גלית דיסטל אטבריאן

שלולית הנני.

על הקטסטרופה התקשורתית שמתרחשת כאן מאז השבת האחרונה אסור לשתוק. ‏התקשורת הישראלית חצתה קו אדום ובהעדר הגדרה אחרת - היא מסכנת הלכה למעשה את מדינת ישראל. ‏קיצור תולדות: ‏במהלך השבת נתניהו מקבל אותות לפיהם האמריקאים מבשלים משא ומתן על הראש של ישראל - סגירת עסקת חטופים תוך הבטחת קש לישראל לפיה היא תוכל להמשיך בלחימה. ‏איך מבטיחים לישראל המשך לחימה בלי לממש? ‏לא מטילים ווטו על החלטות האו"ם כשישראל חוזרת ללחימה אחרי העסקה, לדוגמא. ‏נתניהו בוחר באופן חריג להוציא מסרים בהולים במהלך השבת תחת הכותרת "גורם מדיני בכיר" כדי לסנדל את המהלך הזה מראש ומבהיר לעולם כולו: ישראל תילחם עד הסוף ולא משנה איזו עסקה תחתם. ‏מהלך מבריק שאכן סינדל את העמימות האמריקאית. ‏איך זה השתקף בתקשורת: ‏באולפן של גדעון אוקו, הפאנליסטית לינוי בר גפן מהווה את הסנונית הראשונה וחושפת מייד: "הגורם הבכיר" הוא נתניהו, די לשתף פעולה עם המשחק שלו. ‏זמן קצר אחר כך ירון אברהם מגיע לאותו אולפן ותחת ההשראה של בר גפן הוא בולע גלולת אומץ ומכריז "שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם הדבר הזה יותר - הגורם הבכיר הוא נתניהו," ובכך מחרב את משחק השח-מט העמום שנתניהו מנהל (שלא לדבר על יצירת תקרית דיפלומטית פוטנציאלית.) ‏כמה חוסר אחריות. ‏ואז מגיעה גם הפרשנות המתבקשת: ‏נתניהו מוציא את המסרים האלה באופן בהול בשבת כדי להרגיע את בן גביר וסמטוריץ'. ‏נזכיר - בן גביר וסמוטריץ' שומרים שבת. ‏יום למחרת ירון אברהם מקבל כבוד בערוץ הבית על האומץ שכרוך בחשיפת נתניהו. ‏הנרטיב ממשיך לצבור תאוצה: נתניהו חיבל בכוונת זדון בעסקת החטופים ורק הסיבות משתנות: פעם בגלל הקואליציה המשיחית, פעם בגלל שהוא מורח את העסקה כדי לשרוד, פעם בגלל שהוא האיש הכי רע בעולם, יו ניים איט. ‏עמית סגל בתפקידו כמבוגר האחראי מנסה להסביר באולפנים עד כמה המהלך של נתניהו היה בבחינת הצלת נפשות אבל דבריו נבלעים במלל של הערוץ. ‏נריה קראוס מהערוץ המתחרה מחזקת את הנרטיב ומספרת לנו עד כמה האמריקאים הטובים ונטולי האינטרסים נמצאים במצוקה של ממש בגלל שנתניהו הרע מחבל בעסקה. ‏ וכך עם ישראל לא זוכה להבין שנתניהו הציל אותנו מעסקת קש מסוכנת ובמקום זה מקבל עוד טונות של שנאת חינם לווריד. ‏וזה לא הדבר הכי גרוע. ‏הדבר הכי גרוע הוא שהתקשורת מנתקת את הצופה הישראלי מהמציאות המורכבת לטובת נרטיב אחד: ‏נתניהו רע. ‏הם לא עושים את זה מתוך זדון. ‏הם באמת מאמינים בדמות השטוחה הרדודה, המטופשת והילדותית שהם בעצמם יצרו: נתניהו הוא רע ולכן כל מעשיו רעים. ‏זה הדיפולט. ‏הם כבר באמת באמת לא מסוגלים לחשיבה מורכבת. ‏והחמור מכל: ‏הם כבר לא מזהים מתי הם מחבלים הלכה למעשה בבטחון המדינה רק כי השנאה לאיש הרע, רע רע, רע הזה מעוורת אותם.

