ToCode

רק AI היה יכול לחשוב על זה הסיבה שבאגים של AI כל כך קשים לזיהוי היא כי יש לו שיטת חשיבה קצת שונה משלנו. הנה ניסיון של AI להוסיף id סידורי לכל פריט שאין לו id ברשימה:

item
  .select { |item| !item["id"] }
  .each_with_index do |item, index|
    item["id"] = "item_#{index + 1}"
  end

רואים את הכשל? בגלל שהלולאה רצה רק על הפריטים שאין להם id, האינדקס לא תואם למספר הפריטים. כשאני מוסיף פריט חדש ויש ברשימה 5 פריטים הוא יקבל את המזהה item_0 כי יש רק פריט אחד ללא id. וכך גם בפריט הבא וזה שאחריו. מה שמעניין שלקלוד אין בעיה לזהות את הכשל הלוגי שהוא יצר. מספיק לבקש ממנו לעשות Code Review לקטע הקוד בשביל לקבל מיד הסבר מלא לבעיה הלוגית. אבל זה לא עוזר כי Code Review של AI לא עובד בסקייל גדול. מה כן עובד? במקום לשכנע את ה AI לחשוב ננסה לארגן את הקוד כך שאפשר יהיה לפתור בעיות עם פחות חשיבה או בלי בכלל. בדוגמה שלנו פונקציה בשם generate_new_item_id יכלה לפתור את הבעיה, במיוחד אם מישהו היה מספר עליה בקובץ פרומפט. אפילו יותר טוב היה לשמור כל item בבסיס נתונים ולתת לבסיס נתונים לייצר את המזהה. ככל שהמסגרת טובה יותר וה AI צריך לחשוב פחות כך נגדיל את הסיכוי לקבל קוד נכון ולהתקדם מהר.

היום למדתי: המחלקה StringScanner ב Ruby מה קורה כשאתם צריכים לסרוק מחרוזת כדי לחפש תבנית שחוזרת על עצמה? בדיוק בשביל זה נולדה המחלקה StringScanner. היא מאפשרת חיפוש איטרטיבי במחרוזת עם קוד טיפול לכל מופע. בואו נראה איך זה עובד דרך תרגיל רובי. האתגר - חיפוש מילים מסומנות נתון טקסט:

text = 'I can [see] a [mountain] in the [distance]'

בואו נמצא את האינדקס של המילים המסומנות, כלומר נרצה לחזיר את המספרים 2, 4 ו 7 (אינדקסים מתחילים מאפס). בשביל הפשטות אני מטפל כאן בטקסט באנגלית בלבד ולא שובר את הראש עם מילים כמו don't. סריקת כל הסוגריים המרובעים עם StringScanner נתחיל עם תוכנית ראשונה כדי להבין איך סריקה עם StringScanner עובדת:

require 'strscan'

text = 'I can [see] a [mountain] in the [distance]'
words_without_brackets = text.delete('[]')

scanner = StringScanner.new(text)
while scanner.scan_until(/\[/)
  char_position = scanner.charpos
  puts char_position
end

התוצאה:

7
15
33

בדיוק שלושת האינדקסים של הסוגריים המרובעים הפותחים בטקסט. הפיכת האינדקסים לאינדקסים של מילים מאיפה נקבל אינדקס התחלה של מילים? נוכל להשתמש שוב ב StringScanner. הפעם אני קורא לו מתוך Enumerator כדי לקבל מערך של כל האינדקסים ומחפש רווחים כי זה מה שמפריד אצלנו בין המילים. בדוגמאות הפשוטות שלנו התו שאחרי רווח מתחיל מילה חדשה:

require 'strscan'

text = 'I can [see] a [mountain] in the [distance]'
words_without_brackets = text.delete('[]')

puts text
puts words_without_brackets

scanner = StringScanner.new(text)
while scanner.scan_until(/\[/)
  char_position = scanner.charpos
  puts char_position
end

word_scanner = StringScanner.new(words_without_brackets)
word_indexes = Enumerator.new do |y|
  y << word_scanner.charpos
  y << word_scanner.charpos while word_scanner.scan_until
end.to_a

pp word_indexes

והפעם אנחנו מקבלים:

I can [see] a [mountain] in the [distance]
I can see a mountain in the distance
7
15
33
[0, 2, 6, 10, 12, 21, 24, 28]

וזה כבר ממש קרוב! עכשיו בשביל למצוא אינדקסים של מילים מסומנות צריך רק לסדר את האינדקסים ולהוריד את מספר הסוגריים המרובעים פותחים וסוגרים לפני כל אחד. נעדכן את הלולאה השניה לכתיב ה Enumerator ונקבל:

require 'strscan'

text = 'I can [see] a [mountain] in the [distance]'
words_without_brackets = text.delete('[]')

puts text
puts words_without_brackets

word_scanner = StringScanner.new(words_without_brackets)
word_indexes = Enumerator.new do |y|
  y << word_scanner.charpos
  y << word_scanner.charpos while word_scanner.scan_until(/ /)
end.to_a

bracket_scanner = StringScanner.new(text)
bracket_indexes = Enumerator.new do |y|
  y << bracket_scanner.charpos while bracket_scanner.scan_until(/\[/)
end

bracket_indexes = bracket_indexes.each_with_index.map do |char_index, count|
  char_index - 2 * count - 1
end

pp word_indexes
pp bracket_indexes

והתוצאה:

I can [see] a [mountain] in the [distance]
I can see a mountain in the distance
[0, 2, 6, 10, 12, 21, 24, 28]
[6, 12, 28]

וזה כבר נראה ממש טוב כי קל להתאים את האינדקסים ולגלות איזה מילים מסומנות. התוכנית הזאת כבר מדפיסה 2,4 ו 7:

require 'strscan'

text = 'I can [see] a [mountain] in the [distance]'
words_without_brackets = text.delete('[]')

puts text
puts words_without_brackets

word_scanner = StringScanner.new(words_without_brackets)
word_indexes = Enumerator.new do |y|
  y << word_scanner.charpos
  y << word_scanner.charpos while word_scanner.scan_until(/ /)
end.to_a

bracket_scanner = StringScanner.new(text)
bracket_indexes = Enumerator.new do |y|
  y << bracket_scanner.charpos while bracket_scanner.scan_until(/\[/)
end

bracket_indexes = bracket_indexes.each_with_index.map do |char_index, count|
  char_index - 2 * count - 1
end

bracket_indexes.each do |i|
  word_index = word_indexes.find_index { |j| j == i }
  puts word_index
end

הפיתרונות של אתמול הכפתור הכי חשוב במשחק Spelling Bee הוא "הפיתרונות של אתמול". לא כי בפיתרונות של אתמול יש רמזים לחידה של היום (ממילא כל יום יש אותיות אחרות). אלא שאחרי שמנסים אתגר, הרגע הזה שאנחנו לוקחים פסק זמן, מסתכלים מה היה צריך לעשות ומבינים איפה טעינו הוא מפתח להתקדמות: לימוד חומר חדש, ניסוי, חזרה והסקת מסקנות. זאת השלשה שאנחנו צריכים לחפש בכל חוויה לימודית.

כל הדברים שלא הספקתי לא משנה כמה דברים טובים הספקתי ביום כשהיום נגמר הדברים הראשונים שבאים לראש הם אלה שלא הספקתי - הצעת המחיר שלא הספקתי לשלוח, המייל שלא הספקתי לכתוב, הסיפור שלא הספקתי להקריא לילדים, התרגיל בערבית שלא הספקתי לסיים. אחת הדרכים להתמודד עם כל אותם דברים שלא הספקתי היא להסתכל על הדברים שכן הספקתי, ופה יש טריק. אם הדברים היחידים שהספקתם היום הם משימות של השוטף, דברים שמישהו זרק עליכם, חשבונות שהיה צריך לשלם רק כדי שמחר יגיעו עוד חשבונות אז יהיה קשה מאוד להזיז הצידה את רגשי האשמה. "לא הספקתי כלום היום" יכול בקלות להידחף הצידה אם רק היתה לי רשימה משכנעת של דברים חשובים שכן הספקתי לעשות. ואולי זה המשחק של ניהול משימות - לא לעשות "כמה שיותר" או את "הדברים הדחופים", אלא להקפיד להשאיר כל יום קצת זמן לקדם את הדברים החשובים, הדברים שלוקח המון זמן להגיע בהם לתוצאות אבל צריכים את האהבה שלנו כל יום. ולפעמים כל מה שצריך זה למסגר טוב יותר את הדברים שאנחנו כן עושים. לתת להם קונטקסט ואת התמונה הגדולה. הדרך להתמודד עם "אין לי מספיק זמן" או "לא הספקתי כלום היום" היא לא להוסיף עוד שעות עבודה. שינויים חיצוניים לרוב לא מתקנים בעיות פנימיות. כיוון טוב יותר הוא להגדיר מטרות (לא המון), להגדיר לכל מטרה רשימה של משימות קטנות שאפשר לעשות קצת כל יום ולוודא שכל יום התקדמנו קצת באחת המטרות הגדולות. לא הספקתי לענות לכל המיילים היום, אבל למדתי טריק חדש בפייתון וזה היה שווה את המאמץ.

