🟣 Ballerz - בולרז 🟣

בדיוק היום בשנת 2023, לאמין ימאל הפך לכובש הצעיר ביותר בהיסטוריה של הלה-ליגה. בן 16 ו-87 ימים. 💫

כריסטיאנו מגיב ללאו על פוסט הפרידה מנבחרת ארגנטינה: ״לאו, כל כך הרבה שנים הגנת על המדינה שלך ויצרת היסטוריה שתישאר לנצח. כל הכבוד שלי על מה שהשגת עם ארגנטינה. חיבוק גדול״. כבוד העיזים 🐐 🐐 💜

השמיעו קול חברים 🔉 מסי. ניימאר. אמבפה. האם זו השלישייה ההתקפית הכי מאכזבת אי פעם ביחס לציפיות? איך ולמה זה לא עבד לדעתכם?

מסי: ״אתמול היה המשחק האחרון שלי, ואני כבר מתגעגע ללבוש את התכלת והלבן. אני יודע שאני מקבל את ההחלטה הנכונה. זה היה מסע מדהים, מלא שמחה וגם קצת עצב, אבל אני יודע שכל צעד שעשיתי היה שווה את זה. ״היו עוד כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד. אי אפשר לבטא את כל מה שאני מרגיש בכמה מילים או בפוסט אחד. המסע הזה לא היה אפשרי בלי המשפחה שלי, שתמיד הייתה לצידי ותמכה בי, במיוחד ברגעים הקשים שבהם הכי הייתי צריך אותה. 🙏 ״גם החברים שלי היו חיוניים, וכך גם כל חבריי לקבוצה והמאמנים שהיו לי, יחד עם צוותי האימון שלהם. אני לא רוצה לשכוח את דייגו, שהציב את המדינה שלנו במקום שמגיע לה, ושכמו שאני תמיד אומר, אני יודע שעזר לנו בכך שהיה איתנו, גם מהשמיים, בכל צעד בדרך. ״תודה לכל המועדונים ששיחקתי בהם, על שתמיד כיבדו את הרגשות שלי ואפשרו לי להתמסר למדינה שלי בכל פעם שהגיע הזמן ללבוש את חולצת הנבחרת. וכמובן, תודה לאל: בלי ההכוונה שלו והרצון שלו, אפילו לא היינו חולמים להגיע עד לכאן. ״אני אסיר תודה. אני מאוד אוהב את כולכם, אני אתגעגע אליכם, ותמיד אודה לכם על שהייתם לצידנו, לצידי״.

🚨🗣️ מיקל ארטטה על החוזה החדש שלו בארסנל: "זוהי זכות גדולה עבורי לקשור את עתידי למועדון ולהמשיך לעבוד עם אנשים יוצאי דופן שרוצים בטובתה של ארסנל. המועדון הזה הוא ייחודי – בזכות האופי שלו והתחושה שהוא מעניק – ואני חש זכות עצומה בכך שהמסע המשותף שלנו יימשך. כבר בנינו קשר מיוחד ויצרנו זיכרונות שיישארו איתנו לכל החיים, והדבר המרגש ביותר הוא שזוהי רק ההתחלה של מה שנוכל להשיג יחד. אני אסיר תודה לסטאן וג'וש על האמון והתמיכה שלהם, ורואה בכך כבוד גדול להוביל את המועדון בתקופה כה מיוחדת בהיסטוריה בת 140 השנים שלו. זהו רגע של גאווה עצומה עבורי ועבור משפחתי. אני חש את האהבה והכבוד מצד האוהדים הנפלאים שלנו, והם זוכים לאהבה ולכבוד ממני – ומכולנו – בחזרה."

פרנקי דה יונג חוזר להתאמן על הדשא! לאחר כמעט ארבעה חודשים בהם היה מחוץ למגרשים, הקשר ההולנדי חוזר להתאמן על הדשא עם ברצלונה. זו פעם רביעית בחמש העונות האחרונות שפרקני דה יונג פותח עם פציעה משמעותית, כשבפעם הזו חסרונו הורגש פחות בעקבות החתמת רודרי. לפי הדיווחים פרנקי אמור לקבל את הפטור הרפואי בשבועיים הקרובים ולעמוד לרשותו של פליק כבר לקראת סוף אוקטובר כשהמטרה היא שהוא יהיה זמין לקלאסיקו הגדול ב25 לחודש. אין ספק שדה יונג הוא חיזוק משמעותי לסגל, ועכשיו כשיש לו תחרות כזו גדולה על מקום בהרכב, אולי גם הרמה שלו תעלה למחוזות שעוד לא ראינו ממנו בברצלונה.

🩵🤍 ליונל מסי: "בכל פעם שעלינו למגרש, ידעתי שאנחנו יכולים להתמודד מול כל אחד. הרגשתי שלצידי ניצבים לוחמים, שהיו מוכנים לתת מעצמם הכל – עד טיפת הזיעה האחרונה. אתגעגע אליכם כל כך, אבל תמיד אהיה בצד שלכם. אמשיך לתמוך בבחורים האלה ובכל מי שיבוא אחריהם. מעולם לא ויתרתי כששיחקתי עם החולצה הזו. תמיד נלחמתי, דחפתי קדימה ונתתי את המקסימום. במשך 20 שנה, נתתי את המיטב שלי למען ארגנטינה". לילה מלא דמעות ואהבה בארגנטינה 🇦🇷

הלילה נפרדים, ליאו. ואני לא באמת יודע מאיפה מתחילים, אחרי שני עשורים שבהם כתבתי עליך עשרות אלפי מילים... פתאום אין לי מילים. אבל אולי אתחיל מההתחלה. כי החיבור שלי לכדורגל לא התחיל איתך. האהבה הראשונה הייתה דייגו. ואחרי דייגו, כמו שקורה אחרי אהבה גדולה שעוזבת אותך, נשאר חלל. תחושה שכבר לא יהיה עוד אחד שיגרום למשחק להרגיש ככה. ואז אתה הגעת. ובזכותך המשחק שוב הפך ליפה יותר. כל שער היה יצירת מופת. כל הכישלונות היו לשיברון לב. כל הניצחונות - הפכו ללב שלם. כל רגע שלך על כר הדשא היה לעוד משיכת מכחול על הקאנבס שלא רצינו לראות אותו מתכסה עד סופו. אבל הנה הוא מגיע. הסוף. בארגנטינה דיברו היום בשם כולנו, עם הכרת התודה לך ליאו, על כך שהפכת אומה שלמה, דור שלם - לטובים יותר. אני חושב שאני מבין למה. כי מעבר לכל מה שנתת לכדורגל, נתת לעוד דור סיבה לאהוב. אהבה טהורה ללא גבולות - כמו ילד באוקיינוס של תום. ואני אחד מהם. הלילה נפרדים, ליאו, וזה בא לי מקולקל. לא רק כי הגדול מכולם יורד סופית מהבמה הגדולה. אלא כי פתאום עולה בי מחשבה שאני לא אוהב בכלל: דייגו היה האהבה הראשונה. אתה היית האהבה שאחריה. ואולי אתה גם האחרונה.

למעשה, בשיחה שקיימתי עם נשיא ההתאחדות ועם המאמן בבוקר של אותה מסיבת עיתונאים – ושניהם בוודאי יכולים לאשר זאת – חזרתי ואמרתי להם שאם הם לא רוצים אותי שם, שיגידו לי. היה מספיק שיהיו כנים איתי. הייתי מקבל את זה, והבטחתי שהיינו מכינים יחד משהו יפה, כפי שאני חולם שיקרה, ואף אחד לא היה נשאר כועס. אני זוכר את זה כאילו זה קרה היום. שניהם השיבו יחד שלא. שהמקום שלי הוא בנבחרת הלאומית. מעולם, בשום שלב, לא התערבתי בהחלטה מקצועית או טקטית כלשהי של מאמן או מאמן נבחרת לאורך כמעט 25 שנות הקריירה שלי. אני מקבל, לטוב ולרע, את מה שמבקשים ממני לעשות. אני מכבד את ההחלטות. אבל כשלא עומדים במילה שניתנה לי, אני מרגיש שהמקום שלי אינו שם. אני חייב גם התנצלות לחבריי לנבחרת על כך שעזבתי את המחנה. למרות שמבחינתי הייתה כאן הפרה מוחלטת של האמון במילתו של המאמן – כפי שיוכל להעיד כל מי שנכח בשיחות האלה – לא הייתי צריך לעשות זאת. האחריות היא שלי בלבד. אני מתנצל שוב בפני הפורטוגלים. אבל להפרת מילה יש עבורי משמעות מכרעת. הרגשתי שמאותו רגע, עצם הישארותי במחנה רק תפגע בקבוצה, ולכן עשיתי את מה שתמיד אמרתי שאעשה אם ארגיש שאיני מועיל: ארזתי את המזוודות ועזבתי. ההשלכות של המעשה הזה שלי צריכות להיבחן על ידי ההתאחדות הפורטוגלית לכדורגל, ועליי להיענש בהתאם. לדעתי, לא צריכות להיות נסיבות מקלות בעונש. אני לא עוד שחקן. אני קפטן הנבחרת – וזה דווקא צריך להיחשב נסיבה מחמירה. כבר התנצלתי, אבל אני יודע שלמעשים חייבות להיות השלכות. מי שנמצא בעולם הכדורגל כמוני יודע שללא קשר למעמדו של כל אחד, הכללים צריכים להיות זהים לכולם. בהקשר הזה, שמעתי לאחרונה הרבה דיבורים על משחקי פרידה – על כך שמגיעה לי פרידה ראויה ושההתאחדות רוצה לתת לי את ההזדמנות הזאת. בחיים למדתי, לעיתים מתוך רעב וכשלא היה לי אפילו מה לאכול, שאף אחד לא נותן שום דבר לאף אחד. אני יכול להבטיח לכל האוהדים שלי, וכמובן במיוחד לכל הפורטוגלים, שנקיים בעתיד משחק פרידה אחד או יותר. יהיה לכך זמן. אבל כשאני חושב על הנבחרת, הדבר שאני באמת חושב עליו הוא להתחרות. על זה חשבתי גם ביום שבו קיבלתי את הבשורה על מותו של אבא שלי. הייתי אז במחנה של הנבחרת שלנו, ושם החלטתי להישאר עד לאחר המשחק שנערך למחרת. למען המדינה שלי עשיתי דברים שלעולם לא הייתי עושה למען שום מועדון. ולכן, אם אהיה במצב פיזי טוב, אשחק באופן סדיר במועדון שלי - בתקווה גם אמשיך לכבוש, לאחר שאסיים לרצות את ההשעיה שתוטל עליי, אהיה זמין, כפי שהייתי תמיד עד היום, כדי להתחרות ולנצח למען הנבחרת שלנו. זו, תאמינו לי, האמת הטהורה ביותר. כריסטיאנו רונאלדו. קרדיט תרגום: Cristiano Ronaldo Israel - כריסטיאנו רונאלדו ישראל

אני בעצמי העברתי את סרט הקפטן לברונו פרננדש, מבלי להעלות בדעתי שייתכן שאלו יהיו הצעדים האחרונים שלי כשחקן וכקפטן נבחרת פורטוגל. מבחינתי, הדבר החשוב באותו יום היה הניצחון שלנו. לנצח זה תמיד טוב. לעשות זאת במדי פורטוגל ולמען המדינה שלי - אפילו יותר. בצהרי יום המשחק בנורווגיה, אחד מעוזריו של המאמן הגיע לשולחן שבו ישבה הקבוצה לארוחת צהריים והודיע לי שהמאמן רוצה לדבר איתי. להפתעתי המוחלטת, המאמן שאל אותי אם אני מרגיש מספיק טוב כדי לשחק 30 דקות. באותו זמן הייתי מרוכז לחלוטין בהתאוששות הפיזית שלי, השתלבתי כרגיל עם חבריי לקבוצה ויצאתי מנקודת הנחה שלא אשחק באותו יום. לא הייתה לי שום בעיה עם זה. הבקשה הזאת הייתה מחוץ לתוכנית ההתאוששות והאימונים שנבנתה עבורי, משום שהייתי אמור לשחק רק ב-4 באוקטובר בדרגאו. אבל כמובן שאמרתי כן. הוא השיב לי שאהיה מוכן, משום שאשחק 30 דקות. את ההמשך כולם מכירים. התחממתי מאז המחצית, ראיתי את הדקות חולפות - ולא נקראתי להיכנס למשחק. המאמן לא עמד במילה שנתן לי. בסיום המשחק כל מה שרציתי היה שהכול יסתיים בניצחון ושאוכל להיות לבד. לא ניגשתי להודות לאוהדים. זו הייתה טעות שהיא באחריותי בלבד, והיא לא הייתה צריכה לקרות. אני מתנצל בפני הפורטוגלים שתמכו בנו שם בעוצמה רבה, אני מתנצל בפני האוהדים, ואני מתנצל גם בפני מי שאינם פורטוגלים ואולי הגיעו לשם במיוחד כדי לראות אותי ואולי אכזבתי אותם. כעבור 48 שעות קיימנו שיחה, אני, המאמן וסימאו קוטיניו - משום שסימאו היה זה שליווה גם את השיחות שלנו בחודש אוגוסט. זו הייתה שיחה עמוקה, ישירה מאוד וללא שום פילטר. הסכמנו שיש רק דרך אחת לסגור את ה"פרשה" הזאת: שהמאמן יחזור במסיבת העיתונאים על הדברים שזה עתה אמר לי בפרטיות, בנוכחות סימאו קוטיניו. מה שסוכם היה פשוט: המאמן יפתח את מסיבת העיתונאים בנושא הזה, במטרה לסיים את הפרשה באמצעות אמירת האמת. הוא יאמר שמעולם לא ביקשתי לקבל דקות משחק; שהוא, ורק הוא, היה זה שהציע לי את התוכנית למחנה הזה; ושהייתה זו טעות לשלוח אותי להתחמם ובסופו של דבר לא להכניס אותי למשחק, ושאם הדבר היה קורה שוב, הוא לא היה נוהג כך. סיימנו את הפגישה כשהמאמן ביקש ממני חיבוק והבטיח לי שבמסיבת העיתונאים הוא יאמר את הדברים שזה עתה אמר לי, וכך נוכל להשאיר את הפרשה מאחורינו. אני לא אשחק בדנמרק ואשחק במשחק בדרגאו. כל זה, לאורך כל הדרך, בנוכחות סימאו קוטיניו. לבקשת המאמן, התקיימה לאחר מכן שיחת וידאו בינו לבין סימאו קוטיניו וטיאגו קראביירו, ובה סוכמו הדברים שעליהם דיברנו. הוכן מסמך קצר שאותו אני עצמי אישרתי, ובידיעתי הוא נמסר למאמן, כפי שהוא ביקש. מסיבת העיתונאים הייתה כפי שכולנו מכירים. הגישה שלו שם לא דמתה כלל לזו שהציג בפגישה שלנו. שמעתי ממנו אמירות וטון תוקפני שלדעתי לא הגיעו לי, גישה של "אני רוצה, אני יכול ואני קובע", גישה שהוא מעולם לא הציג בפניי, אפילו לא קרוב לכך, בשיחה הפרטית שלנו יום קודם לכן. ההערות שאישרתי היו אלה: "אני חושב שחשוב, גם משום שזו האמת, להבהיר כמה דברים לפני שנדבר על דנמרק. אני בעצמי, ולא אף אחד אחר, הצעתי לכריסטיאנו תוכנית עבורו לעונה הזאת בנבחרת הלאומית. זו הייתה שיחה ארוכה וטובה מאוד. אני יודע עד כמה הוא חי ואוהב את הנבחרת, אני יודע מה המשקל שלו בעולם, ועוד יותר מכך מה המשקל ומה ההשפעה החיובית שיש לו על הנבחרת במשך 24 שנים רצופות. התוכנית שהצעתי לכריסטיאנו התקבלה על ידו. הוא מעולם לא הטיל ספק בהחלטות שלי. הוא היה למופת, נאמן ומקצועי. המשחק בנורווגיה לא היה חלק מהתוכנית שבניתי עבורו. עם זאת, הרגשתי שהוא הצליח להתאושש מבחינה פיזית מהמשחק הראשון והודעתי לו שייתכן שאצטרך להשתמש בו. כריסטיאנו הסכים. טעיתי כששלחתי שחקן בסדר הגודל של פלה או מראדונה להתחמם ואז לא הכנסתי אותו למשחק. אם זה היה קורה היום, לא הייתי עושה זאת. וכדי לסגור את הנושא: אני רוצה את כריסטיאנו בנבחרת הלאומית. למעשה, אני לא רוצה אותו קצת אני רוצה אותו מאוד. לשמחתי, גם הוא מאמין בי. הוא האמין בי באל־נאסר והוא מאמין בי גם כאן. לגבי העובדה שהוא לא ניגש להודות לאוהדים - כבר דיברנו על כך. אדם ששיחק יותר מ-230 משחקים במדי הנבחרת לא צריך לקבל ממני שיעורים באהבה לפורטוגל. זה היה רגע של תסכול, והוא לא מוחק שום דבר. זה השחקן שנותן הכי הרבה חתימות, מצטלם להכי הרבה תמונות סלפי ומעניק הכי הרבה חיבה לאוהדים. בואו לא נמציא בעיות במקום שבו הן לא קיימות. כשאנחנו לא מרוצים, אנחנו מגיבים. זה כל מה שהיה. לכן, אף אחת מההערות האלה אפילו לא אמרה שהמאמן צריך להתנצל בפניי. זו הייתה הפעם השנייה שבה הוא לא עמד במילה שנתן לי. החלטתי לעזוב את מחנה הנבחרת מבלי להמתין להפרת הבטחה נוספת. מבחינתי, האמת עדיין היא הדבר החשוב ביותר במערכות יחסים בין אנשים. גם אם זה כואב - שיגידו לי את האמת.

כריסטיאנו רונאלדו במכתב ארוך מסביר את השתלשלות האירועים האחרונה עם נבחרת פורטוגל : "כפי שהבטחתי, החלטתי לספר בגוף ראשון ובאופן ישיר על הנסיבות שליוו את מחנה האימונים האחרון של נבחרת פורטוגל. אחרי מונדיאל 2026 הכנתי מכתב לעם הפורטוגלי, שאותו אני עדיין שומר, ובו המילים שאני רוצה לומר להם ביום שבו אעזוב באופן סופי את הנבחרת שלנו. בסיום הטורניר, כבר בטיסה חזרה מארצות הברית, נשיא ההתאחדות ביקש ממני ואף התעקש שאשקול מחדש את ההחלטה לעזוב, משום שההתאחדות הפורטוגלית רצתה שאמשיך. מיד לאחר מכן הוא ביקש ממני להביע את דעתי על שמו של מאמן הנבחרת הנוכחי, שאותו הוא שקל לצד מועמדים נוספים שאת שמותיהם לא חשף בפניי. השבתי לנשיא ההתאחדות שלדעתי זו תהיה הבחירה הנכונה. לכן, ביום שבו הוצג המאמן הנוכחי, שמחתי באמת על הבחירה. זו הייתה האפשרות הנכונה, כפי שגם התוצאות הולכות ומוכיחות. כמה ימים לאחר מכן קיבלתי פנייה ראשונה ממאמן הנבחרת החדש, שאמר שהוא מעוניין להיפגש איתי באופן אישי. השבתי בחיוב וקבענו להיפגש לקראת סוף החופשה שלי. נפגשנו ב"עיר הכדורגל", מתחם ההתאחדות, שם המועדון שלי קיים את מחנה קדם העונה שלו. באותו יום אמר לי המאמן שהוא בונה עליי ושנוכחותי חיונית לפרויקט שלו. כבר באותה פגישה הוא הציג בפניי תוכנית לגבי ההשתתפות שלי. הוא אמר שאשחק במשחק הראשון ובמשחק האחרון, ושמטעמי ניהול עומסים פיזיים הוא יבצע בכל משחק שלושה או ארבעה שינויים. באותו שלב הוא העלה בפניי את האפשרות שלא אצא עם הנבחרת למשחקים בנורווגיה ובדנמרק. הוא הציע שאשחק במשחק הראשון, אשאר בפורטוגל ולאחר מכן אצטרף שוב לנבחרת לפני המשחק באצטדיון הדרגאו. סירבתי להצעה הזאת מיד. מבחינתי היה ברור שלא אוכל לקבל אותה. העובדה שלא אשחק במשחקים בחו"ל לא אומרת שעליי להפסיק למלא את תפקידי כקפטן הנבחרת שלנו. לקבל פריבילגיה ולהישאר בפורטוגל בזמן ששאר הנבחרת נוסעת לא הייתה בעיניי דוגמה נכונה. בסופו של דבר, המאמן הסכים עם הניתוח שלי. בשיחה הזאת נכח גם סימאו קוטיניו, המנהל הספורטיבי של אל נאסר, האדם שאליו דיווח המאמן הנוכחי לאורך כל העונה שעברה ואחד האנשים שהיו אחראים להבאתו למועדון בשנת 2025. יום לפני פתיחת מחנה הנבחרת הגיע המאמן לביתי בליסבון, לבקשתו, כדי לקיים איתי שיחה נוספת. השיחה הייתה רגועה, וכל העקרונות שעליהם סיכמנו באוגוסט נשארו בעינם. שיחקתי במשחק באלוואלאדה, וגם כשירדתי כמחליף לא עשיתי מכך שום עניין.

היהלום הישראלי שנכנס לרשימה המובחרת. כמדי שנה עיתון הגרדיאן הבריטי מפרסם את פרויקט "Next Generation", אשר החל משנת 2014. מדי שנה בוחר העיתון את 60 הכישרונות הצעירים המבטיחים ביותר בעולם הכדורגל בגילאי 17. השנה לראשונה אי פעם נכנס לרשימה האקסקלוסיבית הזו נציג ישראלי - ובטח לא תופתעו לשמוע שמדובר בשחקנה של ברצלונה אוריאן גורן. הקשר הצעיר שהחל את דרכו באקדמיה של מכבי פתח תקווה עשוי בהחלט להיות אחד הכישרונות הגדולים ביותר מילדי 2009. על פי עיתונאי הספורט ז'אומה מרסט - מאמנה של ברצלונה, האנזי פליק, מגלה הערכה רבה בקשר הישראלי, בד בבד שהצעיר היה שותף בסגל הקבוצה הבוגרת לאורך כל הקיץ. לגורן יש מוח כדורגל מרשים לגילו ואפשר לראות זה בורסטיליות שלו שכן הוא מסוגל לשחק כקשר מרכזי, קשר התקפי וכקיצוני שמאלי. במהלך העונה הקודמת גורן הצטיין לעיתים בעמדת הקשר האחורי, וכעת נותר לראות האם גורן בהחלט יצליח למקסם את כישוריו.

ליאו מסי לקראת משחקו האחרון בארגנטינה🥹 "הרגע הגיע. אני עוזב בלב שלם. נתתי את כל כולי. החולצה הזו הייתה החלום שלי. הגאווה שלי. והחיים שלי. תודה שאהבתם אותי כל כך. תמיד אשא אתכם איתי."

השמיעו קול חברים 🔉 תנו לנו את הבחירות שלכם 👇

ראפיניה חתם על חוזה חדש בברצלונה 🔴🔵 המספרים שלו במועדון מפלצתיים! 89 שערים 55 בישולים מעורבות ב-144 שערים ב-185 משחקים. החוזה החדש עד 2030. איזה מסע מופלא של הברזילאי שעשה רנסנס של ממש.

אחרי 4 משחקים תחת מנצ'יני עוד מוקדם מאד בכדי לענות על השאלה הזו בחיוב, אבל ישנה תחושת התחדשות בנבחרת איטליה. ורואים את זה עיקר דרך פניהם הצעירות ונטולות הקמטים של השחקנים בכחול. איטליה החדשה - צעירה. בעמדת השוער הגיל הממוצע הוא 25. ויקאריו (29) המבוגר מכולם. בהגנה הגיל הממוצע הוא 24. רק שניים (די לורנצו, מנצ'יני) מעל גיל 30. בקישור הגיל הממוצע הוא 24.4. המבוגרים ביותר הם בארלה ומנדרגורה (29). ובהתקפה הגיל הממוצע הוא 24.14. הותיק ביותר הוא סקאמקה בן ה 27. ואמש נגד טורקיה - רומאנו (20) ודומביה (22) פתחו לצד בארלה בקישור, כשבהתקפה ורגארה (23) ומלדיני (24) שיחקו ליד סקאמקה. אחרי 4 משחקים בליגת האומות, איטליה עם 2 ניצחונות על טורקיה, תיקו מול צרפת והפסד מאכזב בבית לבלגיה. אלו הם רק הבייבי סטפס הראשונים של איטליה תחת מנצ'יני, אבל יש סימנים חיוביים בהתחלה.

אחרי 4 משחקים תחת מנצ'יני עוד מוקדם מאד בכדי לענות על השאלה הזו בחיוב, אבל ישנה תחושת התחדשות בנבחרת איטליה. ורואים את זה עיקר דרך פניהם הצעירות ונטולות הקמטים של השחקנים בכחול. איטליה החדשה - צעירה. בעמדת השוער הגיל הממוצע הוא 25. ויקאריו (29) המבוגר מכולם. בהגנה הגיל הממוצע הוא 24. רק שניים (די לורנצו, מנצ'יני) מעל גיל 30. בקישור הגיל הממוצע הוא 24.4. המבוגרים ביותר הם בארלה ומנדרגורה (29). ובהתקפה הגיל הממוצע הוא 24.14. הותיק ביותר הוא סקאמקה בן ה 27. ואמש נגד טורקיה - רומאנו (20) ודומביה (22) פתחו לצד בארלה בקישור, כשבהתקפה ורגארה (23) ומלדיני (24) שיחקו ליד סקאמקה. אחרי 4 משחקים בליגת האומות, איטליה עם 2 ניצחונות על טורקיה, תיקו מול צרפת והפסד מאכזב בבית לבלגיה. אלו הם רק הבייבי סטפס הראשונים של איטליה תחת מנצ'יני, אבל יש סימנים חיוביים בהתחלה.

צרפת פיגרה 1-0 עד הדקה ה-77, אבל שערים של דואה, שרקי וצמד של אוליסה הפכו ל 4-1 מהדהד. כל שלושת הכובשים נכנסו כמחליפים 🤯

הקסם ברגליים של שרקי זה הדבר הכי קרוב שראיתי לאדן הזאר. טכניקה על גבול המושלמת, עם נונשלנט ששמור ליחידי סגולה שפשוט מרחפים על המגרש. כן, השער שלו הרגע מול בלגיה היה בדחיקה אל מול השער החשוף, אבל אי אפשר שלא להתפעל מכל נגיעה שלו בכדור הלילה למען נבחרת צרפת.

עיר הולדתו של ליאו מסי חלקה כבוד לקפטן האלביסלסטה לקראת משחקו האחרון במדי נבחרת ארגנטינה. מחווה בעלת משמעות סמלית עצומה לילד הקטן שהפך לאחת האגדות הגדולות בתולדות הכדורגל.