אריאל קלנר

דברים שאמרתי במליאת הכנסת 👆

כל קו הגנה דינו להיפרץ. ‏הסיבה היחידה שטרם בוצעה התנקשות בראש הממשלה נתניהו, למרות ההסתה המטורפת ששברה כל שיא והתירה את דמו, היא האבטחה סביבו. ‏אולם, בכל הגנה תמיד תימצא בסוף הפירצה. ‏אם מערכות האכיפה לא יתחילו לפעול כנגד המסיתים, זה ייגמר בטרגדיה. ‏הכתובת על הקיר. ‏

הצילו את המדינה… העיקר שעזרו לקטוף ירקות אחר כך.

״ כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה׳״.🇮🇱 מקווה שנפטרנו מרב המרצחים ושהאוויר שאנחנו נושמים קצת יותר נקי מהיום.

פרשת חקת תשפ״ד בין פרשת חקת למהר״ם (אתמול - 738 שנים לכליאתו) ובינם למבצע יונתן (היום 48 שנים למבצע) ולימינו אנו ===== עם הנצח בימים מטלטלים. מאז הטבח של שמחת תורה נשבענו שלא נניח את החרב עד שימוגר הרוע. עם הנצח לא יניח לתרבות הרצח לנצח. זוהי מחויבותנו לשרשרת הדורות שאנחנו רק חוליה בה. זוהי מחויבותנו להמשך השרשרת ולדורות הבאים. 120 מאחינו ואחיותנו עדיין מוחזקים בידי המפלצות האכזריות. אין בעל רגש אנושי, שנפשו לא יוצאת אליהם ואל משפחותיהם. הויכוח בחברה הישראלית נסוב היום לא סביב הדרישה לשחרור אלא לגבי המחיר. ב״ה, יש לנו אלפי שנות הסטוריה. בדברים הבאים אשתדל לראות איך נהג העם היהודי בעבר ומכאן נוכל ללמוד איך לנהוג גם היום. איך לשלב בין המחויבות לניצחון המוחלט לבין המחויבות לאחינו ואחיותנו שנמצאים בשבי. בפרשת חקת, נקרא מחר על המלך הכנעני אשר החליט לחטוף מבני ישראל: ״וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ  מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃״. חכמנו מסבירים שהייתה זו שפחה אחת. עבור שפחה אחת יוצא העם למלחמה. מלחמה שבה סיכנו את עצמם רבים מעם ישראל. אולי גם נפלו. אולם היה ברור לעם - גם שפחה אחת שנחטפת - זו הכרזת מלחמה על האומה. אתמול, ה׳ בתמוז לפני 738 שנים, בשנת המ"ו, 1286, רבי מאיר בן ברוך, הידוע כמהר"ם מרוטנבורג, מגדולי חכמי אשכנז, נכלא ע"י הקיסר רודולף ה-1 כשניסה לעלות לארץ ישראל. הקיסר דרש סכום כסף עצום מהקהילה היהודית כדי לשחררו. המהר"ם, מהכלא פונה לקהילתו ודורש שלא ישלמו. המהר״ם מבין שאם הקהילה תיכנע לסחיטה, יהווה הדבר תמריץ למאסרי שווא נוספים ולדרישות כופר דומות נוספות. המהר״ם מבין שאסור לתת לטרגדיה אנושית להפוך לטרגדיה לאומית. המהר״ם לא נפדה ונפטר בכלא האפל לאחר 7 שנים. ואכן, מאז המעשה עם מהר"ם מרוטנבורג הפסיקו לחטוף רבנים. על תפיסת המהר״ם ועל סיפור הבאתו לקבורה בידי אלכסנדר זיסקינד ווימפן, כתב שאול טשרניחובסקי: ״אִם יֵשׁ, עוֹד יֵשׁ, בְּקִרְבֵּנוּ כַּשְּׁנַיִם, כְּמוֹתָם, לֹא פַסוּ מֵעַמֵּנוּ שְׁאָר-רוּחַ וְלֶב-תָּם.״ היום, ו׳ בתמוז לפני 48 שנים, בשנת 1976 אחד המבצעים הנועזים ביותר בתולדות האנושות לשחרור שבויים - מבצע יהונתן. ב 27 ביוני, נחטף מטוס אייר פראנס בטיסה מת"א לפריז ועליו 105 ישראלים. הדרישה הייתה שחרורם של 53 טרוריסטים, מתוכם 40 מחבלים הכלואים בישראל. היום עסקה כזו נראית לנו כעסקת חלומות. התרגלנו לשלם במאות ואלפים תמורת בודדים ואילו אז היו המחבלים מוכנים לשחרר את 105 הישראלים תמורת 40 מחבלים בלבד. מדינת ישראל לא הסכימה ויצאה למבצע מסוכן עד מטורף, אשר איש לא ידע כיצד יסתיים. ב 3 ביולי, ה' בתמוז יצאו מטוסי חיל האויר בדרכם לאנטבה. המבצע המטורף הסתיים בהישג מדהים אולם המחיר היה כבד: מפקד סיירת מטכ״ל יונתן נתניהו נפל, סמ״ר סורין הרשקו נפצע קשה ונותר משותק ב 4 גפיו, 3 בני ערובה נהרגו במהלך המבצע (אידה בורוכוביץ, פסקו כהן וז׳אן ז׳אק מימוני הי״ד). דורה בלוך הי״ד נרצחה בבית החולים. היה שווה? אולי מוטב היה להיענות לדרישת המחבלים ולחסוך את חיי בני הערובה שנרצחו ויוני נתניהו שנפל? ברמה האינדיבידואלית זה נכון. ברמה הלאומית, מחיר הכניעה כבד הרבה יותר. אז אולי היה עדיף להשאיר את החטופים למות ולא לעשות מבצע מסוכן? גם זו לא אופציה לעם שבנוי על ערבות הדדית. מדינת ישראל במבצע יונתן, 690 שנה אחרי המהר״ם מרוטנבורג ו 3300 שנה אחרי המלחמה בכנעני מלך ערד הלכה בדרך היהודית - כניעת האומה לא באה בחשבון, אבל גם לא מוותרים על אחינו ואחיותנו הנתונים בשבי ובצרה. ומה היום? ==== במלחמה הקשה, עמלק של דורנו מנסה להכניע את ישראל באמצעות אחינו ואחיותנו שחטף. אולם, אסור שהרצון להשיב את אחינו יביא להפקרת אחים ואחיות, בנים ובנות אחרים. אסור שהטרגדיה האישית הנוראית תביא לטרגדיה לאומית. ההסתכלות חייבת להיות לאומית. חייבת להיות קרת רוח וכוללת. אנחנו חיים באזור שבו המיתוס ולא הלוגוס הוא הכוח המכונן. כניעה אולי תשחרר חלק קטן מאחינו ואחיותנו, אבל היא תהפוך את יחיא סינוואר למנצח ולסלאח א דין המודרני. כניעה תבעיר את יהודה ושומרון ותדליק את האיסלאמיסטים בתוככי ישראל. התנופה האיסלאמיסטית האדירה תעמיד בסכנה את המפעל הציוני כולו. כניעה אולי תשחרר חלק מהחטופים ותביא מזור לנפש המשפחות המיוסרות, אבל נסיגה מציר פילדלפי, תגרום שוב להברחת טילים מסוכנים, כלי נשק קטלניים ובניית כוח העמלק החמאסי מחדש. ההשלכות ברורות: איש לא יוכל לחזור לגור בעוטף והמחיר בחיי החיילים במערכה הבאה יגדל שבעתיים. כניעה משמעותה תמריץ לחטיפת משפחות ביבאס העתידיות, אונס, רצח, ביזה ודם יהודי רב. אז מה עושים? ===== לא מוותרים על הניצחון ולא מוותרים על אחים.