כלל אצבע אם יורשה לי: ‏אל תאמינו לאף מילה שיוצאת מהחמאס. ‏הם האוייב. ‏והתחביב של האוייב הספציפי הזה הוא רצח, אונס, חטיפה, ומשחק פסיכולוגי בראש של הישראלים. ‏אל תתפתו להם. ‏אל תתנו להם את הסיפוק הזה.

הסיפור האמיתי, הגולמי, הבסיסי ביותר שלנו הוא שאנחנו יהודים. ‏לא ישראלים. ‏לא ציונים. ‏לא אזרחי העולם. ‏יהודים. ‏קודם כל יהודים ואחר כך כל השאר. ‏ככה זה. ‏אנחנו יהודים ואין לנו עקומת למידה - כמה שהמציאות תזכיר לנו את זה - ככה אנחנו נקפיד לשכוח. ‏וכשאנחנו שוכחים - המציאות מחטיפה לנו כדי שנזכור. ‏כך היה. ‏כך יהיה. ‏זה כאילו שהעולם פועל בפולסים רק למעננו: ‏טיק טוק השעון דופק וכששעת חצות עולה והחושך יורד - סינדרלה העולמית יוצאת מנשף המסכות ועונדת צלב קרס. ‏לרגע היא יושבת על הספסל עם לאטה על חלב שקדים מסטארבקס ומעלה סרטון בטיק טוק על השפם האירוני של הבריסטה שהיא פגשה בבוקר, ורגע אחרי היא שוברת שמשות וצועקת "יודן ראוס" מהקמפוס של קולומביה כי היא נגד גזענות. ‏כמה שזה מוזר. ‏זה לא סתם ככה, בחיי שאלוהים הוא התסריטאי המבריק בעולם, מה, אתם באמת לא קולטים את המסר שהוא צועק עלינו מהשמיים? ‏שום דבר לא יעזור לכם, זה מה שהוא אומר לנו. ‏במשך עשורים הצצתם בחשש מעבר לכתף הימנית בגלל הנאצים והזנחתם את כתף שמאל. ‏אבל אני כאן כדי לומר לכם: ‏זה יבוא מכל כיוון. ‏זה יבוא בכל צורה. ‏זה יבוא מימין וזה יבוא משמאל. ‏זה יבוא ממזרח וזה יבוא ממערב. ‏זה יבוא בכל מאה ובכל עשור. ‏זה יבוא איפה שחם וזה יבוא איפה שקר. ‏שום דבר לא יעצור את זה ואם תעזו לחשוב שההגנה שלכם תגיע מעולם ההגות של האקדמיה הליברלית והנאורה של העולם המערבי - אז בדיוק משם אני אביא לכם את זה. ‏על הראש. ‏לא תגידו לי אתם - כמה זה מוזר שאנשים בשיער סגול שנעלבים בגלל אמירה פוגענית על הקומפוסט בגינה האורגנית שלהם הפכו לנאצים החדשים? אה? ‏אסור להעליב חתול אבל מותר לרצוח יהודים. ואם אפשר אז בדרכים הכי אכזריות שיש. ‏זה לא התסריט הכי מופרך בעולם? ‏אני יודעת, אני יודעת, יש לזה מלא הסברים תאורטיים - איחוד המאבקים, הפריחה המעוותת של הנאו מרקסיזם, פרוגרס שהוא בעצם רוורס, דור השטחיות והטיק טוק עם הוירטיו סיגנלינג והרדידות המחשבתית, הכל נכון. ‏אבל ככה בדיוק ההשגחה הפרטית שלנו עובדת: ‏הסברים דרך הטבע שמובילים למציאות סוראליסטית. ‏נגמר עידן הניסים הגלויים, ים סוף לא עומד לחצות את עצמו לשניים, ככל שזה קשור אלינו- לכל תופעה חסרת הגיון יש הסבר הגיוני. ‏אלא שההסבר ההגיוני הזה תמיד מתכנס למציאות שיש בה אנומליה סטטיסטית. ‏פעם אחר פעם. ‏מה הגיוני בכך שנחזור לארץ הזאת אחרי אלפיים שנה? א ל פ י י ם שנה? ‏מה הגיוני שבכלל נשמור על הזהות שלנו אלפיים שנה? ‏מה הגיוני בזה שלא נכחדנו מזמן? ‏מה הגיוני בזה שלא נטמענו בין אומות העולם בתור חלקיקי הרסיסים שהיינו על פני הגלובוס? ‏איך זה יכול להיות שנשארנו? ‏איך זה יכול להיות שחזרנו? ‏איך זה יכול להיות שאף מדינה ריבונית לא קמה כאן כשלא היינו? ‏איך יכול להיות שהארץ חיכתה לנו? ‏ששנאו אותנו בגלל ישו ובגלל מוחמד ובגלל שאנחנו עניים ובגלל שאנחנו עשירים ובגלל שאנחנו שולטים בעולם ובגלל שאנחנו הטפילים של העולם ובגלל שניסינו להתבולל ובגלל שנשארנו בדלנים ובגלל ש... ובגלל ש... ובגלל ש... ‏ובעיקר, ‏ איך-יכול-להיות-שכל-זה-נכתב-מראש? ‏עזבו, זה בכלל לא בינינו לבין הגויים. ‏זה בינינו לבינו. ‏הם רק הפרופס. רק התפאורה. ‏השנה יום הזיכרון לשואה הוא לא דיון תאורטי. ‏מדובר בדיון מעשי. ‏זה אף פעם לא נגמר בניפוץ שמשות. ‏זה תמיד רק מתחיל משם. ‏כשנכיר בכך שאנחנו לא עוד עם בין העמים. ‏כשנכיר בכך שאנחנו מחוייבים לאחדות פנימית. ‏שאסור לנו לשפוט אחד את השני. ‏שחובתנו להבין אחד את השני. ‏ואז לאהוב. ‏כשנבין שכל יהודי הוא יהלום ואין יהלום אחד טוב מהיהלום השני כי כולם היו והינם בניו ובנותיו. ‏כשנכיר בזה באופן העמוק והרוחני ביותר שיש: רק אז נדע שקט. ‏אני אישית עדיין לא שם. ‏אבל אני בדרך.

ההחלטה של רגב לבטל את נאומו של סמל השלטון - יושב ראש הכנסת מר אמיר אוחנה בטקס המשואות היא חרפה למדינה ומבוכה ענקית לליכוד. ‏רגב חייבת להבין שהטקס הממלכתי והחשוב הזה הוא לא עוד במה לרשימת חיסול של מועמדים שמאיימים על מיקומה בפריימריז. ‏זה לא הטקס הפוליטי והפרטי שלה. ‏זה הטקס של עם ישראל. ‏והוא שייך לכולנו. ‏יושב ראש הכנסת חייב לנאום בטקס המשואות, בעיקר השנה, דווקא השנה. ‏ואם רגב לא תסכים- אז על אפה וחמתה.

כמה זדון יא ראבי. ‏כיניתי את מחאת הדגלים השחורים שמתגלגלת כאן כבר כמה שנים "מחאת הזיקיות." ‏כשעשיתי זאת פרטתי את תולדות המחאה: ‏מההפגנות נגד השחיתות בבלפור ועד ההפגנות ביום כיפור האחרון. ‏אנשי מחאת הזיקיות החליטו על דעת עצמם, בניגוד לשכל הישר או למציאות (לא היו חטופים בהפגנות בבלפור ואף משפחת חטופים לא הכתה חרדים במקל) שאני לא מכוונת להפגנות השמאל אלא למשפחות החטופים. ‏השקר הוזנק והפך לאמת. ‏ נציגי משפחות חטופים זומנו לאולפנים כדי להגיב על העלבון (שמעולם לא) הטחתי בהם. ‏כי למה לא להתעלל בהם ולהכאיב להם עוד קצת? ‏בציוץ הזה של איריס לאעל השקר הפך לעובדה מוגמרת: ‏כל הביביסטים הרשעים וחסרי המצפון מכנים את כל הורי החטופים "זיקיות." ‏ויודעים מה הצרה האמיתית? ‏שהיא מאמינה לשקרים של עצמה. ‏מאמינה ואז מנפחת את שנאת החינם שלה כלפי חצי עם. ‏איריס לאעל ודומיה איבדו קשר עם המציאות והתמכרו לריגוש השנאה הריקה. ‏קחו מהם את השנאה שלהם לבני עמם ולא נשאר מהם כלום. ‏אגב, ‏היא דואגת למשפחות החטופים כמו שאני דואגת לתפריט הקולינרי המאוזן של הנוחבות בכלא. ‏רק שנאה יש שם. ‏רק שנאה.

לא משנה כמה מונולוגים בתכנית של עודד בן עמי יפתחו בזה שחברת הכנסת גלית דיסטל תוקפת את משפחות החטופים - אני לא ארתע. ‏משפחות החטופים הן קדושות. ‏מחאות השמאל - לא. ‏זה באמת לא מדע טילים. ‏וכל עוד מחאות השמאל יבזו את קודשי ישראל - אני אעביר עליהן ביקורת נוקבת בגב זקוף ונפש יהודית גאה.

טוב, זה די משעשע. ‏מה שגליקמן מבקש מכם בציוץ הזה הוא לדמיין שמשפחות החטופים מפגינות כבר למעלה משלוש שנים, הרבה לפני שיקיריהן נחטפו. ‏הן הפגינו בבלפור כשתיקי נתניהו רק נתפרו והן הפגינו בשנה שעברה נגד הרפורמה. ‏הוא בעצם בונה מציאות אלטרנטיבית על הציוץ שלי. ‏מציאות לפיה כל משפחות החטופים מזוהות לחלוטין עם הדגלים השחורים והקריים מיניסטר כבר שנים. ‏הוא עושה את זה כדי להציל את כבודה של מחאת הזיקיות שתשתמש בכל מה שבא ליד כדי להסתיר את טבעה האמיתי: ‏מדובר במחאה מתגלגלת (כבר שנים) שמונעת משנאה למסורת היהודית במדינת ישראל. ‏פעם הייתי מחליקה על סילופי התת רמה הגליקמניים האלה. ‏לא עוד. ‏למשפחות החטופים מותר הכל. ‏בחיים לא ביקרתי אותם ולעולם לא אבקר. ‏רק תפילות וכתף תומכת. ‏אבל מול מחאת הזיקיות שלובשת צורה ופושטת צורה כדי לערער על הזהות היהודית של עם ישראל - חובה לומר את האמת. ‏והאמת היא שהשלכת חמץ בעיצומו של פסח בלב המדינה היהודית היחידה בעולם זה עוד אקט אנטישמי מבחיל ודוחה והוא לא מסייע במאומה להשבת החטופים. ‏אם כבר אז להיפך.

לא. הפיתות שנזרקו אמש לא היו אקט שנועד לזעזע את הציבור כי שכחנו את החטופים. ‏בדיוק כשם שהטרדת מתפללים ביום כיפור לא הייתה אקט מחאתי נגד הפרדה מגדרית. ‏ובדיוק כשם שהכאת חרדי עם מקל ברחוב לא נבעה מרצון לשיוויון בנטל. ‏זאת מחאה של זיקיות שמתחפשת כל פעם למשהו אחר, מחאה שמשתמשת וזורקת. ‏כביכול נגד שחיתות, כביכול נגד הפיכה משטרית, כביכול בגלל החטופים אבל תמיד מתחת לנשף המסכות בקפלן עומדת סיבה אמיתית אחת: ‏מלחמת חורמה של מיעוט אגרסיבי נגד המסורת היהודית של רוב עם ישראל.