YUV.AI - בינה מלאכותית בעברית

אם אני נותן ערך אמיתי בתוכן שלי אבל אני לא מקבל לייקים או תגובות - האם זה אומר שהתוכן שלי לא שווה כלום? ברור שלא. אז למה המוח שלנו יגרום לנו לחשוב אחרת? תחשבו על זה. שיתפתם בתוכן שבאמת יש בו ערך אבל כמעט אין טראפיק. כלום. מה המחשבות שמיד עולות? כנראה לא מספיק מעניין, לא מספיק טוב, עדיף לא לפרסם יותר ועוד כל מיני פנינים. זה מה שהמוח גורם לנו לחשוב. גם אם התוכן שכתבנו הוא באמת ברמה הגבוהה ביותר! אז למה זה ככה? כי המוח פועל בצורה הישרדותית, כך אנחנו בנויים. הוא מחפש סגירות מעגל ולא אוהב דברים פתוחים, יודע שעליו להתגונן ולכן מספר לעצמו סיפורים שבינם לבין המציאות אין קשר. התירוצים שהמוח מספק לנו עוזרים לנו לסגור מעגל - אבל במחיר של הטעייה. אם הוא לא יעשה את זה - נצטרך להתמודד עם הקושי האמיתי: חוסר בהירות ואי ודאות - האם הפוסט מעניין? האם כתבתי טוב? האם התוכן שלי שווה משהו? מהר מאוד זה הופך להתמודדות עם חוסר ביטחון: אני לא מספיק/ה. אחרים כן. עובדה שאצלם יש לייקים. לי אין אז כנראה שאני לא מעניין. כל זה כשיכול להיות שכתבנו הכי מעניין שבעולם וזה בכלל לא אשמתנו, זו אשמת הרשתות ״החברתיות״ שאמורות לחבר בינינו אבל גורמות לנו להרגיש שרק מי שיש לו מעורבות נחשב. הן נותנות לנו ציון ודירוג שנועד לדרבן אותנו להתמכר יותר לפלטפורמות שלהן ולעשות את זה לכאורה בשם חיבור לאחר, אבל הן מעודדות חוסר ביטחון ודירוג חיצוני. ובגלל שקשה לנו להתמודד עם הפער שבין מה שאנחנו מצפים (המון תגובות) לבין מה שקורה (כמעט כלום) - המוח מגן עלינו אבל פוגע בנו כי ההגנה שלו היא ע״י הקטנה שלנו בעיני עצמנו. לכן, כדאי לזכור שהמוח הוא מדהים, אבל צריך לדעת להסתכל גם על המציאות העובדתית - למרות שזה יגרום לנו להתמודד עם נקודות החולשה שלנו בעצמנו. במקום לדמיין שהתוכן לא טוב ולהיכנס לסרטים - להבין למה. אולי אנחנו לא מספיק פעילים? אולי לא מגיבים לאחרים? אולי לא מייצרים תוכן בצורה עקבית? אולי המועד של הפרסום לא נכון? ברגע שמסתכלים על הדברים עובדתית ולא נותנים למו״ל להכניס אותנו ללופ של פסטיבל מספרי סיפורים - נוכל להתמודד עם עצמנו, לחזק את הנפש שלנו, לחיות לפי מה שקורה באמת ולא לפי מה שרץ בראש שלנו. ואז באמת מתחשלים. זה רלוונטי לפעמים בהן לא קיבלנו תגובה על תוכן, לגוסטינג שאנחנו חווים בין אם זה מראיונות, מדייטים, מניסיונות ליזום, מעניין שתמיד מהר מאוד אנחנו מרגישים כלום ושום דבר בגלל המוח שאנחנו ככ מעריצים. מצד שני, מה שיפה הוא שברגע שלא נותנים למוח לשלוט אלא אנחנו שולטים עליו ומבינים שיש פה קונטקסט שצריך לתת לו - ואז הוא