אינטרנט ישראל

עדכון חדש באתר: הסיפור של instinct, הלהיט החדש בתחום עוזרי ה-AI האישיים הולך ומתפוצץ. מצד אחד? מלא סיפורי הצלחה על איך כל מיני משפיענים שהתקינו אותו ונתנו לו גישה למיילים, לחשבונות שלהם בכל מיני אתרים וכמובן לכרטיס האשראי ולווטסאפ מראים איך הוא קונה להם כרטיסים להופעות, מטפל להם בכל מיני עניינים בירוקרטים ומזמין להם בסופר. הצוות של instinct מוסיף עוד ועוד פיצ׳רים שגורמים לאנשי אבטחה לאבד שערות בקצב מבהיל: פיצ׳ר שמאפשר ל-Instinct לעקוף אימות דו שלבי, להכניס ססמאות ובגדול לעשות מה שהוא רוצה. חוקרי אבטחה מראים איך מידע זולג מ-Instinct לכל מיני פרוקסי באיראן. הקיצר... חגיגה. החלטתי לכתוב על זה פוסט אבל... תעזבו שניה את צד האבטחה. בואו נדבר על הצד התפעולי. אני מתעסק עם LLMים כבר הרבה זמן והם האכילו אותי מרורים שבאמת יותר גרוע מהמכות שפרעה חטף על הים. דיברתי על הסכנות האלו וגם איך אפשר לבצע להם מיטיגציה. בין לבין שיבצתי דוגמאות ״משעשעות״ על כשלים תפעוליים. אני יודע שאני חופר על זה המון, אבל אם הצלחתי להציל נפש אחת, אז עשיתי את שלי. חוץ מזה, זה באמת מעניין. https://internet-israel.com?p=12143 -- מקרה מעניין שקרה הוא ספאם קצת מפחיד מרשות המיסים על הודעה אישית. טוב, אנחנו רגילים לזה. אבל מה מיוחד בו? למה יותר אנשים נפלו בו או היו בסיכון? כי זה לא נשלח מדומיין not-suspicios.com אלא נשלח מדומיין ממשלתי של biz[.]gov[.]il! דומיין אמיתי שכמובן עובר את מסנן הספאם ועומד בכל בדיקה. מי שהיה לוחץ על הקישור היה נופל בפישינג. אבל.. איך הפצחנים הערמומיים הצליחו לשלוח מייל מדומיין ממשלתי? הכל מתחיל בזה ששאימייל זה פרוטוקול נאיבי, וקל לעבוד עליו. באופן עקרוני כל אחד יכול לשלוח מייל תחת איזו שם מתחם שבא לו. אני יכול לשלוח מייל מהבית הלבן whitehouse.donald.trump אם בא לי ויש שם מתחם כזה (אין, אל תטרחו). אז איך בעצם ג׳ימייל או כל תוכנת מייל אחרת יודע מי יכול לשלוח בשם אותו שם מתחם? כשהאינטרנט יצא מעידן התמימות. מצאו תיקון בדמות מנגנוני הגנה. אחת מההגנות נקרא SPF.. הוא די פשוט. בכל שם דומיין אמורה להיות רשומה שנקראת SPF שאומרת לאיזה שרת מותר לשלוח. אין רשומה? כל אחד יכול לשלוח. יש רשומה? רק מי שמוגדר יכול לשלוח. אבל בדומיין של biz[.]gov[.]il דווקא היצה רשומה כזו שמתירה לשרת בשם cust-spf[.]exacttarget[.]com לשלוח בשם הממשלה מיילים. נו, אז מה הבעיה? זה שרת שיתופי של סיילספורס. הו לא. המשמעות בפועל היא שכל מי שמחזיק גישה לחשבון באותה פלטפורמת דיוור יכול להתחזות לכתובת הזו באין מפריע. התיקון בצד הדומיין הממשלתי דורש הגנות נוספות כמו DMARC ו-DKIM שמבצעות חתימה של המייל ושכבת וידוא נוספת כדי למנוע בדיוק מצב כזה. מדובר בהגנות פשוטות ליישום וסטנדרטיות וחבל שלא יושמו גם כאן. זו הסיבה שהמייל הזה נראה אותנטי. חבל. מה הלקח? פחות ״הממשלה שוב מפשלת״ כי דברים כאלו יכולים לקרות. הלקח הוא כמובן תמיד תמיד תמיד לחשוד בכל מייל שמגיע גם אם כתובת המייל נראית לג׳יט. קיבלתם מכתב מרשות המיסים? אל תלחצו על הקישור אלא תכנסו, ממש ככה, לאתר האמיתי של רשות המיסים ותראו אם יש מכתב. כך בנוגע לכל גוף. בטח בממשלה שיש לה המון שמות מתחם. ותודה לאלון גרעיני שסיפר. -- מאחל תקופת חגים נעימה ושקטה עד כמה שניתן לכולם ולכולן.

פוסט טכני (למתכנתים): אני עובד על פרויקט חדש שיושב ב-AWS. כמובן שמשתמש באייג׳נט כדי לפתח. במקרה שלי קורסור והשתמשתי בפייבל החדש. אני יושב צמוד ומפקח על התכשיט. הקוד שלי מתישהו עוזב את המחשב שלי ועובר לסביבת הענן של AWS. איך אני עושה את זה? או מקומית מהמחשב שלי ואז מפעיל סקריפט שיוצר את המשאבים ודוחף אותם או מגיטהאב. אחרי מרג׳ למאסטר (או main) מופעל git workflow שדוחף את זה לענן. בגדול, גם את זה קצת נשמע לכם סינית, היום בעידן ה-LLM קל לעשות את זה. א-ב-ל - ברירת המחדל של המודלים זה לעשות את זה עם טוקנים. ססמאות שאתה יוצר בסביבת הענן ושם אותם בסביבה הלוקלית שלך או בסביבת הענן. זה עובד, זה גם במובן מסוים לא אסון אבטחה. אבל יש דרך הרבה יותר טובה והרבה יותר מודרנית לעשות את זה: OIDC. דרך מאומתת שבה אנחנו מוודאים זהות ולא רק טוקן. פשוטה מאד וקלה ליישום ורק צריך להורות לאייג׳נט לעבוד איתה ולהבין איך היא עובדת. אבל אם לא תדעו, איך תוכלו לוודא שבאמת יש שימוש בדרך הזו? ואכן פייבל אמר לי ליצור טוקנים והוא כבר יטפל בהכל. אם לא הייתי יודע, הייתי מקשיב לו. אבל הנה עוד דוגמה למשהו שצריכים לדעת או לשים אליו לב. חמש דקות, קצת טכני אבל לא נורא, שיסגרו לכם את הפינה: https://internet-israel.com/?p=12126 -- מה קורה כשאתם רותמים את כוח ה-IoT (הבית החכם) וה-AI להטריף את הילדים? יש סיכוי ששמעתם כבר על הפרויקטים המוטרפים שלי: הכיור החכם (אם יש בו כלים בין 10 ל16 אז הוא צורח על הילדים וגם מנתק את האינטרנט), סל הכביסה החכם (אם הוא מלא הוא צורח על הילדים לעשות כביסה וגם מנתק את האינטרנט), מוודא שיעורי הבית החכם ועוד שפע של תעלולים. אבל... מה קורה כשהילדים לומדים תכנות ומחזירים מלחמה? בהרצאה אולטרא מיוחדת שפתוחה לקהל הרחב במיטאפ של Negev Web Developer עומרי בר-זיק, מתכנת בגונג ואבא שלו, שזה אני: מראים דמו מיוחד של הקרב הטכנולוגי על הבית שלנו ומשחזרים את הילדות של עומרי בצל הטרור שעשיתי. כאשר אני אראה וידג׳טים שממררים לילדים את החיים ומכריחים אותם לסדר, לנקות, לעשות שיעורים ולהכנס למקלחת (!) והילד, כלומר עומרי, תוקף את הוידג׳טים במגוון דרכים. בדרך תלמדו על אבטחת מידע, בנייה של מכשירים מוזרים, IoT והמון צחוקים. ההרצאה מיועדת לאנשים טכניים אבל לא רק למתכנתים. באר שבעים ולדרומיים. מחר, ה-9.9 ביום רביעי. הכניסה חינם אבל צריך להרשם פה: https://www.meetup.com/nwd-il/events/316367092/ אני מרצה במיטאפ הזה כבר המון המון שנים, לפחות פעם בשנה אם לא יותר ותמיד כיף להגיע. ההרצאה הזו היא באמת חוויה והיא לא מוקלטת או מצולמת.

