❗️❗️⚠️📖🔝חיזוקים יומיים+סיפורי צדיקים🔝📖⚠️❗️❗️

בס"ד להצלחת ורפואת עם ישראל ובכללם יפה בת אשרת, יצחק בן יפה להצלחת כל חיילי ושומרי עם ישראל להבדיל לעילוי נשמת נפטרי עם ישראל חיזוק יומי - טו' אלול פרשת - "כי תבוא" - ושמחת בכל הטוב בעיירה קטנה באירופה גר חקלאי פשוט בשם אלתר. אלתר ניהל כרם ענבים קטן שעבר אליו בירושה מאבותיו. השנים לא האירו לו פנים. הוא היה ערירי, גבו היה כפוף משנים של עבודה קשה, והכרם שלו הניב בקושי רב ענבים קטנים וחמוצים. שנה אחת בצורת קשה פקדה את האזור, ולאחר מכן הגיע ברד כבד שהרס את רוב הכרמים בעיירה. החקלאים העשירים ישבו בבתי המרזח ובכו על מר גורלם ועל ההפסדים העצומים שלהם. אלתר, למרות שכרמו נפגע קשות, לא איבד את התקווה. מדי יום הוא יצא לשטח, פינה את האבנים, השקה את הגפנים המעטות ששרדו וטיפח כל אשכול כאילו היה אוצר. בסוף העונה, בעוד שאר החקלאים ויתרו לחלוטין על הבציר, הצליח אלתר להפיק מהענבים הבודדים שנותרו לו חצי חבית של יין. היין לא היה משובח, והכמות הייתה קטנה מכדי למכור אותה ולהתפרנס. ביום שישי, לקראת שבת, מילא אלתר גביע בחצי מכמות היין שנותרה לו, לבש את בגדי השבת, והלך לבית הכנסת. לאחר התפילה, ניגש אליו אחד העשירים של העיירה, שכרמו הגדול נהרס בברד. העשיר הציץ בגביע של אלתר ולגלג: "אלתר, על מה אתה שמח? כל העיירה באסון. הכרם שלך כמעט מת, אין לך מה למכור, ויש לך ביד בקושי חצי גביע של יין חמוץ. על מה יש לך להודות?" הביט בו אלתר בעיניים מאירות וענה: "אתה מסתכל על מה שאין, ואני מסתכל על מה שיש. נכון, הברד הכה והבצורת ייבשה. אבל הגפן הזו נלחמה. ואני נלחמתי יחד איתה. חצי גביע היין הזה הוא לא סתם משקה, הוא עדות לחיים, למאמץ, ולחסד של ה' ששמר לי על משהו. העשירים בוכים על האחוזות הגדולות שהפסידו, ואני שמח על חצי הכוס שזכיתי להציל בזכות עבודה קשה". אלתר חזר לביתו, קידש על היין בשמחה עצומה, והשכנים העידו שמעולם לא שמעו שירת "שלום עליכם" שמחה ומרגשת כל כך כמו שיצאה מביתו באותו לילה. וְשָׂמַחְתָּ בְכׇל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" ‏(דברים כו, יא‏) פרשת כי תבוא מלמדת אותנו שיעור רוחני עמוק דרך מצוות הביכורים: להודות על ההתחלה, לא רק על הסוף: החקלאי מביא למקדש את הפירות הראשונים, הנקראים "ביכורים". הוא לא מחכה לסוף העונה, כשהאסמים שלו יהיו מלאים עד אפס מקום והוא ירגיש בטוח ועשיר. התורה דורשת ממנו לעצור מיד בהתחלה, כשבידו רק סל קטן עם פירות בודדים, ולומר "תודה!" "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" השמחה אינה באה בגלל שפע מושלם, כי אין שפע מושלם בעולם הזה, אלא של היכולת לזהות את נקודות האור, את "חצי הכוס המלאה", ולהודות עליהן מעומק הלב. קל מאוד להודות על המוגמר, כשהפרויקט הצליח, כשהכסף נכנס לחשבון, או כשסיימת תואר. מצוות הביכורים מלמדת אותנו להודות על הניצנים, על היכולת, ועל עצם הדרך. לעיתים האדם שרווי בתסמונת "האושר הדחוי": "כשאסיים את התואר, אהיה שמח." "כשנקנה בית, ננשום לרווחה." "כשהילדים יגדלו, יהיה לנו שקט." אל תחכה לסוף העונה, אל תחכה שהמחסנים שלך יהיו מלאים בתבואה ותדע בדיוק כמה כסף תרוויח השנה. ראית תאנה אחת שהבשילה? קשור עליה חוט, סמן אותה, ועלה איתה לירושלים כדי להודות. אם לא תדע לשמוח בצעד הראשון, תגיע לסוף התהליך עייף, וכבר תחפש את היעד הבא בלי ליהנות ממה שהשגנו. לא צריך שלמות כדי להודות. אם תחכה שהכל יהיה מושלם כדי לומר תודה, לא תגיד תודה לעולם... החכמה, האמונה והביטחון שיש לך יביאו אותך לדרגה של להודות כבר עכשיו, על דברים קטנים, על נשימה שאתה נושם כרגע... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) יום טוב, שבת שלום, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן! זמני כניסת ויציאת השבת: ירושלים - 19.45-18.32 תל אביב - 19.47-18.48 חיפה - 19.47-18.40 באר שבע - 19.46-18.39 צפת - 19.47-18.38 אילת - 19.44-18.36

