ערוץ ברסלב "לב הנחל"

שיעור יום ג' פרשת כי תצא ליל ו' אלול תשפ"ו עם הרב שמעון טייכנר ליקוטי מוהר"ן תורה לח' בספריית ברסלב לב הנחל רחוב רבי עקיבא 40 ב"ב לרפואת יעקב בן אסתר רפוא"ש במהרה שתפו חברים בבקשה https://youtu.be/zx7aX3wfdHE?si=ygUcGawDkxbNyEUX

*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*

*בס"ד* *חיזוק יומי - ו' אלול* *אם אין שלום, אין כלום* הגאון רבי דוד יעקב פרידמן זצ"ל, רבה של קארלבורג, למד עשר שנים אצל בעל ה"חתם סופר". כשנכנס לחדר הספרים שלו, הבחין שהרב מסדר את ספרי הקודש לפי שמות רבנים ולא לפי נושאים. ה"חתם סופר" הקפיד מאד שלא יעמדו בארון ספרי ה"פני יהושע" שחיבור הגאון הרב יעקב יהושע פלק, ליד ספרי ה"תומים" ו"כרתי ופלתי" שחיבר הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, כי מתיחות שררה בין שני הגאונים הקדושים הללו בחייהם. באחד הימים נכנס הרב פרידמן לחדר הספרים וראה שה"חתם סופר" העמיד את ספריהם של שני הצדיקים זה ליד זה. שאלו הרב פרידמן: "מה יום מיומים? מדוע שינית מהרגלך להפריד בין שני הספרים?" השיבו ה"חתם סופר": "גילו לי מן השמים ששני הגאונים השלימו זה עם זה בישיבה של מעלה וכבר לא מקפידים זה על זה..." ('זכרון למשה') כמה אנו מוכנים לעשות למען השלום? להשכין שלום בין אנשים ובעיקר בסביבתנו? לא תמיד יש בכוחינו לעשות שלום בין אנשים, בין קבוצות, לפחות נעשה שלום בינינו לבין הקרובים לנו. פעמים רבות אדם מקרין כלפי חוץ את טוב ליבו, משרה שלום, מדבר בנחת, אולם כלפי סביבתו הקרובה, במקום שהוא צריך להיות הכי סבלני ומחבר, משרה שלום וביטחון, הוא מתנהג כאדם שונה לחלוטין, מרחיק במקום לקרב, הופך לאויב במקום לאוהב. אמר האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת": "אם אין שלום אין כלום". שלום הוא שמו של הקב"ה, אם אין שלום, אין בורא, בעצם אין כלום, אין קיום לעולם. אדם המחבר בין אנשים, מקרב, מוותר כדי לעשות שלום, מעביר ומחליק דברים, ומביא שלום לעולם, הוא נקרא אדם שלם, שהשלום יוצר שלמות. אמר הנביא זכריה: "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (ח', יט') - כשאתה איש אמת, עושה שלום, אתה זוכה להביא על עצמך רק אהבה... אתה אהוב למעלה ואהוב כאן למטה ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*

הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️

*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*

חברים יקרים קיץ בריא *היום חודש אלול המשך של התחדשות חדשה של השיעורים בעז"ה לקראת ראש השנה יתקיים שיעור וכן מידי יום שלישי בשעה 20:30 בערב בליקוטי מוהר"ן ממשיכים תורה ל"ח בעז"ה עם הרב שמעון טייכנר שליט"א  בספריית ברסלב "לב הנחל" בני ברק* כתובת: רחוב רבי עקיבא 40 קומה 1 בני ברק כיבוד קל בשיעור תגיעו לחזק ולהתחזק‼️‼️.

