🏀 נקודות בצבע - ברק חקלאי (כדורסל)

נבחרת הנוער סיימה את אליפות אירופה במקום השביעי נבחרת הנוער ניצחה היום 79:85 את טורקיה במשחק על מקומות 8-7 באליפות אירופה. הניצחון הושג בהיעדרו של אביב ארונוב, שסובל מווירוס בבטן. בלעדיו, דייויד מוזס שוב הוביל את הקלעים עם 26 נקודות ו-9 ריבאונדים, ועומרי אורלנד, שחתם בקבוצת הבוגרים של אליצור נתניה בלאומית, תרם דאבל דאבל מרשים של 20 נקודות ו-10 אסיסטים. עוד קלעו לנבחרת: רום סטולר, שסיים אליפות מפתיעה מאוד עם 17 נקודות וליאור הרשקו שקלע 13.

איפה אביב ארונוב?

אני לא אוהב לכבות, אבל נראה לי שאוהדי הפועל תל אביב צריכים לקחת בפרופורציות הנכונות את ההחתמה של ג'ייקוב טופין (26, 2.06 מ'). הפורוורד האמריקני, שבהנהלה עושים מאמצים לסדר לו אזרחות ישראלית בעקבות שורשיו, הוא כרגע שחקן בוסרי. כן, הנתונים הפיזיים שלו טובים, אפילו מעולים, אבל העובדה שלא ממש שיחק כדורסל מסודר בשנתיים האחרונות, כולל פציעה מדאיגה מאוד בכתף, ונוכח האתגרים שמחכים לאדומים ביורוליג, אני בספק אם בחודשים הראשונים, או אפילו לאורך כל העונה הראשונה שלו בארץ, הוא יהווה פקטור. אסור כמובן לשכוח שמדובר גם בפעם הראשונה שהוא יוצא מחוץ לגבולות ארה"ב לשחק כדורסל. כמובן שאם יקבל את האזרחות הישראלית דברים לגביו יכולים להשתנות, בעיקר בליגת העל, שם הוא לדעתי יקבל הרבה זמן מסך. אגב, אני לא חושב שהפועל ת"א בכלל תרשום אותו לליגה עד שיקבל את האזרחות, כי לעומת שאר הזרים המוכחים שיש לה בסגל, לבזבז עליו רישום נראה משהו לא נכון מקצועית. אגב, ההחלטה להחתים אותו לשלוש עונות היא מצוינת. אין סיבה שאחרי עונה, במידה שיישאר גם בריא, שטופין לא יספק את הסחורה כי האפסייד שלו גבוה. כדי לנתח את טופין מקצועית הלכתי לעונה האחרונה שלו במכללות, במדי קנטאקי, ב-2022/23, וגם קצת מהעונה המלאה היחידה שלו בליגת הפיתוח (2023/24), במדי קבוצת הבת של ניו יורק ניקס. כי בשאר הזמן הוא קיבל פה ושם חלקיקי דקות ב-NBA, או ירד לליגת הפיתוח ולא באמת היה חלק מקבוצה, וגם סבל מפציעה מטרידה. אז מה טופין יודע לעשות? קודם כל מדובר בפורוורד ארוך (2.06 מ'), שאוהב לשחק בעמדה מספר 3, אבל לדעתי באירופה ישחק גם לא מעט ב-4, בעיקר כי יש לו הרבה תכונות שאפשר לנצל מול שומרים כבדים ממנו. טופין נייד מאוד, רץ את המגרש, אוהב להוריד כדור לרצפה, לא מפחד לזרוק, וגם מתמצא יחסית בצבע. הוא אפילו פיתח בשנים האחרונות זריקת פלוטר מכדרור. הגנתית בכלל מדובר בשחקן נהדר. שימו לב לכמה נתוני סטטיסטיקה מתקדמת לגביו. בעונתו האחרונה בקנטאקי הוא הגביל את השחקנים עליהם שמר ל-0.77 נקודות ממצבי זריקה, נתון מעולה. מה גם שאלה היו מהלכי ההגנה הכי שכיחים שלו. גם בפיק-אנד-רול על השחקן עם הכדור (20.9% מהמהלכים ההגנתיים שלו), הוא שמר מעולה והגביל את שחקני ההתקפה ממולו ל-0.68 נקודות בלבד. המספרים חוזרים על עצמם גם ביציאה לקליעה ובידודים. בעונה שלו במדי קבוצת הבת של הניקס, הנתונים היו די זהים, וזו לא ליגה ששחקנים באמת שומרים בה. מה שמראה גם על יכולות וגם על מחויבות הגנתית. בכלל, טופין מביא הרבה אנרגיה למשחק. התקפית זה סיפור אחר, וכאן מורגשת הבוסריות שלו. 30.2% ממהלכיו ההתקפיים בקנטאקי היו של זריקות, מהן השיג 0.88 נקודות, שזה נתון ממוצע, ומראה גם על חוסר יעילות. גם במתפרצות ובמעבר הוא לא ממש הצטיין בקולג', אבל בליגת הפיתוח קפץ ל-1.23 נקודות, שזה נתון מצוין. מנגד, ליגת הפיתוח היא משהו שצריך לקחת בערבון מוגבל מבחינה התקפית כשמודדים שחקן. בשורה התחתונה, טופין מביא לשולחן אתלטיות חריגה, גם ברמת NBA, שעוזרת לו בשלב זה בעיקר הגנתית, אבל אל תתפלאו אם בעתיד הוא גם ישלב איתה את הפן ההתקפי. הוא יכול לשמור בזכותה כמה עמדות (4-2), ובאירופה אולי גם על ה-5. והוא יחסית פיזי הגנה, למרות שמול שחקנים חזקים ממנו הוא התקשה בעבר. יש לו גם יכולת כדרור טובה לשחקן בעמדה שלו, והוא יכול להוריד כדור לרצפה ולחדור. בחסרונות, הקליעה היא עדיין נושא שצריך לשפר. האחוזים שלו מחוץ לקשת נעו סביב 32-29 בעונות המלאות האחרונות שלו, והוא זרק לא מעט משם. הוא גם אוהב לקחת זריקות מחצי מרחק, לפרקים זה נראה יותר טוב מאשר הזריקה שלו לשלוש, אבל לא בטוח בנוגע ליעילות בכדורסל של היום. כן הייתי שם לב לחיוב לראיית המשחק שלו: אם יקבל כדור על איזור קו העונשין אחרי פיק-אנד-רול (שורט רול, או בתנועה נגד הגנה איזורית), הוא יכול למצוא שחקן פנוי, ועשה זאת לא מעט בעבר, וגם לחדור בעצמו ולסיים. הדבר אולי הכי מדאיג כרגע בנוגע לטופין זה עניין הפציעות. בעונה האחרונה הוא סבל מכרע בכתף ימין, ועבר בה ניתוח שהשבית אותו עד לסופה. זו אותה כתף בה נפצע כבר בעבר במכללות. כמו כן, דקות המשחק שלו בליגת הקיץ לאחרונה, בה לקח חלק במדי אטלנטה (ונתן שני משחקים טובים), הוגבלו, בין השאר כי סבל מפציעה בירך, והוא אף לא שותף בכמה משחקים

סגל הפועל ירושלים גארדים: הארפר, מילטון, סמית', הובר, בורג פורוורדים: לופטון ג'וניור, רודי, זוסמן, לוי סנטרים: קייקוק, צ'אצ'אשווילי

רשמית: שייק מילטון חתם בהפועל ירושלים

טרושקין אני מאוהב

ג'ייקוב טופין חתם בהפועל תל אביב

נבחרת הנוער הבטיחה הישארות בדרג א' ועם הפנים לאליפות העולם נבחרת הנוער ניצחה היום 86:100 את דנמרק במשחק ההצלבה באליפות אירופה עד גיל 18, והעפילה לרבע הגמר. המשמעות היא שהכחולים-לבנים הבטיחו את הישארותם בדרג א' של אירופה, ורחוקים ניצחון נוסף מהבטחת המקום באליפות העולם עד גיל 19 בשנת 2027 (חמש הראשונות באליפות אירופה מבטיחות את מקומן). בניגוד למשחקים הקודמים, דייויד מוזס (23 נקודות, 7 מ-7 מהקו, 17 ריבאונדים ו-2 חסימות), ואביב ארונוב (22 נקודות ו-8 ריבאונדים), קיבלו סיוע מעומרי אורלנד שלהט עם 21 נקודות ורום סטולר שהוסיף 17. היריבה ברבע הגמר תהיה המנצחת במשחק בין סלובניה ללטביה