פוסט חדש באתר והפעם על פיצ׳ר ממש מגניב של גיטהאב שיכול מאד לעזור בעידן הנוכחי. stacked pr. אני בד״כ מגלגל עיניים כשאני שומע על פיצ׳רים חדשים כי אני די שונא שינויים ובטח בעידן הנוכחי שבו מבטיחים מלא מלא כלים חדשים שישנו את חייכם אבל בפועל זה עוד ערימה של חוסר תועלת. אבל פה מדובר במשהו שרק מבקשים מהאייג׳נט שלכם (קורסור, קלוד קוד, קודקס ושאר הקללות) ומאד מאד עוזר. בגדול - במקום לקבל פול ריקווסט עם 1000 קבצים ולהעמיד פנים שאתם ״בודקים אותו״ או לתת לאייג׳נט הבדיקות המסכן לבדוק את הכל, אפשר להורות לאייג׳נט, כבר בשלב התוכנית ״שמע נא חבוב, צור את הכל עם gh pr stack״. הוא יעשה איזה קסם ואז תקבלו כמה PR מסודרים בממשק יפה. הם PR רגילים לכל דבר ועניין אבל אפשר לעבור בינהם באופן נוח, לאשר רק חלק והטיפול בקונפליקטים ביחד הוא מאד קל. היתרון? גם קל לכם לעבור על זה וגם קל ל agent review לעבור על זה. כי המוח האנושי (גם הקונטקסט ה-LLMי) עובד יותר טוב במנות קטנות. כמו במסעדת מישלן מי שמכיר אבל חרגתי. הקיצר, אם אתם משתמשים בגיטהאב, קחו את הפיצ׳ר הזה לסיבוב. אני מבטיח שתהנו וגם האייג׳נטים יודו לכם. אם אתם משתמשים בגיטהאב אנטרפרייז, אז הוא שם (on prem יחכו למייג׳ור הבא, אבל כל השאר יכולים). https://internet-israel.com/?p=12126

פוסט חדש ומעניין באתר על... דריפטים. לא, לא פעלולים עם מכוניות אלא דריפטים שיכולים לקרות בתוכנה. זה מאד מאד לגיטימי ובוער כאשר אנחנו בונים תוכנה שמבוססת אייג׳נט ונותנים לו הוראה קטנה לשפר את עצמו ואז יכול להיווצר דריפט. סטייה קטנה בהוראות של התוכנה שהולך ומתרחבת עד שהאייג׳נט שלכם מתחיל לעשות דברים אחרים לחלוטין. מעבר להגדרה, בפוסט הראיתי דוגמה של מערכת די משעממת של אייג׳נט שמכין נתונים להנהלת חשבונות ואיך תקלה ב-API של הנהלת החשבונות גורמת לו לשנות את הפונקציונליות שלו ולשלוח מידע שגוי. זה לא מדע בדיוני, זה קורה וגם קרה לי ולאחרים. עוד חלק מסט הבעיות החדשות שצריך להתמודד איתם. https://internet-israel.com?p=12113 -- ובפינת הוייב קודינג ומי צריך מתכנתים. בביסלמ״ח בצבא אחד מהחיילים שוחרי הטוב החליט לבנות מערכת בוייב קודינג שתרכז נתונים של חיילים שעשו קורסים. הכל היה מעולה חוץ מהקטע שלא היה צריך לעשות לוגין כדי להכנס למערכת ופרטי המערכת נחשפו אחרי שהיא עלתה לגיטהאב. שפע של פרטים על חיילים מסכנים שכל חטאם היה לעשות קורס מרגמות או נגמ״שים וכמובן מידע סודי לרוב ונהלים כי למה לא. מי שגילה את העניין הוא לחם שדיווח למפקדים ולבטחון שדה והתוצאה כינים בשקית (רק בלי הכינים או השקית) ואז הוא בא אלי, אני הלכתי לדובר צה״ל וזה סודר. עד הפעם הבאה כמובן. אולי די עם וייב קודינג בכל מה שקשור לנתונים של אנשים? https://www.themarker.com/technation/2026-08-23/ty-article/.premium/000001a0-1e6f-d293-a1e7-1eff0f9e0000 -- ובפינת ״מי צריך מתכנתים הנקמה״. מכירים אתרי הכרויות? בטח שכן! כלומר לא אני כי הדייט האחרון שיצאתי אליו היה במילניום הקודם (!!!) אבל האמת שזה קונספט מלהיב למדי. אתה עושה לייק לתמונות של אנשים שמעניינים אותך ואם הם עושים לייק חזרה אז אתה יכול להתכתב איתם ולקבל את הפרטים. או שלא ואתה יכול לקבל את מספר הטלפון של מי שאתה רואה רק מלהתסכל עלליו. כמו שקרה באפליקצית ההכרויות inperson שהכל היה שם מעולה אבל... התמונות של המשתמשים והמשתמשות נשמרו תחת תיקיות אישיות שהשם שלהן היה מספר הטלפון של אותו משתמש. וכך כל אחד שהשתמש בכלי הפריצה ״כלי המפתחים של הדפדפן״ היה יכול לקבל מספרי טלפון של כל מי שהוא רואה. https://www.themarker.com/captain-internet/2026-08-25/ty-article/.premium/000001a0-32d0-dc1a-abac-f2f234c90000 -- וראיון קצר בכיכר השבת, על הסכנות בשכפול קול. התקפות קיימות ומפחידות אבל גם משהו אופטימי לסיום. זה עולם נורא מפחיד, העולם החדש הזה של המודלים האלו. והרבה אנשים חוששים וגם בצדק אבל לצד הסכנות יש המון הזדמנויות. פה למשל הראיתי גם בעיות חדשות וגם בעיות ישנות שנוצרות בגלל מודלי שפה. ואיפה שיש בעיות? צריך מישהו שיבנה את הפתרונות. אולי כבר לא נכתוב ממש קוד של אתרים, אבל כן נצטרך לתכנן ולבנות קוד שמפקח על אייג׳נטים. ועכשיו קל יחסית ליצור אפליקציות ואתרים וגם דברים עתידיים ואיפה שיש הרבה מהסוג הראשון יש גם בעיות ועבודה לא תחסר. https://www.kikar.co.il/studio-kikar/ran-bar-zik-ai-voice-cloning-fraud-warning

פוסט חדש באתר!. בגדול, כפי שקודחים יומם וליל, הרבה דברים הולכים להשתנות בעולם עם ה-LLM. יש הרבה סיבות לחשוש, אבל אני אתמקד דווקא בהזדמנויות והפעם בפוסט: הדגמה של הגנה והתקפה על אייג׳נט עם עוגה. פוסט מיוחד עם הסברים וקוד. יחד עם פרק מיוחד בפודקאסט עמוק ב Bots עם אדם קליין, שכמוני ראה לא מעט טרנדים וטכנולוגיות ובו אנחנו מדברים על העולם החדש והאתגרים שיש בו. לצד כמובן הבעיות הישנות שלא הולכות לשום מקום. פוסט טכני עם דוגמאות קוד והסברים, יחד עם פרק של ״עמוק ב-Bots״ עם אדם קליין. https://internet-israel.com?p=12105 -- ועכשיו, לאזהרה חמורה! שוב סכנה חמורה במיוחד! מה קרה הפעם? טוב, OpenAI מזהירה שהמודל החדש ״אסטרה״ הוא כל כך מסוכן שיש לעצור את הפיתוח שלו! [צרחות, שוב סוף העולם, כולנו מובטלים ומשוטטים בשממה הגרעינית ונלחמים בסקיינט] אל תגלגלו עיניים בבקשה. זה ממש חמור. נכון, בעבר הרחוק מאד (לפני חודש) הזהירו שסוגרים את פייבל לציבור (הממשלה הפדרלית). לפני כן הגבילו את מיתוס. לפני כן מודל אחר. בהיסטוריה העתיקה, עוד כשאודיסיאוס היה קטן, אי אז ב-2019. דריו אמודי הזהיר ממודל מסוכן מאד (GPT 2 בשבילכם). אז הנה, שוב הטריק השחוק. אולי יהיה מישהו שיאמין הפעם. כתבה בגארדיאן עם כל הלחץ: https://www.theguardian.com/technology/2026/aug/08/openai-astra-security-concerns --

פוסט חדש באתר על אייג׳נטים. יותר נכון פוסט המשך שבו, אחרי שבפוסט הקודם הראיתי איך כותבים אייג׳נט בכמה שורות ומה הכי חשוב להבין בנושא (שאייג׳נט זה לא קסם אפל, אלא איטרציה + כלים). הגיע הזמן להכנס לבאמת איך בונים אייג׳נט שזה בד״כ לא בקוד נאיבי אלא שימוש בפריימוורקים. אז הדגמתי עם לאנגצ׳יין שפעם היתה מושמצת מאד (גם בצדק) והיום אפשר לומר שהיא שיקמה את מעמדה. מה שהכי חשוב הוא לא הקוד עצמו, גם ככה LLM בונה אותו. אלא ההבנה, מה עושים ואיך עושים. יש הדגמה, פרומפטים וגם קוד. אני מתכנת, אז הרבה יותר קל לי להסביר ולהדגים עם קוד. יש גם סרטון שהכנתי שממש נהניתי לעשות אותו. https://internet-israel.com/?p=12090 -- ובפינת הדברים המעניינים אך כאלו שצריך לקחת בפרופרציה. יש את הסיפור של האיג׳נט של OpenAI שברח ״מהמעבדה״ והתקיף את השרתים של האגינג פייס. בעוד הסיפור מענין (יש כאלו שיגידו שלא אמיתי), לא מעט אנשים סירבו להתרגש מההייפ המדע הבדיוני. האם אייג׳נטים מרמים? כן. אם לא מגדירים להם הגדרות קשיחות הם יכולים להשלים את המשימה בדרכים מאד מפתיעות. אני למשל כתבתי אייג׳נט שהיה אמור לעמוד בתוצאות של טסטים. הוא אכן עמד בזה, אבל איך? שינה את תוצאות הטסטים. אייג׳נטים נשענים בבסיס על מודלי שפה גדולים שיש להם הגנות. אנחנו קוראים להם גארדריילס, שמונעים מהם למשל להמליץ לנו לירות במשתתפים האחרים אם אנחנו רוצים לנצח במירוץ (למרות שזה דרך ואלידית ומי שרוצה לראות יכול לראות את הסרט ״הדיקטטור״ עם סשה ברון כהן שניצח את תחרויות הריצה ככה). במקרה של האייג׳נט שרץ במעבדה של OpenAI - הגארדריילס היו חלשים יותר. כאמור - מעניין אבל צריך לזכור שכל המעורבים מרוויחים מההייפ הזה. https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-07-22/ty-article/.premium/0000019f-8922-d076-a39f-9d3e1bc10000 -- ובפינת הבידור כי גם ככה אוגוסט וחם. יש לא מעט חברות שמטמיעות אייג׳נטים כשיענו או יצרו קשר עם לקוחות. אחת הדרכים הטובות ביותר היא לבקש בקשה לא סטנדרטית כמו עוגת שוקולד, משוואה מתמטית או קומפוננטה בריאקט. אם הנציג האדיב מייד שולף את התשובה לשאלה המוזרה, סביר להניח שמדובר במודל שפה. עושים את זה המון וזה די מצחיק אבל גם מדאיג (כי זה מראה שלא הציבו הגנה על האייג׳נט). ידידי אלון הורינג פרסם צ׳אט ווטסאפ עם נציגה בשם אחינעם מרשות החדשנות שביקשו ממנה מתכון לעוגה והיא מייד ענתה. הוכחה שמדובר באייג׳נט. א-ב-ל, רשות החדשנות הגיבה עם תמונה של הנציגה וסיפרה שפשוט הנציגה, שנמאס לה מבקשות כאלו, חמדה לצון ושיגרה מייד מתכון לעוגה. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש אדם שמתחזה לאייג׳נט :) טוב, לא יודע אם זה בהיסטוריה האנושית אבל עדיין זה לא שגרתי. כולם לקחו את זה ברוח טובה יחסית וקצת חיוך בימים לא פשוטים.

