פורום דרור בליכוד

אין על אנשים שניגשים למשא ומתן על עסקה כשהם מסבירים שזאת ההזדמנות האחרונה לעשות עסקה, ואם לא נעשה עסקה עכשיו, אז אוי ואבוי. בדיוק האנשים שהיינו רוצים שייצגו אותנו בכל משא ומתן. כשרונות מלידה. פורום דרור.

95% ליאיר גולן בבחירות לראשות העבודה. אנחנו מזהים תהליכים.

♟הדיפלומטיה עולה כיתה♟ בעוד בכירי המשטר הירדני, כולל המלכה ראניה עצמה, משתלחים בישראל בצורה ארסית, ישראל מספקת לירדן 100 מיליון מ"ק של מים בשנה, לפי הסכם שנחתם בתקופת ממשלת בנט. כעת פג תוקפו של ההסכם הזה, כך שחלים התנאים שקדמו לו, שמקטינים את אספקת המים השנתית בחצי. אנו מברכים את שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, שהחליט להאריך את ההסכם רק בחצי שנה בלבד כדי ללחוץ על הירדנים. אמנם לא מדובר עדיין בצעד מכאיב במיוחד, אך זה צעד בכיוון הנכון ואנו מקווים שהוא מבשר על הבאות. עד כה, ישראל הפגינה גישה פייסנית, פשרנית ומתגוננת ללוחמה הדיפלומטית נגדה, גישה שלא הניבה פרי. הגישה הזו חייבת להשתנות. בעידן שבו נראה שכולם מבקשים לעשות הון פוליטי על חשבונה של ישראל, עליה לרתום את כל האמצעים שבידיה כדי להבטיח שלהתנהלות הזו תהיינה השלכות כואבות. הדו-פרצופיות של אלו שמצפים מאיתנו להיות המבוגר האחראי באזור, אבל מתנהגים כאילו אנחנו הבריון השכונתי, מיצתה את עצמה. דיפלומטיה ישראלית אסרטיבית, כמו זו שהפגין השר כהן, היא צו השעה. פורום דרור הצטרפו לטלגרם שלנו התפקדו לליכוד דרכינו

בשקט בשקט, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור, מקודמות בימים אלה תקנות חדשות של ארגון הבריאות העולמי שיעניקו לו סמכויות דרקוניות וחסרות תקדים. הסכנות לישראל רבות: החל מהכרזת מצב חירום רפואי, דרך כפיית תקצוב לפלסטינים בשם "השוויון" ואפילו סנקציות על ישראל. ח"כ אריאל קלנר מזהיר מפני הסכנה וקורא לממשלה לא לחתום>> https://tinyurl.com/2s378wt6

מאבק חשוב של חברינו חה"כ אריאל קלנר

🦄אין מדינה פלסטינית🦄 ארבע מדינות אירופאיות החליטו לתגמל את הרצחנות של החמאס ותומכיו באמצעות הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. אפשר וצריך לכעוס על כך, אבל אסור להתאכזב. זה בסך הכל עוד ביטוי לריקבון המוסרי העמוק שאחז ביבשת והרעיל את מוסדותיה מהשורש. הרי רק לפני יומיים האיחוד האירופי ביכה באופן רשמי את לכתו של ראיסי, שהיה דיקטטור אכזרי, ארכי-טרוריסט ורוצח המונים. מהם אנחנו מצפים לאיזושהי מידה של מוסר או הגיון? מדובר באסופה של חלאות שממיטים אסון על מדינותיהם-שלהם. אולי לא נעים להודות בכך, אבל ההכרה במדינה פלסטינית היא לא תוצאה של בלבול מוסרי או מדיני, אלא אמירה אידיאולוגית מובהקת. היא ככל הנראה תביא כסף וכבוד לבכירי המחבלים, ובוודאי תשמש כאיל-ניגוח פוליטי נגד ישראל, אך היא לא תקדם במילימטר אחד את המטרה המוצהרת שלה - ריבונות פלסטינית. הרי אם יש סיבה יסודית לא להכיר במדינה פלסטינית, זה לא מפני שמדינה כזו אינה ראויה או אינה רצויה (למרות ששני הדברים כמובן נכונים) אלא מפני שהיא אינה קיימת. האמת הפשוטה היא שאין מדינה פלסטינית, מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית ולעולם לא תהיה מדינה פלסטינית. אין ל"מדינה" הזו הנהגה, מוסדות, כלכלה או טריטוריה, רק קיום טפילי בזוי על גבה של מדינת ישראל. התגובה הישראלית הראויה לאידיאולוגים האירופאים השפלים היא לא טיעון מלומד, אלא הדגמה בשטח. ככל שישראל תצמצם את הקשרים הביטחוניים, הדיפלומטיים והכלכליים עם הרש"פ, ככל שהיא תעמיק את האחיזה בשטח באמצעות בנייה והתיישבות, כך ילך ויתפוגג מקסם-השווא של הקיום הריבוני הפלסטיני, עד שלא יישאר דבר שניתן להכיר בו. כמו בעזה גם ביו"ש יש שתי אפשרויות, ואין שלישית. ריבונות ישראלית או טרור.