עוזר לנו לפרש את המציאות עובדתית ולא דימיונית - אז זה באמת עובד. וכך גם AI. מודל שפה גדול אוהב סגירות מעגל ולהשיב למשתמש. אז הוא ירצה וימציא ויקשקש. מנגד. ברגע שניתן לו את ההקשר הרלוונטי למשימה - הוא יענה ״בול בפוני״! השראה גדולה לפוסט הזה היא Ziv Beilin שכותבת המון על איך המוח שלנו עובד במגוון סיטואציות וזה מרתק. אם יש לכם המלצות על חומר קריאה בנושא הזה אשמח מאוד. תזכרו: החוזק שלכם לא בא מהתגובות של הסביבה. זו תלות במשהו חיצוני שלא מחזיק. במקום להיות נתונים לחסדי הסביבה ולמצב רוחם - בואו נסתכל על זה אחרת. כמה פרסמנו למרות שלא רצינו, איך התגברנו *ביחס לעצמנו*, לטפוח לעצמנו על השכם שאנחנו יוצאים מאיזור הנוחות של עצמנו. מחכים. ממתינים. מתמודדים עם חוסר ודאות. ובעיקר לא נותנים למוח להשלות אותנו. מסתבר שגם האדם וגם המכונה פועלים כך, כמה שזה מעניין! שבת שלום ובשורות טובות 🙏

ה-AI אמר לי שאני מתלהב מהר, מתחיל הרבה דברים, אבל לא מסיים אותם וקופץ לדבר הבא. צודק. אבל הנה, פרויקט ללקוח שכולו Vibe Coding אוטוטו באוויר - והפעם נאלצתי לסיים אותו מא׳ ועד ת׳ ורציתי לשתף אתכם בדברים שלמדתי שעושים את ההבדל בין תסכול להצלחה. וייב קודינג אין פירושו לא להבין מה עושים. להיפך. צריך להבין לפרטי פרטים את הפרויקט. ברגע שמבינים אותו - יודעים למקד את ה-AI במה לפתח ואיך. קחו דוגמא. אם תבקשו מה-AI לפתח אתר שמאפשר להתחבר עם מייל של גוגל, כנראה שמשהו יקרה. אבל אם תגידו לו עם איזו חבילה תרצו לבצע את החיבור (למשל Clerk) - הוא יהיה מדויק לצורך שלכם. זה לא נגמר פה. זה רק מתחיל. אחרי שאומרים באיזו חבילה להשתמש - מתחילות הבעיות. למשל, חיבור לגוגל פתאום מפיל את כל האפליקציה. למה? שואלים את ה-AI שנכנס ללופ ולא מצליח. ואז מה? זה השלב שצריך להבין מה קורה פה. איך אימות עובד? מה התהליך? מה השלבים? אם לא מבינים, נכנסים ללופ בלתי נסבל ובלתי נגמר. מנגד, אם מבינים, מתחילים לפרק את השלבים ולמקד את ה-AI. לדוגמא, האפליקציה קורסת בתהליך ה-handshake אחרי שמקבלים המון שגיאות בקוד 431, השגיאה מתקבלת בעת פניה לכתובת XYZ. בדרך הזו ה-AI יתקן מהר מאוד (יחסית). דוגמא נוספת. אתם רוצים אפליקציה שמתחברת לשירותי גוגל כמו גוגל דרייב כדי למשוך משם קבצים ולהציג אותם. אתם יכולים להגיד את זה ל-AI וכנראה שזה לא יעזור. מהר מאוד תראו דברים כמו OAuth ו-Google Cloud וארגון. אם לא תבינו מה זה אומר - כאן תיכנסו שוב ללופ. מנגד, אם תקחו רגע, תבינו מה זה ואיך עובד התהליך הזה, תופתעו לגלות כמה מהר תצליחו. לדוגמא, אם תעצרו ותשאלו את GPT או קלוד (אני מאוד אוהב לשאול את