הלכה יומית 📖 מענייני דיומא... מתוך הספר "אך טוב וחסד" לזיכוי הרבים עפ"י פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א יהי רצון שהלימוד יהיה: לבריאות והצלחת כלל עם ישראל ולביאת הגואל במהרה בימינו, אמן! 🤲 מצווה גדולה לשתף הלאה! ↪ להצטרפות להלכה יומית, הקליקו כאן 👇 https://t.me/ZAMChaim

"אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲווֹת מָמוֹן וְיָמָיו כָּלִים בִּרְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת וְזֶה: 'לא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם' שֶׁאֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַאֲוַותוֹ בְּיָדוֹ וְזֶה 'לא יֶחֱצוּ' שֶׁאֵין מַשִּׂיג חֲצִי תַאֲוַותוֹ

סוכריה לשבת 🥰

סעיף ג לֹא יֹאמַר אָדָם, לֹא נִפְרַעְתִּי כְּפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְתַּח פֶּה לְשָׂטָן סעיף ד לֹא יֹאמַר אָדָם לָאָבֵל, מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת, אִי-אֶפְשָר לְשַׁנּוֹת מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך-הוּא, כִּי זֶהוּ כְּעֵין גִּדּוּף, דְמַשְׁמָע, הָא אִם הָיָה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, הָיָה מְשַׁנֶּה. אֶלָּא צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו גְּזֵרַת הַשֵּׁם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה

פרק לז א לְדָוִ֨ד׀אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃ ב כִּ֣י כֶֽ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃ ג בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַֽעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃ ד וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃ ה גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַֽעֲשֶֽׂה׃ ו וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ ז דּ֤וֹם׀לַֽיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃ ח הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַֽעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃ ט כִּֽי־מְ֭רֵעִים יִכָּֽרֵת֑וּן וְקֹוֵ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃ י וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃ יא וַֽעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְ֝הִֽתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃ יב זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃ יג אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ כִּֽי־רָ֝אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ׃ יד חֶ֤רֶב ׀ פָּ֥תְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָֽרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃ טו חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃ טז טוֹב־מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵֽ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים׃ יז כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה׃ יח יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַֽחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּֽהְיֶֽה׃ יט לֹֽא־יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃ כ כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים׀יֹאבֵ֗דוּ וְאֹֽיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶֽעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃ כא לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃ כב כִּ֣י מְ֭בֹֽרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֝מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ׃ כג מֵֽ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ׃ כד כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃ כה נַ֤עַר׀הָיִ֗יתִי גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶֽעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃ כו כָּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃ כז ס֣וּר מֵ֭רָע וַֽעֲשֵׂה־ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃ כח כִּ֤י יְהוָ֨ה׀אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹֽא־יַעֲזֹ֣ב אֶת־חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת׃ כט צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ׃ ל פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃ לא תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו׃ לב צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַֽהֲמִיתֽוֹ׃ לג יְ֭הוָה לֹֽא־יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּֽׁפְטֽוֹ׃ לד קַוֵּ֤ה אֶל־יְהוָ֨ה׀וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ לה רָ֭אִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַֽעֲנָֽן׃ לו וַֽ֭יַּעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא׃ לז שְׁמָר־תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּֽי־אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם׃ לח וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַֽחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃ לט וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵֽיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃ מ וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵֽ֭רְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃

בס"ד האם ירידה היא לצורך עליה❓ חז"ל מדמים כל ההתקדמות 🏃🏽‍♂️ בדרך ה' לעלייה, לכן תמיד מברכים את האדם שיעלה וייתעלה בדרך התורה והמצוות. לעומת זאת, כשאדם עוזב את דרך התורה והמצוות מכנים אותו - ירד מהדרך. וכאשר יורדים מהדרך, זה קורא במהירות 💫 ההתקדמות היא במעלה ההר ⛰️ לכן קשה היא, צעד ועוד צעד 🚶🏽‍♂️, אך ההתדרדרות מהירה היא ככדור ⚽ במדרון תלול. אין אדם שלא מגיע לעיתים לצומת דרכים בה הוא יכול לבחור להיות טוב יותר 😇 להתקדם, או חלילה לרדת מטה. לעיתים העצלות 🥱, חוסר הביטחון, הרצון לפרוק עול מכבידה על מחשבתו של האדם, ומשם הירידה מהדרך יכולה להיות מהירה מאד. כשאתה נמצא בפרשת דרכים כזו, כשהתום מולך, קורצת ומזמינה, תזכור שהעליה ממנה תהיה קשה שבעתיים מהירידה אליה. אולי שם תטעם את הטעם המתוק 😋, אבל הוא זמני ביותר, ובסופו יהפוך הטעם למר. תמשיך לעלות בדרך התלולה והמפרכת מעלה, אל תתייאש, בסופו של דבר תגיע את פסגת ההר ⛰️תתקע יתד, ותהיה האדם המאושר 😃 עלי אדמות... (רונן קרתא) יום טוב ובשורות טובות  

המקובל האלוקי הרב יעקב עדס שליט"א ‼️סרטון חדש‼️ למה אנחנו אוכלים אוכל של כלבים❓❓ שתפו לזיכוי הרבים 🤳 לקבוצה השקטה של המקובל הקדוש חיזוקים • תפילות • סגולות • עדכונים נדירים לחצו כאן: https://chat.whatsapp.com/GqCnWq6UvgJ0hiA4qzzPk7?mode=gi_t רפואה שלמה מנחם בן יעקב 🙏 לעילוי נשמת מו"ר רבי עמוס כמוס חיים בן פורטונה זיע"א 🕯 לעילוי נשמת הלן חיה בתיה בת רייזל הי"ו 🙏 לעילוי נשמת רייזל רוז בת חנה לאה🙌 לעילוי נשמת פטריק מושי בן יעקב 🕯 לעילוי נשמת מרדכי בן אסתר🪔 להצטרפות לתפילה יומית, הקליקו כאן. 👇 http://t.me/droshnews 📢

🚨 ראש השנה שחל בשבת - בלי תקיעת שופר ⁉️ האזהרה שאסור להתעלם ממנה! 🚨 https://t.me/geulaa770

