן במחסן שגרמו אורחים לא רצויים. המלך כעס וביקש להכין שלטי אין כניסה למחסנים. חושבים שזה עזר?
זהו סיפור משעשע על מלך שאהב לאכול, אך גם חש בדידות וזכה בחברות לא צפויה. הספר נכתב בהשראת ביקוריה של המחברת בארמונות בצרפת.
הסיפור מנוקד וכתוב בחרוזים. האיורים מקסימים ומעשירים את חווית הקריאה.
קריאה נעימה!
#ילדים
18 نوامبر, 11:15
אורחים בארמון - דפנה חיימוביץ׳
הוצאת כתב
#ילדים
זהו סיפור הומוריסטי על מלך אחד שהיה עשיר מאוד ובודד מאוד. היה לו ארמון גדול וממלכה גדולה וסדר יום קבוע. אפילו עוגה קבועה שאכל מידי יום - עוגת שקדים לבנים מצופה ריבת דובדבנים.
יום אחד האופה לא הכין את העוגה, התברר שכל היום הוא היה עסוק בגלל עכברים שנכנסו למחסן. המלך כעס וביקש להכין שלטים: אין כניסה לעכברים. הוא היה בטוח שהשלטים מועילים, אך לילה אחד, עכבר אחד, נכנס אליו לחדר.
המלך לא כעס. המלך שמח כי כעת היה לו חבר והוא לא היה לבד.
זהו סיפור על מלך שאהב לאכול, אך גם חש בדידות וזכה בחברות לא צפויה. אומנם שזור בו גם הומור, אך אני סבורה שהוא יכול להיות כלי מצויין לשיח עם ילדים המרגישים בודדים חברתית ועל האופציה של חיית מחמד ככלי טיפולי.
הסיפור מנוקד, כתוב בחרוזים ומשלב אותיות כתב ודפוס. האיורים מקסימים, אמיתיים, לא ai וללא עזרת ai. ממש כמו פעם, וזה לגמרי מוזר לי לכתוב את זה.🙃
ספר כיפי לקריאה והקראה.
קריאה נעימה!
#ילדים
16 نوامبر, 11:55
16 نوامبر, ~12:20
מחולל הגלים - ג׳ולי ג׳ונסון
הוצאת אהבות
#פנטזיה
זהו הספר השני בטרילוגיית שלטון השיורים, קדם לו הספר אורגת הרוח. נהנתי מאוד מהראשון ונהנתי גם מזה. לא ניתן לקרוא בנפרד.
הספר השני נפתח בימים שאחרי הקרב הגדול שהיה בחג האש. העיר הרוסה, הרבה אבדות בנפש, הרבה פצועים ואלו שנשארו בחיים, מעדיפים לעזוב את העיר.
ריה פילטווד, שיור האוויר שהכריעה את הקרב, עסוקה יום וליל בשיקום וריפוי אך הבדידות והעצב מקשים עליה, במיוחד התעלמותו של פן, שיור האש, מקיומה.
הוא מאשים את עצמו במה שקרה ובסתר ליבו מאשים גם את ריה או את רגשותיו כלפיה. הוא נחוש להגן על העיר ובמיוחד על ריה, אך ריה לא רוצה שיגנו עליה, היא רוצה להגן על עצמה ולשלוט בכוחותיה.
בעקבות ויכוח ביניהם ריה נכנסת באחד משערי המעבר בין הממלכות ומגיעה לביתו של סורן, מלך ליר, שיור המים. סורן, לעומת פן, מאמין שריה צריכה ללמוד לשלוט בכוחותיה ולדעת להשתמש בהם לקראת הקרב הגדול והוא מעוניין להראות לך איך.
"ההחלטות שלנו הן הדבר היחיד שיש לנו בעולם הזה, ריה. אף אחד לא יכול לקבל אותן במקומנו. לכן עלייך לשאול את עצמך מה את רוצה." עמ' 187
ריה רוצה לחזור אך גם רוצה להישאר. היא מתלבטת בין אהבתה לפן ונאמנותה לאנשים שהשאירה מאחור לבין הרצון והצורך שלה ללמוד עוד על עצמה ועל היכולות שלה. סורן מלמד אותה, מראה לה את ממלכתו, מאמין בכוחותיה ועוזר לה להוציא אותם אל הפועל. יש להם לא מעט אתגרים וקרבות והשיא מגיע לקראת סוף הספר.
בדרך כלל אני לא עושה את זה לעצמי. לא קוראת סדרות או ספרים שמסתיימים ומשאירים אותי במתח או בחוסר ידיעה, אבל כאן הלכתי שבי אחרי הכריכות, אחרי התקצירים ואחרי העלילה, והנה אני מחכה בחוסר סבלנות לספר השלישי שאמור לצאת לאור רק בפברואר 2027. באנגלית.
בספר הזה התאהבתי בסורן. בסבלנות שלו, באיפוק, בממלכתיות ובאכפתיות. אהבתי לראות איך ריה פורחת ומצליחה תחת הדרכתו והליווי שלו, להבדיל לחלוטין מפן. אהבתי את התנודות ברגשות שלהם, השינוי שחל במערכת היחסים שלהם והתרגשתי איתם. הסוף השאיר אותי ללא מילים ועם כאבי בטן אז אני ממש מחכה לספר הבא. ממש.
קריאה נעימה!
#פנטזיה
15 نوامبر, 11:30
מנואלה - ניר רובין
הוצאת סול
#פרוזה
הסיפור הזה גרם לי לעצור את הקריאה כמה פעמים. עצרתי לנשום ולהכיל את הסיטואציות הלא פשוטות. במיוחד כשאני יודעת שהוא מבוסס על סיפור אמיתי ועל תקופה אפלה בהיסטוריה העולמית. התקופה היא שנות השבעים, שלטון הגנרלים בארגנטינה, שנים בהם נעלמו כ 30,000 איש, מהם כמעט 2000 יהודים. זה לא הספר הראשון שאני קוראת בנושא וזה מדהים ומצמרר כל פעם מחדש. הספר מקוטלג כרומנטי, בעיניי הוא ממש לא כזה.
ערב אחד מנואלה מטיילת עם מרקוס, חבר קרוב, לאורך החוף ויום למחרת הוא נעלם. אחרי שנים של קשר חברי קרוב, פתאום הוא לא מופיע. זה לא מפתיע אף אחד. הם כבר "רגילים" שאנשים פשוט נעלמים ככה סתם אך מנואלה לא מוותרת. היא נחושה לגלות מה קרה לחבר שלה והיכן הוא נמצא והכי חשוב, לנסות להציל אותו.
היא עולה על רכבת שאמורה להוביל אותה למחנה שבו, כך אומרים, מרכזים את כל העצורים. בעקבות סיטואציה לא נעימה היא נאלצת לרדת באמצע הדרך ומגיעה ליישוב קטן, שם היא פוגשת את מרקוס, מנהיג של חבורת מורדים במשטר. הוא לוקח אותה לבית של חברתו מרסלה להעביר שם את הלילה. כשהם מבינים מה מטרת המסע שלה הם מחליטים להצטרף אליה ולעזור לה.
וואו, המסע שהם עברו הפך לי את הבטן. קשה לזהות מי אוייב ומי ידיד. קשה לפעול בקור רוח ובשיקול דעת ולא להיות מונעים מהרגש. והאמיתות שהם גילו….האנשים שהם איבדו… ההחלטות שהם קיבלו והאומץ שהם גילו… כל המכלול הזה יחד יצר אצלי חווית קריאה מפעימה ומטלטלת. בין השורות ובין המצבים נוצר גם קשר קרוב ורומנטי בין מנואלה למרקוס, אך הוא ממש לא העיקר פה לכן הסצנות האינטימיות שהופיעו בסוף הספר קפצו עליי משום מקום. הרגשתי שהן פשוט לא שייכות ולא תואמות לספר ולדמויות והיה אפשר בלעדיהן.
הסיפור והדמויות המשיכו ללוות אותי עוד כמה ימים אחרי הקריאה. הכתיבה זורמת וחלקה ונכנסת ללב. לא פעם הרגשתי כאילו אני נמצאת עם הדמויות באותו מקום והדופק שלי האיץ. חשתי עצב, חשתי הקלה, כל מיני רגשות התערבבו והעצימו את חווית הקריאה שלי. ממליצה.
קריאה נעימה!
#פרוזה
11 نوامبر, 10:51
מר אנגלמן אינו זמין - רז קלמנוביץ׳
הוצאת התחנה
#פרוזה
מוטי שוורץ, שהוא טיפוס דיי מפוקפק ודיי לא נורמטיבי מגיע למושב חמניות בטעות. הוא פשוט נרדם באוטובוס ולא ירד בתחנה הנכונה. הוא בכלל היה בדרך לבתו נעמה שגרה בבאר שבע ואיתה הוא לא בקשר כבר שנים. באמתחתו היה תיק מלא שטרות אותם רצה לתת לה מתנה, תוצר של עוד עסקה מפוקפקת שהיה מעורב בה.
במושב הוא ניגש לבית הראשון שהוא רואה. הדלת פתוחה, הקניות בחוץ ובעל הבית, שאול אנגלמן, המשורר הלאומי, מת.
מר שאול אנגלמן לא נראה בציבור קרוב לעשרים שנה ושכנה חטטנית, קצרת רואי, מזהה את מוטי שוורץ כמר אנגלמן, ומוטי? זורם. הוא אלוף באילתורים וגם ככה הוא תקוע במושב לכמה ימים, אלא שאז מגיע נציג משרד התרבות ברצון להעניק לו תעודת הוקרה ופרס כספי ומוטי כמו מוטי לא אומר לא לכסף. הוא נכנס לדמות אך יש כמה בעיות שצריך לטפל בהם כמו גופתו של מר אנגלמן האמיתי ושמירה על פרופיל נמוך. הוא לא ממש מצליח.
הבעיות נערמות, מספר האנשים שנחשפים לשקר הולך וגדל ומוטי מאלתר ומסבך את כולם איתו. בין משתפות הפעולה הכי לא צפויות נמצאות שתי בנות. אחת בתו של מר אנגלמן ואחת בתו של מוטי וכך בין סצנה הזויה לאחרת אנו נחשפים גם למורכבות של מערכות יחסים בין האבות לבנותיהם. את השלכות של המעשים והבחירות שעשו האבות, את תחושות החוסר והגעגוע ואת הניסיון לתקן - אם אפשר כמובן.
האמת אילו הייתי יודעת מראש שהספר הזה הוא בעצם קומדיה של טעויות, או לפחות קולטת את זה דיי בהתחלה, אז יש מצב שהייתי מגיבה אחרת לסצנות מסוימות שמתרחשות בו.
היה לי קשה להכיל את הזלזול בכבוד המת את האדישות וההשלמה. באמת רציתי שיחלקו לו כבוד אחרון ראוי כמו שאומרים. יש לא מעט סיטואציות הזויות וקיצוניות, אבל זה הרעיון בקומדיה של טעויות, שדבר גורר דבר והכל בלאגן אחד גדול. אני יכולה לדמיין את הספר הזה כסרט משעשע.
הכתיבה קלילה וזורמת. מתאים לבעלי חוש הומור ולכאלה שמחפשים ספר קליל להעביר איתו כמה שעות בכיף.
קריאה נעימה!
#פרוזה
10 نوامبر, 09:13
אהבה בשנת הירח - ג'ין לואן יאנג
הוצאת כנרת זמורה דביר
#פרוזה
זהו הרומן הגרפי הראשון שקראתי. פחות מוצאת את עצמי בין מילים ואיורים, הילדים שלי כן. הבת שלי (13) קראה ואהבה מאוד אז החלטתי לנסות בעצמי ונשאבתי פנימה.
ולנטינה אהבה את יום האהבה עד שהיא גילתה את האמת על חיי האהבה במשפחה שלה. כל שנה היא הייתה מכינה כרטיסי ברכה לחברי הכיתה שלה ואחד לאבא שלה - כרטיס מגן עדן שם היא חשבה שאמא שלה נמצאת עד שהיא גילתה שהיא פשוט עזבה ואביה נשאר שבור.
"רק תזכרי, יקירתי. רוב האנשים מחליפים נעליים אבל נקשרים לבני זוג. החיים הרבה יותר פשוטים אם עושים את זה הפוך." עמ' 108
ולנטינה תוהה אם יש דבר כזה אהבה אמת, אהבה נצחית. החברה הטובה שלה צוחקת על המחשבות האלה שלה ואפילו סבתא שלה משועשעת. אלא שאז היא פוגשת את ג׳יי ולז ומשהו מתעורר אצלה. מחשבות, לבטים, רגשות.
"אם לא יהיה יותר כאב… זה אומר שגם לא תהיה יותר אהבה, נכון? זה לא מה שאני רוצה." עמ' 239
העלילה מתרחשת בשנה האחרונה של התיכון. זהו סיפור על התבגרות, על חיפוש אהבה ועל מערכות יחסים בין הורים לילדים.
התעמקתי יותר בטקסט ופחות באיורים אך אין ספק שיחד זו חווית קריאה אחרת.
קריאה נעימה!
#פרוזה
10 نوامبر, 09:12
טעויות נעשו - לוסי סקור
הוצאת הספרנית
#רומנטי
זהו ספר שני בסדרת סטורי לייק עם האחים בישופ. בספר הזה מככבים זואי וגייג׳. זואי סוכנת ספרותית מלאת אנרגיה, צבעונית, מבולגנת ואימפולסיבית וגייג׳ בדיוק ההפך. עו"ד, מסודר, קפדן, תמיד צפוי וערוך מראש לכל תרחיש. ממש הפכים. הפכים נמשכים.
זואי הגיעה לעיירת סטורי לייק בעקבות הייזל החברה הכי טובה שלה והסופרת היחידה שהיא מייצגת כרגע.
(את זואי הכרנו מהספר הקודם, סיפור חיי, שהוא על הייזל וקאם, אח של גייג')
זואי לא מסוגלת לשבת רגע אחד במנוחה. החיים בעיירה הקטנה ממש לא בשבילה אבל כרגע היא פה בגלל הייזל, לקדם את הספר החדש שלה ולפתוח לעצמה דלתות חדשות כסוכנת ספרותית.
גייג׳ נמשך לזואי בטירוף אך ברור לו שהיא לא בשבילו. הוא רוצה יחסים לטווח ארוך. בית, משפחה, ילדים… וזואי רוצה רק יחסים לא מחייבים. יש ביניהם ניצוצות ועקיצות הדדיות, אבל שניהם מסכימים שהם לא מתאימים.
"תפסיקי לנזוף בעצמך על דברים שאת לא יכולה לעשות. זה בזבוז זמן. את יודעת כמה דברים אני לא יכולה לעשות? את רואה אותי יורדת על עצמי כי אני לא יכולה להחליף שמן במכונית שלי, או להכין בצק פריך לפאי מאפס? לא, כי אני מעולה בדברים אחרים, ובהם אני מתכוונת להשקיע את הזמן והאנרגיה שלי." עמ' 221
התרגשתי מהסיפורים שליוו את הדמויות הראשיות. הנושאים איתם נאלצו להתמודד. קשיים אישיים ודילמות מוסריות כואבות, הפחד לאבד, לא להיות נאהב או מוערך. סיפור האהבה שלהם מרגש, הדיאלוגים ביניהם שנונים ויש גם המון סיטואציות מצחיקות, אך התרגשתי יותר מהדרך שהם עשו יחד וכל אחד לחוד כדי לקבל את הסוף הטוב שלהם.
קריאה נעימה!
#רומנטי
10 نوامبر, 09:11
האמת על מה שקרה - לי צ'יילד
הוצאת כנרת זמורה דביר
#מתח
עשרים סיפורים קצרים מאוגדים בספר הזה. סיפורים שהם תוצר של רצון של סופר ספרי מתח לי צ׳יילד להתנסות בז'אנר הזה של סיפורים קצרים - אני הרגשתי שהצליח לו.
הסיפורים הם על דמויות וסצנות מעולם הפשע. נימת הסיפורים עצלה כזו, כאילו מישהו מספר לך סיפור ולא אתה זה שקורא אותו.
כל סיפור מורכב מעוד ועוד פרטים שבונים את הסצנה, שגורמים לך להפוך את הדפים ולשאול נו ו…? לאן זה מוביל? ואז מגיע סוף הסיפור. פתאום. פסקה אחת, שורה אחת שהיא הפואנטה של כל הסיפור, שמכניסה את כל הפרטים שנאספו לתבנית ומסדרת אותם במקום.
זה לא ספר מתח קלאסי. אין פה עלילה שנבנית לאורך זמן. למעשה אין פה עלילה בכלל אלא סיפורים מעניינים על דמויות בלתי רגילות עם טוויסטים חדים שמשלימים את התמונה הכללית.
אז אם אתם בעניין של סיפורים קצרים עם טוויסטים מעניינים או סיפור למבוגרים לפני השינה, זה לגמרי ספר בשבילכם. 🙂
קריאה נעימה!
#מתח
01 نوامبر, 11:16
העיניים של מונה - תומא שלסר
הוצאת כנרת זמורה דביר
#פרוזה
"מחיי אדם נשארים חפצים, המוני חפצים שגם להם יש חיים משלהם. אלה פריטים, דברים קטנים שלפעמים אין להם אפילו שם מרוב שהם משומשים, שבורים מרוסקים, אבל אפילו בקסת דיו של תלמיד בית ספר או בתלתן בעל ארבעה עלים אפשר לחלום על יקומים שלמים." עמ' 333
מונה בת עשר לוקה בעיוורון זמני באופן פתאומי. כמו שזה הופיע כך גם נעלם אבל מונה חוששת, הוריה חוששים וגם סבא שלה, הנרי. היא נכנסת לסבב של מעקבים ובדיקות אך סבא שלה מחליט להעניק לה מתנה, עולם ויזואלי שלם שיעשיר את הדמיון שלה, את המחשבה ואת הרגש. הוא לוקח אותה, ואותנו הקוראים, למסע בין מוזיאונים בצרפת. הלובר, מוזיאון ד'אורסה ומרכז פומפידו.
פעם בשבוע הם חוקרים יצירת אמנות אחת.חפץ שנשאר מחיי אדם. הם מתבוננים בה לעומק, מנתחים אותה, מנהלים שיח סביבה ולומדים את ההיסטוריה של האמן שלה. אהבתי מאוד את הרעיון של הספר, במיוחד שמצורף אליו פוסטר עם כל יצירות האמנות המוצגות בספר. הפוסטר הוא ג'קט של הכריכה.
זהו ספר לקריאה בנחת. יש בו גם עלילה סביב יכולת הראיה של מונה, העתיד הצפוי לה והעבר המשפחתי שלה שמרכיב את ההווה. אך עיקר הספר הוא יצירות האומנות.
מכל יצירת אמנות נלמד ערך מסויים, מוסר השכל, נקודה למחשבה להמשיך איתה הלאה. לא תמיד התחברתי לנתוחים האמנותיים אבל זה מה שיפה באמנות. כל אחד יכול לראות ולנתח כרצונו.
"אנו לומדים שאובדן הוא תנאי חיוני לתחושת החיים, לעוצמה הנוכחת. אנחנו מאמינים שלגדול משמעו לצבור הישגים: ניסיון, ידע, רווחים חומריים. אבל זאת אשליה. לגדול הוא לאבד. לחיות את החיים הוא להשלים עם אובדנם. לחיות את החיים הוא לדעת להיפרד מהם בכל רגע." עמ' 347
במהלך 52 מפגשי אמנות מונה וגם סבא שלה עוברים תהליך של התבגרות, של התפכחות, של השלמה עם החיים ומה שהם מזמנים.
הספר היה מרתק, מעורר מחשבה, עצוב לפעמים אבל ממש חוויתי. מומלץ לבעלי סבלנות ואוהבי אמנות. הייתי שמחה לראות ספר כזה על אמנות יהודית ישראלית.
קריאה נעימה!
#פרוזה
29 اکتبر, 05:06