המודל הקולי של GPT שעובד מדהים ואני מנהל איתו ממש שיחה) - הוא יסביר הכל. מה זה. איך זה עובד. לדוגמא, שצריך להפעיל את השירות בענן של גוגל, תחת הארגון שנרצה לגשת למסמכים שלו, משם ליצור חיבור לאפליקציה, להגדיר את הכתובות שמהן תתבצע גישה לענן של גוגל, כמו גם את המשתמשים, וכך נגדיר את דרך האימות ונקבל מפתח גישה. ברגע שזה קורה, אפשר להגיד ל-AI שמפתח מה עשינו ומהר מאוד השירות יהיה זמין באפליקציה שלנו. כנ״ל לגבי חיבורים ל-s3, לשירותים שונים של אמזון, לבסיסי נתונים כמו MongoDB או Supabase או DynamoDB וכדומה. דבר נוסף שחשוב הוא להבין איפה צריך לשלב באפליקציה קריאות LLM רגילות ואיפה סוכנים. איזה סוכנים יהיו מוחצנים ללקוח ואיזה סוכנים אחראים על יצירת תובנות מאחורי הקלעים והלקוח בכלל לא ידע על קיומם אלא אם נציין זאת בעיצוב בצורה מפורשת. איך נרצה לפרוס את הסוכנים, על איזו תשתית וכו׳. בקיצור המסר שלי הוא שככל שאנחנו עוצרים רגע, משלימים את פער הלמידה ב-10-15 דקות וממשיכים, אנחנו נרוץ מהר ומדויק יותר. אבל אם לא נעשה את זה, מה שמאוד מפתה, וננסה לרוץ מהר - ניכנס ללופ שה-AI לא יצא ממנו בקלות ואולי רק כעבור שעות. אם בכלל. ויוצא שהחיסכון שלנו להתעמק - עולה לנו ביוקר. אז לא צריך לפתח קוד כמו פעם, אבל כן צריך להבין מה אנחנו רוצים, ולדבר ל-AI בשפה הנכונה. זו אומנות לכל דבר. פרויקט ה-Vibe Coding הזה שאני מפתח ללקוח אוטוטו עולה לאוויר, לעובדי החברה עצמה, זה מאוד מרגש. פרויקט ראשון שמשלב כעשרה סוכני AI מתקדמים, שילוב של תשתיות בענן ובצורה מאובטחת וסגורה. ניטור קריאות ועלויות. בסופו של דבר תוך שני ספרינטים שוב הגענו לתוצר של מספר רב של חודשים שבתי תוכנה אחרים ביקשו. וייב קודינג זה לא לעשות הנחות לעצמנו. זה להבין ולדבר למכונה נכון - שזה הקסם.

והיום בפינתנו: סרטון שבו נשמע האח הגדול לכאורה מהנדס תודעה ותופר הדחות, בקולו, בעברית מושלמת. מה דעתכם? אמיתי או AI?

את זה אתם חייבים לראות: העליתי את ספר החוקים של מדינת ישראל והפכתי אותו לשופט AI שיכול להשיב, לנסח פסקי דין וכל כולו סוכן AI שיכול להיות אפילו שרת MCP בעצמו - והכל בקלות וללא קוד ודרך PINECONE! קחו לכם 4 דקות ותהנו ממני ומרגליו הנהדרות של יורש העצר שיודע איך לבלות את הזמן בסגר המדהים שלנו 😂