בס"ד להצלחת ורפואת עם ישראל ובכללם יפה בת אשרת, יצחק בן יפה להצלחת כל חיילי ושומרי עם ישראל להבדיל לעילוי נשמת נפטרי עם ישראל חיזוק יומי - יד' אלול הנשק שלך ליום הדין באחד הימים, הגיע לעיר בגדאד רוכל זר ובידו כלוב גדול ומכוסה. הוא נעמד במרכז השוק והכריז בקול גדול: "מי רוצה לקנות ציפורי פלא שמדברות בשפת בני אדם? מחיר כל ציפור מאה דינרי זהב!" המחיר היה גבוה מאד, אך הסקרנות הייתה גדולה יותר. אנשי העיר התאספו סביבו, והרוכל הסיר את הלוט. בכלוב היו שתי ציפורים יפהפיות. כדי להוכיח את דבריו, פנה הרוכל לציפור הראשונה ושאל אותה שאלה. הציפור פתחה את מקורה וענתה לו בשפה ברורה, חכמה ושקולה. הקהל נדהם ומחא כפיים. לאחר מכן פנה לציפור השנייה. זו פתחה את מקורה והחלה לצרוח, לקלל, לחרף ולגדף את העומדים בשוק בקול צורם. אחד מעשירי העיר, שרצה להרשים את חבריו, ניגש לרוכל, שלח ידו לכיסו, שלף מאה דינרי זהב ואמר: "אני קונה את הציפור הראשונה, המדברת דברי חכמה!" הרוכל הניד בראשו בשלילה ואמר: "מצטער, אדוני. הציפורים הללו נמכרות רק כזוג. אם תרצה את הציפור החכמה, עליך לשלם מאה דינרים נוספים ולקחת גם את הציפור המקללת". העשיר התרגז: "למה שאשלם הון עתק על ציפור רעה ומזיקה שרק תקלל בתוך ביתי?!" ענה לו הרוכל בחיוך: "דע לך, שבלעדי הציפור המקללת, הציפור הראשונה לא תישאר חכמה לאורך זמן. רק כאשר הציפור החכמה שומעת בכל יום את הגידופים והכיעור של הציפור השנייה, היא מבינה כמה הדיבור הרע הוא מאוס, ומתוך כך היא מתאמצת עוד יותר לדבר אך ורק דברי חכמה, נועם וטהרה". לפעמים אנו נתקלים בסביבתנו בדיבורים שליליים, רכילות או לשון הרע. הדיבור המכוער פוגע ומאוס, ודווקא מתוך כך צריכים אנו לקבל החלטה אישית ולדבר אחרת. מילים יכולות לבנות עולמות או חלילה להחריבם. יש לך את היכולת לבחור מי אתה רוצה להיות וכיצד אתה בוחר להתבטא. אחד התיקונים המרכזיים בזמן הזה הוא תיקון הדיבור. הנטייה הטבעית שלנו לאורך השנה להיגרר ללשון הרע, כעס, ביקורת ודיבורים שליליים. חודש אלול הוא הזמן "להשתיק" את הציפור המקללת שבתוכנו, ולעורר את הציפור החכמה, להרבות במילות עידוד ומילים טובות לזולת. כשהפה שלך נקי, התפילה שלך נשמעת חזק וברור יותר. הכלי של הימים הללו הוא הפה, השתדל לעשות אותו כלי המייצר יהלומים ופנינים, כך תזכה שמי ששומע תפילת כל פה ישמע גם את תפילותיך... ("חיזוק יומי" - רונן קרתא‏) יום טוב, בשורות טובות ובעזרת ה' ננצח לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים שמירה על חיילינו בקרבות, לרפואת כל הפצועים. אמן!

כָל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלא מָמוֹן הַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא צֶדֶק וְזֶה צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדתֶיךָ אֲבָל כְּשֶׁחָבִיב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן זאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַאֲוַות מָמוֹן.. שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה אֱמוּנָה מְאד, זֶה מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְכָל מְאדֶךָ"

עִקַּר הָאֱמוּנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה'