יוסף לברן - Yossef Levran

"אנחנו מוגבלים בלבנון בגין השותף האמריקאי ... הדרג האמריקאי קשר בין הסוגיה הלבנונית לסוגיה האיראנית. אנחנו לא יכולים להילחם עם מדינה בסדר גודל של ארה"ב ולבוא ולומר להם: 'באיראן זה בסדר, בלבנון אנחנו עצמאיים'. זה לא עובד ככה" - השר אבי דיכטר

דיכטר אומר כאן את האמת לאמיתה בנוגע לאסטרטגיה הנוכחית: ישראל שמה כעת את כל הז'טונים על הסיכוי שטראמפ יגיע להסכם ללא גרעין, ולמען הסיכוי הזה והצלחת המו"מ היא כובלת את ידיה שלה בלבנון. למעשה, קשה להבין על מה בדיוק אנשים כועסים כאן. הרי כל מי שקיבל את האקסיומה "שבעיית איראן תיתפר אך ורק על ידי טראמפ" וכל מי שצהל ושמח כאשר יצאנו למבצע צבאי מתוך כפיפות לאמריקאים, לא כול לבוא בטענה לדרג המדיני שעושה את כל מה שביכולתו כדי לא לפגוע בסיכוייו של הנשיא להצליח במשימה זו. מה אתם רוצים? שבאמת נזרוק את כל מה שנרקם בחודשים האחרונים לפח בגלל כמה כטב"מים ורחפנים מתאבדים? בגלל זה שווה לפספס את ההזדמנות לשים סוף-סוף קץ לאיום הגרעיני?! שלא תבינו אותי לא נכון, מהיום הראשון של המלחמה סברתי שהכפיפות הזאת לאמריקאים היא אסון אסטרטגי וברור היה לי שהמחירים האזרחים שישראל תידרש לשלם לא ממש יעניינו את טראמפ ואת מערך השיקולים שלו, אבל כאן אני באמת מתפלא על כל אלה שקיבלו את הכפיפות הזאת בזרועות פתוחות ומתלוננים כאשר ממשלת ישראל מתנהגת בדיוק על פי אותה כפיפות ואת מה שהיא דורשת. למסירת הביטחון שלנו לידי מעצמה זרה, יש צדדים יפים כמו מבצעים משותפים מרהיבים אבל יש גם (כנראה בעיקר) צדדים הרבה פחות יפים ...

הפסקת האש בלבנון - שהיא בפירוש תוצאה של דרישה אמריקנית - מעוררת את השאלה הנוקבת לגבי התלות המדינית של ישראל בארצות הברית. למה נתניהו כל כך ממהר ליישם את התכתיבים של טראמפ גם כשנראה שהם נוגדים לחלוטין את האינטרס הישראלי? האם יכול להיות שהוא עושה זאת משום שהוא רואה בתלות הזאת לא אילוץ וחולשה אלא מטרה בפני עצמה? בואו להכיר את האידאולוגיה האמיתית של בנימין נתניהו. https://youtu.be/6f3EUe9qNU0

לאחרונה הפסקתי להשתמש במילה "שואה". לא שהמילה שהתקבעה אצלנו כמציינת את השמדת יהודי אירופה בעייתית בפני עצמה, אבל היא כן מקפלת בתוכה את ההתייחסות שלנו לאירוע ההיסטורי הזה, התייחסות שהיא הבעייתית. אורי-צבי גרינברג, שהיה מבין הראשונים 'להתנבא' ולהזהיר מפני ההשמדה המתקרבת, היה גם הראשון לזהות את הבעייתיות שעולה מהשימוש במילה הזאת (נאום בעת קבלת פרס ביאליק, 1955). הרי המילה המקראית "שואה" אמנם מציינת 'אסון גדול' אבל היא גם מציינת אסון שהוא כל כך מפתיע וכל כך פתאומי שכנגדו המחשבה כולה מתרוקנת ואין לנו אלא להשתאות (מכאן כנראה נגזרת המילה שואה), בדומה לעמידת דום לנוכח אסון טבע מקרי ואכזרי בסתמיותו. אבל השמדת היהודים באירופה ממש לא הייתה אסון טבע פתאומי ומקרי המעורר השתאות ודממה. מדובר באירוע אנושי שמשובץ בצורה רציפה על הציר היהודי ההיסטורי, זהו תוצר סיבתי מובהק של ההיגיון הפנימי ששלט בדברי ימי ישראל מאז ומתמיד. השמדה זו לא הייתה אירוע טרנסנדנטי שמתעלה מעל כל חוקיות וסיבתיות והיא לא הייתה בועה איומה של כמה שנים שבהן האנושיות נעלמה פתאום, אלא כמו שזועק אצ"ג "זה הפשע של כלל האנושיות-התרבותית". השמדה זו הייתה 'אקורד הסיום' התמציתי והמזוקק ביותר של שנאת ישראל הַגּוֹיִית-ההיסטורית שהתפרצה בכל ימי הגלות דרך הרדיפות, הפרעות והגזירות ביהודים - מימי טיטוס ועד היטלר, מִדֹּר דֹּר. טביעת המילה "שואה" אולי כֻּוְּנה מראש לבדל את האירוע הזה בגלל ממדיו חסרי התקדים, אבל בכך היא ניתקה אותו מהרציפות ההיסטורית שלו והיא רוקנה מתוכן את כל העומק האידאי הקוסמי שלו תוך שהיא מונעת מאיתנו להתבונן במשמעויות והלקחים של אותו העומק. ולכן, במקום המילה "שואה", אצ"ג העדיף את השימוש במונח "חורבן הגלויות", ביטוי שמחזיר את ההשמדה אל הרצף היהודי-ההיסטורי שלה. אכן, בכל הדורות היהודים התעמקו במשמעויות ובלקחים של חורבנם ההיסטורי בירושלים - חורבן שהוציא אותם אל המציאות הגלותית המתמשכת. הם לא קראו לזה "שואה" ולא השתאו בדממה, אלא תמיד ניסו לדלות את העומק האידאי על מנת לתקן את אותה מציאות של חורבן. זהו במידה רבה סוד נצחיותם של היודים בכל דברי ימיהם. הבחירה לדבוק במילה "שואה", בדממה ובהשתאות לנוכח הזוועות, במקום לפתח בנו חוש יהודי-היסטורי של התבוננות מתמדת בקורות עמנו, היא מפתחת שיתוק מחשבתי וחוסר-אונים מקבע ביחס לעברנו ומונע מאיתנו להתוות דרך אל עתידנו. והתסמונת הזאת מתעוררת לא רק בהקשר של השמדת יהדות אירופה. כך למשל, כשאנחנו באים לתאר את מה שאירע לפני יותר משנתיים בעוטף עזה, אנחנו בוחרים במילה "מחדל" או "אסון ה-7 באוקטובר", שוב מילים וביטויים המבטאים אקראיות פתאומית וסתמית, שוב אירוע חסר פשר והיגיון היסטורי פנימי ... ולכן, עם כל הכוונות הטובות שהתלוו לשימוש במילה "שואה", הגיע העת להיפטר מהיחס המזיק המתלווה לו. אם ברצוננו באמת לזכור את החורבן הגדול של גלויות אירופה, עלינו להשיב לו את כל הרצינות ההיסטורית ולעמוד בכל דרישות ההתבוננות האידאית. והלוואי שלא נמצא את עצמנו, מתוך מאמץ להזכיר את גודל האירוע, להיות אלה שבמו ידיהם משכיחים את המשמעות שלו לדורות.

לצד ההישגים המרשימים של מבצע "שאגת הארי", נראה שתרחיש ההתקוממות האיראנית ההמונית נגד משטר האייתולות לא בדיוק מתממש כפי שציפינו לו. האם ייתכן שפספנו משהו בקריאה שלנו את העם האיראני ואת התגובה שלו למלחמה הזאת? בפרק הזה נלמד על העבר הלא כל כך רחוק של העם האיראני ועל היחס המאוד לא פתור שלו כלפי המערב, יחס שיכול להסביר למה הם לא ששים להפיל את המשטר, דווקא כעת. https://youtu.be/bDgRP-a-uJ0

גם אם הפעם נלך עד הסוף ובאמת נצליח להפיל את משטר האימים האיראני, יש השלכות קריטיות לדרך שבחרנו לעשות זאת. בפרק הזה, אני מנתח את הדינמיקה הפנימית בשיח הציבורי הימני בארצות הברית סביב המלחמה, ומצביע על הסכנות שעשויות לצמוח ממנה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. https://youtu.be/fJwyhJ3g36o https://open.spotify.com/episode/0WJY1A318XHAyWHXoc2a7o?si=CUwMgknmRraJ3qyLRn1SdQ

פרק חירום! מבעד לשמחה על ההישגים העכשיים ועל חיסול חמינאי, אסור לנו להתכחש לסכנות האסטרטגיות שאורבות לנו כתוצאה מהדרך שישראל בחרה ללכת בה במערכה מול איראן. ואולי דווקא יש בידי מגילת אסתר ללמד אותנו לקח היסטורי חשוב לדורות. הכל בפרק המיוחד הזה. https://youtu.be/C9xNcq0fXx4 https://open.spotify.com/episode/5YSVvTo9WdJcbDlgfQIHmI?si=39daf0d27864497a

בפרק המיוחד הזה, אני שמח לארח (לראשונה בתולדות הערוץ!) את חברי ר' אליהו בן אשר לשיחה כנה ומעמיקה על חוויות הלחימה שלנו, על הקרע הנוקב בין אידאולוגיה לבין מציאות ועל גבולות הסרבנות (בעקבות דיון במכתב שלי ובו אודיע שאפסיק להילחם בעזה). מוזמנים לצפות/להאזין! https://youtu.be/K4LgRGbTiOs https://open.spotify.com/episode/7g9edYhqNQBuw0xjBHOOk0?si=3515ed4d97a04354

בואו נדבר על משיחיות 👑 לאחרונה, הרב גיא אלאלוף העלה שיעור שבו הוא ביקש לספק הגדרה חדשה לחלוטין למושג של משיח, הגדרה הרואה ביסוד המשיחי כוח שמנוגד מהותית למסורת ולחוק. הדברים פשוט קוממו אותי (וזה לא קל). לא רק שההגדרה שלו למשיחיות משוללת יסוד ולא נתמכת על ידי המקורות והגיבוש ההיסטורי של עם ישראל, אלא שלהערכתי היא טומנת בחובה סכנה גדולה מאוד לתודעה היהודית והדתית. היא אפילו הזכירה לי "מנגינות" מחוגים יהודיים מפוקפקים מהעבר. מוזמנים לצפות/להאזין בביקורת המלאה שלי לדבריו. https://youtu.be/DlAtJZeuFNg https://open.spotify.com/episode/45CEKOUtkvcLWCYlO984gv?si=fe44899992c04a34

בפרק הזה אני מציג את המחלוקת העקרונית בין בתי המדרש השונים סביב שאלת סירוב הפקודה, בדגש על פקודת הגירוש מגוש קטיף. דרך עיון במקורות, בגישות אידאולוגיות ובהנחות היסוד של הדיון הציבורי והדתי, אני מציע קריאה חדשה ומקורית של הסוגיה – מתוך פרספקטיבה יהודית שורשית, בהשראת שיטתו של שבתי בן דב. האם הציות הוא ערך מוחלט? מה מקומו של החייל, של המדינה ושל ההלכה? והאם הדיון הקיים מפספס את השאלה העמוקה באמת? https://youtu.be/nmp7qV3OL9Y https://open.spotify.com/episode/5gwidMWpjnkSJv9RiW4eon?si=c8adf4e658ec44f5

בפרק המיוחד הזה, אחשוף בפניכם את התהליך שעבר עלי בתור לוחם ברצועת עזה במערכה "חרבות ברזל". כבר בתחילת המלחמה עלו בי חששות כבדים לגבי רצינות הכוונות של ישראל להכריע את חמאס ולהביא לידי לניצחון. עם הזמן ומתוך החוויות שלי בשטח הבנתי שמעולם לא הייתה בידי המערכת שום רצון לנצח, ושהחיילים כמוני פשוט הולכו שולל תוך סיכון נפשם. ההבנה הכואבת הזאת גרמה לי לנקוט בצעדים נועזים שאותם אתאר לכם. https://youtu.be/6FJbsJnbNN4 https://open.spotify.com/episode/5es1GbjXyRDLliwSYxhqMW?si=de32185258c94855

במסגרת הוויכוח שלו מול נערי הגבעות, ליאור שליין ביקש לשכנע שהאמונה הדתית היא מנותקת מהמציאות והיא זאת שמסכנת את כולנו. אבל לפני הכל, הוא טען שהחילוניות שלו מייצגת את היהדות ההיסטורית לא פחות מהדתיות, ואולי אפילו יותר. בפרק החשוב הזה, נצלול לעומקו של המחלוקת בין חילוניות לדתיות, נכיר את שורשי החילוניות בישראל (והאם יש לה קשר לתנועה השבתאית?!) ובכך נבין - באופן מפתיע - שמה שליאור שליין טוען נגד הדת הוא ממש לא מופרך. https://youtu.be/U0XeihXXHG4 https://open.spotify.com/episode/4x0v8A3iuQBUuxLL1ol3Tm?si=0d44478d7dbd4216

אתם רואים איך כולם באטרף מהאפשרות של תקיפה איראנית? אז תחשבו מה היה קורה אילו זה לא היה מדובר באיום שהוסר מעלינו לפני חצי שנה. תגידו תודה.

בנושא איראן ו(אי-)התעברות ישראלית: זה קצת מצחיק שמדינה שמזמינה את כל העולם ואשתו להקים כוח בינלאומי שיתערב בבעיות הפנימיות שלה מול עזה, היא אותה מדינה שמתדרכת שמה שקורה על אדמת איראן היא סוגיה איראנית-פנימית גרידא, ולכן אין שום סיבה להתערב בה. לכו תבינו 🤔

מהי סודה של התמיכה ארוכת הטווח של הימין בנתניהו למעלה מ-30 שנה? האם הכל ביביזם שפשוט שהתמכר לאישיות שלו ותמיד יצדיק את כל מעשיו והחלטותיו? בפרק הזה נצלול לעומקה של התפיסה המפוקחת של התמיכה בנתניהו - תפיסה שמצד אחד מכירה בעובדה שנתניהו מפר פעם אחר פעם את הערכים הרצויים ומצד שני מאמינה שהוא הכלי החשוב ביותר לקידום אותם הערכים - ונראה מה הטעות הקריטית של אותה התפיסה. לשם כך נעיין בספרו של נתניהו "מקום תחת השמש" ונחשוף מקורות וציטוטים שאתם תתקשו להאמין שהם בכלל קיימים. https://youtu.be/xC6Pvk15XKM

זהו הספר שחזרתי אליו לטובת הכנת הסרטון/הפרק הקרוב. אני אוהב לצלול אל ההגות המדינית המוקדמת של נתניהו לא כי היא משכנעת אותי במיוחד, אלא כי יש בה שיקוף כנה לתפיסותיו הרעיוניות האמיתיות. דווקא העיון בכתבים שנכתבו עוד לפני שהוא הפך לראש הממשלה (הנתון למשחקים פוליטיים) יכול ללמד רבות על מה באמת עובר בראשו של נתניהו, ויכול להסביר המון חלקים של התנהלותו הפוליטית מאז ועד היום. אבל הפעם הבנתי משהו באמת גדול ומחודש לגבי נתניהו ובעיקר לגבי היחסים בינו לבין הבוחרים שלו בימין. משהו שמסביר למה התמיכה ארוכת השנים של הימין בנתניהו, יסודה בטעות קונספטואלית שאף אחד כמעט לא מדבר עליה. בפרק, אביא בפניכם ציטוטים מדהימים מהספר, כאלה שתתקשו להאמין שהם בכלל קיימים, ומתוך זה אחלוק איתכם את התובנות שהגעתי אליהן. עקבו אחריי על מנת שלא לפספס !

דניאל דושי הוא במובנים רבים הפנים של הישראליות החילונית הצעירה שתוהה בינה לבין עצמה מה היא עושה כאן בארץ הזאת. הוא מדבר באופן גלוי על ההתלבטות שלו להישאר לחיות בארץ או לרדת. אבל הנושא הזה קיבל במה מיוחדת במהלך השיחה שלו עם עודד ניר שאחרי עשרות שנים בהולנד קורא כיום לכל יהודי העולם לעזוב את הגולה ולשוב הנה. בסרטון ננתח את הטיעונים של דושי ונבין מה המניע השורשי שגורם לו לחלום על ירידה מהארץ ... וזה ממש לא קשור לביטחון. https://youtu.be/6XwTzIBkZ0M https://open.spotify.com/episode/0m170XCLXAJIk7erZSSVYm?si=20da557dd85541b5

מתי אנחנו יודעים שזרם מסוים ביהדות “עבר את הגבול” וכבר אינו לגיטימי? האם יש בכלל קריטריון כזה או קנה מידה לשיפוט? בסרטון הזה נדון בשאלה החשובה הזאת דרך התבוננות בוויכוח בין הפילוסופיה היהודית לקבלה, וויכוח שזכה לקום לתחייה בזכות שני אנשים שמתעמתים פומבית על כך: פרופ’ שלום צדיק והרב גיא אללוף. ומה אני אגיד לכם? אני חושב ששניהם טועים טעות קשה. מוזמנים לצפות! (או להאזין - גרסת האודיו עולה עכשיו גם בפלטפורמות ההסכתים!) https://youtu.be/_Oj5awSdwKw https://open.spotify.com/episode/1XEzGuovFMKQR40saZDqDU?si=62ef15e97d60428c

בעוד שהעולם היהודי מוכה בהלם לנוכח הזוועות שהתפרצו בחופי אוסטרליה, נדמה שמדינת ישראל טרם השכילה לגבש מדיניות ואסטרטגיה בכל מה שקשור לאנטישמיות ולטבח היהודים בגולה. למעשה, כשמעיינים בתגובות הרשמיות של ישראל לאירוע, אפשר בעיקר לחוש חוסר רלוונטיות וניסיון מינימלי להשפיע על המנהיגים, ותו לא. למה מדינת ישראל לא קוראת ליהודי העולם לעלות ארצה ולהצטרף לרכבת הציונית כדי לברוח מהפרעות? למה אף גורם רשמי לא מעלה את האופציה הזאת כתגובה לזוועות המתפרצות? מסתבר שיש לזה סיבת עומק היסטורית וכדאי שנכיר אותה, ובעיקר כדאי שנתחיל להשתחרר ממנה. https://youtu.be/rSTr7Z-Td1M