השיעור היומי עם הרב אורי שרקי

רשימת השמעה של כל שיעורי הרב שרקי שהועברו בליל הושענא רבה תשפ"ז: https://youtu.be/a1ys7L6xHUY?list=PLegREJ7iPUuI

🌛 שיעורי הרב אורי שרקי בליל הושענא רבה תשפ"ז 🌜 22:00 - בכיכר ספרא, ירושלים. (בצרפתית) L'election d'Israel (en français), Kikar Safra, Jerusalem, dans la soucca de la mairie 23:00 - שחוק הלויתן - בבית כנסת בית יהודה רח' שושנה 18 ירושלים. 👈 לשידור החי: https://youtube.com/live/v8w9kfS6c40 👈 לכל זמני הושענא רבה בקהילת בית יהודה: https://docs.google.com/document/d/1MQsZitDwOvJBfKl5YlAEKXR_M--j3as6KxGXUd6k8aE 00:30 - הבחירה החופשית - קמפוס אוניברסיטת בר אילן. 👈 לפרטים נוספים: https://sites.biu.ac.il/campus-rabbi/page/12985

סוכות - חג העתיד / הרב אורי שרקי - תשרי תשע"א יש מועד שעיקרו מוסב על זכירת העבר, כחג הפסח, שמציין את מאורע שחרורנו בימים קדמונים. ויש מועד שמציין את ההווה, כחג השבועות שבא על התורה, שניתנת בכל יום ויום מחיינו. ויש חג שעיקר עניינו הוא העתיד, כחג הסוכות, שאף על פי שנאמר בתורה שהוא זכר לישיבתנו בסוכות ביציאת מצרים, בכל זאת הוא מכין אותנו לקראת ההארה העתידה לבוא, כשיבואו מכל משפחות האדמה לחוג את חג הסוכות בירושלים, ולמעלה מזה הארת העולם הבא, שעליה נאמר "וסוכה תהיה לצל יומם". השמחה המיוחדת של חג הסוכות, שהגיעה לשיאה בשמחת בית השואבה, באה דוקא מפני שמדובר בצפיית העולם העתידי האידאלי "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". כשמדובר בעתיד, אין שום מעצור ושום גבול לדימויי השלימות שעולים על רעיוננו. אנחנו רק יודעים שעיקר הארה זו עדיין רחוק מאתנו, ועל כן אנו עדיין מקיפים לה, מה שבא לידי ביטוי בהקפות. אך את אותו מקצת שאנו כבר קולטים אותו בהכרתנו בעולם הזה, אנו מציינים במצוות הלולב, המציינת את מה שיש לנו אחיזה ממשית בו: "ולקחתם לכם - משלכם".

סוכות - אופטימיות בסוף (על מגילת קהלת) / הרב אורי שרקי - תשרי תשע"ד בחג הסוכות, נהגו בחלק מהקהילות לקרוא בספר קהלת. ספר קהלת במבט ראשון שונה באווירה שהוא משדר מכל ספרי התנ"ך, משום שהוא לכאורה משדר מסר פסימי. "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל" (קהלת א, ב). ואילו מה שמשדרים לנו הנביאים בכל התנ"ך כולו, הוא דווקא האופטימיות, שבסופו של דבר הכל טוב, והכל יהיה טוב, הכל לטובה. כיצד הכניסו אנשי כנסת הגדולה ספר כל כך פסימי בתוך התנ"ך? דרכם של מבקרי המקרא היא לומר שהרבנים לא שמו לב. אך דברים כגון אלה אינם יכולים לעלות על הדעת, הלא ספרים שלמים נפסלו על ידי רבותינו מלהיכנס לתנ"ך. לא יתכן שדווקא ספר כזה, שתוכנו באופן גלוי כל כך שונה מהשקפתם, ייכנס בטעות לתוך התנ"ך?! מסקנתו האופטימית הטרידה את החוקרים. נאמר בסופו: "סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא ואת מצותיו שמור" (שם יב, יג), וראו צורך לומר שהפסוק הזה הוא תוספת. אבל 'לא תהיה תורה שלימה שלנו, כשיחה בטילה שלהם' (מנחות סה:). אדרבא. הדבר הברור הוא, שספר קהלת הוא התמודדות של החכם מכל האדם עם הפילוסופיה הפסימית. הוא לוקח אותה ברצינות גמורה, ומביא אותה עד מסקנותיה האחרונות. עד כדי כך שבסופו של דבר שום פילוסוף פסימי לא יוכל להחזיק בעמדתו. כל אדם הטוען שהעולם הוא אבסורד, שאין משמעות לכלום, בסתר ליבו בכל זאת כן מעניק משמעות כל שהיא לדבר מסוים, קטן ככל שיהיה בתוך עולמו. מרצה ל'פילוסופיה פסימית יחשוב שהדבר החשוב ביותר בעולם, הוא לתת הרצאות על פילוסופיה פסימית. ואם יאמר שגם זה הבל? הרי ששכר המרצים שהוא מקבל בסוף ההרצאה בוודאי מעניין אותו. אם כן יש דבר אחד שלמענו כדאי לחיות. מה שאין כן לפי שלמה המלך. הוא לוקח את הדברים ברצינות גמורה - 'הכל הבל' כל הספר כולו בא להראות שכל דבר שאדם יכול לתת לו משמעות, בסופו של דבר גם ניתן לומר שאין לו משמעות. אבל כאשר נעלה על איזה אטום, איזה גרגיר של דבר, שראוי בכל זאת, למרות הכל לתת לו משמעות, אז מתברר רטרואקטיבית, שלכל הבריאה כולה יש משמעות. אם מצאת דבר אחד שכדאי לחיות למענו, אם כן סוף דבר הכל בעל משמעות - הכל נשמע, וממילא את הא-להים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. מדוע ראו רבותינו לנכון להנהיג את קריאת ספר קהלת דווקא בתקופה הזאת? משום שהאדם חוזר בתשובה בתקופה הזאת, ומה שיקל עליו - הוא דווקא לחשוב שהכל הבל. ספר קהלת איננו סוף דבר, והוא משתלב בתוך השנה העברית כולה. השנה העברית שתי התחלות לה - חודש תשרי וחודש ניסן. חודש תשרי הוא ראש שנתם של אומות העולם, הרואים שהכל הבל והכל בלה, שאין משמעות לכלום. זהו זמן פסימי. שנתם של ישראל מתחילה בחודש ניסן - בזמן האופטימי, האומר שכדאי לחיות, שהכל מתחדש, "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב, ב). דווקא על ידי הצרוף של שתי השנים כאחד, אנחנו גואלים את האנושות ממאסרה, ואנחנו מעלים את שנתם של אומות העולם, לגאולה שלימה. לוּ זכו אומות העולם, היו זוכים לכך, שגאולתם 'גאולת סוכות' היתה מתלכדת יחד עם 'גאולת ישראל'. כנאמר בספר שמות פרשת בא "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה" (שמות יב, לז). הגעתם של בני ישראל לסוכות היתה בראשון של פסח. אלא שאומות העולם לא זכו עדיין שהריתמוס ההיסטורי שלהם, יתלכד עם הקצב ההיסתורי שלנו, ולכן נשארו מאחור, ונדחתה גאולתם עד לעתיד לבא, כאשר יעלו כל הגויים לחוג את חג הסוכות בירושלים (זכריה יד), במהרה בימינו אמן.

סוכות - סוכות ופסח / הרב אורי שרקי - תשרי תשע"ט כל חג בלוח העברי מקורו במאורע היסטורי שעבר על האומה, המייסד את הקדושה של אותו החג. המאורע ההיסטורי שאותו אנו מציינים בחג הסוכות - הושבת בני ישראל בסוכות (נחלקו ר' אליעזר ור' עקיבא בדבר האם אלו היו ענני כבוד או סוכות ממש) התרחש ביציאת מצרים, בפסח, ומשום מה ציוותה התורה לחוג אותו רק בתשרי; התורה חילקה את חג הפסח לשני אגפים: אגף א' באביב ואגף ב' בסתיו, כלומר חלק מחג הפסח עבר לחודש תשרי. נראה שסיבת הדבר היא שחג הפסח אינו מושלם. חג הפסח השיג רק חלק ממטרתו - הוצאת ישראל ממצרים, אבל נכשל בהוצאת מצרים ממצרים, כלומר שאומות העולם נשאר מאחור ולא נגאלו. חלק מחג הפסח עוד לא מומש והוא שייך עדיין אל העתיד, וכדעת ר' אליעזר שאמר "בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להיגאל" (ראש השנה י, ב - יא, א), וכך מפורש בנבואת זכריה שלעתיד לבוא יבואו כל הגויים לירושלים להשתחוות לה' בחג הסוכות (זכריה יד). זו הארה עתידית השייכת לתקופה זו של חג הסוכות. לפי זה, חג הסוכות צריך להיות העתק של חג הפסח, וכמו שחג הפסח שמונה ימים - שבעה בניסן שבהם אוכלים מצות ולא אוכלים חמץ והיום השמיני חג השבועות שהוא השלמה של חג הפסח, כך גם חג הסוכות שמונה ימים - שבעת ימי החג ו"שמיני עצרת". אלא שבחג הפסח יש צורך להרחיק את קבלת התורה מיציאת מצרים ולחכות שבעה שבועות בין שבעת ימי החג ליום השמיני בגלל הצורך להיטהר מטומאת מצרים, כאישה המיטהרת לבעלה שסופרת שבעה נקיים, ולכן היום השמיני דחוי; ואילו בחג הסוכות, כיוון שכבר היה יום הכיפורים ויצר הרע הוסר ובטלה טומאת מצרים, אין צורך לדחות את היום השמיני והוא נשאר דבוק אל שאר ימי החג. בחג הסוכות אנו מצליחים לממש באופן מיידי את מה שלא הצלחנו בהיסטוריה - בחג הפסח, לעשות. יוצא אם כן, שמצד האמת היה צריך להיות רק 'רגל' אחד. אם עם ישראל היה מצליח את המשימה של יציאת מצרים עד תומה - "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה" ומיד ביום השמיני מגיעים לארץ ישראל ומקבלים בה את התורה, אז היה לנו רק מועד אחד של שמונה ימים בשנה - מט"ו בניסן עד כ"ב בו, והיינו אוכלים מצות בסוכה וחוגגים את "שמחת תורה" במִימוּנָה (ותוקעים בשופר בא' בניסן). אך מכיוון שההיסטוריה הצליחה רק באופן חלקי נותרנו עם שלושה 'רגלים'. אבל לעתיד לבוא כשההיסטוריה תתוקן הכל יתכנס לרגל אחד.

🌛 שיעורי הרב אורי שרקי בליל הושענא רבה תשפ"ז 🌜 22:00 - בכיכר ספרא, ירושלים. (בצרפתית) L'election d'Israel (en français), Kikar Safra, Jerusalem, dans la soucca de la mairie 23:00 - שחוק הלויתן - בבית כנסת בית יהודה רח' שושנה 18 ירושלים. 👈 לשידור החי: https://youtube.com/live/v8w9kfS6c40 👈 לכל זמני הושענא רבה בקהילת בית יהודה: https://docs.google.com/document/d/1MQsZitDwOvJBfKl5YlAEKXR_M--j3as6KxGXUd6k8aE 00:30 - הבחירה החופשית - קמפוס אוניברסיטת בר אילן. 👈 לפרטים נוספים: https://sites.biu.ac.il/campus-rabbi/page/12985

סוכות - הגובה של סוכה / הרב אורי שרקי - תשרי תשע"ב סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר (משנה סוכה פ"א מ"א). הטעם המרכזי לדעת חכמים הוא ש"עד עשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת ארעי אלא דירת קבע". נרמז לנו בכך שמדרגת ההארה של חג הסוכות אינה ניתנת להשגה מתוך תחושה של קביעות, מתוך הרגשת שייכות לעולם הזה, אלא מתוך ארעיות, כי זאת הארה השייכת במהותה לחיי העולם הבא. חדירת אור מהעולם הבא אל העולם הזה אפשרית רק אחרי סילוק החטאים ביום הכיפורים ורק באופן ארעי. זאת מדרגת סתם אדם. אבל יחידי סגולה, כיעקב אבינו, יכולים לחוש את אור חיי העולם הבא גם מתוך קביעות, בבחינת "עולמך תראה בחייך". הם שייכים לשיטתו של רבי יהודה המכשיר סוכה שגבוהה מעשרים אמה, ואדרבה לשיטתו "סוכה דירת קבע בעינן". מקור שיטתו של רבי יהודה לפי הירושלמי הוא גובה הגג של המקדש, שהיה גבוה הרבה. הסוכה לרבי יהודה היא מעין השתקפות של המקדש בחיי היום יום, שקדושתו קבועה, כנאמר: "זאת מנוחתי עדי עד, פה אשב כי איויתיה". חילוקי ההנהגה האלה רמוזים בכתוב: "וילך עשיו לדרכו ביום ההוא שעירה" - בבחינת שילוח השעיר ביום הכיפורים, "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" - קדושה מתוך בית של קבע, "ולמקנהו" - אלה הנשמות של כל ישראל הקנויות לו, "עשה סוכות" - קדושה של ארעי.

קהילת "בית יהודה" שמחה להזמין את הציבור *לתפילה חגיגית* בחג הסוכות! לאחר התפילה יתקיים מעמד הקבלת פני רבו ושיעור מפי הרב אורי שרקי. 🗓️ יום ראשון הקרוב, א' חול המועד סוכות, ט"ז תשרי תשפ"ז. 🕰️ שחרית: 7:30 📍בית כנסת "בית יהודה" רחוב שושנה 18, ירושלים. מוזמנים בשמחה!

https://www.youtube.com/shorts/SI1yXgEMM3k קהילת "בית יהודה" שמחה להזמין את הציבור לתפילה חגיגית בחג הסוכות! לאחר התפילה יתקיים מעמד הקבלת פני רבו ושיעור מפי הרב אורי שרקי. 🗓️ יום ראשון, א' חול המועד סוכות, ט"ז תשרי תשפ"ז. 🕰️ שחרית: 7:30 📍בית כנסת "בית יהודה" רחוב שושנה 18, ירושלים. מוזמנים בשמחה!

קהילת "בית יהודה" שמחה להזמין את הציבור לתפילה חגיגית בחג הסוכות! לאחר התפילה יתקיים מעמד הקבלת פני רבו ושיעור מפי הרב אורי שרקי. מוזמנים בשמחה!