טור מעניין מאוד של רפאל יוץ', הסקאוט הבינלאומי של דנבר נאגטס, על היכולת לחזות איזה שחקנים שלוקחים חלק באליפויות אירופה לנבחרות צעירות יכולים להיות גם שחקנים בולטים בבוגרים. בכל קיץ מתמלאים אולמות הספורט ברחבי אירופה בסקאוטים מה-NBA, בכירים מהיורוליג, מאמנים, הורים ואוהדים, שצופים באליפויות הנוער של פיב"א. כולם מחפשים את הכוכב הבא. לאחר יותר מעשור כסקאוט בינלאומי של דנבר נאגטס - ולפני כן כחבר בצוותי ההדרכה של נבחרות פולין בגילאי U15, U18 והבוגרת - למדתי דבר אחד: כדורסל נבחרות נוער הוא הסביבה הטובה ביותר, אבל גם הקשה ביותר, להעריך שחקנים. הטעות הגדולה ביותר? להעריך את השחקן מבלי להעריך את ההקשר. בכל פעם שאני צופה בטורניר אני שואל את עצמי: "האם זה מי שהשחקן באמת, או פשוט מי שהוא נאלץ להיות השבוע?", אלה שתי שאלות שונות מאוד. כדורסל נבחרות נוער יוצר נסיבות ייחודיות שכמעט ולא קיימות בעונה הסדירה. שחקנים לעיתים קרובות מתמודדים מחוץ לעמדה הטבעית שלהם כי כך דורש סגל הנבחרת. רכז עשוי לבלות את הטורניר הרחק מהכדור, קלע עשוי לשחק כפורוורד, וסנטר עשוי רק לחסום ולקחת ריבאונדים. מצבים כאלה עשויים להיות רחוקים מאוד ממה שצפוי לראות מהם בקולג', ביורוליג או ב-NBA. אפילו השחקן הטוב ביותר בקבוצה אינו תמיד האופציה הראשית. חלקם מוותרים על לגעת בכדור כדי להגן, ליצור מרחב, או פשוט לעזור לקבוצה לנצח. הקרבות אלה כמעט ולא באות לידי ביטוי בדף הסטטיסטיקה, אך הן משמעותיות כשמנסים לחזות את עתידו של שחקן. גם פורמט הטורניר משנה את אופן ההערכה. שבעה משחקים בתשעה ימים משאירים זמן מועט מאוד לדוחות סקאוטינג מפורטים, תוכניות משחק ספציפיות ליריב, או התאמות טקטיות מתוחכמות. בהשוואה לכדורסל בוגרים ברמת המועדונים, שם מאמנים מקדישים ימים שלמים להתכוננות ליריב בודד, טורנירי נוער מבוססים הרבה יותר על ביצוע, מעברים, אנרגיה והתאמה תוך כדי תנועה. כימיה קבוצתית היא אתגר נוסף. מועדונים מקדישים חודשים לבניית הרגלים; לנבחרות נוער לרוב יש פחות משבועיים ביחד. מרווחים לקויים, תזמון לא מדויק או פעולות מגושמות אינם תמיד סימן למגבלות של שחקן - הם לרוב תוצר של הכנה מוגבלת. גם עייפות הופכת לחלק מההערכה. שבעה משחקים בתשעה ימים זה לא כדורסל רגיל. התאוששות, שינה, נסיעות, רגשות, בעיות עבירות ופציעות קלות - כל אלה משפיעים על הביצועים. חלק מהמועמדים נראים מרהיבים בתחילת הטורניר ודועכים, בעוד אחרים משתפרים עם כל משחק. חוסן זה חשוב. פערי גיל משמעותיים יותר ממה שאנשים חושבים. גם בתוך אותה קבוצת גיל, ההתפתחות הביולוגית משתנה מאוד. שחקן אחד עשוי כבר להחזיק בגוף של מקצוען, בעוד אחר עדיין גדל לתוך מבנה גופו. השחקן שמבשיל מוקדם יותר לרוב שולט פיזית בכדורסל הנוער, אך הכדורסל המקצועני בסופו של דבר משיג את הפער. זו הסיבה שסקאוטים שואלים כל הזמן: "האם היכולות של השחקן נובעת מיתרון פיזי על יריביו, או ממיומנויות כדורסל משובחות?". יש גם את הסכנה שבמדגמים קטנים. שבוע אחד מצוין עלול לנפח דרמטית ציפיות. טורניר אחד עם אחוזי קליעה גרועים עלול לפגוע שלא בצדק במוניטין של שחקן. זו הסיבה שההערכות הטובות ביותר משלבות צפייה בקטעי משחק מעונה שלמה, טורנירים קודמים, אימונים, מידע רקע ושיחות עם מאמנים - לא רק שבעה משחקים ביולי. אולי התפיסה השגויה הגדולה ביותר היא שניצחון בטורנירי נוער מבטיח הצלחה מקצוענית. זה לא נכון. כך למשל, רק ארבעה זוכי תואר ה-MVP באליפות אירופה לנוער בין השנים 2015 ל-2025 הגיעו ל-NBA (אחד מהם הוא בן שרף). זה לא מפחית מההישגים שלהם - רבים מהם בנו קריירות מקצועניות יוצאות דופן. זה פשוט מדגיש עד כמה קשה באמת לחזות לאורך טווח. כי בסופו של דבר, התפקיד של סקאוט אינו לזהות מי הכי טוב היום. הוא לזהות של מי מהשחקנים המשחק ישרוד כשהתפקיד משתנה, המערכת משתנה, הגוף מבשיל, ורמת התחרות משתפרת דרמטית. זו הסיבה שסקאוטינג מעולם לא היה עוסק במציאת כישרון. הוא עוסק בהבנת ההקשר.