מרעיון של לקוח ל-MVP חי וקיים - תוך חצי רבעון. הכל בזכות v0 + Cursor (עם הבנה טכנית) לקוח שלי בנה Prototype עם v0 ושלח לי את הקוד - אני לקחתי את זה משם עם Cursor כדי להוסיף צד שרת ולפרוס על AWS בחיבור ל-GitHub. לא האמנתי כמה כאב ראש זה חסך לכולנו. בגלל שהלקוח עובד בחברה, הוא כבר דאג להגדיר את הצרכים ובאמצעות פרופטינג בנה בעצמו אבטיפוס ממש מרשים. אפילו שאפתני. אבל מבחינתו - זה המוצר. עכשיו צריך להפוך אותו לאמיתי. וכאן אני נכנסתי לתמונה. לפני הכל - התרשמתי, הופתעתי, וקצת פחדתי. התרשמתי והופתעתי כי זה היה באמת יפה. קצת פחדתי כי הוא בעצם הצליח להוכיח כמה הוא האיץ את תהליכי האיפיון ותכנון המוצר. ממספר חודשים למספר ימים. מטורף. בשלב הזה אני נכנסתי לתמונה. ובגלל ש-v0 הוא של Vercel, היוצרים של NextJS, הקוד שהלקוח שלח לי (ומבלי שהוא התכוון לכך בכלל) כבר היה פרויקט NextJS, אבל בלי כל הלוגיקה בפועל של ה-LLMs (סוכני AI) ושל השרת ובסיס הנתונים והאותנטיקציה. מה שנותר לי לעשות הוא לפתוח את הפרויקט שלו בקרסר, ולהתחיל להסביר לו מה הפעולות שדורשות צד שרת ואיך אני רוצה אותן. לאחר מכן להוסיף את יתר החיבורים (אני קורא לזה ״חיווט״) יחסית בקלות. ובמהירות רבה כבר הייתה אפליקציה ב-Deploy על AWS שמוכנה ל-QA לקראת שחרור ה-MVP. מחודשים - לימים. לאחר מכן החלו סבבי תיקונים. הוספת לוגיקה לסוכנים. ועוד Prompt Engineering. לקח עוד מספר שבועות בודדים. כ-2-3, וה-MVP כבר החל לצבור פידבקים ממשתמשים. התהליך הזה, מכלום ושום דבר ל-MVP שהוטמע בחברה, החל והסתיים תוך חצי רבעון, במקום שלושה וחצי רבעונים כפי שספקים טענו שצריך לפרויקט שכזה. שורה תחתונה, שוב אני רואה את זה בעיניים. מספיקה הבנה טכנית של איך הדברים עובדים - ומשם מנחים את ה-AI מה לבצע, וטסים קדימה. טיסת AI גורמת לכל דבר לקרות. מאיצה תהליכים. משל מדובר במאיץ חלקיקים גרעיני (חייבים להשחיל משהו על איראן, בכל זאת, ענייני דיומא). אם הלקוח לא היה משתמש ב-v0, או שהוא היה מייצר את הקוד באמצעות חבילות / מסגרות עבודה אחרות שאינן NextJS, עדיין היה אפשר לעבור את התהליך שתיארתי, אבל יש משהו מאוד אינטואיטיבי כשזה v0 - NextJS - ואז עובדים על הקסם האמיתי. ובשבילי זה מרגיש מהיר יותר. הרבה יותר. עובדה שכך גם היה בפועל. יהיו שיגידו בצדק - זה רלוונטי גם אם עובדים ב lovable, bolt, base44, creatr וכו׳. כנראה שאתם צודקים, אבל פה הלקוח הוא זה שבחר את v0 ויצר ״בטעות״ פרויקט NextJS - וכולנו הרווחנו מזה. וגם למדנו ״לטעות״ כך במכוון להבא. ובנימה זו תודה רבה למי שהמליץ עלי בשושו לתכנית הכוכבים המדהימה של גיטהאב שנקראת GitHub Stars, אין לי מושג מי עשה את זה אבל זה מרגש ותודה רבה!! 🫶🫶🫶