לאור דרישות מן הקהל, להלן תרגום של דבריו: נאסוף את הנושא מכמה ראיונות יחד, כדי לא להתפזר. - כפי שאמרתי פעמים רבות מאז 2006, הפתרון לבעיית עזה בצורתה הנוכחית היא כיבוש מחדש, שיצור מיד בעיית עזה בצורה אחרת, וכל עוד הממשלה מעדיפה להיות עם בעיית עזה בצורתה הנוכחית, היא תסתפק באמצעים חלקיים ופריודיים. - אבל גם עכשיו, שבעה חודשים לאחר 7 באוקטובר, רוב הממשלה והחברה הישראלית לא רוצות כיבוש מחדש ומינהל צבאי ישראלי בעזה. זה נקרא "אנחנו לא רוצים לעסוק בביוב של עזה", ועל כך כבר ענתי פעמים רבות: "אם אתה לא רוצה לעסוק בביוב של עזה, הוא יתעסק בך", וב-7 באוקטובר ראינו את זה בצורה מוחשית. כל התוכניות האלה להעברת הסמכות ל"רשות פלסטינית מרוסנת", לממשל מקומי, לגורמים בינלאומיים וכו' הן עדיין רק תוכניות. כשהתחלנו בתיאום ראשוני עם המשפחות המקומיות לחלוקת סיוע הומניטרי, חמאס הוציא להורג באופן מרשים נציגים של אותן משפחות, וקצינים של הרשות הפלסטינית ששוגרו לעזה למטרה זו נעצרו על ידי חמאס, וגם רשויות האמירויות כבר הצהירו שאינן מתכוונות להיגרר אחרי ישראל ולהיכנס לניהול עזה, וכו' וכו'. יש רק שתי אלטרנטיבות אמיתיות: או שלטון חמאס, או כיבוש ישראלי. גורם מסבך נוסף הוא שגם ארה"ב לא רוצה כיבוש ישראלי, אבל אם לפחות אנחנו היינו רוצים בכך, היה אפשר לטפל בזה ולמנוע, כצעד זמני וכו', אבל כל עוד אנחנו עצמנו לא רוצים את הפתרון הריאליסטי הלא רצוי הזה, ובמקום זאת רצים אחרי פתרונות רצויים אך לא ריאליסטיים, זה נראה ככה: ממקום שאנחנו יוצאים משם, מתחת להריסות חמאס זוחלת ומשחזרת את שלטונה, וזה פשוט לא יכול להיות אחרת, זה או-או. גם רוב המטה הכללי לא רוצה כיבוש מחדש. הגנרלים הישראלים בשלושים השנה האחרונות חושבים יותר איך לכרות שלום ולא איך להילחם ולכבוש. כשדלפה להם לתקשורת הצעתו של הגנרל רומן גופמן להקמת מנהל צבאי בעזה, הסקנדל התרחש דווקא כי זה היה נגד דעת הרוב. כשבמטכ"ל לא רוצים לעשות משהו, הם משתמשים בשיטה הקלאסית: הם מציגים מצגת יפה למה זה בלתי אפשרי. בדומה גם עכשיו: הם חישבו שלכיבוש צבאי ומנהל צבאי בעזה יהיה צורך לגייס חמש אוגדות באופן קבוע. אכן קשה לנו כרגע להרים את זה. אבל כאן שני דברים. ראשית, לפי חישובים אחרים מספיקות שתי אוגדות, וזה כבר ריאלי ואפשרי עבורנו. ושנית, קשה לנו כרגע להרים חמש אוגדות בעיקר כי רק בעשרים השנה האחרונות, בגלל ההתמכרות לטכנולוגיות ובנייה של "צבא קטן וחכם", צמצמנו בדיוק חמש אוגדות, יותר מעשרים חטיבות. וצמצמו אותם אותם האנשים שהיום, בהבעת פנים חכמה, מסבירים למה לא צריך ואפילו אי אפשר לכבוש מחדש. לאור ניסיון המלחמה ותחזיות תרחישים עתידיים לכל הזירות, כבר הגיעו למסקנה על הצורך להגדיל שוב את הצבא היבשתי, והצעדים הראשונים כבר בוצעו, אבל מעצם הגדרה זה תהליך ארוך, לצמצם זה מהר, אבל לבנות מחדש לוקח זמן. אבל צריך. והעיקר, כפי שכבר אמרתי: אפשר לרוץ כמה שרוצים אחרי היחידקורנים הבינלאומיים הוורודים, אבל הבחירה הריאלית היא פשוטה: או כיבוש ישראלי או חמאס.

מי שיודע רוסית - הרוויח מוזמנים לקרוא את דבריו הנכוחים של דויד גנדלמן, מן המומחים הצבאיים הצלולים ביותר בארץ בנוגע להכרחיות הממשל הצבאי בעזה.

ראיסי גילה בדרך הקשה:

אם אסק שמים - שם אתה ואציעה שאול - הנך.

יש דין ויש דיין. כן יאבדו כל אויביך ה'.

עבודה טובה, קוראים! תפילותיכם התקבלו. בקלאוות. באבוד רשעים רינה. פורום דרור