*בס"ד* *חיזוק יומי - ה' אלול* *שני פתקים 📝 לחודש הרחמים והסליחות* באחד הימים, לקראת חגי תשרי, ביקש הרבי מפשיסחה מחסידיו לתפור לו חולצה חדשה מבד פשתן משובח. החסידים שמחו על המצווה, מצאו את האורג והחייט הטובים ביותר, והביאו לרבי חולצה לבנה, יפה ונקייה להפליא. הרבי לבש את החולצה, אך כעבור דקות מספר פשט אותה, החזיר אותה לחסידיו ואמר: "אינני יכול ללבוש את החולצה הזו". החסידים נבהלו. הם חשבו שאולי יש בה שעטנז, או שהיא אינה נקייה מספיק. הם בדקו אותה שוב ושוב ולא מצאו שום פגם. כשהעזו לשאול את הרבי מה הבעיה, ענה להם: "החולצה הזו עשויה מחוטי פשתן. הפשתן גדל באדמה, עבר תהליכים קשים של כתישה, סירוק, טוויה ואריגה עד שהפך לחולצה לבנה ומפוארת. החולצה הזו עברה דרך ארוכה כדי להגיע לשלמות שלה. אבל כשאני לובש אותה, אני מרגיש שהיא 'גאה' ביופי שלה. אני לא יכול ללבוש בגד שיש בו גאווה". ימי הסליחות וההתקרבות לבורא עולם כבר כאן, אלו הימים בהם אנו מתאמצים מאוד, מתפללים, נותנים צדקה ומשתפרים במעט. אולם דווקא ברגעים אלו, כשאדם מרגיש שהוא הופך ל"צדיק", "לבן וטהור", עלולה להשתחל בו גאווה דקה שחורצת את כל עבודתו. המטרה של הימים הללו היא לא להתרברב בהישגים הרוחניים שלנו, אלא להגיע לראש השנה ויום הכיפורים בתחושת ענווה אמיתית, מתוך הבנה שתמיד יש מה לתקן. חודש אלול הוא הזמן לבדוק לא רק מה אנחנו עושים, אלא למה אנחנו עושים זאת. האם המעשים הטובים שלנו נועדו כדי שנרגיש טוב עם עצמנו, או שהם נעשים באמת ובתמים לשם שמיים? אמר רבי שמחה בונם מפשיסחה: "כל אדם צריך שיהיו לו שני פתקים בכיסיו, וישתמש בזה או בזה לפי הצורך בכיס אחד 'בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם', ובכיס השני 'וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר'. צריכים אנו ללכת על החבל הדק שבין שני הפתקים הללו: הפתק הראשון נועד להזכיר לנו באלול את גודל האחריות והערך העצמי שלנו. אסור לנו ליפול לייאוש או לחשוב שהמעשים שלנו לא חשובים. יש לנו כוח לשנות את המציאות ולגלות את האוצר הפנימי שבנו. הפתק השני נועד בדיוק לרגעים שבהם אנו מצליחים להשתפר, כדי שלא ניפול לגאווה עצמית, הוא מזכיר לנו לעמוד לפני בורא עולם בענווה ובשפלות רוח... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*

הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️

כל הנהגת הגלגלים, וכל הנהגת העולם, וכל הברכות וההשפעות - הכל תלוי בשמירת הברית! (ליקוטי עצות, ברית, לא)

