ToCode

return

    raise AttributeError(
        f"Attribute `{key}` of class `{self.__class__.__name__}` can't be set!"
    )

7. אחרי דריסת _send_message נשאר רק לשלוח את ההודעה ל process_update ולוודא את ההודעה שהבוט שולח דרך בדיקה של הקריאות שבוצעו ל Mock בשורה האחרונה של הבדיקה.

# תבנית לכתיבת בדיקה לבוט ב python-telegram-bot ספריית python-telegram-bot מציעה ממשק מאוד מקיף לבניית בוטים לטלגרם. הספריה מגיעה עם אינסוף דוגמאות ותיעוד מפורט, ולמרות זאת הדף על כתיבת בדיקות בויקי שלהם כמעט ריק. אחרי קצת חפירה בקוד שלהם הגעתי לתבנית הבאה לבדיקת יחידה ב pytest לבוט שכתוב ב python-telegram-bot. נתחיל בקוד ואחריו ההסברים:

from telegram import Message, MessageEntity, User, Chat, Update
import pytest
from unittest.mock import MagicMock
from datetime import datetime
import client.telegram.bot as bot

@pytest.mark.asyncio
async def test_create_user(monkeypatch):
    with monkeypatch.context() as m:
        app = bot.create_application()
        await app.initialize()

        message = Message(
            message_id=0,
            date=datetime.utcnow(),
            chat=Chat(3, "private"),
            from_user=User(first_name='Misses Test', id=123, is_bot=False),
            text="/start",
            entities=[MessageEntity(type=MessageEntity.BOT_COMMAND,
                                    offset=0, length=len('/start'))]
        )
        message.set_bot(app.bot)

        send_message = MagicMock()
        m.setattr(app.bot, "_send_message", send_message)

        await app.process_update(Update(update_id=0, message=message))
        assert 'Hello World' in send_message.call_args[0][1]['text']

והקוד עבור הבוט המתאים, מתוך קובץ שבדוגמה שלנו נקרא client/telegram/bot.py יהיה:

async def start_conversation(update: Update, context: ContextTypes.DEFAULT_TYPE):
    await update.message.reply_text(f"Hello World")


def create_application():
    # Create the Application and pass it your bot's token.
    token = os.environ.get("TELEGRAM_BOT_TOKEN")
    application = Application.builder().token(token).build()

    application.add_handler(CommandHandler('start', start_conversation))
    return application


def main() -> None:
    """Start the bot."""
    application = create_application()
    # Run the bot until the user presses Ctrl-C
    application.run_polling()


if __name__ == "__main__":
    print("Starting...")
    main()

בואו נראה מה היה לנו: 1. קוד הבדיקה הוא פונקציה אסינכרונית. בשביל שזה יעבוד יש להתקין את הפלאגין pytest-asyncio. 2. הבדיקה צריכה לזייף הודעת /start ואז צריכה לוודא שהבוט ענה בהודעת Hello World. בשביל זה אנחנו ממש יוצרים את הבוט (תחילת קוד הבדיקה) ומפעילים את app.initialize שזו פונקציה של python-telegram-bot שדואגת לכל מיני איתחולים. בחיבור רגיל לטלגרם קריאה ל run_polling מפעילה את ה initialize אוטומטית. 3. הפונקציה process_update היא נקודת הכניסה לבוט והיא מקבלת אוביקט הודעה ומנתבת אותו לפונקציית הטיפול המתאימה לפי הכללים שהגדיר הבוט (אלה פקודות ה add_handler שרואים בקוד הבוט). בקוד הבדיקה משתמשים בה כדי לשלוח את הודעת ה /start. 4. יצירת אוביקט ההודעה בקוד לוקחת את רוב שורות הקוד בבדיקה. כן צריך להוציא את זה ל fixture עם ערכי ברירת מחדל טובים וזה יכול לחסוך כמה תווים בכל בדיקה. שני הדברים החשובים כאן הם טקסט ההודעה ורשימת הישויות שבה, כי אלה הדברים שהבוט שלנו יראה. 5. הפקודה set_bot היא שמאפשרת בתוך קוד הבוט לגשת ל update.message.reply_text, ולכל שאר הפונקציות של הבוט דרך אוביקט ההודעה. 6. בשביל לקבל בחזרה לבדיקה את הפרמטרים שנשלחו לפונקציות שליחת ההודעה (אלה שהיו אמורים להישלח לטלגרם בהרצה אמיתית של הבוט), אני יוצר MagicMock ושומר אותו בשדה _send_message של אוביקט הבוט. הפונקציה _send_message נועדה לשימוש פנימי ולכן אפשר לדרוס אותה. ניסיון לדרוס פונקציות ציבוריות של הבוט ייכשל בגלל הקוד הבא בתוך ספריית python-telegram-bot באוביקט הבוט:

def __setattr__(self, key: str, value: object) -> None:
    """Overrides :meth:`object.__setattr__` to prevent the overriding of attributes.

    Raises:
        :exc:`AttributeError`
    """
    # protected attributes can always be set for convenient internal use
    if key[0] == "_" or not getattr(self, "_frozen", True):
        super().__setattr__(key, value)

# ללא מגע יד כשרוצים לבנות מערכת שתעבוד לאורך זמן בלי שנצטרך לתחזק אותה הכלל הבסיסי הוא לחפש "פחות חלקים נעים" ו"יותר שליטה". פחות חלקים נעים אומר שיש פחות דברים שיכולים להישבר. יותר שליטה אומר שיש לאנשים אחרים פחות הזדמנויות לעשות שינויים שישברו את הקוד שלכם. לכן מבחינת תחזוקה (או יותר נכון חוסר הצורך בתחזוקה)- 1. מערכת שרצה על שרת שלי עדיפה על מערכת בענן. 2. מערכת שרצה בענן עדיפה על מערכת שתרוץ בדפדפן אצל משתמשים. 3. קוד שאני כתבתי עדיף על שימוש בספריה קיימת. 4. ספריה קיימת עדיפה על פנייה ל API ציבורי צד-שלישי. 5. מיזלוג (fork) ספריה קיימת עדיף על כתיבת קוד שמשתמש במנגנונים לא מתועדים שלה. 6. ממשק מבוסס טקסט עדיף על ממשק גרפי. 7. כלי קוד פתוח עדיפים על כלים קנייניים. 8. שמירת מידע בקבצי טקסט עדיפה על שמירתו בבסיס נתונים. 9. שימוש במידע מקומי עדיף על שימוש במידע מהרשת.

# גיוון הוא כבר לא יעד כותרת בדה מרקר הודיעה על שינוי סדרי העדיפויות בהייטק והמעבר מגיוס מבוסס יעדי גיוון חזרה לגיוס הומוגני. בציטוט מתוך הכתבה אומרת כאוכב ותד, מנהלת השמות בארגון צופן כי "היעד של החברות הוא לשמר את העובדים הקיימים ולגייס את המועמד הטוב ביותר – ולאו דווקא את זה שעונה על יעדי הגיוון". צריך לשים לב למגמה הזאת במיוחד אם אתם שייכים לאוכלוסיות הלא מיוצגות. כמה טיפים ומחשבות: 1. התחרות קשה במיוחד עבור ג'וניורים או עבור עובדים מרוחקים. 2. בתקופה שלפני הקורונה, יצא לי הרבה לשמוע על עובדים מאוד מוכשרים שלא קיבלו הזדמנויות רק בגלל מרחק פיזי. גם היום אני רואה הרבה חברות בארץ שיעדיפו לגייס אנשים קרובים ודומים, אפילו בהינתן מועמד או מועמדת טובים יותר שפחות מתאימים לתבנית (פחות מבעבר, אבל עדיין יותר מדי). 3. היו פתוחים להזדמנויות גם בחו"ל. לפעמים יותר קל לשפר את האנגלית מאשר לעבור מגייסים שפוחדים לטעות. 4. כשהתחרות מתחזקת עוד יותר מתחזק הצורך להגיע עם תיק עבודות, פרויקטים וידע טכני. אל תתפשרו על זה גם כשנראה ש"ממילא זה לא יעזור". זה כן. 5. זכרו שכלכלת האינטרנט היא הרבה יותר מ"למצוא משרה בחברת הייטק". אפשר לעבוד כפרילאנס, אפשר לבנות פרויקט ולמכור אותו לבד ברשת. האפשרות לעבוד בשביל עצמכם בפיתוח באינטרנט היא אולי המהפכה הגדולה ביותר של הדור שלנו. 6. ונקודה אחרונה למנהלים - מנהלי גיוס טובים יודעים לחפש "מציאות", שזה אנשים שיש להם מיומנות טכנית ויכולת טובה לתרום לפרויקט, אבל מסיבות לא רלוונטיות אחרים לא מגייסים אותם. דווקא בתקופה כזאת שווה לחפש ציידי ראשים טובים יותר, שידעו לאתר את אותם אנשים.

