חינוך ביתי בפועל

מסכת בית הספר👺. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

אמא אחת מחנ"ב סיפרה לי שאחד מהילדים שלה החליט בגיל 14 שהוא רוצה ללמוד בבית ספר. אז באין ברירה הוא "שוחרר" למסגרת. וכרגע אותו ילד שחונך ברוח חופשית בבית מהרגע שנולד מבין כי בית ספר זה מקום לא כייפי בכלל. לאחר שביטא את נקודת מבטו הלא מורעלת על איזו סוגיה שהוצגה בשיעור האזרחות ספג קריאות גנאי וכונה "ימני מסריח". הלא הממשלה שלנו מנסה לספר לנו סיפור כי אנחנו עם חופשי בארצנו (איך אפשר אם יש ממשלה, מסים, שירות צבאי חובה והיצמדות לאדג'נדות?). אז למה הזרוע הארוכה של הממשלה לעינייני חינוך ילדנו משרד החינוך משליח אווירה של פחד להתבטא בחופשיות כאשר רק הדעה המקובלת והמנורמלת היא לגיטימית? אה, זה כי הוא מיישם את מדיניות הממשלה. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

מאחלת לכם ולכל אהוביכם חג שבועות שמח, מלא באור, בשמחה ובשלום. מי ייתן והשנה נזכה להתחדשות, לצמיחה, להצלחה בכל מעשי ידינו, ולשפע של בריאות ונחת. שיהיה לכולם סופ"ש חגיגי וטעים בטעמי ביכורים.

בעקבות הפוסט הקודם ובעקבות ראיון (ברוסית) עם ד"ר למדעים פדגוגיים על מה נותנת מערכת חינוך בת זמננו: 1. אין לעולם שימוש לכ-90% מהמידע שילד לומד בבית ספר; 2. 89% של ילדים שסובלים מבעיות פסיכולוגיות; 3. 93% של בוגרים יוצאים מבתי הספר עם בעיות בריאות כרוניות או נרכשות; 4. 98% איבוד הגאונות. ואז השאלה: על מה בדיוק ילדי ישראל מבזבזים 10-12 שנים מחייהם? https://t.me/HomeSchoolingInPractice

בעקבות הפוסט הקודם ובעקבות ראיון (ברוסית) עם ד"ר למדעים פדגוגיים על מה נותנת מערכת חינוך בת זמננו: 1. אין לעולם שימוש לכ-90% מהמידע שילד לומד בבית ספר; 2. 89% של ילדים שסובלים מבעיות פסיכולוגיות; 3. 93% של בוגרים יוצאים מבתי הספר עם בעיות בריאות כרוניות או נרכשות; 4. 98% איבוד הגאונות. ואז השאלה: על מה בדיוק ילדי ישראל מבזבזים 10-12 שנים מחייהם? https://t.me/HomeSchoolingInPractice

מתברר שלפי סקרים והשוואות בינלאומיות אין שימוש בחיים הבוגרים של תלמידים לכ-65% מהחומר הנלמד בבתי הספר. אך הדעה הרשמית מתרצת כך את התועלת שבלמידת החומר הלא שימושי בחיים הבוגרים של התלמידים: בית ספר הוא לא רק מכשיר אימון לאינטלקט(🤔) - תהליך למידה מורכב אפילו של החומר שאין בו צורך מאמן ישיבה ממושכת, זכרון ולוגיקה - מיומנויות הנדרשות לכל. מה אתם אומרים על הנטען? האם לא היה עדיף שילד יחקור וילמד את מה שלבו קורא לו ויכניס לראשו את 100% מהדברים בהם הוא חפץ ובזמן מהיר יותר מ-12 שנות לימוד וללא מךכורח? וזה נכון שפיתוח זיכרון ולוגיקה הם מיומנויות נדרשות. רק איך בדיוק בכוח המיומנויות האלה יירכשו? ראיתי הרבה ילדים שמתרכזים יופי בדברים שמסקרנים אותם ודעתם מתפזרת ברגע ש"מכריחים" אותם ללמוד דברים שנראים בעיניהם משעמים. וגם הזיכרון אצלם עובד יופי בנוגע למה שמעניין אותם ופחות טוב לחומר הנלמד בבתי הספר אם רוב רובו הם שוכחים ברגע שיוצאים מהם. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

בשנים האחרונות ניכר כי הרגש, ולא ההיגיון, הוא שמנהל את החברה. במוחנו קיים אזור המכונה "לוקוס קורולוס" (Locus Coeruleus), האחראי בין היתר על ויסות ובלימה של תגובות בלתי נשלטות. ככל שרמת הגירויים הסביבתיים עולה, כך נפגעת יכולת הבלימה של אזור זה, והאדם עלול לאבד את שליטתו העצמית. אובדן שליטה מסוג זה מהווה את אחד הגורמים להופעתן של הפרעות נפשיות, כגון סכיזופרניה, ששכיחותן הולכת ועולה בקרב האוכלוסייה. הדעת נותנת כי ילד הגדל ומתחנך בסביבה ביתית נהנה מאורח חיים רגוע ושליו יותר בהשוואה לילד הנדרש להתייצב מדי בוקר במסגרת נוקשה. אין תחליף לאווירה הביתית לשם שמירה על חוסנו ושלומות נפשו (Well-being) של הילד. אף שניתן לטעון כי בבית קיימת זמינות גבוהה יותר למסכים, הורים מעורבים יודעים לווסת את שעות הצפייה ולמנוע חשיפת יתר, שכן הילד נמצא תמיד תחת השגחתם. יתרה מכך, הגירויים המכבידים אינם מסתכמים רק במסכים; עצם החובה ללמוד ב"מסגרת" אינה טבעית לילד: הישיבה הממושכת, שיעורי הבית, דרישות המשמעת, עונשים, חובות רבות והתמודדויות עם סיטואציות חברתיות מורכבות – כל אלו יוצרים עומס נפשי שאינו קיים בחינוך הביתי. כך בעצם החינוך הביתי מחזיר לילד יכולת שליטה בסיסית על חייו שזו פריבילגיה של אדם חירותי. (כמובן שהנושא מורכב ועל הורים מעורבים לחנך את בניהם ובנותיהם ערים למציאות הסובבת אותם. זאת בנוסף לצעד מבורך של לשליפת הילד מהמערכת לחינוך ביתי). https://t.me/HomeSchoolingInPractice

Photo from דיאנה זקס

הפעם הגשת הבקשה לפטור מחוק חינוך חובה הייתה מעיקה במיוחד עבורי. דווקא עכשיו, כשכולנו עדיין זקוקים להתאוששות מהמלחמה וליבנו דואג לילדינו ולטראומות הסמויות שייתכן שנגרמו להם, אנו נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה ועוד כשהזמנים דוחקים. עצם העובדה שאנחנו, ההורים, מחויבים לבקש אישור מגורם חיצוני כדי לחנך את ילדינו בביתנו – היא מקוממת. אך מעבר לעיקרון, ההתעסקות השנתית החוזרת באותן פעולות היא פשוט מתישה: להדפיס את אותם המסמכים (שהדבר היחיד שמשתנה בהם הוא התאריך), למלא, לחתום, לסרוק, להעלות למחשב, לשמור בתיקייה ולבסוף לעחות למערכת של משרד החינוך. זה מאוס. אפשר היה לצפות ממשרד בעל התקציב השני בגודלו במדינה להעמיד מערכת ידידותית יותר, שתאפשר מילוי טפסים מקוון באופן פשוט. והנה, אחרי שהגשתי הכול, להפתעתי התקשרו אליי עוד באותו היום כדי להודיע שעליי להגיש מספר טפסים מחדש. ושוב חזר הניגון – להדפיס, למלא, לסרוק, לעלות למחשב ולשמור. אלא שהפעם, כשהתאריכים לוחצים מתמיד, המערכת פשוט קרסה😡. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

בשבוע הבא יצוינו במדינת ישראל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ועם צאתו יחול יום העצמאות. הלב נחמץ למחשבה על כל הבנים היפים והבנות היפות שנפלו כחללי צה"ל. לשם מה נולדו? האם כדי להיות קורבנות של מלחמות שאותן לא יזמו? האם כשהבנים והבנות שלנו קטנים, הם מעלים בדעתם שייעודם הוא להישלח אל שדה הקרב ולהגן על "המולדת" בעל כורחם – גם אם בטעות נדמה להם שבחרו בכך? הם פשוט עוברים אינדוקטרינציה שיטתית, המועברת בין היתר דרך מערכת החינוך. צמידותם של שני המועדים – יום השכול ויום השמחה הלאומי – מזכירה את טקסי הכתרת המלכים באירופה: "המלך מת, יחי המלך החדש". צמידות זו חיזקה שיטת המלוכה - בה "נבחר אל" אחד שולט על השאר. היום הריבון הוא המדינה. למערכת החינוך, על שלל הטקסים הנערכים בה, תפקיד מכריע בחיזוק הרעיון הלאומי והלאומני והעצמת תחושת הפטריותיות. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

לא היו השבוע מאושרים יותר מאותם הורים שסוף סוף יכלו להפקיד את ילדיהם בידיה של מערכת החינוך. עבור הורה שאינו מורגל בכך, 40 ימים ללא מסגרות לילדים הם ימים קשים מנשוא. ואכן, ההורים תוהים: אם המשק כולו פתוח, מדוע רק מערכת החינוך נותרת סגורה? קיים פרדוקס עמוק בין האופן שבו רוב הורי ישראל תופסים את מערכת החינוך לבין מהותה בפועל. מרעיפים עלינו מילים גבוהות כמו "נדאג לחינוך ילדיכם", "נעניק להם כלים" או "כישורי חיים", אך במציאות, מערכת החינוך היא דבר אחר לגמרי. כשמשקיע בוחן חברה שבה הוא שוקל להשקיע את כספו, הוא בודק מהן מטרותיה, מהם הרווחים הצפויים לו, באיזו סביבה היא פועלת ומהי תוכנית העבודה שלה. כך ראוי שינהג כל הורה גם בנוגע למוסדות החינוך; עליו לשאול את השאלות הנכונות, ובראשן: לאיזו מטרה נוסדו בתי הספר? התשובה שתתגלה היא שהמטרה המקורית הייתה טיפוח פטריוטיות וייצור "בשר תותחים" עבור המדינה – ודבר לא השתנה מאז. הרי המלחמות לא פסקו מהעולם, ובתי הספר מוסיפים לשגשג. למרבה הפלא, גם אצל האויב מחנכים ילדים בשיטה זהה: שולחים אותם למוסדות חינוך שבהם הם עוברים אינדוקטרינציה ומכשירים אותם לשדה הקרב. תמונת ראי של ממש. ואם תגידו "נו, באמת. בכל זאת אצלנו זה אחרת", אז אלה רק הבדלים המותאמים לקהלי יעד ואילו העקרון נשאר זה. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

חברים יקרים, מאחלת לכולם חג פסח שמח, בטוח ושקט. 🍷 ליציאה הפיזית מעבדות מצרים קדמה יציאה תודעתית. גם היום, "העבדות המודרנית" מתחילה בתודעה המשועבדת לפחדים, רגשות אשם וזהויות בדויות שהחברה משתילה בנו. הדרך לחופש תודעתי בהחלט יכולה להתחיל בצלחת שלכם. המעיים הם "המוח השני" שלנו – מערכת עצבית מורכבת שמשפיעה ישירות על המחשבות והרגשות שלנו. יש בה קשרים ניירוניים והיא מקושרת עם המוח. תזונה בריאה מנקה מעיים וכפועל יוצא בלבול תודעתי, מעניקה קלילות נפשית ומשפרת את יכולת הריכוז. בשילוב עם פעילות גופנית ותרגילי נשימה, ניתן לבנות קשרים ניירוניים חדשים ולהגיע לתודעה בהירה יותר. תרגילי נשימה אף הוכחו כמשני תודעה ותודעה חדשה שווה חיים שונים לגמרי 🧘🌿 יציאה מעבדות מתחילה בגמילה מהתמכרויות – תזונתיות ואחרות. שנו את התודעה – ותזכו בחיים חדשים. אל תחכו, בחרו באורח חיים בריא, שנו את חייכם ויחסים עם הסביבה וצאו לחירות! חג חירות שמח שקט ובטוח לכולם! להסבר על ייעוץ נטורופתי ראו כאן. לקביעת ייעוץ מוזמנים לפנות אלי @DianaMZaks 🫵🏻אתם מוזמנים להצטרף🫵🏻 https://t.me/DianaZaks   ערוץ מרכזי https://t.me/DianaZaksGroup  קבוצת דיון

חברים יקרים, המעבר לשעון קיץ אינו טבעי. יעדו להאריך את שעות הפעילות מהעבודה – כלומר, לנצל יותר את שעות היום ולסחות עד תומו את כוחות האדם. עצם ההסכמה הרחבה למעבר זה משקפת ויתור של הציבור והעברת הסמכות לנהלו לאחר (הממשלה). מעבר להיבטים הכלכליים (שלא תמיד תואמים את מה שמוצג לנו), יש למעבר לשעון קיץ גם השפעות בריאותיות. הקבוצות הפגיעות יותר הן: • מבוגרים • ילדים • אנשים הסובלים מלחץ דם, מחלות לב ודיכאון בנוסף, בתקופה שלאחר המעבר לשעון קיץ נצפית עלייה במספר תאונות הדרכים, כולל תאונות קשות וקטלניות. חשוב לזכור: תקופת ההסתגלות לשעון קיץ אורכת בממוצע כשלושה שבועות. ובימים אלו, כאשר המעבר מתווסף גם למתח הביטחוני, ההשפעה על הגוף והנפש יכולה להיות מורגשת אף יותר. לכן חשוב: • לבצע את המעבר בהדרגה ככל האפשר • להקשיב לגוף • לאפשר יותר מנוחה מהרגיל ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות הרגישות – ילדים ומבוגרים. 🌿 טיפ קטן להסתגלות קלה יותר: הקפידו על חשיפה לאור יום בשעות הבוקר – זה עוזר לגוף לאזן את השעון הביולוגי בצורה טבעית. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

https://www.youtube.com/watch?v=oEgMItqV-3Y&t=351s ⚠️ חינוך ציבורי: המנגנון הפוליטי המסוכן ביותר בהיסטוריה? רבים רואים בבית הספר הציבורי "שירות" שניתן על ידי המדינה. אבל בשיחה עם ואן הארווי, נחשפת האמת המערכתית: בית הספר הוא לא מוסד לימודי, הוא כלי נשק פוליטי שנועד להנדס את התודעה של הדור הבא. להלן הדגשים העוצמתיים ביותר מתוך הדיון: 1. "שבירת הרצון" – המורשת הפרוסית האפלה 🧱 הארווי מזכיר שהמערכת שלנו לא הוקמה כדי ליצור "גאונים", אלא כדי לשכפל את המודל הפרוסי. המטרה המקורית הייתה לייצר חיילים ופועלים שלא שואלים "למה?", אלא רק "איך?". הנקודה המדהימה: המערכת לא מחפשת הצטיינות אינטלקטואלית, היא מחפשת אחידות. הילד היצירתי נתפס כ"תקלה" במערכת שצריך לתקן, כי רצון חופשי הוא האויב של הבירוקרטיה. 2. ה"תוכנית הסמויה" (The Hidden Curriculum) 🔔 הדברים החשובים באמת בבית הספר לא נלמדים בשיעורי מתמטיקה, אלא דרך המבנה: הצלצול: מאמן את הילד להגיב לגירויים חיצוניים של סמכות, בדיוק כמו בניסוי של פאבלוב. השורות והטורים: מלמדים שהילד הוא רק "בורג" במכונה גדולה, ללא זהות ייחודית. האישור ללכת לשירותים: רגע מכונן שבו הילד לומד שהצרכים הכי בסיסיים שלו כפופים לאישור של נציג המדינה. 3. "In Loco Parentis" – המדינה כהורה חורג 🏠 מושג משפטי זה מאפשר למערכת לתפוס את מקום ההורה. הארווי טוען שמדובר בחטיפה תודעתית: המערכת פועלת באופן אקטיבי כדי להחליש את נאמנות הילד למשפחתו ולערכיה, ולהחליף אותה בנאמנות ל"קהילה הגלובלית" או למדינה. בתי הספר הפכו למקום שבו הילדים לומדים לבוז למסורת של הוריהם בשם ה"נאורות" וה"קידמה". 4. מלכודת המס: לממן את האינדוקטרינציה של עצמך 💸 זו הנקודה הכי כואבת: המערכת מכריחה אותך, באמצעות מיסים, לממן מוסד שלעיתים קרובות פועל בניגוד מוחלט לערכי המוסר שלך. זהו מנגנון של כפייה אידיאולוגית: גם אם תבחר בחינוך ביתי, אתה עדיין נאלץ להחזיק כלכלית את המנגנון שמחנך את שאר החברה נגד הערכים שלך. 5. החינוך כ"דת המדינה" החדשה ⛪️ הארווי טוען שהחינוך הציבורי הוא לא חילוני – הוא דתי. הוא מטיף להומניזם חילוני כדת רשמית. בתי הספר הם המקדשים, המורים הם הכמרים, ותוכנית הלימודים היא הכתובים הקדושים. מי שלא מתיישר? מוקע כ"קיצוני" או כ"אנטי-מדע". השורה התחתונה מתוך הדיון: מערכת החינוך היא ה"תוכנה" שרצה על ה"חומרה" של החברה שלנו. אם אנחנו רוצים חופש, אנחנו חייבים להחזיר לעצמנו את השליטה על המוח של הילדים שלנו. "מי שמחזיק בילד ל-12 שנים, מעצב את המבוגר לכל החיים."

נושא שלכאורה לא נוגע לחנ"ב, אבל בפועל עד כמה שהוא כן. רוסיה ואוקראינה נמצאות במצב מלחמה, וכל מדינה “זקוקה” לבשר תותחים. כמות העוולות והפשעים המבוצעים בהקשר זה קשה לעיכול. באוקראינה, לפי דיווחים, תופסים ברחוב גברים בגיל המתאים ושולחים אותם לחזית. ברוסיה לכאורה הגישה שונה: באופן רשמי אי אפשר לשלוח לחזית מי שלא חתם על חוזה מרצונו החופשי. אך יש “חופשי” ויש “חופשי”. בתמורה לחתימה מוצעת מקדמה כספית, ולפי הסיפורים שמגיעים מרוסיה מגייסים מנצלים אנשים במצוקה, ולעיתים אף מחתימים מכורים בזמן שכרות וכשאחרונים לא מבינים על מה הם חותמים. לאחר שכספי המקדמה מתבזבזים בפאב הקרוב, החתימה מחייבת את המגויס לצאת לקרב. כעת, כך לפי דיווחים המגיעים מרוסיה, יש עליית מדרגה בשיטות הגיוס: במספר מוסדות להשכלה גבוהה מוסבר לסטודנטים כי אם ברצונם להמשיך בלימודיהם — עליהם לצאת “להגנת המולדת”. כך ה"חופשי" הופך לכפייתי. אמנם הברירה עדיין קיימת — לבחור בחיים ובחופש על פני מוות וכפייה. עדיף להיות חי וללא השכלה גבוהה מאשר מת משכיל. אך סטודנטים, שרובם בוגרי י"ב טריים, עברו עשור של אינדוקטרינציה במוסדות החינוך הממלכתיים, שבהם נחשפו לפרופגנדה מוסדית. רבים מהם רואים מול עיניהם מסלול אחד בלבד לחיים “נורמליים”: בית ספר, תעודת בגרות, השכלה גבוהה, עבודה משרדית — והליכה בתלם. לא כולם מבינים שאפשר גם אחרת. וזה לא משנה שמדובר ברוסים. בשורה תחתונה כאן זה זהה. ומזכירה לכילם כי בקורונה כולם פחדו לאבד מקור פרנסה ורבים מאד הסכימו לכפייה. מקווה שמי שבחר לחנך את ילדיו בחנ"ב יצליח להעביר להם מסרים של חופש, חירות ותעדוף בריא ונכון — ובכך לעטוף אותם באהבה אמיתית ולשמור על בריאותם הפיזית והנפשית. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

🌿 חינוך ביתי בקצב חופשי🌿 חינוך ביתי מאפשר גמישות אמיתית בהתנהלות עם הילד ומולו. תמיד אפשר לקחת הפסקה באמצע — הרי אין תכנית לימודים יומית נוקשה — ופשוט לצאת לטיול. ביום שלישי האחרון עשינו בדיוק את זה ויצאנו לצפון והספקנו לא מעט: ❄️ טיול בחרמון 🐾 ביקור בחוות החיות השיקומית במושב אודם ☁️ עלייה לעין נמרוד שבהרי החרמון — בגובה העננים. הילדות ממש הרגישו שהן נוגעות בעננים שנעו סביבן ביופ ערפלי שהיה. איזה אוויר נקי ונפלא נשמנו בכל מקום!!! כולנו הרגשנו גם ניתוק מהמרוץ וגם חיבור עמוק לטבע. הסכמנו בינינו שהבריאה יפה היא — ושכול ההרס הקיים הוא מעשה ידי אדם. ובמקום פשוט ליהנות מהחיים — אנחנו כל כך הרבה פעמים לחוצים ומתוחים. וככל שמתרחקים מהטבע כך לחץ ומתח מתמשכים יותר והולכים וגוברים. וכמובן, כמו תמיד, אמרנו: צריך לטייל יותר! אבל גם בחינוך ביתי יש חוגים שמגבילים אותנו, ואז הטיולים נדחים לחופשים מרוכזים — פסח, סוכות והקיץ. 💬 מה אצלכם? מטיילים לאורך כל השנה בספונטניות, או שגם אצלכם רוב הטיולים מרוכזים בחופשות? 🌿 https://t.me/HomeSchoolingInPractice

קיים קשר מוכח בין יד למוח וקאורדינציה דרך ידיים חשובה לאיזון אונות המוח. ולכן כתיבה היא פעילות מוטורית מפתחת את מוחם של ילדים. עם זאת, בישראל ובמדינות מפותחות נוספות – וכמעט בכל העולם – קיימת מגמה ברורה של צמצום הכתיבה ביד בבתי הספר - מקום בו ילדים מבלים שעות רבות. אך, היום הכתיבה בבתי הספר ובשיעורי בית היא מינימלית. גם במבחנים שבהם נדרשת כתיבה – היא קצרה, תמציתית, לעיתים מבוססת סימון תשובות או הקלדה. וכאמור יש המשמעות של המגמה הזו להתפתחות המוחם של ילדים. ✍️ כתיבה ביד משפיעה על: • מוטוריקה עדינה של האצבעות • קואורדינציה עין–יד • תכנון תנועה ורצף • אזורי שפה • זיכרון עבודה • בקרה עצמית זהו תהליך נוירולוגי עשיר בהרבה בהשוואה להקלדה. 🧠 השלכות אפשריות של צמצום הכתיבה: 1️⃣ פגיעה בפיתוח מוטוריקה עדינה וקישוריות מוחית המוח מתפתח דרך תנועה. כשמצמצמים תנועה מורכבת – מצמצמים גם גירוי מוחי עמוק. 2️⃣ ירידה בעיבוד עמוק של מידע כתיבה ביד מלווה בחשיבה וביקורת על הנכתב בזמן אמת, כשמסמנים תשובות פחות "מעמיקים מחשבה". 3️⃣ החלשת הזיכרון זה ידוע כי כתיבה ידנית יוצרת קידוד זיכרון חזק יותר לעומת הקלדה. ולכן ניתן להניח כי ויתור על הכתיבה לטובת הקלדה יביא להיחלשות זכרון. 4️⃣ החלשת הקשר בין גוף לחשיבה ידיים הם המשך של המוח ולכן ויתור על הכתיבה = החלשת מוח. זה לא סוד כי גם בחינוך הביתי יש גם "צמצום כתיבה" וגם לנו יש בעית מסכים. הילדים אינם רואים צורך בכתיבה ומעדיפים להתעסק בדברים שמעניינים אותם יותר. אך קיימות דרכים להשפיע על קואורדינציה יד - מוח אצלם. אפשר לעסוק בעבודות יצירה, מוזיקה, ציור, העיקר, לנסות לצמצם מסכים לצרכים לימוד והתפתחות ולא לבידור. https://t.me/HomeSchoolingInPractice

בבתי ספר באנגליה מעבירים שיעורים שבהם ילדים לבנים מחויבים להעמיד פנים שהם כושים עבדים🇬🇧. שיעורים אלה הם חובה בחטיבות ביניים באנגליה כבר יותר מ-17 שנה. בשיעורים אלה התלמידים לומדים היסטוריה של קולוניאליזם, סחר בעבדים והקשר שלהם למהפכה התעשייתית באימפריה הבריטית, מלחומות העולם והשואה. השיעורים מיועדים לבני 11-14. ובנוסף לידע היסטורי הילדים צריכים לחכות לאחר חיי העבדים שנמכרו לעבודות כפייה. שאלתי את הבינה המלאכותית לגבי דבר פסיכי שכזו והיא השיבה לי בערך "זה לא מה שאת חושבת". והסבירה שמדובר בשיעורים חוויתיים שנועדו לפתח אימפתיה והבנה היסטורית. (כל זה כמובן כשלונדון שטופה במהגרים ש"מגוונים" את תרבותה. מעניין גם לפי ההסבר שמלמדים את התלמידים שהעבדות היא ההפעלת מערכת כוח. רגע! ומה בזמנו עושות הממשלות להן מונופול הכוח? ואז מי אנחנו ולמה נועדו בתי הספר? https://t.me/HomeSchoolingInPractice