*בס"ד* *חיזוק יומי - ד' אלול* *"להפוך" את העולם 🌍 עבור מישהו אחר* אלמנה ענייה הגיעה אל הרב מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל בעל ספר "אור שמח", עם סיר מרק שבישלה לילדיה הרעבים, כשהיא חרדה מפני ספק הלכתי שמא הבשר טרף. הרב העמיק בסוגיה, הפעיל את גאונותו, ומצא פתח הלכתי מוצק להתיר את המרק. באותו רגע נכנס לחדר תלמיד חכם והקשה קושיות למדניות חריפות שהוכיחו כי המרק אסור. הרב לא נרתע, ובגאונות עצומה סתר את כל טענותיו עד שהלמדן השתתק והאלמנה יצאה בלב שמח. כשנשארו לבד, שאל תלמידו של הרב: "מדוע נלחם הרב בכוח כה רב? הרי קושיות הלמדן היו חזקות". השיב לו הרב: "אילו המרק היה מיועד עבורי, הייתי מחמיר ולא אוכל ממנו לעולם. אך כאן לא מדובר בבטן שלי, אלא בלב של אלמנה ויתומים רעבים. כשמדובר בצער של הזולת, מחובתו של רב להפוך את העולם ולהפעיל את כל כוח התורה כדי להקל עליהם". חודש אלול הוא חודד של חשבון נפש, חזרה בתשובה ותפילות, אך הוא טומן בחובו רובד עמוק של תיקון היחס שלנו לאחרים. "אני לדודי ודודי לי" ראשי התיבות של אלול. האות י' האחרונה בכל מילה מרמזת על צדקה וחסד. י' בגימטריה זה עשר, רמז שכשאדם נותן צדקה הוא נותן אותה בעשר אצבעות. רוצים אנו שבורא עולם ינהג עימנו במידת הרחמים, ויכתוב אותנו לחיים טובים, למרות מעשינו. אם נהיה רחמניים כלפי אחרי, נדון אותם לכף זכות, נחפש עבורם "פתחי היתר", ננהג בהם ברחמים נזכה ליחס דומה משמיים. כשאתה ניגש לתקן את עצמך לקראת השנה החדשה, אל תסתפק רק בהחמרות אישיות ובתפילות ארוכות יותר. תחפש היכן אתה יכול להקל על סבלו של הזולת, היכן אתה יכול להשתמש בכוחך כדי לשמח לב שבור, וכיצד :להפוך" את העולם כדי לעזור למישהו אחר... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*

*בס"ד* *חיזוק יומי - ג' אלול* *לתפור 🪡 לך בגד חדש לשנה החדשה* באחד הימים הגיע אל ביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בירושלים סנדלר תושב העיר. הסנדלר היה שבור לב, דמעות בעיניו, ובידו נעל ישנה וקרועה לחלוטין. הוא פנה אל הרב בבכי ואמר: "רבי, הבט בנעל הזו. היא קרועה מכל כיוון, העור שלה יבש ומפורר, והסוליה מנותקת לגמרי. ניסיתי לתפור, להדביק, לחזק במסמרים, אבל שום דבר לא עוזר. אין לנעל הזו תקנה, היא אבודה. באתי לשאול את הרב, האם כדאי לי להמשיך להתאמץ עליה, או פשוט לזרוק אותה לאשפה?" הרב קוק לקח את הנעל מידיו של הסנדלר, הביט בה בריכוז במשך מספר רגעים, ואמר: "ראה, ידידי. כל עוד חוטי התפירה קיימים, וכל עוד ישנו אפילו סיב אחד קטן של עור שמחזיק מעמד אל תתייאש מהנעל הזו. תפור עוד תפר אחד, הדבק עוד הדבקה אחת. לעולם אל תזרוק אותה". הסנדלר יצא מביתו של הרב מחוזק ומלא תקווה, וחזר אל בית המלאכה שלו כדי להמשיך לעבוד. העצה שנתן הרב לסנדלר, היא עצה לכל אחד מאיתנו - גם אם אתה מרגיש "קרוע" מבחינה רוחנית, נפשית או מוסרית, ונדמה שאין לך תקנה - לעולם אך תתייאש מעצמך. יש בך נקודות טובות רבות! ואפילו אם יש בך רק נקודה קטנה אחת של טוב, של רצון, אפשר לתקן ולהתעלות. במקום להרים ידיים ולזרוק את מה שנראה מקולקל, התפקיד שלך הוא להוסיף עוד "תפר" אחד של מעשה טוב, של מילה טובה, של אהבה, והדרך שלך סלולה לתיקון עצמי, לשיקום והרגשה טובה יותר. חודש אלול הוא הזמן המדויק ביותר ליישום הדברים, זהו חודש של אמון מוחלט ביכולת התיקון של האדם. "אני לדודי ודודי לי" ראשי התיבות של אלול, מראים על קרבה ואהבה. הקב"ה מחפש את נקודת הטוב שבך, גם כשאתה מרגיש מרוחק מאד, בזוי ושפל. יש כמובן להצטער על העבר, אך חשוב יותר לחפש את אור הנפש הקטן שבך, כדי להאיר את כל הנשמה שלך. במקום להישבר מגודל המשימה או מחטאי העבר, אלול קורא לך לעשות צעד אחד קטן. "לתפור" את נשמתך במעשה טוב, בקבלה קטנה או במילה טובה . כל אלו יכולים להפוך אותך לאדם אחר, שמח יותר, מאושר יותר ומלא תקווה לשנה אחרת וטובה יותר... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*

הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️

הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️

*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*

*בס"ד* *חיזוק יומי - ל' אב* *תעודת ביטוח 📃 לעוד שנה* רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הידוע בחסידות כ"סנגורם של ישראל", היה מפורסם בכך שעיניו תמיד חיפשו ומצאו את הטוב בכל יהודי, גם ברחוקים ביותר. באחד מימי חודש אלול, הלך הרבי ברחוב העיירה יחד עם תלמידיו. באותם ימים, האווירה באיזור הייתה של קדושה וחרדה לקראת ימי הדין. לפתע, ראו התלמידים מחזה שהכעיס אותם מאוד - יהודי עמד ברחוב, כשהוא לבוש בטלית ותפילין בעיצומן של תפילות אלול, ובו-זמנית הוא שימן בנפט את גלגלי עגלת העץ שלו, וידיו היו מלוכלכות ומלאות גריז. לחש אחד התלמידים בצער לרב: "איך האדם הזה מבזה את התפילה! אפילו כשהוא מדבר עם מלך מלכי המלכים, הראש שלו נמצא בתוך הבוץ והעגלה שלו". נעמד רבי לוי יצחק, הביט ביהודי בעיניים מלאות דמעות של התרגשות, נשא את עיניו לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם! הבט נא משמיים וראה כמה נפלאים הם בניך. אפילו בשעה שהם עוסקים במלאכה גסה ומלכלכים את ידיהם בשמן ובבוץ, אפילו אז הלב שלהם קשור אליך, והם אינם מסיחים את דעתם מן התפילה ומן התפילין!" חודש אלול כבר כאן, חודש בו הקב"ה קרוב אלינו, ונמצא איתנו במקומות הפשוטים והיומיומיים שלנו. הוא מסתכל על הדברים הקטנים שאנו מתאמצים בהם, ועל הפחות טובים הוא מסתיר עיניו ונותן לנו זמן גם בהם להשתפר. גם אתה, בחודש הזה, תנסה להיות כמו בורא עולם, אל תחפש לראות את המושלם בכל אדם, אלא תזהה את הנקודות הקטנות והטובות הנמצאות בו, אותן תעצים, עליהן תן מבט. כפי שאתה תביט בעין טובה על זולתך, כך יביטו עליך מן השמיים, במידת הרחמים, החמלה וההבנה שאתה רק אדם ולא מלאך. אם בחודש הזה תקבל על עצמך לשפר את ראייתך על האחרים, תרכיב משקפיים ורודים יותר, לבטח תגיע ליום הדין עם תעודת ביטוח לעוד שנה. כי מי שמסתכל על בניו של המלך בטוב, המלך בעצמו יסתכל עליו בטוב וישפיע עליו שפע של טוב... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, חודש טוב ומבורך, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*

הילולת הצדיקים היום זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן הדליקו נר לעילוי נשמתם ובזכותם שנינצל מכל המרעין בישין ונזכה לכל הישועות ‼️

*📜 התפילה לב הנחל *התפילה היומית מהספר "ליקוטי תפילות" שחיבר רבי נתן מברסלב זצ"ל* *רבי נתן אמר שיש אנשים שנמצאים בגן עדן בזכות התפילות שלו* ועכשיו אחרי שירדו התפילות בעולם עתידין לתת דין וחשבון על יום שעובר בלי להגיד ליקוטי תפילות. אז יש לנו הזדמנות כל יום לומר קצת.. בואו ונתחזק*