בעידן החדש של הבינה המלאכותית, עושה רושם שכל מה שצריך זה קצת להקליד בצ׳אט ולגמור את הסיפור. בפועל כמובן שזה שונה והיום, בפוסט הטכני החדש שלי אני רוצה לדבר על החשיבות של להבין פרוטוקול HTTPS לבינה מלאכותית. לא מהצד של המתכנת או זה שאיתרע מזלו לשלב בינה מלאכותית בתוך מוצר אלא לכולנו בתור משתמשים. פרוטוקול HTTPS הוא הבסיס של הרשת המודרנית והוא כל כך נפוץ שקשה למצוא אתר שלא משתמש בו ומי שלא משתמש בו מקבל בדפדפן סימן אזהרה אדום. אבל... מה המשמעות שלו? בגדול - תקשורת מוצפנת ביני לבין היעד. אבל את התקשורת הזו אפשר לפצח. איך? באמצעות התקנת Root CA. למשל עושים את זה ברימון. משתמשים שרוצים לסנן את האינטרנט שלהם מתקינים תעודת אבטחה נוספת על המחשב שלהם שמאפשרת לתוכנת הצנזורה לבדוק את האינטרנט שלהם. אבל יש עוד מקומות שעושים את זה. מחשבים בשליטת העבודה. אם אתם מבינים את זה ומבינים מה המשמעות של root ca, אתם מבינים שאפשר לפתוח את התנועה שלכם. אבל רגע, לא להכנס לפאניקה. יש הגנות בחוק מהאזנת סתר. א-ב-ל, יש האזנה ויש האזנה ויש הבדל מאד משמעותי חוקית בין לפתוח תנועת HTTPS ורחרוח סביב המייל האישי או סביב הווטסאפ ווב שלרבים מכם יש בעבודה לבין התכתבות עם בינה מלאכותית. הקיצר, דברים שצריכים לדעת ומעניין. חמש דקות מעניינות (אני מקווה) על הקשר בין טכנולוגיה, פרטיות לבינה מלאכותית מזווית טכנית אך צרכנית. https://internet-israel.com?p=12082 -- אם מעניינת אתכם בינה מלאכותית מהזווית של הפרטיות, אז התראיינתי בפודקאסט של אחד האנשים הנחמדים שאני מכיר: אלישע רוזנצוויג. יש לו פודקאסט ותיק בשם אלישע והזויות שאני מכיר היטב וממש שמחתי שהוא פנה אלי. דיברנו על בינה מלאכותית, על פרטיות, על סכנות תפעוליות ומזווית מאד נעימה ורגועה. שגם זה חשוב בימים המוטרפים האלו. זה מתחבר גם לפוסט. https://open.spotify.com/episode/2TbSxOCKXg2MHor4LFtiK8

טירוף הבינה המלאכותית משתולל וידיעה רודפת ידיעה. אני מתכנת זקן וממורמר ומסרב להשתחוות לטרנד. במיוחד כשאני רואה איך מתחת לכל ההיסטריה יש פשוט קוד פייתון שמריץ את הכל (לפעמים גם ג׳אווהסקריפט). מי שרוצה גם לראות, בואו איתי אל עולם האייג׳נטים הקסום. כל פעם שאומרים ״סוכן״ או ״אייג׳נט״ יש את האסוציאציה של אייג׳נט סמית שבא ויורה בניאו בסרט המטריקס וסוף העולם ומשפיעני בינה מלאכותית צורחים שעוד שניה כולם מובטלים. בפועל, אני עובד ויוצר אייג׳נטים כבר שנתיים+ בסביבת פרודקשן והכל... די פשוט. בפוסט הזה אני מסביר למתכנתים איך אייג׳נט נראה ואפילו מממש אחד בפייתון. ברגע שרואים את זה בעיניים עם כלים והכל... הכל מתבהר. הקוד בפייתון אבל זה באמת קוד פשוט וכל מתכנת בכל שפה יבין את זה. אפילו לא מתכנתים. אז אם יש לכם 10 דקות פנויות - הפוסט שלי יבאס אתכם קצת כי הוא הורס את הקסם. https://internet-israel.com?p=12072 -- ועוד באסה. לפני כמה חודשים מנכ״ל חברת פורד (של המכוניות) בא והתראיין והתנבא שעוד כמה שנים חצי ממשרות הצווארון הלבן גמורות כי ה AI יקח הכל. כולנו נהיה מובטלים במקרה הטוב ומתים במקרה הרע. עוד קצת טירוף לכל מעגל החדשות ההזוי כי למה לא. אבל לפני כשבוע התפרסם בשקט בשקט שחברת פורד שוכרת מחדש (או מנסה לשכור, כי חלק מצאו כבר עבודה) את המהנדסים שפיטרה שנקראים ״אפורי הזקן״. תחזיקו את הכיסא,מסתבר שאדונינו ומלכנו ה-AI אביסלע פחות טוב ממה שמר מנכ״ל חשב וציוני האיכות של המכוניות (שגם נשענות על קוד כמובן) צללו פלאים. אני בהלם. למה הם לא כתבו בהוראות ״Make it good״? טוב, בכל מקרה עוד תזכורת למרחק בין הכותרות למציאות. פורד מצטרפת לקלארנה ו-IBM וחברות אחרות שבשקט בשקט שוכרות חזרה. לתופעה הזו יש אפילו שם: AI Boomerang. זה לא אומר שאין שינויים, מהפיכות ובלגנים. אבל קחו כותרות בפרופורציות. -- זהו. קיץ נעים לכולם.

שני פוסטים באתר. על בינה מלאכותית והדרך הנכונה לפתח איתה - ההמשך של הסדרה של הדברים הבסיסיים שכביכול כולם צריכים לדעת אבל לא בטוח שכולם יודעים. הפוסט הראשון, שפרסמתי בשבוע שעבר והתעצלתי לעשות לו קידום, הוא על הוקים. דרך מעולה לקשור פעולות דטרמניסטיות לפיתוח עם LLM. רגע, מה? כן. למשל בדיקות אבטחה, סאב אייג׳נטים שמריצים בדיקות נוספות וכל מה שבא לכם לעשות. זה קיים בכל עורכי הקוד מבוססי ה-LLM ומומלץ בחום להכיר את הפיצ׳ר הזה. קל, נעים ונחמד. https://internet-israel.com?p=12056 הפוסט השני הוא על ״מצב תוכנית״ של אייג׳נט. במיוחד בפיצ׳רים גדולים, כדאי לתת ל-LLM לבנות תוכנית של שינויים לפני שאנחנו נותנים לו לרוץ. אני מאמין שרוב המתכנתים מכירים את המצב הזה אז הסברתי איך אני עובד עם זה כדי למזער כמה שיותר בעיות ותקלות בקוד ולהגביר את היכולת שלי לבצע בקרה על הקוד במיוחד במערכות רגישות ובקוד שעלול להיות בעייתי. https://internet-israel.com?p=12060 -- בימים אלו אני מסיים קורס מעניין בסוציולוגיה של תרבות ומגדר, למדתי בלא מעט קורסים אקדמיים כאלו בשנים האחרונות וזה בהחלט פותח את המחשבה לקונטקסט היותר רחב של טכנולוגיה והאקינג. המקרה הבא שסיקרתי בדה מרקר מדגים את זה. זה אולי נראה קטנוני אבל זה כן מעניין במיוחד כשיש סוף טוב ואף אחד לא נפגע. העניין הוא... ממשקים. הרבה פעמים לממשקים יש כוח עצום על החיים שלנו. ממשקים לא רק משקפים מציאות אלא גם מייצרים אותה. למשל, מערכת ממוחשבת שכל אזרח צריך לעבור בה לתרומת איברים שבה כדי לא לתרום צריך לסמן. כלומר התרומה היא ברירת המחדל. גם לפעמים מה שלא מופיע בממשק קובע. דוגמה נ-ה-ד-ר-ת לזה ראיתי במקרה שהגיע אלי: בית החולים ליולדות באיכילוב שבו יש מערכת לרישום ילודים, כמו בכל בית חולים. הורים שהגיעו לרשום את הילד שלהם ורצו ששם האבא יהיו שני נענו בתשובה מפתיעה: ״אי אפשר״. למה? ״כי המחשב!״. כשההורים התעצבנו, אמרו להם שזה מגיע ממרשם האוכלוסין. ״זה המחשב שלהם״. בדיוק בסדרת מערכונים ישנה בשם בריטניה הקטנה, בטח רובכם לא מכירים אבל אני אוהב רפרנסים של זקנים. בכל מקרה, יש שם מערכון קבוע של איזו פקידה שבאים אליה ולא משנה מה קורה היא אומרת ״המחשב אומר לא״. עכשיו, לחלקכם זה בטח יראה קטנוני ״מה הבעיה ששם המשפחה של האבא יהיה ראשון״, או ״מה הבעיה ללכת למשרד הפנים שבועיים אחר כך ולשנות?״. יש מצב, אבל זה באמת מעצבן ומציק וגם דברים כאלו יכולים לשנות החלטות על שם, מה יותר התערבות בהחלטה הכי אינטימית של הורים? החלק המעניין הוא באמת המחשבה מתי דברים כאלו פוגשים אותנו. במקרה של איכילוב, אחרי שוידאתי, פניתי לרשות האוכלוסין, הדוברת שלהם מעולה והבטיחה לי שזה אילוץ שלא מגיע מהם. בדקתי גם עם בתי חולים אחרים. כנראה שהמתכנת של הממשק באיכילוב לא חשב עד הסוף שיש הורים שירצו ששם המשפחה של האב יהיה שני.פניתי לדוברת של איכילוב ולשמחתי לא רק שקיבלתי תגובה עניינית. היא הבטיחה שיתוקן ואכן אחרי שבוע תוקן והיא הודיעה לי. מה שכן, באייטם כן ניסיתי להכנס לפן הסוציולוגי של ממשקים ואפילו ראיינתי את הסוציולוג ד״ר דן קוטליאר על מקרים נוספים שבהם ממשקים משפיעים על החלטות. מבטיח באייטם הבא לחזור לביזיונות, אבל לפעמים מעניין להסתכל על ההקשר הרחב של הדברים וגם מותר לכתוב על דברים מציקים שנפתרו. האייטם זכה להתעניינות רבה וזה שימח אותי: https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-05-28/ty-article-magazine/.premium/0000019e-68b7-d3a6-addf-eff7cde80000

פוסט חדש באתר ובסדרה של האייג׳נטים - הפעם בחינה של MCP מול CLI. במה עדיף להשתמש? נפתח את מכסה המנוע, ניקח נשימה ארוכה ונסתכל על הנטוורק כדי להבין מה עדיף? אני אחסוך לכם את הקריאה כמובן: תלוי. תלוי בכמה וכמה פרמטרים אבל מה שחשוב הוא להבין לעומק את הפרוטוקולים, איך LLM עובד, מה זה קונטקסט ואיך מודדים יעילות של מודלים. תבינו? תוכלו להיות יותר יעילים ולבנות מערכות יחסית מהר וטוב. כל אחד יכול להקליד פרומפט בקלוד קוד, אבל בשביל לעשות את זה מהיר, זול ואפקטיבי גם במערכות גדולות - צריכים להבין בעולם החדש הזה. https://internet-israel.com?p=12023 -- ומפסגות ה-AI אל תהומות הצבא.הרבה אנשים עבדו ועמלו במבצע "שאגת הארי" ואיך אומרים תודה בצה״לית? לא, לא בונוס כספי ולא איזה תלוש מתנה. חלילה וחס. מה שמקבלים זו... תעודת הוקרה! כזו שחתומה ע״י קצין רם דרג. במבצע האחרון כמובן שאני לא עשיתי כלום חוץ מלהתעצבן ולגנוב את כל השוקולד מהילדים. אבל גם אני רציתי תעודת הוקרה נאה! וגם רציתי דרגה רמת דרג. מה עושים? ובכן... הלכתי לכלי הפריצה הידוע: דפדפן. פיקוד העורף צפון בנה מערכת משוכללת (כנראה בוייב קודינג) להכנת תעודות. כדי להפיק את התעודה, היה צריך להכניס דרגה, שם ויחידה ותעודת הוקרה משוכללת ונאה הונפקה וגם נוצר קישור יפה שנשלח בסמס. הקישור היה עם שם מתחם מפוקפק משהו ואז טקסט. מה קרה אם הסרתם את הטקסט? נכנסתם למערכת! וכך גם אני השגתי גישה למערכת והנפקתי לעצמי תעודה נאה (אגב, אני רב אלוף עכשיו). מה שיפה הוא שמתישהו המערכת קצת התחרבשה אז פיקוד העורף צפון שלח מייל לכל הזכאים עם המערכת ואמר להם ״תנפיקו כבר לעצמכם!״. לקרוא לזה שכונה זה כמובן מביך ומביש כבר אבל אין לי מילים. מה שכן, זה בעייתי בטחונית כי שם המתחם והשרתים נמצאים בחו״ל בבעלות זרה ומערכת צבאית, גם אם קקמייקה, לא צריכה להיות בשרתים כאלו. לא פשוט. תגובת דובר צה״ל היתה בסגנון ״זה רק אתר תדמיתי״. נתראה בחודש הבא. תודה לארז דסה מהצ׳אנל של חדשות הסייבר פה בטלגרם שלנו https://t.me/CyberSecurityIL וכמובן האייטם בדה מרקר: https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-05-10/ty-article/.premium/0000019e-10bf-d73c-a99e-dfffad970000

פוסט חדש באתר ובסדרה על סוכנים למתכנתים והפעם הסבר פשוט המיועד למי שעדיין לא נכנסו לתוך העולם המלהיב של הסוכנים, או כאלו שנכנסו וצריכים קצת חיזוק בכל הנושא של איך הופכים סוכנים ליעילים יותר. בפוסט הזה אני מסביר על ההבדל בין הוראות, הוראות פרטניות וסקילים מהזווית הכי חשובה: של הקונטקסט. למה הקונטקסט כל כך חשוב ולמה צריך לדעת מתי להשתמש ומה ההבדל. זו לפי דעתי מדרגת הידע הכי חשובה מבחינת לעבוד עם כלי LLM. כי יש הבדל מאד מאד מהותי בין סקילים/הוראות שבנויים היטב לבין לעבוד טאבולה ראסה. מקווה שזה יסייע: https://internet-israel.com?p=12041 -- אייטם קצת מורכב אבל מעניין שפרסמתי על כשלון התממה שחשף את אזרחי מדינת ישראל. גם פעוטות. כמובן שהכל היה עם כוונות טובות והאמת שפשוט כדאי להכיר את זה בגלל שזה כל כך בעייתי. בשנים האחרונות יש משהו ממש מגניב כל יום העצמאות: פרויקט השמות של Ynet שמציג את השמות הנפוצים והנדירים במדינה. אפשר לחפש ולראות אם השם נפוץ או נדיר וזה באמת שעשוע כיפי. מי שמספק את המידע וההנחיות ל-Ynet זה רשות האוכלוסין וההגירה. במידע כזה האחריות *תמיד* על ספק המידע. אז מה הבעיה? בשנים קודמות, כשחיפשתי את השם שלי (שהוא שם ייחודי), היה כתוב: :״שם נדיר, יש חמישה או פחות אנשים כאלו״. לא היה גם שום כלי עזר כמו Auto complete שעזר לי למלא את השמות וגם לא הופיעו שמות קשורים ייחודיים. זה היה בשנים קודמות. השנה זה בדיוק מה שהיה. הייתי יכול לחפש שם של מישהו ולדעת אם זה שם ייחודי, לקבל רשימה של שמות קשורים וגם להתחיל להקליד ולקבל הצעות *כולל שם שני*. כשהפרויקט יצא, לא מעט אנשים חטפו חום. למה? כי אם חיפשתי שם ייחודי. למשל ״רן בר-זיק״, קיבלתי וידוא שזה השם היחידי שיש בישראל. יותר מכך, קיבלתי רשימה של שמות דומים. בשם ייחודי מדובר בקבלת קרובי משפחה מיידיים. מומחי OSINT זיהו מיידית למשל את הילדים שלי. וגרוע מכך. מדובר במאגר מידע פתוח של שמות בכל הגילאים. גם של פעוטות, גם של משרתים בכל הגופים הבטחוניים. זה אומר שאני יכול לדעת למשל אם מישהו קיים. קצת קשה להסביר למה זה בעייתי ״כולה שם״. הבעיה בהתממה היא תמיד מאגרי מידע אחרים שניתנים להצלבה. זה שיש רק ״רן בר-זיק״ אחד זה כבר נתון בעייתי, כשיודעים שיש גם ״עומרי בר-זיק״ ואת השם השני שלו, זה כבר מתחיל להיות בעייתי אם מצליבים עוד מקורות מידע. אם תוקף למשל מוצא שתי דליפות מידע על ״רן בר-זיק״, הוא יכול לדעת שיש רק ״רן בר-זיק״ אחד ואז לדעת ששתיהן קשורות אלי. הוא יכול לדעת מי הם קרובי המשפחה שלי אם יש לנו שם ייחודי. בגלל שה-API היה פתוח ללא הגנה, היה אפשר גם לשתות את המידע הזה. נורא. למרבה השמחה, גם רשות האוכלוסין וגם Ynet הורידו מהר את המידע הזה. לא נעים ואולי זה גם לקח לכולנו - נותנים לכם פרויקט/עבודה של שחרור מידע? אל תמהרו לעשות את זה בלי סיוע מקצועי. לאייטם: https://www.themarker.com/captain-internet/infosecurity/2026-04-28/ty-article/.premium/0000019d-d2d8-d3b0-af9d-f2dbe4010000 להרצעה שהעברתי ב-PyData על סכנות ההתממה: https://www.youtube.com/watch?v=ST3phul7RA4 -- אני שמח מאד להשתתף בכנס DefenseML ברביעי ליוני 2026.בכנס אני אדבר על מוצר ייחודי שפיתחתי בסייברארק (עכשיו פאלו אלטו) בתחום אבטחת המידע. המוצר מבוסס מולטי מודל, מלווה בפטנט, ומראה את הבעייתיות והאתגרים העצומים שיש בפיתוח מוצרים שמתבססים על מודלים לא דטרמניסטיים. יש הרבה חוסר ודאות בעולם הזה של ה״בינה״ המלאכותית. אנחנו יודעים שהכל משתנה אבל לא ברור ולא בטוח לאיזה. כבר היום יש הערכות זהירות על זה שהפרודוקטיביות הגדולה של ה-AI היא לא כזו גדולה כמו שחשבנו והנבואות על "סוף עידן ה-[מתכנתים/מעצבים/מנהלי מוצר/אנשי QA/זמרים/פודקאסטרים/סופרים]" אולי היו א-ביסלע מוגזמות. מצד שני, יש המון דברים שהעולם הזה מאפשר לנו והבעיה שפתרתי עם המוצר שלי היא רק דוגמה.יהיו שם עוד הרבה הרצאות מעניינות על איך פותרים בעיות עם AI. https://machinelearning.co.il/lp-events/cyberml/

יש עדיין ירי בצפון אז אין ״אחרי מלחמה״ אבל אחרי החגים ויום העצמאות הגיע הזמן לנסות ולחזור לעדכונים באתר. המאמר שלי יעניין מאד את כל מי שכותב קוד ומסביר על מה זה פרויקט שהוא AI Ready. המונח הזה מוצא חן בעיני והוא מתאר פרויקט שיש לו תשתיות מותאמות לעבודה עם סוכני LLM כדי לקצר תהליכים כאשר מפתחים אותו ועובדים עליו. מסקילים ועד הוראות ודרך כלים ומבנים של ספריות שעוזרות ל-LLM - ולא משנה אם זה קורסור, קלוד קוד או כל דבר אחר, להבין את הקוד ולנפק קוד יותר יעיל. המאמר הראשון בסדרה עוסק בתרומה של CI יציב וטוב לעבודה מול סוכני LLM. בזה ש-CI טוב נותן להם פידבק מיידי ומקצר תהליכים ואיטרציות. אז אני מסביר שם. אני מודה מאד לגליה קרופך, שעובדת איתי על כמה פרויקטים, שתרמה לעניין הזה. https://internet-israel.com?p=12036 -- יש המון המון טירוף סביב העניין של ה-LLM והמשרות כאשר המון נביאים משמיעים נבואות זעם. נזכרתי בנבואת זעם כזו שהושמעה על ידי ג׳פרי הינטון, מומחה פורץ דרך לראייה ממוחשבת ובאמת אחד התותחים בתחום שאמר ב-2016 שהוא ממליץ לרופאים לא להתמחות ברדיולוגיה כי המודלים של הראייה הממוחשבת טובים יותר באבחון בעיות ובפענוח סריקות רפואיות. הוא צדק, אגב. המודלים יותר טובים. אבל הביקוש לרדיולוגים עלה. דרמטית!@ למה? בעבר, לפני המודלים בגלל העלות הגבוהה והזמן הממושך שנדרש לפיענוח, רופאים הזמינו סריקות רק במקרים של חשד ממשי. כיום, כשהמערכות מאפשרות ניתוח מהיר וזול, סריקות הפכו לכלי שגרתי ואז יש הרבה הרבה יותר מקרי קצה שמחייבים התערבות אנושית ופעם בכלל לא היו נסרקים כי הכל עלה המון כסף וכל דבר דרש התערבות אנושית. הפרדוקס הזה נקרא פרדוקס ג׳יבונס שקובע שדווקא בגלל שמשאב מסוים נהיה זול יותר, הביקוש אליו עולה. זה קרה בהמון מקרים, זה יקרה גם בעולמות הקוד. כתבתי על זה בדה מרקר, כתבה יחידה בין כל נבואות הזעם, אבל חשוב שגם יהיה את הקול הזה. אורי אליאבייב, שמבין דבר או שניים בבינה מלאכותית, גם מרואיין. https://www.themarker.com/captain-internet/2026-04-24/ty-article/.premium/0000019d-ba04-db3c-a1ff-ffa57b6d0000 רואים את המאמר הזה שלעיל? זו דוגמה לבעיות חדשות שקיימות בעולם התכנות ופשוט לא היו קיימות בעבר. -- מאחל לכולם לחזור מהר לחיים.

בוקר מעולה, אז השווקים רועדים, עוד שניה ה-LLM מחליף את כולנו. אבל אני לא כל כך בטוח בזה. כלומר מהפיכה והכל אבל אני אדם מבוגר, עברתי כמה מהפיכות בחיים (כולל את מהפיכת האינטרנט, כן, אני זקן). גיל מבוגר זה בד״כ לא כזה להיט אבל הוא נותן לך משהו יקר מפז: פרופרציה ושיקול דעת. זה, יחד עם העובדה שבשנים האחרונות אני ליטרלי עובד עם מודלים באופן מאד מאד צמוד, מעניקים לי זווית קצת יותר ייחודית ומעניינת. הפוסטים והתכנים היום הם בסימן הזה. המתכנת אדיר דוכן שעובד באלמנטור כתב פוסט מטריד מאד: ״כן, אי איי הולך להחליף אותך. אני יודע כי הוא כבר החליף אותי״. אני מאד אוהב את אדיר וגם יש לו נקודות נכונות א-ב-ל, אני לא מסכים. כתבתי פוסט תגובה ארוך עם כמה טענות רלוונטיות מהזווית שלי. https://internet-israel.com?p=12012 בפוסט יש גם אמבד לפרק שבו השתתפתי ב״עושים תוכנה״ עם עמית בן דור, שבו שפכתי את הלב על האתגרים והבעיות החדשות שיש לנו עכשיו, on top הבעיות הישנות, כן? שלא בטוח שהן הולכות לאיזשהו מקום. בפרק באמת קיטרתי כמו מפלצת. -- אם אתם קצת פחות טכניים, אז למרבה השמחה יש פרק גם עבורכם בפודקאסט AI פשוט עם בני פרבר. אני מספר שם גם על הסיכונים כרגיל אבל גם מתלהב ממש מ-openClaw. בגדול אני ארכיטקט אז אני תמיד רואה סיכונים ובעיות אבל העידן החדש הזה מאד מלהיב. המון שטויות, רספברי פיי ומשחקים והכל ממש מגניב. https://open.spotify.com/episode/6Hpoy1EvaavoGrVRszQzMv -- ואם מישהו רוצה עוד - לייב מיוחד שלי עם הכוכב נדב אבידני שבו גם אני מדבר על סוכנים ועל ההזדמנויות החדשות. זה בעצם קצת יותר טכני מהפודקאסט של פרבר אבל פחות מעושים תוכנה אז יתאים לכולם. אני מת על נדב ובכל פעם שיש הזדמנות לקשקש איתו אני רץ: https://www.youtube.com/watch?v=51O3-nKMUN4 -- וכדי לחתום את פרק ה-AI. הרצאה מיוחדת, חינמית, כיפית בקריה האקדמית אונו על איך משתלבים בתחום הטק ומה בעצם בוגרים טכנולוגיים טריים צריכים לעשות. בלי ססמאות, בלי פתרונות קסם אבל כן עם ראיה מפוקחת ממי שאכל את המשברים של 2000, 2008 וגם 2022 (רק מזכיר שסולוטו נסגרה). לא היה כיף, אבל יש מה לעשות חוץ מלשקוע ביאוש משתק. https://www.ono.ac.il/event/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-onothink-%D7%A8%D7%9F-%D7%91%D7%A8-%D7%96%D7%99%D7%A7/ -- זהו. אני יודע שזה נראה חופר או סיזיפי אבל כן חשוב לי באוקיינוס של חדשות רעות ומתיחות להכניס קצת פרופורציות. נכון, זה קשה. אבל המקצוע הטכני הוא קשה. לא סתם משלמים משכורות גבוהות בתחום הזה. עברתי כל כך הרבה מהפיכות וכל אחת מהן היתה מלחיצה בדרכה. הפעם זה באמת רציני מאד (לא כמו מהפיכת האינטרנט אבל... וכן. אני כל כך זקן שגם אותה עברתי).