# טיפ neo4j: איחוד צמתים אחד הדברים המפחידים בעבודה עם neo4j הוא שאין לו סכימה ולכן הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מריץ קוד לשינוי מבני בבסיס הנתונים. נכון, גם ב SQL עשיתי את זה מדי פעם אבל איכשהו עם SQL זה קרה פחות. חוסר המבנה של neo4j מעביר את המשקל לקוד, ובשביל שהקוד יישאר פשוט צריך כל הזמן לסדר את בסיס הנתונים. בטיפ של היום נרצה לראות מה קורה כשיש לנו צמתים שפעם היו צמתים שונים, אבל אז הבנו שצריך לאחד אותם, או שנוצרו בתור צמתים שונים בטעות. לדוגמה נניח שיש לי בסיס נתונים של מילים. כל מילה היא צומת המכיל קישור לתרגומים שלה בשפות אחרות (גם הם צמתים). בגלל באג בקוד נוצרו בטעות מספר צמתים לאותה מילה, וזה כמובן מסבך מקומות אחרים בקוד, לדוגמה אם צריך למצוא תרגום של מילה או מידע אחר עליה. במצב כזה אפשר להריץ את השאילתה הבאה כדי לאחד צמתים שונים המכילים טקסט של אותה מילה:

MATCH (w:Word)-[:IN_LANGUAGE]-(l:Language)

CALL {
    WITH w
    MATCH (m:Word)-[:IN_LANGUAGE]-(l)
    WHERE m <> w AND m.text = w.text
    RETURN w AS innerWord
}

WITH innerWord.text as text, collect(innerWord) AS nodes
CALL apoc.refactor.mergeNodes(nodes) YIELD node
RETURN node;

בואו נקרא ונתרגם: 1. שורה ראשונה מחפשת מילים. כל פעם שהיא מוצאת מילה בבסיס הנתונים היא שומרת את הצומת במשתנה בשם w, ואת השפה שבה המילה כתובה במשתנה בשם l. 2. בתוך בלוק ה CALL מופעלת תת-שאילתה. תת השאילתה לוקחת את w מבחוץ ומחפשת צמתים אחרים של מילים שאינם w אבל הן באותה שפה ויש להן את אותו טקסט. 3. מחוץ לבלוק ה CALL הפקודה WITH מייצרת אגרגציה ומסדרת את השורות שחוזרות מהשאילתה - בכל שורה יהיה הטקסט של המילה ורשימת כל צמתי המילים שיש להם את הטקסט הזה. 4. פקודת ה CALL בשורה הלפני האחרונה ממזגת את כל הצמתים בכל שורת פלט ובסוף מחזירה את הצומת שנוצר. סך הכל Cypher (שזו שפת השאילתות של neo4j) יותר פשוט לכתיבה וקריאה מ SQL, וכולל המון פונקציות מובנות כמו collect ו mergeNodes שעוזרות בכתיבת שאילתות. נ.ב. הפיל שבחדר הוא כמובן חוסר התמיכה של neo4j באינדקס ייחודי על מספר מאפיינים (במקרה שלנו טקסט של מילה + השפה שלה). יש שמועה שמנגנון כזה קיים בגירסת ה Enterprise שלהם אבל לא ניסיתי. אופציה שכן עובדת במקום להיתקל בבאגים מסוג זה היא ליצור מאפיין ייחודי בצומת שיהיה מורכב מהטקסט של המילה וקוד שפה שלה. כמובן שאז צריך לזכור ליצור ולעדכן את המאפיין הזה מתוך הקוד בכל עבודה עם הצומת.

# הסיפור סביב "לא סיימתי את כל התרגילים" "במבחן היום יש לכם שעה לעבוד, בסוף השעה תצטרכו להגיש ותקבלו נקודות באופן יחסי למספר השאלות שפתרתם" אינו משפט שתשמעו במסגרת לימודית. יש לנו סיפור סביב "לסיים את כל התרגילים". סיום התרגילים נותן תחושה של הישגיות וביטחון. אני יודע שאני על המסלול. אני יודע שאני בסדר. אני יודע שבסוף המסלול אצליח לעשות את מה שרציתי. הצלחתי לסמן וי בכל המשבצות. עשיתי את מה שצריך. והסיפור הזה הולך איתנו הרבה מעבר לתרגילים. הוא מושך אותנו להמשיך להשקיע בדברים אחרי שהם כבר לא רלוונטיים עבורנו (כי כבר התחלתי אז צריך לסיים). הוא משאיר אותנו גוללים לנצח ב Infinite Scroll (כי איפה בדיוק זה נגמר?). הוא מוריד לנו את המוטיבציה כשהמשימה גדולה מדי, ויוצר העדפה לפתור באגים קטנים על פני ריפקטורינג ובניית תשתיות. התרגלנו ש"לא סיימתי את כל התרגילים" הוא מקום רע להיות בו. החדשות הטובות הן שכשהתנהגות כזאת עובדת לטובתנו היא יכולה להיות תמריץ מוטיבציה רציני. אנחנו יכולים לתחמן את המערכת, לחלק משימות גדולות למשחקונים קטנים וליצור הרגלים שיעזרו לנו להשיג מטרות ארוכות טווח. כשאתה מבין איך המוח עובד אפשר לשחק עם זה לטובתך (אני מסתכל עליך דואולינגו). החדשות הרעות הן כשהתנהגות כזאת עובדת לרעתנו לפעמים קשה לראות את זה. לקרוא שעה ביום ספר בשפה זרה מאוד עוזר ללמוד את השפה; להכריח את עצמך לקרוא 10 עמודים באותו ספר עלול ליצור אפקט הפוך ולהוריד את המוטיבציה. להתעקש לסיים את כל האוכל בצלחת רק בגלל שבטעות לקחת יותר מדי זה לא הישג, ואם החיים בתור מנהלת כספים משעממים אותך אז לא צריך להמשיך עד הפנסיה רק בגלל שזה מה שלמדת. סיימת את כל התרגילים? מהמם. סיימת חלק מהתרגילים? מצוין. סיימת יותר ממה שמופיע ברשימה? אחלה. אנחנו פה בשביל ללמוד לא בשביל לסמן וי.

# טיפ פייתון: הרצת קוד JavaScript עם js2py המודול js2py הוא סוג של קסם - הוא לוקח קוד JavaScript ומתרגם אותו לפייתון, כך שאנחנו יכולים להפעיל קוד ולהתממשק עם התוצאה מתוך הפייתון שלנו. אני יודע רוב הזמן כולם רוצים לכתוב פייתון ולקמפל אותו ל JavaScript כדי שלא נצטרך לכתוב JavaScript אבל פה ה Use Case שונה. המודול עוזר לפרויקטי Web Scraping או בדיקות, כשאנחנו לא רוצים או צריכים להפעיל סלניום מלא ובסך הכל רוצים לראות שה JavaScript עבד מספיק טוב או לקבל ממנו מידע. בהרבה אתרים יש קובץ JavaScript שמתאר כל מיני אופציות של האתר, לדוגמה באתר של dramatiq יש קובץ JavaScript שנראה כך:

var DOCUMENTATION_OPTIONS = {
    URL_ROOT: document.getElementById("documentation_options").getAttribute('data-url_root'),
    VERSION: '1.14.2',
    LANGUAGE: 'en',
    COLLAPSE_INDEX: false,
    BUILDER: 'html',
    FILE_SUFFIX: '.html',
    LINK_SUFFIX: '.html',
    HAS_SOURCE: true,
    SOURCELINK_SUFFIX: '.txt',
    NAVIGATION_WITH_KEYS: false,
    SHOW_SEARCH_SUMMARY: true,
    ENABLE_SEARCH_SHORTCUTS: true,
};

מה אם אני רוצה להשתמש במידע הזה מקוד פייתון שבודק את האתר או שמושך ממנו מידע? כן אני יכול לפרסר את הטקסט, אבל לא יהיה יותר קל פשוט להריץ את הקוד ולקחת את האוביקט בתור Dictionary? מסתבר שעם js2py זה מאוד פשוט:

code = requests.get('https://dramatiq.io/_static/documentation_options.js').text
ctx = js2py.EvalJs()
ctx.execute("document = {getElementById() { return {getAttribute() { return null }}}}")
ctx.execute(code)
print(ctx.DOCUMENTATION_OPTIONS)

data = ctx.DOCUMENTATION_OPTIONS.to_dict()
print(len(data))

התוכנית תדפיס את האוביקט בתור מילון של פייתון ואחר כך את מספר המפתחות שבו. וכן החיסרון הברור בגישה זו הוא שאין לנו גישה ל APIs של הדפדפן לדוגמה ל Document, או לקבצי js שהיישום שעובדים עליו טוען גלובאלית. ועדיין אם אתם מוכנים לכתוב כמה mock-ים שימוש ב js2py יכול לחסוך עבודת תרגום כשצריך לשלב בין שתי השפות.

# היו שלום defaultProps על פונקציות לא שהם היו צריכים את זה, כי קומפוננטות קלאס כבר ממילא כל כך לא אטרקטיביות, אבל לאחרונה הודיעו הבנאים של ריאקט שבגירסה 18.3 של הספריה defaultProps של פונקציות יפסיק לעבוד. בהינתן שכולם תומכים ב Destructuring היום לקוד חדש זה לא כל כך נורא, ממילא רוב הקוד החדש שניתקל בו ישתמש ב:

function User({name="Guest"}) {
...
}

ולא ב-

function User(props) {
}

User.defaultProps = {
    name: 'Guest',
};

הכתיב ימשיך להיתמך ב Class Components, ויתווסף לרשימת הדברים ש"צריך ללמוד" כדי להשתמש ב Class Components ולא עובדים ב Function Components. היו שלום defaultProps. אני אתגעגע.

# לא למבחן המוח האנושי היה יכול להיות הרבה יותר מתאים לחיים המודרניים. הוא היה יכול להיות סקרן יותר, רגוע יותר, מחושב יותר. במקום זה קיבלנו מוח שפוחד מאי וודאות ורוצה "לסגור עניין" כמה שיותר מהר, שיודע למצוא אינסוף דרכים בהן רעיון מסוים לא יעבוד והכי גרוע - שמתנה את הסקרנות בצרכי ההישרדות המיידיים ובתנאים שסביבו. מוח שמעדיף לקרוא תשובה מהירה של ChatGPT מאשר את כל ה Man Page. בשביל לשכנע מוח כזה ללמוד אי אפשר פשוט לזרוק עליו את החומר ולקוות שהוא יקשיב. צריך להיות עדינים, צריך לשכנע ובעיקר צריך להבהיר לו שהדברים האלה שאנחנו רוצים ללמוד שווים את ההשקעה. זאת הטעות המרכזית של הבגרויות ולימודי תואר ראשון - המון חומר בלי חיבור ליום יום גורם לרוב הסטודנטים לאבד את הסקרנות ולחפש איך לעבור את המבחן. בלימודים טכניים המשתלבים בעבודה יש לנו מטרה אחרת, עלינו לגרום למוח ללמוד דברים חדשים פשוט כי הם "יכולים" להיות רלוונטים, בלי שיש מבחן בקצה. וכשהחומר אינו למבחן צריך לשנות קצת את הטקטיקה: כדאי להיחשף לחומר הלימוד במנות קטנות ולאורך זמן. עשר דקות ביום זו התחלה מעולה. בהמשך אפשר לעלות לחצי שעה ביום, אבל לא צריך יותר. אפשר גם ליצור לעצמכם אתגרים קטנים, וזה בסדר לזרוק אותם לפח בסוף. אבל הכי חשוב הוא להרגיל את המוח לשאול שאלות במקום לחפש תשובות, ממש להכריח את עצמכם לכתוב שאלות תוך כדי קריאה. "ומה עוד תרצה לדעת על הנושא?" היא פריווילגיה שאפשר ליהנות ממנה רק כשאין מבחן בסוף.

# לבנות לעצמך את הכלים המטרה של "לבנות לעצמך את הכלים" היא לא לקבל כלים טובים יותר. ברור שתוכנת ניהול פתקים שכתבתם לבד תיראה פחות יפה מג'ופלין, תוכנת ניהול משימות תכיל פחות פיצ'רים מ Todoist והייתי מאוד נזהר מלהשתמש בגיט שכתבתי לבד בשביל לנהל מאגר קוד ללקוח. ובכל זאת יש לא מעט יתרונות בבניית הכלים לעצמכם: 1. בהיבט הלימודי בניית כלי פיתוח דומה לכל פרויקט פיתוח, רק שהפעם היקף הפרויקט הוא קטן והמשתמשים (שזה אתם) יכולים לדווח מיד למפתחים (שוב אתם) על כל באג. 2. בהיבט המעשי כלי שכתבתם לעצמכם לעולם לא יעלם עם כל המידע שלכם, או סתם ינעל לכם את החשבון. 3. בהיבט קורות החיים קל להוסיף לכלים כאלה דף פרופיל ב Github Pages ולעבות את קורות החיים עם פרויקטים אמיתיים, שאפילו יש להם משתמשים אמיתיים (טוב לפחות משתמש אחד). 4. ובהיבט החוויתי, פיתוח כלי עבודה לבד מכריח אתכם להשקיע יותר זמן בכתיבת קוד, מה שמשפר את הניסיון המקצועי שלכם ומאפשר היחשפות והתנסות בטכנולוגיות חדשות. לא את כל הכלים, ולא כל הזמן, אבל כשאפשר - לכתוב לבד כלי עבודה תמיד שווה את ההשקעה.

# באגים, Best Practices ואינטואיציה באגים גורמים לבעיות אמיתיות בקוד. אלה טעויות בתוכנה שמשתמשים אמיתיים יוכלו לראות אותם במצבים מסוימים. בכל מערכת מעניינת יש אינסוף החלטות גרועות שאנחנו עושים. אף משתמש לא ישים לב להחלטות אלה, אבל לאורך זמן הן פוגעות באיכות של המערכת. קוד איטי מדי שמטפל באירוע שקורה פעם ביום לא ישפיע על אף אחד, אבל כשהאירוע מתחיל לקרות יותר פעמים לאט לאט ההחלטה הגרועה שעשינו מתחילה להיות מורגשת. ואינטואיציה זה היכולת שלנו לזהות החלטות גרועות עוד לפני שהן מורגשות, לשים לב איזה מהן הולכת לגדול ולשבור לנו את המערכת, ולתקן אותן לפני הפיצוץ. מכל ה-3 הכי משתלם לשפר את האינטואיציה. היכולת שלנו להבדיל בין עיקר לטפל היא המפתח לעבודה יעילה.