טרלול: כלי תקשורת רציניים בספרד טוענים שהפועל תל אביב, פנאתינייקוס ודובאי מנסות להחתים את ראסל ווסטברוק. בניגוד לדיווחים בעונה הקודמת, הפעם זה נראה קצת יותר אמין

https://www.ynet.co.il/sport/israelibasketball/article/s10h4nbsfl?utm_source=ynet.co.il&utm_medium=Share&utm_campaign=copy_url שורה תחתונה, אם לא יקבל העונה דקות מאיטודיס יוכל לצאת מהחוזה יחסית בנוח בקיץ 2027 לקבוצה גדולה אחרת

יובל שניידרמן חתם בהפועל אילת. מצטרף לצוף בן משה, תומר פורת, בן רויינה, דניאל רוזנבאום, אליעד טל, ארון ווילר וקנדל מקולום, שיהיו בסגל של העולה החדשה בעונה הקרובה

תומר גינת האריך חוזה בהפועל תל אביב עד 2030

נבחרת הנוער סיימה את שלב הבתים באליפות אירופה במקום הראשון, אחרי ניצחון 80:84 על אוסטריה. דייויד מוזס הוביל עם 21 נקודות, 9 ריבאונדים ו-2 חסימות, אביב ארונוב הוסיף 19 ו-6 ריבאונדים, ליאור הרשקו ואורן טרושקין 12 כ"א. הנבחרת תנוח מחר, ומחרתיים תפגוש בהצלבה ככל הנראה את דנמרק. ניצחון על הדנים יבטיח הישארות בדרג א' ויעלה את ישראל לרבע הגמר

בטח כבר קראתם כמה וכמה כתבות על קני לופטון ג'וניור מהרגע שחתם בהפועל ירושלים. על העבר המרשים במכללות, משחק הבכורה האדיר בחמישייה ב-NBA, חוסר האמון מקבוצות הליגה הטובה בעולם והשנתיים המצוינות בסין. אז הפעם החלטתי להתמקד בעיקר בניתוח מקצועי של לופטון ג'וניור, ופחות בסיפורים, ואנסה להסביר למה כ"כ מתלהבים ממנו, אבל גם מה ה"סכנות" איתו. קודם כל הדבר הכי מיוחד בלופטון ג'וניור זה שהוא חסר עמדה. 1.98 מ' עם גודל וכוח של סנטר אימתני, שאוהב לקחת את הכדור עם הפנים לסל, אבל מצטיין לא פחות בתנועות גב לסל. הוא היה ככה בכל מסגרת בה שיחק, וזה מה שי-ם תקבל ממנו. שווה לדבר גם על היכולת שלו לקחת ריבאונד הגנה ולרוץ את המגרש, למרות הגודל ולכאורה הכבדות שלו. זה משהו שעשה בסין באופן די שכיח. לופטון ג'וניור גם הולך חזק מאוד לריבאונד. שחקן שמחפש את המגע, ואוהב להראות לשחקנים היריבים שיש בעל בית בצבע. אל תתפלאו אם תראו אותו משיג העונה הרבה נקודות מריבאונד התקפה, גם אחרי החטאות שלו בהזדמנות הראשונה. למרות שהוא אוהב מאוד לייצר לעצמו ולקלוע, ללופטון ג'וניור יש יכולות ליצור גם עבור חבריו כשהוא מוביל מתפרצות, וגם כשהוא משחק עם הגב לסל. לא סתם בעונה הקודמת חילק 6.5 אסיסטים לחבריו בליגה הסינית. הוא גם שיפר דרמטית את הקליעה מחוץ לקשת. אם בקולג' קלע באיזור ה-20%, בשתי עונותיו בסין כבר עמד על 32%, ונראה שהיד עוד נטויה, תרתי משמע. האחוזים שלו גבוהים בעיקר כשהוא מקבל את הכדור וזורק ישר. ברגע שהוא מוריד כדור לרצפה, בין אם זה במתפרצת או אפילו כשמשחקים איתו פיק-אנד-רול כמוביל הכדור, האחוזים יורדים דרמטית. לופטון הוא כמובן לא שחקן מושלם, יש לו גם לא מעט חסרונות. הפיזיות שלו היא אמנם יתרון ענק מצד אחד, אבל הכבדות שלו, והעובדה שכבר העלה במשקל יתר על המידה כמקצוען, ועוד כששיחק ב-NBA (ולאחר מכן הוריד ק"ג רבים ממשקלו), יכולה להדליק נורת האזהרה בנוגע למוטיבציה והגישה שלו למשחק (וכושרו הגופני), למרות כל הסרטונים שהוא מעלה לרשתות החברתיות בהם נראה שהוא עובד קשה. על המגרש עצמו לופטון אוהב שהכדור נמצא אצלו ביד, והרבה. ברמות הגבוהות, כשלידך יש שחקנים סופר איכותיים שצריכים גם כן את הכדור, זה יכול לגרום לצרות. הרבה פעמים הרצון שלו, למשל, לסיים בכוח מהלכים מתחת לסל, מאט את קצב המשחק ופוגע בזרימה ההתקפית של קבוצתו. מנגד, לדעתי, עם ההחתמות שביצעה י-ם עד כה, היא גם ככה לא מכוונת להיות קבוצה של סילונים, אלא יותר של משחק מבוקר, וזה כן מתאים לו. הגנתית לופטון ג'וניור לא שומר גדול, וזו אולי נקודת התורפה במשחקו. לא הכי קל לו לצאת לקלעים, הוא גם לא ממש מחליף טוב על גארדים זריזים ממנו. מנגד, לפחות במשחקים שראיתי בליגה הסינית, הוא לא "חור בהגנה", הוא כן מכופף ברכיים, וכשמשחקים מולו פיזית, לרוב הוא יצליח להתגבר על שחקן ההתקפה, או להפריע לו משמעותית בזריקה. הקריירה של לופטון התאפיינה בהרבה עליות ומורדות. גם בסין הוא חווה שתי תקופות שונות. בעונתו הראשונה היה מפלצתי עם 24.4 נקודות, 59% ל-2, 32.9% ל-3, 74.4% מהקו, 12.2 ריבאונדים, 6.5 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-3.9 איבודים, ובעונה האחרונה נחתך משמעותית ל-12.3 נקודות, 48.1% ל-2, 32.3% ל-3, 67.4% מהקו, 5.6 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 2.3 איבודים. לסיכום, אפשר להגדיר מצד אחד את לופטון ג'וניור כביג-מן קלאסי של פעם (למרות שהוא פחות מ-2.00 מ'), אבל עם נפש של רכז, שמתבטאת ברצון שלו לשחק עם הפנים לסל, להוביל מתפרצות ולמסור. התקפית, אם אכן סגנון המשחק של סשה אוברדוביץ' יהיה יחסית איטי, אין סיבה שלא יפרח. כמובן שהתיאום והחיבור שלו עם ג'ארד הארפר חייבים להיות טובים כדי שיידעו להפיק ממנו את המיטב. בהגנה זה סיפור אחר, ויהיה מעניין לראות אם יצליח להידבק בכדורסל הפיזי והאסרטיבי שאוברדוביץ' ינסה להנחיל