עדכון כפול ומיוחד באתר ומיוחד למי שרוצה להציק ולהטריף את הילדים או השכנים! הפוסט הראשון הוא איך להתקין OpenClaw על רספברי פיי. באמת עדיף להתקין את זה על מכונה מבודדת ברשת נפרדת. למי שרוצה להתנסות, לשחק ולבדוק איך נראה סוכן LLM שיושב על מכונה פיזית ועובד די אינטואיטיבית עם כלים של מכונה פיזית. המדריך הוא באמת פשוט וכיפי והוא תנאי לפוסט השני. https://internet-israel.com?p=11979 העדכון השני הוא פוסט מיוחד על... איך מחברים את OpenClaw למצלמה ובונים בקלות תהליך שבו אפשר לשלוח את התמונה למולטי-מודל. למה זה חשוב? למשל... יצא לכם להגיע לאיזור מסוים בבית ולהתעצבן כי *שוב* הילדים בילגנו אותו? תנו לדוד OpenClaw לסדר את זה! למה שהוא לא יבדוק (בתדירות שאתם רוצים) אם הסלון מסודר ואם לא, גם ינזוף בילדים בווטסאפ (בשפה טבעית), גם יכול לצרוח עליהם וגם לחתוך להם את האינטרנט. ולמה רק בלגן בסלון? יש שכן שמטנף את חדר האשפה? רוצים לעשות פאסיב אגרסיב למי שמבלגן את המקלט? שמחנה לא כמו שצריך בחניה? הכל אפשרי ובקלות! זה גם לא עולה הרבה כסף ואפשר להנחות את הסוכן שיענה באופן סרקסטי או עצבני או אפילו ישלח קללות וצרחות בשפה טבעית. https://internet-israel.com?p=11987 -- והפעם טייק שונה קצת שנוגע לעיסוקים אחרים. אחד האתגרים הכי קשים בתקופה האחרונה הוא עניין למידת התכנות. מצד אחד, זה שאני יודע תכנות לאחר שנים של כתיבה, מגדיל מאד את היכולת שלי עם LLM (לא משנה מי עומד מאחוריו). אני הרבה הרבה יותר מהיר לא ביצירת קוד אלא ביצירת קוד נכון, מתאים, אמין ותיקון של באגים ובלגן אחר. אבל אני יודע קוד. מה עם סטודנטים ואנשים שעושים את צעדיהם? מצד אחד, לכתוב קוד זה באמת קצת מטופש בעולם של היום. מצד שני, אם לא כותבים, גם לא לומדים *באמת* לקרוא. איך באמת מלמדים תוכנה בסביבה כזו? כאמור חשוב ללמוד תכנות כדי להיות יותר אפקטיביים היום. מצד שני, עם ה-LLM איך אפשר ללמוד בלי לכתוב? יש כאלו שיגידו ש״אנגלית היא שפת התכנות החדשה״. אני בספק, גם כי עכשיו זה לא ככה. בטח שלא בבעיות מורכבות (לא ב-PoC), יש מחקרים אקדמיים שגורסים שהשפה הפורמלית היא קריטית בפיתוח ולמרות שאנחנו צופים פני עתיד, אי אפשר ללמד סטודנטים עכשיו על דברים שאולי יקרו. אז מה? ניסיתי לחשוב על זה עם אסף שפיינר שהוא מרצה לתכנות. גם אני מרצה לתכנות אבל גם לומד חינוך, אז הבאנו כמה גישות וכמה תחומי התמחות יצא אחלה פרק בפודקאסט של אסף, הגדרנו את הבעיה. אבל פתרון? אני חושב שיש פה בעיה שהיא אוקיינוס כחול. מי שיצליח לפצח את זה... זה רווח. ולא רק הוראת תכנות, הוראה בכלל. https://open.spotify.com/show/2HggG3hXxcJ8kSlZTErcRi -- טוב, עכשיו יש מה לעשות בסוף השבוע :)

וואו, איזה סוף שבוע מוטרף זה היה. הכל בסימן ה-OpenClaw, לשעבר ClawdBot ו״הרשת החברתית מונעת ה-AI״. חלקכם שמעו, חלקכם רק קראו כתבות מפחידות. אני באתי לעשות סדר וסדר אני עושה באמצעות מבט בקוד. איך ClawBot עובד? איך זה מתחבר ל-Skills? איך זה מתחבר ל LLM איטרטיבי ולמה הרשת החברתית הזו לא כזו מלחיצה? הכל בפוסט חדש ומיוחד פה: https://internet-israel.com/?p=11993 בפוסט אני נכנס לתוך ה-Skill של הרשת החברתית. מראה איך זה עובד ומראה חלקים. יש שם גם אמבד לפרק מיוחד של הפודקאסט וויקלי סינק שהקלטנו במיוחד כפרק חירום כי באמת זה טירוף. 15 דקות שיעשו לכם צדק עם נבות וולק, תור צוק ואני שעושה שמח. זה לא אומר שאין סכנות. LLM איטרטיבי (אייג׳נט) שרץ במכונה ללא בקרה עם מלא כלים זו סכנה שמחכה להתפוצץ. יש הרבה סיכונים א-ב-ל גם הרבה הזדמנויות לבניית כלים שיעלו את הדיוק, את האבטחה ואת היכולת התפעולית. שואלים את עצמכם מה מתכנתים ואנשי מקצוע טכניים אחרים יעשו בעולם החדש הזה שבו קוד הוא זול? פתרון של בעיות כאלו. צריך ללמוד הרבה, יש המון מונחים כמו Guardrails או Skills או Tools ועל כולם אני מסביר באתר ואני מאמין שכל אדם טכני שירצה יוכל להשתלט עליהם ולהתחיל לעבוד על הבעיות החדשות. אם הוא ירצה. לא שחסרות הבעיות הישנות, כן? -- ובתחום הבעיות הישנות - נטוורקינג. כתבתי על זה שני פוסטים וראינו כמה זה חשוב כש-OpenClaw (בגלגולו הקודם ClawdBot, רק לפני כשבוע) יצא ואנשים, גם פה בישראל, התחילו להתקין אותו. גיליתי כמה יחידות פתוחות באמצעות שודאן, בחלקן לא היתה אותנטיקציה. נכנסתי לצ׳אט וקיבלתי גישה מלאה להכל. הייתי יכול להכנס לקבצים, לסרטונים, לשלוח ווטסאפים, הכל. הייתי יכול לומר ל-LLM הטיפש לעבור על כל התמונות ולמצוא את תמונות העירום ולשלוח לי. הטוקנים? על חשבון הקורבן. תמונות העירום? אלי. איזה אסון זה. והכל בגלל טעות בנטוורקינג. כתבתי על זה בדה מרקר: https://www.themarker.com/captain-internet/2026-01-26/ty-article-magazine/0000019b-f8e5-d9c0-a19f-f8f7d7de0000 כמובן שדאגתי לסגור את הכל. אבל זה רק מראה שלמרות שיש בעיות חדשות, הבעיות הישנות לא הלכו לשום מקום. לא תחסר לנו עבודה, למרות שקצת קשה עכשיו.

פוסט חדש באתר. אחרי שטיפלנו ב-TCP, בפוסט שאיכשהו לא קיבל תגובות רבות ברשתות החברתיות אבל קיבל המון תגובות ורייטינג בבלוג עצמו, הגיע הזמן לטפל ב-UDP. הפרוטוקול שקצת פחות ידוע אבל נמצא בלב HTTP3 ומשתמשים בו בהרבה מקומות. חשוב מאד לקרוא את הפוסט וגם לשחזר את ההבחנה עם Wireshark. למה? כי . הפואנטה העיקרית היא שבעידן ה-LLM, כתיבת הקוד עצמה היא עניין שולי והמקצועיות נמדדת ביכולת להבין ולאמת את התשתיות (כמו לראות פיזית את הפקטות ב-Wireshark), שכן הבנה עמוקה זו היא המפתח. למה צריך הבנה עמוקה? כי גם ה-LLM לא תמיד יציל אתכם כשצריך לתכנן מערכת. למשל אם תיבנו מערכת בסקייל גבוה אבל לא כל מידע הוא חשוב - אפליקציית שיחות וידאו היא דוגמה מעולה. ה-LLM יצור קוד עם TCP ולא עם UDP. בהרצות הראשונות הכל יהיה מעולה, אבל כשיכנסו משתמשים המערכת תתחיל לקפוא. או בדיבוג. אם יש מערכת ששולחת לוגים והיא עובדת ב-UDP כי צריך לשלוח המון לוגים ומהר ולוגים חסרים, הבדיקה עם ה-LLM עלולה לקחת המון זמן כי הוא יבדוק קודם באפליקציה, לא בנטוורק (אם בכלל יבדוק בנטוורק). הבנה בתשתיות האלו היא קריטית במיוחד בעידן של היום שבו הקוד הוא זול. לא תאמינו כמה פעמים ה-LLM לא עזר עם בעיות נטוורקינג :) https://internet-israel.com?p=11865 -- בספירה של המתכנתים היה המון רעש סביב ה-Clawdbot (שינו את השם ל-Moltbot אחרי שאנתרופיק באה עם גרזן). סוג של wrapper מקומי עם tools בין LLM למחשב מקומי. בגדול אייג׳נט שרץ לך על המחשב. מומחי אבטחה הפכו לחיוורים או שעלו באש עצמונית. לסתם אנשים עם הגיון בריא זה נשמע מפחיד אבל האמת זה מלהיב. גם אותי זה הלהיב, אבל מהסיבות הלא נכונות. ביום שלישי בשלוש וחצי בלילה קמתי (לא יודע למה, פשוט התעוררתי) ובמקום להתהפך במיטה ניגשתי לי אל השודאן, מנוע החיפוש של ה-IP והפורטים כדי לראות מי בישראל עשה את השטות כדי לפתוח את ה-Clawdbot שלו החוצה. ובכן. כמה וכמה Clawdbot שפתוחים לאינטרנט ברמה שכל אחד יכול לנסות להכנס אליהם ולפעמים בלי סיסמה כי למה לא. פחד אלוהים. דיווחתי, חסמו מהר. מה הלקח? שגם עם כלי ה-LLM המדהימים ביותר בעולם, לפעמים נופלים בגלל נטוורקינג. במקרה הזה עשו bind ל-0.0.0.0 ואם אתה מסתפק בשרת של ספקית האינטרנט - game over. כתבתי על זה בדה מרקר: https://www.themarker.com/captain-internet/2026-01-26/ty-article-magazine/0000019b-f8e5-d9c0-a19f-f8f7d7de0000 -- ביום ראשון אני במיטאפ בבאר שבע בגב ים. אני מת על קבוצת המיטאפ Negev Web Developer ואני הולך לדבר שם על מוצר שפיתחתי בסייברארק שמבוסס על מולטי מודל והקשיים וההצלחות שהיו איתו (בלי קשר לאבטחת מידע או עם מעט קשר). באמת מעניין. אני גם מת על קבוצת המיטאפים של באר שבע (אחת הערים החמודות ביותר) ומגיע לשם כל כמה זמן. אגב, בסייברארק יש שם מרכז פיתוח ומגייסים לתפקידים שם לכל הדרומיים. https://www.meetup.com/nwd-il/events/312977202/

זה בדיוק האתגר של העולם החדש. אלו בעיות שלא היו קיימות לפני שלוש שנים וחצי. ניב קיבל אישור וכתב על זה פוסט מאד מפורט (באנגלית) עם ניתוח טכני והסברים רבים וגם על ההגנות. בהחלט שווה קריאה לכל מי שעוסק בשילוב של מוצרי LLM ורכיבים אחרים לא דטרמניסטיים במוצרים שלו. https://medium.com/cyberark-engineering/when-ai-agents-obey-the-wrong-master-913aff17e3ed

פוסט חדש ומעניין במיוחד - על TCP. רגע, מה יש לכתוב על זה? מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על התקן הזה? רוב המפתחים לא ממש וחבל. למה חבל? ראשית זה מעניין לראות פעולה שקורית בערך מיליארדי פעמים ביום בצורה מושלמת ושנית, זה חשוב. למה? לפתרון תקלות. לא מעט תקלות הן של נטוורקינג והבנה מעמיקה בכל שלב בנטורקינג היא חשובה כי גם אם ה-LLM נותן לנו פתרונות, אנחנו צריכים לדעת באיזה מידע להאכיל אותו. ב-System logs? ב-Network logs? ב-App logs? בשביל זה צריך הבנה מעמיקה. אז חזרה לשורשים ולמקורות - אני פותח Wireshark ומסתכל בנטוורק ומזמין אתכם גם. https://internet-israel.com/?p=11847 זה נראה כמו הרבה מאמץ, אבל משהו שחן שפירא אמרה ברברסים לא עוזב אותי בכל מה שקשור להבנה בדברים כאלו - לפעמים לפרק טכנולוגיה ולהבין איך היא באמת עובדת זה כמו להרים משקולות. אתה מרים, מתאמץ ומזיע אבל בסוף המשקולת חוזרת למקום, אבל אתה חזק יותר. אותו הדבר עם להבין. בסוף אני סוגר את ה-wireshark או את הדיבאגר וכלום לא קרה. אבל אני מבין הרבה יותר. -- האם ה-LLM באמת מחריב את כל מה שהכרנו? אם מקשיבים לצייטגייסט, התשובה היא כן מוחלט. הוא "הרג" את הגיוס של הג׳וניורים, את הכתיבה וכולנו נרעב למוות. אבל כשמסתכלים לעומק על המספרים, המציאות מסרבת להסתדר עם הנרטיב הזה. בואו נסתכל על דוגמה מעניינת שמראה למה אסור להסתמך על תחושות בטן. בסוף דצמבר, היה אפשר לראות בסטאק אוברפלואו נתון עצוב במיוחד: מספר השאלות שנשאלו בדצמבר 2025 כמעט זהה למספר השאלות שנשאלו בחודש הראשון לקיומו של האתר ב-2008. למה? קל להגיד: "הנה, ה-LLM הרג אותו". וזה מסתדר יופי בראש: למה לחכות לתשובה ממתכנת עצבני וזועם כשאפשר לקבל תשובה מ-ChatGPT בשניות? וכן, ל-LLM היה תפקיד מכובד אבל הוא ממש לא הטריגר לזה. אם מסתכלים על הגרפים, רואים שהירידה החלה שנים לפני. היא התחילה ב-2017 (עם פיק רגעי ב-2020 בגלל הקורונה). הקריסה החלה הרבה לפני שידענו מה זה "פרומפט". האתר לא מת בגלל טכנולוגיה, הוא דעך בגלל סוציולוגיה ופסיכולוגיה. רגע, מה? כן! כל מי שהשתמש ב-SO באותן שנים הכיר מקרוב את הרעילות, הגייטקיפינג, הפחד והחשש ובגדול לגרום להברחה של משתמשים חדשים ששואלים שאלות ועונים תשובות. פשוט תחושה שאין עם מי לדבר. ה-LLM תרם בהחלט, הוא היה זרז משמעותי אבל הטריגר היה תהליך שהתחיל ב-2017, שנים לפני. ש לנו נטייה טבעית לחפש את האשם בטכנולוגיה החדשה והמאיימת. אבל לפני שמספידים תחומים שלמים, שווה לבדוק את הגרפים. לפעמים הבעיה היא לא ברובוט שנכנס לחדר, אלא באנשים שהיו שם קודם. ה-LLM הוא מהפיכה גדולה וגם במקרה הזה תרם רבות למוות של SO אבל גם בלעדיו המצב היה רע. אם החברה והתרבות שלה היו במצב טוב... אולי מתכנתים לא היו הולכים לשם בשביל השאלות הפשוטות, אבל כן בשביל דיונים או תשובות לשאלות מורכבות. לא תמיד ה-LLM אשם בהכל. https://www.themarker.com/technation/2026-01-13/ty-article/.highlight/0000019b-b2bf-d695-a19b-ffbf39960000 -- אני כל הזמן מבלבל בשכל על ״אתגרים חדשים״ שיש למתכנתים בעולם החדש וכבר נשמע כמו איזה הדר אשוח שמוכר שיט כלשהו ביוטיוב או משהו בסגנון. אבל אני באמת מאמין בזה כי השולחן שלי בסייברארק מלא בעיות אמיתיות כאלו שעידו ה-LLM הביא לנו. לשמחתי אני יכול להציג בעיה חדשה כזו בזכות ניב רבין. רגע, מי? ניב עובד איתי בסייברארק. על פרויקט שמערב LLM איטרטיבי, כלומר ״סוכן״ שנשמע הרבה יותר טוב. מה זה אומר? זה אומר חלק לא דטרמניסטי שנמצא בתוך מערכת גדולה ועושה דברים. לא צ׳אט או משהו חביב אלא מערכת של ממש. רמת אנטרפרייז והכל. הבעיה עם LLM? עושה מה שאומרים לו. בגלל שה-LLM תמים כפתי. התפקיד שלנו הוא להרים הגנות משוגעות סביבו כדי למנוע פרומפט אינג׳קשן. טוב, אנחנו מכירים את ההתקפות האלו. אבל הן יכולות לבוא בכמה וכמה צורות. ניב גילה לחרדתו את אחת הצורות האלו כמה ימים לפני השקה. הכל בגלל של-LLM יש גישה למשאבים אז באמת כל שם של משאב נסרק היטב ונבדק אבל תוקף ערמומי יכול לפצל את ה-Payload הזדוני לכמה חלקים וכך לעקוף את ההגנות. בדיוק כמו (סליחה על האנלוגיה) טיל בליסטי עם ראש קרב מתפצל. תוקף, במקרה הזה ניב, השתמש בשמות שונים למשאבים (במקרה הזה כספות) שכל אחד מהם עובר הגנה. אבל כשהם מתחברים ביחד זה זוועה. התקפה שעברה את ההגנות וה-LLM מבצע כמו תינוק. אחרי שהבנו את ההתקפה, עכשיו צריך לתפור הגנה לסיפור הזה. גם זה לא פשוט. בל תראו כמה דברים צריך להבין בשביל לקלוט את המתקפה הזו ולחסום אותה לפני. צריך הבנה עמוקה גם באיך שהמערכת המורכבת של כל ה-LLMים האלו עובדת, גם בהתקפות, גם בהגנות, גם בעלות של כל הסיפור הזה.

שני פוסטים חדשים ומעניינים בבלוג שלי. הראשון הוא פחות טכני ויותר פילוסופי. מה זה AI Engineer? המקצוע החדש שהולך ותופס תאוצה ומופיע בלא מעט תיאורי משרות. בגדול, כתבתי מהזווית שלי. גם בתור מי שבנה ומתחזק מוצר מבוסס מולטי מודל בסביבת אנטרפריז וגם בתור אדם מבוגר שקורא את השוק וראה כמה שינויים בחיים שלו. המאמר מבוסס על דיון בלינקדאין והבאתי דעות מענייו של אנשים שהשתתפו בו. בגדול, AI Engineer זה אנשים שמתמחים בבנייה של מוצרים שמשתמשים ב-LLM על כל שלל האתגרים המשוגעים שיש בבניה של מוצר כזה בפרודקשן גדול ולא כפרויקט צד. https://internet-israel.com/?p=11971 הפוסט השני הוא הרבה יותר טכני והוא עוסק באחד מהאתגרים ש-AI Engineers מתמודדים איתם. עניין האבטחה של הקללה הזו שנקראת LLM. לא שהיה לנו חסר באבטחה סטנדרטית, פתאום בה גם הטירוף הזה. בהרתאה אני מספר על טכניקה אחת שהשתמשתי בה כדי לבצע אבטחה של הסיסטם פרומפט ושל היוזר פרומפט. שם הטכניקה: Random Sequence Enclosure. נשמע מפוצץ? בפועל ממש לא. אבל כדאי להכיר כי זה מעניין וגם חשוב. יש המון המון רפרנסים בהתחלה כדי ליישר את הידע לכולם. אז ככה שאפשר להגיע לפוסט הזה עם אפס ידע. 10 דקות יסגרו לכם את הפינה. https://internet-israel.com/?p=11945 -- ובפינת העיתונות - חפרתי על זה ליטרלי בכל הרשתות אז אני אתן את הגישה המתומצתת. חשיפה של מידע מסכן חיים (לא הגדרה שלי). אור פיאלקוב סיפר לי על שרת פתוח של דובר צה"ל עם חומרים רגישים. בדקתי ומצאתי 2,590 מסמכים, חלקם בעייתיים. דיווחתי מיד, קיבלתי תגובה קצרה, אבל הדליפה נשארה פתוחה 4 ימים. פניתי שוב – התשובה: "היי מה שלומך, נהיה איתך בקשר". פניתי לרשתות חברתיות בהודעה עמומה לבקש עזרה, מה שהפעיל אנשי אבטחת מידע. מחקתי את ההודעה בעקבות דרישת הצנזורה (שאמרה שהיא מסוכנת). עדיין פתוחה אחרי יום נוסף. התערבות עורכת "דה מרקר" הובילה לישיבת חירום עם מומחי סייבר ודובר צה"ל. הסבר: מערכת צד שלישי (חברה אזרחית, שם חסוי) על IIS7, שהופכת מסמכים לפומביים בשגגה. לא סגרו כי חששו למחוק הכל או למיין ידנית תוך חשיפה. הצעתי פתרון פשוט: חסימת תיקיות ב-web.config (טכנולוגיה מ-2008, קיימת גם באפאצ'י מ-1995). הם הופתעו: "כזה דבר קיים?". סגרו מיד. ביזיון: 6 ימים לסגור פרצה של 32 שניות. מקווה שלא דלף מידע רגיש לגורמים עוינים, כמו שמות טייסים, שיוביל לטרגדיות. זה לא פעם ראשונה והמצב רק מחמיר. https://www.themarker.com/captain-internet/2026-01-11/ty-article-magazine/0000019b-87b0-dd73-abff-97fc68180000 -- ועוד בפינת העיתונות, איטליה מצטרפת למועדון הצנזורה עם קנס ענק של 14.2 מיליון אירו שהוטל על קלאודפלייר על ידי הרשות לתקשורת AGCOM. הסיבה היא שגולשים איטלקים עוקפים חסימות DNS של בתי המשפט פשוט על ידי שימוש בשרת ה-DNS הציבורי 1.1.1.1 של קלאודפלייר. הרשות דורשת שקלאודפלייר תחסום אתרים פיראטיים (בעיקר שידורי ספורט) באופן גלובלי, לא רק באיטליה, כן? תחשבו שהמחוקק האיטלקי שלא בדיוק אוהד ישראל יחליט לחסום אתרי הסברה כי ״הם נגד פלסטין חינם״. ולא רק לחסום אלא תוך 30 דקות בלבד מההודעה. דרישה שמת'יו פרינס, מנכ"ל קלאודפלייר, מכנה "מגעילה" וצנזורה של קבוצת עלית תקשורת ללא פיקוח שיפוטי אמיתי. פרינס הודיע שהוא נלחם בקנס משפטית, ואיים להפסיק פעילות באיטליה כולה, כולל הסרת שרתים, ביטול הגנה חינמית על אתרים איטלקיים ואפילו הפסקת שירותים לאולימפיאדת החורף 2026. הוא מתכנן לדבר עם סגן הנשיא האמריקאי JD Vance ועם גורמים נוספים בארה"ב, כשגם אילון מאסק כבר נכנס לתמונה ותומך בו. ההערכה היא שאיטליה תרד מהעץ מהר מאוד, כי קשה מאוד לראות מצב שבו מדינה אחת מצליחה לכפות צנזורה גלובלית על DNS ציבורי עולמי. אם זה יצליח, כל מדינה תנסה, והאינטרנט הפתוח יקרוס, וזה פשוט לא יקרה. https://www.themarker.com/captain-internet/2026-01-11/ty-article/.premium/0000019b-ad17-dc97-a99b-afdf17730000 -- ובפינת החדשות הטובות או לפחות המרימות. ההווה מלא חוסר ודאות, והרבה מתכנתים חשים חלחלה כשהם חושבים מה יהיה איתנו בעידן ה-LLM. תמר ינקלביץ׳, מתכנתת מנוסה וחכמה, לא נופלת לפאניקה של "ה-AI יחליף אותנו מחר". במקום זה היא שמה זרקור על מה שהופך אותנו לבני אדם לבלתי ניתנים להחלפה: תקשורת אפקטיבית, ניהול זמן חכם, אומץ להתנסות בטכנולוגיות חדשות, למידה אמיתית מכשלונות, ובעיקר בעלות מלאה על המוצר ועל המשתמשים שלו. המסר ברור ומעצים: העתיד לא ישאיר מאחור את מי שמתפתח, מתקשר טוב ומבין את התמונה הגדולה ואם כבר להפך, הוא ייתן לו בוסט משמעותי. -- זהו, בשורות טובות לכולם!

הפוסט הנוכחי עוסק בפרשה אקטואלית שחזרה לכותרות. פרשת אלקטור. אלקטור, אפליקצית בחירות מרובת כשלים אבטחתיים ברמה שלא ראיתי כמותה והמנכ״ל שלה, מר צור ימין, תבעו בתביעת דיבה את נעם רותם, חוקר אבטחת מידע ואת נעמה שפירא מכאן11 כי הם דיווחו שהאקר שהצליח לחדור שוב למידע של האפליקציה מאיים לשחרר את כל המידע שהוא גנב ממנה לרשת. מה שקרה בפועל. מר ימין ואלקטור הזדעזעו לגלות שמישהו רמז שהאפליקציה שלהם לא מאובטחת או משהו בסכגנון ותבעו. התביעה נדחתה ופסק הדין מעניין מאד כיוון שיש בו לקחים חשובים לדעתי לכל מתכנת ובונה מערכות. במיוחד בתקופה הזו של LLM שמייצר קוד. בגדול, קביעה שאין הבדל חוץ מסמנטיקה בין פריצה לדליפה, אחריות על מחיקה של מידע (על פי השופט,אלקטור הציגה שישה תצהירי ביעור כוזבים) והחשיבות העצומה של לוגים עבור קוי הגנה משפטיים. שלא יהיה מצב שעל החברה שלכם או עליכם יכתבו פעם ש״יש להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעת בכל מקום שבו ישנה מחלוקת עובדתית.״. לפי דעתי יצא פוסט נהדר שחובה על כל אדם טכני, לאו דווקא מתכנת, לקרוא אותו. https://internet-israel.com?p=11947 באופן אישי, זה רק מראה איזה סיכונים יש כאשר מנסים לדווח על תקלת אבטחת מידע. אפילו במקרים כאלו, שהדיווח היה מינורי ואלקטור היא באמת חברה מלאת חורים. אפילו שהתביעה נדחתה, ההווצאות (20 אלף ש״ח לכל נתבע) הן כלום לעומת העבודה, עוגמת הנפש וההוצאות הממשיות של ההליך המשפטי. -- ובפינת הפרונט אנד, הילל ספיבקוב בפוסט מעניין על איך אפשר לעשות סקיילינג לבדיקות מקצה לקצה עם Playwright כאשר יש מולטי טננט. האמת שבדיקות E2E הן חשובות, אבל הן יכולות להיות ארוכות ומייגעות וכל מתכנת שמת כבר שהקוד שלו ייכנס ורואה בעיניים כלות את העיגול החום בגיטהאב ומטפס על הקירות עד אז יודע למה שאני מתכוון. במיוחד שפתאום הבדיקה נכשלת כי היא לא יציבה (!!!) בא לך לשרוף את המועדון... טוב, אני חורג. זה פוסט טכני שיכול להקל על המצב. https://medium.com/cyberark-engineering/scaling-e2e-tests-for-multi-tenant-saas-with-playwright-c85f50e6c2ae -- אני חובב מושבע של נוקדנות וקטנוניות – אלו הכלים הכי טובים לחשיפת האמת. הנה דוגמה טרייה (באיחור של שנתיים): לפני כשנתיים, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי שיגר מכתב בהול למטא (פייסבוק). הטענה: האלגוריתם פוגע בחשיפה של ינון מגל. הדרישה: פתרון מיידי. זה לא היה מכתב אישי, אלא פנייה רשמית של שר בממשלה לחברה רב-לאומית. ידידי, עו"ד יהונתן קלינגר, הגיש בקשת חופש מידע (כלי מדהים לנודניקים שכל אחד יכול להגיש אגב) פשוטה: מאיפה לשר המידע הזה? האם יש הצדקה של *נתונים* מאחורי המכתב הרשמי? אחרי שנתיים של המתנה, התשובה הגיעה: אין מידע כזה. מתברר ששר התקשורת פשוט בדה נתונים מליבו וניצל משאבי מדינה כדי... לא יודע מה בדיוק למה. אבל סתם, תחושת בטן נכון, עברו שנתיים וזה נראה כמו היסטוריה רחוקה, אבל העיקרון נשאר רלוונטי מתמיד. מה זה אומר עליו ועל המשרד? כל אחד שישפוט בעצמו. -- כריסמס מאחורינו, ראש השנה האזרחית ונובי גוד לפנינו וכל מי שעובד עם העולם המערבי מרגיש הקלה ורגיעה (יאי! אין פגישות בערב) לפחות בשבועיים הקרובים. זה הזמן לנצל את זה שפה עסקים כרגיל והשקיע בתשתיות, בייצוב מערכות, בפתרון כל מיני בעיות שמטריפות את הפיתוח והכנה לחידוש העבודה אחרי ה-10 לינואר. מאחל צום קל למי שצם היום (תאריך משמעותי מאד לטעמי), נובי גוד שמח בעוד יומיים או סתם יום מוצלח למי שלא חוגג כלום :)