לצערי אני נאלץ לדחות את הכנס שתוכנן ל-30.6 בשל האירועים הביטחוניים. אני עובד על תיאום מועד חדש שבו יהיה ליינאפ אחר אחר אבל תאמינו לי שאני אדאג ואעשה הכל כדי שגם זה יהיה ברמה הכי גבוהה שיש עם הדוברים וסיפורי הלקוחות הכי רלוונטיים ומעניינים שיש! לשם ההוגנות - כל מי שרכשו כרטיסים - כמובן שהכרטיס נשמר לכם אוטומטית למועד החדש, אני אפיץ במייל עדכון מסודר, ומי שרוצה לבטל את הכרטיס שלו/ה - מוזמנים לשלוח פנייה לכתובת המייל שממנה קיבלתם את אישור ההזמנה - ונטפל. עמכם הסליחה, גם אני מבואס, אבל ככה זה במדינה שלנו. נקווה ונתפלל לטוב 🙏

היום סופסוף השתמשתי ב-Codex, סוכן הקוד החדש של OpenAI שמשתמש במודל שאומן במיוחד לקודבייסים מאוד גדולים וזמין דרך הדפדפן - אז מה זה בכלל? בעידן שבו כל השחקנים הרציניים נמצאים במגרש הקוד, לקח ל-OpenAI זמן להיכנס. במגרש הזה יש לנו את סוכני הקוד של קלוד, גיטהאב, אמזון - ועכשיו גם את OpenAI. לא מדובר במודל ״הרגיל״ שיודע לג׳נרט קוד, אלא מדובר בסביבה שבה אפשר לחבר ספריות (ריפוז) מגיטהאב, פרטיות או ציבוריות, לתת לסוכן הקוד גישה לאינטרנט, ולשאול שאלות על כל הקודבייס - וכמובן לאתר באגים בריפוז הקיימים, להציע אופטימיזציות, ליצור Pull Request וממש לבצע את כל השלבים עד לשלב ה-Merge שתלוי בבקרה ידנית. מנגד, הסוכן של גיטהאב קופיילוט, מתחבר מאוד יפה לכל האקוסיסטם של גיטהאב. אפשר לתייג אותו ב-PRs או ב-Issues והוא יצא לדרך לבדו ויעדכן לאחר סיום. גם קלוד קוד בגרסת ה-CLI (טרמינל) יודע לעבוד יפה, הוא לא זול במיוחד אבל הוא מנהל יפה פרויקטים. לעומתם, Codex שאני בדקתי זמין דרך GPT בסרגל הצד ולחיצה על Codex שם תוביל לעמוד החדש. נצטרך ליצור ריפו חדש ידנית בעצמנו בגיטהאב - ורק אח״כ נוכל להשתמש בקודקס. נתחבר עם גיטהאב שלנו, נבחר ספריה, ונבקש מקודקס להשיב על שאלות או לכתוב קוד. מה שיקרה הוא מעניין - סוכן הקוד של OpenAI Codex יעבוד, ירים טרמינל לעצמו, יכתוב את הקוד, יריץ אותו בסביבה סגורה, יבצע בדיקות, ולאחר שסיים יעדכן אותנו שבוצע. אם נשאל אותו שאלות הוא ממש מראה לנו איך הוא מפעיל טרמינל ובודק בעצמו. לבסוף אנחנו רואים, בתצורת ה״גיטהאב״ הקלאסית את הקוד שנכתב, את מה שהשתנה, כך שזה די נגיש וקל. עם זאת, זה לא נוח שצריך ליצור בעצמנו ריפו, מרגיש שלוקח לכלי המון זמן לעבוד, וגם לא ברור במה הוא טוב יותר מגיטהאב Workspaces או אפילו תשאול מתוך Pinecone או Turbopuffer או Cursor עצמם. זה עוד שחקן במגרש. אני כנראה אחזור אליו בעיקר כדי לבדוק את ההבנה שלו על קודבייסים גדולים. מנגד, אני לא בטוח שבאמת חברות ירגישו בנוח לחבר אותו לסביבת פרודקשן שלהן - ופה דווקא לגיטהאב שוב יתרון גדול. היות והרבה חברות שומרות את הקוד בגיטהאב. בקיצור, עוד כלי שעוזר להבין קודבייס גדול, לא ברור יתרון כתיבת הקוד שלו. על זה נדע כנראה בהמשך.

איפה פלטפורמת n8n ממלכדת אותנו? מצד אחד - n8n שוחרר כקוד מקור פתוח, מה שנותן תחושה ששווה להשתמש במוצר כי הוא חינמי בהתקנה מקומית. רק מה? המייסד שלהם הסביר שבהתחלה המוצר היה חינמי לגמרי 3 שנים, עד שהם החליטו לפתח פיצ׳רים עבור ארגונים - ועבורם הם רוצים לגבות כסף כדי להרוויח. זכותם. מבחינתנו - ברגע שרוצים להשתמש בגרסא החינמית בפיצ׳רים חשובים כמו משתנים גלובליים או חיבור ל-Git, או שיתוף פעולה בין חברי וחברות צוות בפרויקט קיים, או אפילו דברים בסיסיים כמו למפות בלוגים בתרחישי האוטומציה… פתאום צריך חשבון בתשלום כדי להשתמש, אפילו שמדובר בגרסא הפתוחה שמותקנת מקומית. לדברי המייסד, הגרסא החינמית מקבילה למנוי ה-Starter בתשלום. ואז זה מוביל למלכוד: מנוי עולה 20 יורו לחודש אם לוקחים מנוי שנתי, בגרסת הבסיס, כך שנוצר מצב שעובדים עם הכלי בהתלהבות על, ואז מגיעים לנקודות האלה ואו שמשדרגים בעל כורחנו או שמתחילים לבנות הכל מחדש בפלטפורמה אחרת. בבלוג שלהם, n8n אומרים שצריך להסתכל עליהם לא כאל קוד מקור פתוח אלא כאל גרסת ליבה חינמית, ואם רוצים פיצ׳רים נוספים כמו אלה שהזכרנו - לפתוח את הארנק. אז פעם הבאה לפני ששוב קופצים בהתלהבות על n8n צריך לזכור גם את הדברים האלה. קל מאוד להתלהב מתרחיש שעובד מקומית כשלא לוקחים בחשבון את הצורך הלוגים, משתני סביבה או משתנים גלובליים, שימוש ב-SSO או בכלל, כל מה שקשור לעולם האמיתי. זה נחמד מאוד למשחק, פחות רלוונטי לעולם האמיתי כשמחפשים פתרון Open Source לוקאלי אמיתי. כנראה שבסוף משתמשים יעדיפו לשלם כדי לעבוד בענן של n8n ולקבל את כל זה. מה שאומר מתחילים בהתלהבות בחינם ומהר מאוד מתחילים לשלם גם אם לא רצינו את זה בהתחלה. זכותם, שוק חופשי, אבל השקיפות הזו חשובה וחבל שהיא מסתתרת ומגלים אותה כשנתקעים עם צורך אמיתי.

בין הקלטות לפיתוחים עצרתי כדי להראות לכם שהצלחתי לאמן קולות של סלבס ב-ElevenLabs עם המודל החדש V3, וגם לשלב DeepFake בלייב במצלמה ובקול!

שיבוש השגרה מעמיד אותי לראשונה בהתמודדות הזו כעצמאי. מצד אחד, פגישות שבוטלו (וזה מובן), מצד שני המדינה לא נותנת גב - לא בדמות של סיוע כלכלי לעסקים, לא ימי ״חופשה״ או ״מחלה״, אנחנו משלמים ביטוח לאומי ומיסים כחוק אבל לא מקבלים שום דבר בתמורה, ממש שום דבר. אבל! אני מתסכל על זה גם כהזדמנות. יש כל כך הרבה דברים שממתינים לי על השולחן כדי לטפל בהם כמו פלטפורמת הלמידה שלי, סדרת מיני קורסים שאני רוצה להקליט זמן רב, ושינוי המציאות וביטול ״השגרה״ - גורם לי להמציא את עצמי מחדש, שזה אומר איזה כיף שיש הזדמנות להתעסק סופסוף במה שהנחתי בצד אבל רציתי ככ הרבה זמן. אז אפשר להסתכל על זה כ״איך קשה לחיות פה״ ו״המדינה דופקת אותי״, אבל אפשר גם לנסות להסתכל לכיוון אחר, כי זה ממש לתחושתי שה׳ מסיט את המבט שלי לכיוון אחר כדי שאתעסק עכשיו בדברים האחרים. אני יכול להתכחש ולהתמרמר, או שאני יכול לחשוב מחדש על איך אני ממציא את עצמי. בכל קושי טמונה הזדמנות. יש לנו היום את Lovable פתוח לכולם בחינם, ויש לנו הזדמנות לחשוב על מה שדחינו כל הזמן ועוד לא הגענו אליו - ולהתחיל לטפל בו. בקיצור, איך המשפט המפורסם אומר? לפעמים ה׳ נותן לנו סטירה - לא כדי להכאיב לנו - אלא כדי להסיט את המבט שלנו לכיוון אחר שיותר טוב לנו שבחיים לא היינו מסתכלים לכיוונו אם לא הייתה מגיעה הסטירה 😬 בתפילה לבשורות טובות לכולם! איך אתם הולכים להגשים את עצמכם היום?