מותר לשנות את דעתכם לפני 10 שנים DHH עלה על הבמה ב Rails World וסיפר כמה הוא אוהב בדיקות End To End, כמה זה הדבר הכי חשוב במערכת, איך כל סוגי הבדיקות האחרים מיותרים ואיך ריילס תעודד מפתחים לכתוב רק בדיקות מערכת מקצה לקצה. השנה הוא עלה לבמה ב Rails World וסיפר על ההחלטה למחוק אצלם במוצר כמעט את כל בדיקות המערכת (נשארו 10) ולהתמקד בבדיקות יחידה כיוון שבדיקות מערכת לא מוצאות מספיק באגים, נשברות לעתים קרובות והם מבזבזים המון זמן בתיקון בעיות פיקטיביות - בעיות שקורות רק בבדיקות. החל מהגירסה הבאה של ריילס ברירת המחדל לא תהיה ליצור בדיקת End To End לכל קוד חדש שאתם כותבים. המסקנה מהסיפור היא לא שבדיקות End To End זה דבר טוב או דבר רע. והיא אפילו לא ביקורת על DHH שחשב משהו אחד ועם הזמן והניסיון שינה את דעתו (למעשה זה מה שמצופה מאנשי מקצוע). המסקנה כאן היא לשים לב שגם אנשי המקצוע הכי טובים שעומדים על הבמה ומסבירים איך צריך לעבוד בסך הכל מספרים את דעתם מנסיונם האישי. אנשים שחשבו שבדיקות קצה לקצה הן רעיון טוב, כתבו כאלה וקיבלו מהן ערך משמעותי לא יתרגשו מההצהרה האחרונה של DHH. הם ימשיכו לכתוב בדיקות מקצה לקצה כיוון שזאת הדרך הנכונה ביותר עבורם. ואנשים שחשבו שבדיקות מקצה לקצה הן לא רעיון טוב כיוון שהם כבר נכוו מהן (כמו ש DHH נכווה בשנים האחרונות) ממילא לא קנו את ההמלצה של לפני 10 שנים ובטח לא התחילו בגלל DHH לכתוב בדיקות מקצה לקצה. מותר ואף רצוי לשנות את דעתכם לאור ניסיון חיים ונימוקים טובים. כדאי להשקיע את המאמץ ולמצוא את שיטות הפיתוח שמתאימות לכם, לא בגלל שמישהו אמר שצריך לעשות ככה או אחרת (אותו מישהו מחר יכול לשנות את דעתו), אלא בגלל שעבורכם ועבור הפרויקט שלכם זה מה שעובד הכי טוב. וכשזה לא יעבוד טוב יותר? נו, גם לנו מותר לשנות דעה.

מותר לשנות את דעתכם לפני 10 שנים DHH עלה על הבמה ב Rails World וסיפר כמה הוא אוהב בדיקות End To End, כמה זה הדבר הכי חשוב במערכת, איך כל סוגי הבדיקות האחרים מיותרים ואיך ריילס תעודד מפתחים לכתוב רק בדיקות מערכת מקצה לקצה. השנה הוא עלה לבמה ב Rails World וסיפר על ההחלטה למחוק אצלם במוצר כמעט את כל בדיקות המערכת (נשארו 10) ולהתמקד בבדיקות יחידה כיוון שבדיקות מערכת לא מוצאות מספיק באגים, נשברות לעתים קרובות והם מבזבזים המון זמן בתיקון בעיות פיקטיביות - בעיות שקורות רק בבדיקות. החל מהגירסה הבאה של ריילס ברירת המחדל לא תהיה ליצור בדיקת End To End לכל קוד חדש שאתם כותבים. המסקנה מהסיפור היא לא שבדיקות End To End זה דבר טוב או דבר רע. והיא אפילו לא ביקורת על DHH שחשב משהו אחד ועם הזמן והניסיון שינה את דעתו (למעשה זה מה שמצופה מאנשי מקצוע). המסקנה כאן היא לשים לב שגם אנשי המקצוע הכי טובים שעומדים על הבמה ומסבירים איך צריך לעבוד בסך הכל מספרים את דעתם מנסיונם האישי. אנשים שחשבו שבדיקות קצה לקצה הן רעיון טוב, כתבו כאלה וקיבלו מהן ערך משמעותי לא יתרגשו מההצהרה האחרונה של DHH. הם ימשיכו לכתוב בדיקות מקצה לקצה כיוון שזאת הדרך הנכונה ביותר עבורם. ואנשים שחשבו שבדיקות מקצה לקצה הן לא רעיון טוב כיוון שהם כבר נכוו מהן (כמו ש DHH נכווה בשנים האחרונות) ממילא לא קנו את ההמלצה של לפני 10 שנים ובטח לא התחילו בגלל DHH לכתוב בדיקות מקצה לקצה. מותר ואף רצוי לשנות את דעתכם לאור ניסיון חיים ונימוקים טובים. כדאי להשקיע את המאמץ ולמצוא את שיטות הפיתוח שמתאימות לכם, לא בגלל שמישהו אמר שצריך לעשות ככה או אחרת (אותו מישהו מחר יכול לשנות את דעתו), אלא בגלל שעבורכם ועבור הפרויקט שלכם זה מה שעובד הכי טוב. וכשזה לא יעבוד טוב יותר? נו, גם לנו מותר לשנות דעה.

מה ה Use Case לאיקאה הגעתי עם משימה - לקנות מחבת חדשה. המחבת הנוכחית היתה שרוטה לגמרי וברור שאי אפשר היה להישאר איתה ואם כבר קונים אז עדיף לשדרג. ומה הכי הפריע לי במחבת? הגודל כמובן. המחבת שלי היתה קטנה ואף פעם לא היה מקום לטגן את כל הדברים שרציתי. תכל'ס די שמחתי כשהיא נשרטה כי זאת היתה הזדמנות לקנות את המחבת הגדולה שרציתי. מהר מאוד הבנתי איזה Use Case ראיתי, ואיזה Use Case-ים פספסתי: 1. המחבת שלי היתה בדיוק בגודל שהתאים לארון. את המחבת הגדולה אין איפה לשים. 2. המחבת שלי היתה קצת גדולה למדיח אבל נכנסה. על החדשה אין מה לדבר. 3. מחבת גדולה צריכה מכסה גדול, אבל המכסה שהיה לי התאים רק למחבת הישנה. כמובן שהרבה יותר קל לראות את הדברים שלא עובדים טוב מאשר את אלה שכן. גם בכלי מטבח ובמיוחד בקוד. לפני שרצים לפלטפורמה אחרת שווה להכין רשימה מסודרת של כל הדברים שיהיו שונים - גם לטובה וגם לרעה.

תגיד מה כן משפט פשוט שעובד טוב כשבונים הרצאה מול קהל, כשמעצבים ממשקי משתמש, כשמדברים עם הילדים ואפילו בשיחות עם AI. תגידו מה כן לעשות. פקודת git checkout יודעת להדפיס לכם לעבור לגירסה החדשה יותר git switch, ואם חזרתם אחורה לקומיט גיט יכתוב לכם שאתם במצב detached head ותשימו לב להיזהר מהקומיט הבא. בתיעוד של פקודת with ב MDN יש פיסקה שמסבירה שפקודה זו כבר לא רצויה והמלצה במה להשתמש במקום. כשאני מנסה להריץ פקודה ב Ubuntu והפקודה לא מותקנת אני אקבל שגיאה שמציעה לי להתקין את אותה הפקודה. המעבר ל"מה כן" מכניס את השיחה לקונטקסט, לוקח שליטה ומכוון את המשך השיחה להצלחה. הוא מרגיע אותנו ומבהיר לנו שלא עשינו משהו לא בסדר, פשוט פספסנו צעד או לא היינו מעודכנים. הנה עוד כמה ניסוחים שכדאי לאמץ: במקום "לא כתבת בדיקות" נכתוב "תוסיף בדיקת יחידה לוודא שדברים עובדים גם אם היתה שגיאת תקשורת". במקום "חסר טיפול במקרי קצה" נכתוב "תוסיף טיפול במקרה שמשתמש עזב את התהליך בלי לסיים אותו". במקום "אל תשכפל את אותו קוד ב-3 מקומות שונים" נכתוב "הוצא את הקוד המשותף לפונקציה". וכן ברור שיותר קל לראות מה לא בסדר מלהמליץ מה כן לעשות. כדאי לזכור ש״לא להחליט״ זה פשוט לתת למישהו אחר (אולי פחות מוכשר) להחליט בשבילנו.

אין בעיה זה לא מסוכן אחד המשפטים שהכי חשוב לשמוע, במיוחד כשאנחנו נתקלים בסיטואציה חדשה או לומדים משהו חדש הוא "זה לא מסוכן". - אין בעיה להעלות פרויקט ל Azure. המסלול החינמי שלהם מתחיל אוטומטית עם חסימה כך שאי אפשר "לחרוג" מהתוכנית החינמית. זה לא מסוכן. - אין בעיה להשתמש בקלוד קוד עם מנוי לקלוד כמה שתרצו, זה לא מסוכן. המנוי בתשלום ממילא יחסם כשתעברו את ההגבלה ולעולם לא תחויבו בסכום גבוה יותר ממה שסוכם. - אין בעיה לתת לסוכן קידוד לרוץ על הקוד. במקרה הגרוע נכתוב git restore ו git clean והכל יחזור למה שהיה. הוא לא יכול להרוס כלום. - אין בעיה להריץ לינוקס בתוך מכונה וירטואלית. זה לא מסוכן. במקרה הגרוע תהרוס את המכונה הוירטואלית לא את המחשב שלך. נשים לב שכל אחד מהסעיפים כאן דרש setup מסוים בשביל לא להיות מסוכן. בקלות אפשר בלי לשים לב לחבר סוכן קידוד למפתח API שאינו מוגבל ולקבל חשבון גבוה, לבטל את המגבלה על חשבון הענן או לחבר את המכונה הוירטואלית למכונה הרגילה כך שפעולות זדוניות או טעויות בתוך המכונה הוירטואלית ישברו את המכונה הרגילה. זה לא מסוכן אם חגרת את חגורת הבטיחות. לכן בתור לומדים, בסיטואציות של כניסה לעולם חדש כדאי שיהיה איתנו איש או אשת מקצוע שמסוגלים לקחת אחריות, לעזור לנו לחגור את חגורת הבטיחות, לבצע את ה setup ולדחוף אותנו לצאת לדרך. עכשיו זה לא מסוכן. רק שים לב לא לנתק את החגורה. ובתור וותיקים שמלמדים אחרים כדאי לשים לב ולהזכיר להם - תראו הנה חגורת הבטיחות. אל תלחצו על הכפתור הזה ותרגישו חופשי ללחוץ על שאר הכפתורים. זה לא מסוכן.

חינם כמה דברים שגיליתי בתקופה האחרונה והמשמעות שלהם על פרויקטי הצד הבאים שנבנה: 1. גוגל מחלקת את Gemini בחינם, גם פלאש, גם פרו וגם אפשרות לצפיה בסרטים מיוטיוב. חוץ מהם גם ב Open Router אפשר למצוא לא מעט מודלים בחינם וגם גיטהאב מחלקים מודלים בחינם (למרות ששם יש Rate Limit קשוח). 2. פריקודקמפ יצרו מדריך של שעתיים איך לבנות סוכן קידוד AI בפייתון עם אותם מודלים חינמיים. הם לא השתמשו בלאנגגרף או ספריות אחרות, פשוט מימשו הכל לבד על גבי ה API של ג'מיני וזה אפילו לא נראה כזה מסובך. הנה הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=YtHdaXuOAks 3. גם כלי הפיתוח Gemini CLI מחולק בחינם כולל השאילתות, עד אלף בקשות ביום. 4. ורסל עדיין נותנים לכם להעלות יישומים לענן שלהם בחינם ו neon נותנים לכם בסיסי נתונים בענן בחינם. 5. כלי AI לבניה של יישומים מלאים כמו Lovable ו Base44 נותנים לכם (ולכל שאר העולם) בחינם לגמרי להעלות פרויקטים קטנים ודפי נחיתה. איך יראה הפורטפוליו הבא שלכם? איך מתבלטים בתוך כל הרעש? ומתי אתם מתכננים להתחיל ללמוד את כל הכלים החדשים?