Washington Express🇺🇸

כמה הבהרות קריטיות בנוגע להשתלשלות העניינים: 1. לארה"ב יש השגות/שאלות לגבי האופן שבו ישראל משתמשת באמצעי לחימה שארה"ב מספקת לה. זכותה. החוק האמריקאי מאוד ברור בנושא - אסור להעביר אמצעי לחימה למדינה שיש חשד שעושה בהם שימוש להפרות ז"א חמורות. אבהיר שוב - זו זכותה של ארה"ב שיהיו לה שאלות בנושא. ישראל נהנתה מתקופה שבה no questions asked, no strings attached בכל הקשור בייצוא נשק אליה. הימים האלו נגמרו, בין שאנחנו אוהבים את זה ובין שלא. 2. אם ישראל רוצה להמשיך את האספקה הרציפה של נשק ותחמושת, עליה לנהל דיאלוג רציני, ביקורתי ומדויק עם הממשל והקונגרס האמריקאי. עובדה שזה עובד: דוברת הבית הלבן אמרה שחוץ ממשלוח נשק אחד שסביבו יש עדיין מספר שאלות, לא הוגבלו העברות. גם ברמה האישית אני יכול להגיד שזה עובד: כשאני ישבתי (מטעם @ildemall ) במשרדים של הסנאטור רפאל וורנוק וחברת הקונגרס שרה ג'ייקובס, שניהם התנגדו למתן עוד נשק לישראל, ניהלנו דיון רציני ומעמיק בדיוק על הדברים האלה - והם בסוף הצביעו בעד. המחשבה שאם נצעק מספיק חזק על ההצדקה המוסרית או האסטרטגית של אספקת נשק לישראל (ויש הצדקות כאלו, שיהיה ברור) זה יעבוד היא במקרה הטוב מיושנת ובמקרה הרע נאיבית. המפה הפנים-אמריקאית השתנתה. 3. הקשירה שעושה פה (לכאורה כמובן) הממשל האמריקאי בין אמירות של נבחרי ציבור בישראל לבין סוגיות אסטרטגיות שקריטיות לביטחון של שתי המדינות היא בעייתית, בלשון המעטה. גם אם יש דרכים טובות יותר לישראל להביע את מורת הרוח שלה מהחלטות שנתקבלו בוושינגטון (וכאמור לדעתי יש), הקפאה או השעייה של דיאלוג אסטרטגי כזה היא תגובה אובר-פרופורציונלית. היא גם שוחקת את ההבחנה של הממשל בין "ממשלת ישראל" (איתה הם חלוקים ועליה יש להם ביקורת) לבין "מדינת ישראל" (בה הם תומכים ללא קשר לזהות הממשלה), וגם מציפה אל פני השטח את הפערים בין המדינות. לדעתי היא נובעת ממספר שיקולים: א. האסטרטגי בילטראלי: להבהיר לישראל שדיאלוג על אספקת הנשק צריך להתקיים בחשאי, ולא מעל גלי האתר. ב. האסטרטגי מולטילטראלי: להוסיף עוד ממד של דחיפות בניסיון להגיע להפסקת אש (לצד שחרור חטופים כמובן). ג. הפנים-פוליטי: להבהיר לציבור ש-"הנה תראו אנחנו לא המריונטות של ירושלים". בפוטנציאל, יש פה גם "סולם" שעשוי לנמק ביטול של נאום נתניהו בקונגרס (כפי שכבר @AOC קראה לעשות), במידה והמפלגה הדמוקרטית אכן מעוניינת בכך (לדעתי יהיה טעות פוליטית מבחינתם). כך או כך, זה רע מאוד. 4. אז מה עושים? האמת, הרבה יותר פשוט ממה שנראה - א. מבינים מה החששות האמריקאיים לגבי משלוחי הנשק. ב. שולחים את האנשים הרלוונטיים לארה"ב (מצה"ל, ממשרד הביטחון, מהנספחות הצבאית בוושינגטון) כדי לתת מענה. המענה צריך להיות מפורט, מדויק ופתוח לביקורת על טעויות שנעשו ומה צה"ל עושה כדי למנוע הישנות שלהן. ג. שיחת ראה"ם-ביידן ליישור ההדורים שתודיע על התנעה מחודשת של הדיאלוג.

וזו אגב הזדמנות מצוינת להזכיר שבדיוק על זה כתבתי את "להציל את הברית עם אמריקה", ואתם עדיין יכולים לרכוש עותק מוקדם - https://headstart.co.il/project/78480

אם הדיווח של ברק רביד נכון, הממשל עושה פה טעות: אין שום סיבה, לא משנה כמה הממשל כועס, לבטל דיון חשוב כזה (ועוד בנושא אחר לגמרי). זה מעכיר את האווירה לקראת ביקור ראה"ם בוושינגטון לקראת נאומו בקונגרס, כאילו לא היה מתוח מספיק. https://news.walla.co.il/item/3671817

סגנית שגריר ארה"ב בישראל, באירוע לרגל חודש הגאווה: אנחנו מגנים בתוקף כל התקפה על הקהילה הגאה בישראל ואת העלייה באלימות נגדה.

https://www.makorrishon.co.il/opinion/765600/ טור שפרסמתי במקור ראשון, לקראת נאום נתניהו בקונגרס

נתון לא טוב לביידן מבחינת התחושות של מצביעים ביחס לכיוון של אמריקה

שר הביטחון יואב גלנט יבקר בוושינגטון בשבועות הקרובים, בהזמנת שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. הוא צפוי להגיע לוושינגטון לפני ביקור ראש הממשלה נתניהו, שינאם בקונגרס ב-24 ביולי.

הממשל מטיל סנקציות על "צו 9" באשמת חבלה אלימה (כך לפי הצו) בהעברת סיוע הומניטארי חיוני לרצ"ע. הטקסט מבהיר: ארה"ב מצפה מישראל לעמוד בהתחייבויות שלה בכל הנוגע לסיוע הומניטארי. "נמשיך לפעול נגד מי שמחבל בהעברת סיוע, ואנו מצפים מישראל לעשות אותו הדבר". https://www.state.gov/sanctioning-israeli-group-for-disrupting-and-destroying-humanitarian-aid-to-civilians/

הפסקה קלה מהמלחמה בעזה וממערכת הבחירות - בפסגת ה-G7 שנערכה השבוע באיטליה, הנשיאים ביידן וזלנסקי חתמו על הסכם הגנה לעשר השנים הקרובות. בין סעיפיו: * הצדדים מאשרים כי "עתידה של אוקראינה הוא בנאט"ו", שזו כאמור הייתה הסיבה (התירוץ) הראשונית למלחמה * העמקת שיתופי הפעולה באימונים, בהכשרות, במודיעין, בלוגיסטיקה ובהצטיידות * עיגון חוקי של מנגנוני שיתוף הפעולה ותיאום המדיניות - ההסכם קובע כי תוך 24 שעות מרגע פתיחת מלחמה מנהיגי המדינות מחויבים להתייעץ על גיבוש המענה * אוקראינה תאמץ את הסטנדרטיזציה של נאט"ו בכל הקשור בניהול מערכי פו"ש, כוח אדם ותכנון אסטרטגי * פיתוח הבסיס התעשייתי הצבאי של אוקראינה, על מנת שתהיה פחות תלויה באספקת אמל"ח מערבי. זו נקודה מעניינת כי מחד היא מחלישה את המנוף האמריקאי על קייב, ומאידך היא מקטינה את המחויבות העתידית לסייע לה (מחויבות שעולה כסף והון פוליטי לא מעטים) * כחלק מהאינטגרציה של אוקראינה באירופה, הראשונה תעביר סדרת רפורמות במערכות השיטור, אכיפת החוק והמשפט שלה, כולל חיזוק עצמאות הרשות השופטת. כל אלו במטרה לצמצם שחיתות ולהגביר סטנדרטים של שקיפות במקביל, מדינות ה-G7 השתמשו בכ-50 מיליארד דולר מנכסים רוסיים שהקפיאו על מנת להשקיעם בשיקום אוקראינה. בנאומו לצד הנשיא זלנסקי, ביידן הבהיר שההסכם לא מחייב את ארה"ב לשלוח את חייליה להגן על אוקראינה, וכי "שלום באוקראינה יושג רק ע"י יכולתה של אוקראינה להגן על עצמה". מזכיר בעלת ברית אחרת של ארה"ב...