*בס"ד* *חיזוק יומי - כט' אב* *איך באמת נוכל לנצל את הזמן החולף❓* ליד בתי הכנסת הספרדיים העתיקים, גר שען קשיש בשם רבי מנדל. יום אחד הגיע לחנותו נכדו איתן, תלמיד ישיבת מיר, כשהוא מותש ומתוסכל. "סבא", אמר איתן, "הלימודים תובעניים והזמן בורח לי מבין האצבעות. אני מרגיש שאני לא מספיק כלום ומבזבז את החיים". רבי מנדל הקשיב, פתח כספת והוציא שעון כיס עתיק מעוטר בחריטה של חומות ירושלים. השעון היה דומם. "השעון הזה עובר אצלנו דורות", אמר הסבא. "אני נותן לך אותו בתנאי אחד: לפני שאתקן אותו, קח אותו לשלושה מקומות בעיר, ועצור בכל מקום לחשוב". איתן הסכים ויצא לדרך התחנה הראשונה, הכותל המערבי. איתן הביט באבנים שעומדות כבר אלפיים שנה. הוא הבין שחיי אדם הם כהרף עין לעומתן, אך כל תפילה קטנה מולן מקבלת ערך של נצח. הבזבוז האמיתי אינו חוסר זמן, אלא חוסר משמעות בזמן שיש לנו. התחנה השנייה, קבר רחל אמנו. מול המצבה העתיקה חשב איתן על רחל אמנו הדואגת לבניה. הוא הבין שהזמן שלנו הוא פיקדון שנועד לבניית הדורות הבאים. כשמנצלים את הזמן לטובת הזולת, הזמן הופך לקדוש. התחנה השלישית, טיילת ארמון הנציב. איתן השקיף על ירושלים כולה, המשלבת עבר מפואר והווה תוסס. הוא הבין שהזמן אינו אויב שצריך "לנצח" במרוץ, אלא דף חלק שאפשר לצבוע במעשים טובים. איתן חזר אל החנות של סבו. "נו", שאל סבא, "מה למדת מהשעון המקולקל?" "למדתי שהסוד הוא לא כמה שעות יש לנו ביום, אלא כמה חיים ומשמעות אנחנו מכניסים לתוכן", השיב איתן. רבי מנדל חייך, סובב בורג קטן בגב השעון, ומיד נשמע תקתוק קצבי. "עכשיו השעון מוכן", אמר הסבא. "התקתוק שלו אינו תזכורת לכך שהזמן אוזל, אלא עדות לכך שכל שנייה היא מתנה חדשה שקיבלת". כל אחד מאיתנו מקבל 24 שעות ביממה, אך חווה אותן בצורה שונה מחברו. ניצול חווית הזמן משתנה לחלוטין בהתאם לקשב שלנו לכל דקה ודקה. אנו חיים בעידן של ריצה בלתי פוסקת אחרי המטלות שלנו, שאף שנמחקו מהיומן שלנו, הן ישובו למחרת בתחפושת אחרת. ריצה ללא כיוון היא רק בזבוז אנרגיה מהיר יותר, עלינו לעיתים ללמוד לעצור. רגע אחד של נוכחות מלאה, הקשבה אמיתית לילד, לאישה, לבעל, ריכוז מוחלט בלימוד, או תפילה בכוונה, שווה יותר מימים שלמים של עשייה רק כדי לעשות. זהו ההבדל בין "להעביר את הזמן" לבין "להחיות את הזמן". מעשים רוחניים ומעשי חסד מנתקים את האדם מהמגבלה של הזמן החולף. כשאדם עושה פעולה בעלת ערך, הפעולה הזו לא "מתה" כשהשנייה עוברת, היא נחקקת בנצח של האדם, ובנצח של העם היהודי. הזמן, כשמו כן הוא, הוא זמני, אך הוא הדרך היחידה שבה אנו יכולים להשפיע על המציאות. ניצול זמן נכון הוא מתנה אלוקית שתחזור אלינו בעתיד. לעיתים צריך לעצור ולשאול: "האם מה שאני עושה עכשיו מקרב אותי אל המטרות האמיתיות שלי?" תזכור! הזמן הוא החלק היקר ביותר של החיים, והמבזבז אותו מבזבז את נפשו... כמו שסיכם זאת רבי שמעון פראנקפורט: "האדם דואג על איבוד דמיו - כספו, ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים, וימיו אינם חוזרים..." ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) *יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח* *לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!*