הללו - הקרן לקידום ישראל בעולם

אסור לנו להתרגל לסיפורי הגבורה הלא אנושיים האלה שמעידים יותר מהכל על החומר המדהים שממנו עשויים חיילינו הגיבורים ועל הערכים שלהם: ‏הנה שניים רק מהיום - אלכסנדר יקימינסקי, בן 19, נדקר בתחנה בכרמיאל ונפצע אנושות. כבר נפל על הריצפה. אבל אז, במחזה בלתי נתפס הוא קם על רגליו, חיסל את המחבל הארור ואח״כ השיב את נשמתו ‏איליי אלישע לוגסי, בן 21, בנה היחיד של סמדר, סייעת בבית ספר בקריית שמונה. כבר נפצע במלחמה והתעקש לחזור לשדה הקרב. היום נפל. ‏מי יביא לנו תמורתם? איזה חומר אנושי נדיר ומיוחד. שרק נהיה טיפה ראויים לקדושים האלה --- כתב: מיכאל שמש ערוץ כאן

תא"ל במיל' אפי איתם : "לוחם שירה במחבל נוח'בה נעצר בחשד לרצח בזמן שאותו רוצח - מנהל בית חולים שיפא יוצא עם לך אלגנט עם חליפה והולך להתנשק עם החברים שלו בעזה. יש פה ליקוי מאורות עצום במערכת המשפטית. אני רוצה לראות מה המערכת המשפטית תעשה עם אלפי הנוח'בות שברור שדינם מוות" .

צחוק מרפא הכל. ארבע וחצי דקות שישכיחו במעט את הכאב. ארבע וחצי דקות שאולי יעזרו לנקות קצת את האווירה הרעילה ששוררת במדינה.

חשיפה בלעדית. נמצא מקום מחבואו של החולדה מלבנון

המנהיג החזק בהולנד חירט וילדרס: ''ישראל היא ידידתנו ובעלת בריתנו היקרה. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. נלחמת על קיומה של המולדת היהודית'' "ולמחבלי החמאס והפלגים הפלסטיניים הרדיקליים אני אומר: אם אתה פותח במלחמה, אל תתלונן אם אתה מפסיד בה".

אחד השקרים הגדולים שמופצים על ישראל שהיא עושה טיהור אתני לערבים. ‏רוצים לדבר על טיהור אתני? אוקיי, בוא נדבר על טיהור אתני.

תכירו את החבר'ה מאחורי יחידת "עוף החול". ‏חלק מכם אולי שמע עליהם, אבל הסיפור שלהם צריך להישמע שוב ושוב, פשוט כי הוא מעורר השראה כל פעם מחדש. ‏ראובן, משה ועמית הם צוות שריון אורגני מאז השירות הסדיר שלהם אי שם ב-1996 ועד היום. למרות שהם משוחררים ממילואים כבר כמה שנים טובות, הם עדיין אגרוף אחד ולא נפרדו לרגע. ‏בבוקר שמחת תורה, כמו כל עם ישראל, הם התקשו להאמין למה שהם רואים ובהמשך גם למה שהם שומעים. בתוך בלאגן אחד גדול הם מצאו את עצמם ברגע של חוסר אונים מוחלט, והחליטו לקחת אחריות. ‏כשריונרים קלאסיים שאוהבים טנקים בקטע קריפי, הם היו מודעים לתהליך הפירוק והמכירה של הטנקים האהובים שלהם, וידעו טוב מאוד מה המצב של השריון במילואים. ‏ברגע שהם הבינו שחסר טנקים (יום ראשון בבוקר לאחר פרוץ המלחמה), במקום להתלונן ולהאשים, הם נפגשו לסיעור מוחות והחליטו לנסות להשמיש גרוטאות של טנקים זרוקים מ"בית הקברות" של הטנקים. ‏בזכות הכישורים האזרחיים שלהם והאהבה שלהם לטנקים, הם יצאו לדרך, הפעילו קשרים, הפכו עולמות, פתחו קברים (של טנקים) ואחרי כמה ימים הצליחו להשמיש שני טנקים ראשונים. הם חשבו שהם משמישים את הטנקים עבור עצמם, אך בפועל, אחרי כמה ימים של עבודה קשה עם הטנקים במשטח, הם קמו בבוקר וגילו שהטנקים כבר היו בדרך לשטחי כינוס בעזה. ‏בבוקר כשהם גילו ש"גנבו להם את הטנקים", במקום להתלונן הם החליטו להמשיך לנסות להרכיב עוד שני טנקים. מפה לשם, תוך כמה שבועות הם הרכיבו לא פחות מ-26 טנקים, טנקים שהפכו להיות הכי מבוקשים בקרב המילואימניקים. ‏הטנקים הללו משמשים כיום את הכוחות בשטח ומצילים חיים של חיילים. ‏אני מאוד משתדל להימנע כמה שאפשר מפוליטיקה, אבל עובדה אחת חייב לציין בהקשר של הסיפור הזה. ‏בשנים האחרונות, צה"ל מכר ופירק כמות בלתי נתפסת של טנקים ולא הזמין מראש למילואים את רוב לוחמי השריון המשוחררים. זה הביא אותנו למצב שאזרחים ב"אומת ההייטק" מרכיבים טנקים מגרוטאות כי אין טנקים זמינים. ומי שכן זכה לטנק, לא זכה כמעט לראות בית מאז פרוץ המלחמה, לא כי אין שריונרים שיכולים להחליף אותם, אלא כי חלק מהם פשוט לא זומנו למילואים בשנים האחרונות, וחלק מהם לא שובץ מעולם. ‏ולסיום, אני שואל באמת, יש פה מישהו שחושב ש"אחים לנשק" בגרסה הפוליטית ראויים יותר לפרס נשיא המדינה מאשר האחים האלה לנשק? ‏מגיע להם את כל הכבוד שבעולם. שתפו 🙏🏽

‏דגל בגודל של 17 מטרים על 12 מטרים, הדגל הגדול ביותר בישראל, הונף כעת בנקודה שבה חדרו המחבלים הנאצים מחמאס ורצחו 20 מתושבי נתיב העשרה: מסביב לדגל נשתלו 20 עצי זית עתיקים על שמם ולזכרם של הניספים. הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו כאן. ומהיום בכל פעם שהמחבלים הארורים ירימו את הראש הם יראו את דגל ישראל ויבינו שאנחנו לא הולכים לשום מקום 🇮🇱 . תודה לאיתי לוי ולמושב נתיב העשרה על היוזמה, התכנון והביצוע ולחברת ההיטק JFrog שמימנה ותרמה. *אלמוג בוקר*

איזה נאום עוצמתי של תא״ל וינטר