מתוך נאמנות לערכי העבר ולדורות הקודמים - לתורה, לרוח המהר״ם מרוטנבורג ולגבורת יוני נתניהו, אנחנו מחויבים להילחם בעמלק, להשמדת הרוע המוחלט, להבטחת קיום המפעל הציוני לדורות ולשחרור אחינו ואחיותנו בגבורה. יש לנו את הכוח לעשות זאת. עם הנצח שמחובר לשרשרת הנצח מסוגל. מדהים שהדברים שכתב יוני נתניהו עודם נכונים וביתר שאת: ״כמה חזקה האומה וכמה גדולה היא ברגעי משבר. קשה לתאר איך נקפצות האצבעות לאגרוף פלדה בימי פרעות״ שבת שלום!

השבוע הקמתי את השדולה לקידום את ענף הספנות בישראל. נוכח אתגרי השעה, מתחדד הצורך בקידום הענף. השדולה בראשותי תפעל לקידום הספנות כמשאב אסטרטגי, לפיתוח תשתית כוח אדם בתחום ובענף. על המדינה להבטיח שיהיו אניות שיגיעו גם בשעת חירום ואנשי מקצוע לתפעול הספינות והנמלים. ואת זה אפשר להבטיח רק באמצעות פיתוח יכולות מקומיות. כבר הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק להחלת מס תפוסה בישראל, בדומה למדינות מערביות מתקדמות אחרות. מס זה יתמרץ חברות ישראליות לרשום אניות תחת דגל ישראל. בנוסף, אמשיך לפעול למען תחרות בנמלים והורדת מגבלות וחסמים מיותרים הפוגעים בתחרות ומגדילים את יוקר המחיה. לכתבה המלאה: https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

התחקיר על הקרב על בארי מלמד על גבורה עילאית של לוחמים ואזרחים, אבל מעלה ממצאים חמורים ביותר על צבא שלא היה ערוך כלל לתרחיש הייחוס, של התקפה מסוג זה. וכאן, גם אם אם לא מתייחסים לכשל המודיעיני, איך אפשר להתעלם מתרחיש ייחוס של כיבוש שטח והשמדת יהודים, על ידי אויב אשר חרט על דגלו את השמדת ישראל ואשר כל מאוויו הם ומשאביו הוקדשו למשימה זו? איך אף אחד לא חשב שזה בכלל ייתכן? הדבר מלמד על כשל חמור בו לא מתייחסים ברצינות לכוונות מוצהרות של האויב ואף לא ליכולות שלו. האם הלקח נלמד לגבי הפת״ח אשר כוונותיו אינן שונות? דברי האלוף היוצא, יהודה פוקס על הצורך בחיזוק הרש״פ מעלות דאגה גדולה. אני מתכוון להעלות בוועדת החוץ והביטחון בחינת ההכנות של צה״ל לתרחישי ייחוס של מלחמת קיום, להבנת האויב, תפיסותיו הרעיוניות והיכולות שהוא מפתח. לא למשאלות לב וקונספציות כושלות. המחיר כבד מדי.

סער, אתה תקבל את הצל״ש ומי שרודף אותך יעמוד לדין. צפו בדברים שלי מההפגנה אתמול.⬆️