שיחה מקומית – עדכונים

הטענה שבתי המשפט פועלים מחוץ לפוליטיקה מתנפצת מול התנהלות תיקי המחאה לאחר 7 באוקטובר. ההקשר הפוליטי התקבל כמובן מאליו כשהוא שירת את התביעה, אך נדחה כ"לא רלוונטי" כאשר ההגנה ביקשה לחשוף כיצד עיצב את החקירה, האישום והמשפטhttps://www.mekomit.co.il/ps/170067 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

לכולם ברור שישראל תלויה בסיוע הביטחוני מארה"ב. אך בעוד נתניהו מתנהג כמי שגורש מהחדר ומכריז, בניסיון שקוף לשמור על כבודו, שבחר לעזוב מרצונו, שר הביטחון לשעבר מתחנן להישאר ומנסה לשכנע את הצד השני שהדבר ישתלם לו. לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/170057 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

עם טבעת החנק של ההתנחלויות מסביב וצבא שנחת זרועו מורגשת בכל, אדמות הכפר סינג'יל מורחקות מהישג ידם של בעליהן צעד אחר צעד: באמצעות פחד, תלונה, גדר, רעייה. וכשהתושבים מורחקים מהאדמות, היעדרותם משמשת נגדם כראייה https://www.mekomit.co.il/ps/170040 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

בדרך לשיפוץ בריכת ממילא, כותב תאופיק דעאדלה, עיריית ירושלים מתחשבת בדו-חיים החיים בה, אבל מתעלמת לחלוטין מהקברים שניטעו סביבה כבר מאות שנים. כך הורסים עבר והווה של מי שחיו וחיים פה לטובת הווה ועתיד של אחרים https://www.mekomit.co.il/ps/170011 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם https://t.me/local_call

למרות ההדים החיוביים שעלו מוועידת בל"ד שבה נבחרה הרשימה לכנסת, הסוגיה המרכזית נותרה פתוחה: האם תקום מחדש רשימה משותפת ובאיזה הרכב. אף שהלחץ הציבורי על ראשי המפלגות גדול, לא נראה שהם להוטים להגיע להסכמות. לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/169972 ---- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם https://t.me/local_call

רצח הנער אחמד ג'עברי, לצד שני מקרי רצח נוספים ביפו, הוציא לרחובות בזעם מאות מתושבי העיר. "בכל מדינה נורמלית, מפקד המשטרה היה מתפטר". בעיר מתכננים צעדי מחאה נוספים. בתוך 30 שעות נרצחו ברחבי הארץ 6 אזרחים ערבים https://www.mekomit.co.il/ps/169957 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

הימין נחלש בסקרים, ומחמם את הזירה הפנימית בכר זועבי בניוזלטר השבועי >> לא תמיד ממשלות צריכות להצהיר על כוונותיהן. לפעמים מספיק לעקוב אחרי החדשות במשך יומיים רצופים: פוליטיקאי ערבי נעצר בגלל נאום שנשא לפני שנים; בית נהרס אף שנבנה כחוק, עם היתרים, ולמרות כל ניסיונות ההסדרה; יו"ר ועדה בכנסת מודיע שיגיע לאום אל-פחם בחיפוש אחר עימות נוסף שיספק כותרות. לכל אחד מהאירועים האלה יש גרסה רשמית משלו, אבל כולם מספרים את אותו סיפור. לכן ניסיתי השבוע לקרוא את מה שמסתתר בין הכותרות. השאלה לא היתה מה קרה, אלא למה כל זה קורה דווקא עכשיו. כשהימין נחלש בסקרים ומרחב העימותים שלו בזירה החיצונית מצטמצם, הוא חוזר לאותה זירה שממנה תמיד ידע להפיק רווח פוליטי: החברה הערבית בישראל. זו משמשת עבורו יריב בחירות מושלם, ואולי גם הזירה היחידה שבה אפשר להסלים בלי לחשוש מלחץ בינלאומי או מ"החלטות אמריקאיות", מכיוון שמה שנעשה לנו נתפס כעניין פנים-ישראלי. השבוע כתבתי גם על נושא אחר, שלדעתי חשוב לא פחות, ואולי אף יותר דווקא משום שכמעט לא זכה עד היום לתשומת לב: הכפרים הבדואיים בצפון. במשך עשרות שנים השקיעה המדינה בבניית זהות בדואית נפרדת, והציגה את השירות הצבאי כברית עם המדינה. אלא שהמלחמה, ההקצנה הגזענית והמדיניות של בן גביר ושותפיו הפכו את המשוואה. האירוניה היא שהפרויקט שנועד לפצל את הפלסטינים לזהויות נפרדות מתחיל להיסדק מכוח אותה מדיניות שיצרה אותו. מתחת לפני השטח מתרחש שינוי שקט אך עמוק, וייתכן שהמשמעויות הפוליטיות שלו יהיו גדולות מכפי שנדמה כיום. ב"שיחה מקומית" כתבו השבוע חברות וחברי המערכת על עזה, על היוזמות שנולדות בתוך המלחמה, על השינויים בעמדות בעולם ועל ההיערכות לבחירות לכנסת. ואם כבר מדברים על הבחירות, מחר, בשבת, ילכו חברי בל"ד לקלפיות במסגרת הבחירות הפנימיות של המפלגה. איני יכול שלא לאחל הצלחה לעמיתתנו ב"שיחה מקומית", אורלי נוי, שמתמודדת על המקום החמישי. אורלי אינה רק עורכת וכותבת יוצאת דופן, אלא גם אחד הקולות העקביים והאמיצים ביותר במאבק למען חירות וצדק, בתקופה שבה עמדות כאלה נעשו נדירות. וגם אם בחירתה תותיר חלל במערכת שלנו, היא תהיה רווח חשוב והכרחי הרבה יותר עבור החיים הפוליטיים. מה שקורה בימים האלה ישאיר צלקות, והפלסטינים ישלמו יותר מכל אחד אחר. אבל ההיסטוריה מלמדת שממשלות שנוקטות את הצעדים הקיצוניים ביותר הן לא פעם אלה שמרגישות שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהן. ואם זה אכן המצב, ייתכן שמה שאנחנו רואים עכשיו הוא ניסיון אחרון לפני סיומה של תקופה. בתוך כל מה שקורה, גם זו נחמה קטנה. --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://t.me/local_call

ההצעה לבזר את ניהול החינוך לרשויות השלטון המקומי משמעה מערכת בהפרדה מעמדית והחלשת ארגוני המורים, כלומר הפרטה. במקביל, המדינה מנסה להעמיק את הפיקוח על תוכני הלימוד. הפתרון הראוי הוא ההפך הגמור. לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/169798 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

מעצרו של מוחמד ברכה, הריסת הבית במוסמוס וביקורו המתוכנן של צבי סוכות באום אל-פחם אינם אירועים אקראיים. כשהסקרים מדאיגים וארה"ב כובלת את ידי הממשלה בזירות חיצוניות, הימין ממקד את מאמציו בזירה הפנימית https://www.mekomit.co.il/ps/169806 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

14 רופאים מעזה מוחזקים כבר תקופה ממושכת בישראל, מבלי שהוגשו נגדם כתבי אישום. לדבריהם, ההתעללות בהם החמירה לאחר שהתברר לסוהרים שהם רופאים. כתבה של שדה יעיש https://www.mekomit.co.il/ps/169760 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

במתקן מאולתר בלב מחנה עקורים בעיר עזה, אוסאמה איוב, לשעבר בעליו של מכון אגרוף מקצועי, מציע בחינם אימונים לצעירות שאיבדו בית, בני משפחה ואת ילדותן. "אלמלא האוהל הזה, מצבנו הנפשי היה בקריסה מוחלטת" https://www.mekomit.co.il/ps/169750 ---- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

במשך שנים, היישובים הבדואיים בצפון הארץ קיימו מערכת יחסים מיוחדת עם הממסד הישראלי, בין היתר בשל שיעור גבוה יחסית של מתגייסים. בשנים האחרונות הצליחו ממשלות הימין לשחוק את הקשר הזה, ועימו את פרויקט ריסוק הזהות הפלסטינית שהן עצמן קידמו. לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/169739 צילום: באדיבות תושבי טובא-זנגרייה --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

במשך שני עשורים מנהל בשאר קריותי מרכז חירום קטן בכפר קריות שמדרום לשכם. מאז 7 באוקטובר הוא מוסיף לצאת לכל קריאה למרות הסכנה לחייו: "החובה הראשונה שלי היא להציל חיים, והשנייה לתעד את הפשע לעולם". כתבה של חולוד מסאלחה https://www.mekomit.co.il/ps/169675 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

*פרק חדש בפודקאסט: מסולידריות לפינקווש – מה קרה לקהילה הגאה? עם עו"ד ספיר סלוצקר עמראן* לפרק בספוטיפיי - https://cli.re/devrBZ לפרק ביוטיוב - https://youtu.be/21d8cAMSzaU חודש הגאווה הוא הזדמנות טובה לדבר על התהליך שעברה הקהילה הגאה בישראל; מהשתתפות במאבקים פמיניסטיים, חברתיים ואנטי-גזעניים אל השתלבות של חלקים נרחבים ממנה בלב הממסד הפוליטי והכלכלי והלאומיות הישראלית. שוחחנו עם עו"ד ספיר סלוצקר עמראן, חוקרת ומרצה, דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שמשלבת ייצוג משפטי עם שינוי מדיניות ופעולה קהילתית, בדגש על זכויות אדם, חופש מחאה וצדק חברתי לאוכלוסיות מוחלשות. לאורך השנים ספיר ליוותה קבוצות להט"ביות וקוויריות בהפקת מצעדי גאווה ברחבי הארץ ובתכנון קמפיינים המחברים בין הקהילה הגאה לבין מאבקים על זכויות חברתיות, דיור ציבורי ומאבק בעוני ובכיבוש. בין היתר, הובילה גם את הקמפיין לשחרור יונתן היילו ז"ל ואת הקמפיין לשחרור נשים נפגעות אלימות מהכלא. ספיר היא היא מייסדת ומובילת "האזרחיון" – הארכיון העממי למאבקים חברתיים ופוליטיים בישראל-פלסטין. בשיחה איתה, היא משתפת פיסות היסטוריה ששופכות אור על התהליך שעברה הקהילה הגאה בישראל משנות ה-70 ועד היום. --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

בכנס שיזם משרד החוץ הצרפתי בהשתתפות פעילים ישראלים ופלסטינים לצד דיפלומטים ממדינות שונות, הנציגים הרשמיים היו זהירים יותר ונצמדו לעמדות מסורתיות ודווקא הפעילים אתגרו את גבולות השיח. דבר אחד היה משותף לכולם: ביקורת חסרת תקדים על ישראל https://www.mekomit.co.il/ps/169690 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

הרפורמה בפיקוח על ייצוא ביטחוני שמקדם משרד הביטחון מסדרת מחדש את מנגנוני הפיקוח סביב היעד של הגדלת הייצוא, ומכניסה שיקולי תחרותיות עסקיים לתוך הליכי הרישוי. כך, ככל שהמלחמה מתארכת, גובר התמריץ הכלכלי להמשכה. לכתבה: https://www.mekomit.co.il/ps/169633 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

"אני עד לעדות של השכן שלי על האסון הקולקטיבי שלו, שאינו יכול שלא להיות גם האסון הקולקטיבי שלי", כותב עידן צבעוני בספרו "בשביל עזה". מילים אינן מסוגלות למלא את החוסר של תושבי עזה, כותב אמיר רותם, אבל הן הדבר היחיד שיכול להציע מי שהוא חלק מהקולקטיב שהביא לחורבנם. למאמר - https://www.mekomit.co.il/ps/169614 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

המשבר שאיתו מתמודדים האזרחים הפלסטינים אינו מוגבל להנהגה פוליטית, הוא גם משבר חברתי וערכי. דווקא בתקופה שבה נדמה שהכול מתפרק, המשימה החשובה ביותר היא לבנות מחדש את הכוח האזרחי שלנו, מלמטה למעלה https://www.mekomit.co.il/ps/169617 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

הציבור בישראל התנתק, אבל לא מארה"ב אלא מהמציאות בכר זועבי בניוזלטר השבועי >> השבוע נחתם מזכר הבנות בין וושינגטון לטהראן לסיום המלחמה. לפי פרסומים, ההסכמות כוללות גם את בעלות הברית של שני הצדדים, מישראל ועד הכוחות האזוריים המזוהים עם איראן. אין צורך להיכנס כאן לפרטים; די להסתכל על התגובות שעורר מזכר ההבנות בישראל. בתוך שעות נשמעו האשמות כלפי ממשל טראמפ על כך שנטש את ישראל. אחרים דיברו במושגים של בגידה באינטרסים שלה, והיו מי שקראו להשתחרר מהתלות בארה"ב ואף "להתנתק" ממנה. התגובות האלה אכן מלמדות על התנתקות, אבל לא מארה"ב אלא מהמציאות. קשה להבין איך אפשר לדבר ברצינות על היפרדות מארה"ב, כשישראל תלויה בה כמעט בכל תחום אסטרטגי מרכזי. התמיכה האמריקאית אינה פרט שולי בסיפור הישראלי; היא אחד היסודות שעליהם נבנו במשך עשרות שנים הכוח הצבאי, המדיני והדיפלומטי של ישראל. הנשיא דונלד טראמפ עצמו חזר לאחרונה על הטענה שישראל קיימת בזכות תמיכתו. אף שטראמפ אינו מקור עקבי במיוחד, במקרה הזה קשה לומר שהוא טועה. כל זה מתרחש בזמן שהביקורת הבינלאומית על ישראל ממשיכה להתרחב. ארגוני זכויות אדם, אוניברסיטאות, איגודים מקצועיים, ממשלות וכלי תקשורת מרכזיים עוסקים יותר ויותר במדיניות הישראלית ובמלחמה בעזה. אבל בתוך ישראל נדמה לעיתים שהמציאות הזאת כמעט אינה קיימת. רבים ממשיכים להתייחס לביקורת כאל רעש רקע, או כאל עוד ביטוי לקמפיין עוין שיחלוף מעצמו, במקום לשאול מה השתנה בעולם ומה משמעותו של השינוי הזה. על הרקע הזה פרסמתי השבוע את אחת הכתבות הקשות ביותר שעבדתי עליהן בשנים האחרונות. יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי עוצר באמצע הכתיבה, לא בגלל מחסור במידע אלא בגלל השאלות שהנושא העלה. הכתבה עסקה בעדויות של אסירים פלסטינים לשעבר על פגיעות מיניות במעצר. אך השאלה המרכזית לא היתה מה קרה להם, אלא מדוע דווקא עכשיו רבים מהם בוחרים לדבר על כך בפומבי, אף שמדובר באחד הנושאים הטעונים והמושתקים ביותר בחברה הפלסטינית. בשיחות עם חוקרים, אנשי מקצוע ואסירים לשעבר חזרה שוב ושוב אותה תובנה: רבים כבר אינם תופסים את מה שעברו כסיפור אישי שיש לשמור בסוד, אלא כחלק מתופעה רחבה יותר. כשהחוויה הופכת מקולו של אדם אחד לקולה של קבוצה שלמה, כוחה של הסטיגמה נחלש. כשהעדות נתפסת כדרך להגן על אחרים או לחשוף מציאות מתמשכת, השתיקה נעשית קשה יותר. אולי זו אחת הסיבות לכך שחלק מהמחסומים החברתיים שהשתיקו נפגעים במשך שנים מאבדים מכוחם. ייתכן שזו גם הסיבה לכך שהמאבק על הכרה וצדק כולל כיום ניסיון ברור להעביר את הבושה מהקורבן אל מי שמואשם בפגיעה. בהקשר אחר, אך לא לגמרי נפרד, כדאי לקרוא את מה שכתב השבוע חגי מטר על הצנזורה הצבאית. מטר הזכיר עד כמה קשה להבין את היקף פעילותה של הצנזורה, משום שגם כאשר היא מתערבת בפרסום מסוים, לעיתונאים אסור בדרך כלל לדווח על עצם ההתערבות. הנתונים מדברים בעד עצמם: במהלך 2025 התערבה הצנזורה בכ-15 פרסומים ביום בממוצע ומנעה את פרסומם המלא של 753 דיווחים. אולם החלק המעניין ביותר בטקסט שלו היה דווקא הטענה שלפיה הצנזורה העצמית של עיתונאים רחבה לעיתים יותר מהצנזורה הרשמית עצמה. קשה שלא לחשוב על הדברים האלה לנוכח הפער המתרחב בין האופן שבו חלק גדול מן העולם תופס את המציאות בישראל ובשטחים ובין האופן שבו היא נתפסת בתוך ישראל. אולי לכן רעיונות כמו "התנתקות מארה"ב" נשמעים לחלק מהציבור סבירים – לא משום שהם מבוססים על הערכה מציאותית של יחסי הכוחות, אלא משום שהם צומחים בתוך מרחב פוליטי ותקשורתי שמתקשה יותר ויותר לראות כיצד ישראל נראית מבחוץ. העולם משתנה במהירות, אבל חלקים גדולים מהשיח הישראלי ממשיכים להתנהל כאילו שום דבר מהותי לא השתנה. --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j

החלטת משרד החינוך למנוע מפורום המשפחות הישראלי-פלסטיני להיפגש עם תלמידי תיכון נשענת על מסקנות לא מבוססות ועל הצגת מידע חלקי ומטעה. עתירת הפורום והחלטת בית המשפט לקבלה חושפות את פשיטת הרגל הערכית של המשרד ואנשיו. הטור השבועי של גיל גרטל https://www.mekomit.co.il/ps/169440 --- לעדכונים משיחה מקומית בטלגרם - https://cli.re/XAYe3j