עזבו רגע את איראן - לאבאבל ‏מפרגנים עם 24 שעות בחינם לגמרי!!! ועכשיו חזרה לאיראן. ברוך הטוב והמיטיב. אנחנו חיים בהיסטוריה ורואים אותה בעיניים. כמו מלחמת ששת הימים - אבל מול איראן ובדור שלנו! איזו גאווה להיות חלק מהעם הזה, כל הכבוד לכוחות הביטחון שלנו, אין מדינה כזו בעולם! ותודה לקדוש ברוך הוא שעושה לנו ניסים ונפלאות!! שלא אחד בלבד עמד עומד ויעמוד עלינו לכלותינו - והקב״ה, וכוחות הביטחון שלנו, מצילנו מידם!! ולגבי ביטול הלימודים לשבוע הקרוב, מאתגר מאוד, אבל באמת ממליץ לנצל את Lovable - תנו לילדים לבנות עם AI בחינם, תנו להם להתעסק ב-AI ופיתוח ללא קוד. שלא יאבדו את זה משעמום או לחץ, שיתעסקו (וגם אנחנו) בטוב, נעשה טוב. ובע״ה שנזכה להרבה טוב ולשובם המהיר בקרוב. תזכורת ש-Lovable זה אתר שמאפשר לפתח אתרים ללא קוד, הוא מדהים, והוא פתוח בחינם עד 15.6 בשעה 23:59 בלילה. תהנו! שבוע טוב 🤩

אני מרגיש שהחיים שלי התחלקו כרגע ל-2: לפני שהתחלתי לעבוד עם Hubspot בשילוב MCP - ואחרי. הגעתי לשלב שאין מנוס מעבודה "מסודרת" עם מערכת ניהול לקוחות (CRM), בהתחלה פיתחתי לעצמי משהו, אח"כ חקרתי מיליארד כלים, ולבסוף החלטתי ללכת על Hubspot, ב-Tier החינמי שלהם. אחרי שהקמתי לבד את הלקוחות ואת המשימות, החלטתי לחקור גם את השילוב של MCP כדי לתפעל את האבספוט דרך קלוד וגם לחקור את Connectors של GPT. במקרה הזה GPT אכזב, האבספוט זמין רק אם מפעילים את DEEP RESEARCH שזה מיותר לחלוטין. מנגד, קלוד המלך שיחק אותה בענק. הייתי צריך ליצור אפליקציה פרטית בהאבספוט כדי לקבל מפתח API שאותו הגדרתי בקלוד (בהגדרות המפתחים -> הגדרות MCP בקובץ ה-JSON), נתתי הרשאות לאפליקציה בהאבספוט, ועכשיו לא רק שהכל מסודר לי ב-CRM, אלא שאני יכול לנהל הכל דרך קלוד. כך למשל, כשראיתי שמה שאני מקבל לא מספיק לי ואני רוצה לשנות דברים אבל לא רוצה להתחיל להתעסק בזה בעצמי כי זה מבזבז לי את הזמן - כאן מגיע ה-MCP ומבצע זאת עבורי, ישירות מקלוד - ובלי קוד! אם אתם כמוני, וצריכים ניהול לקוחות מסודר עם מעקב מסודר, שתדעו שזה פיתרון אדיר, מניח שזה זמין גם במערכות CRM אחרות בתצורה כזו או אחרת, אבל זה משנה חיים. באמת. תהנו! שבת שלום שקטה ובטוחה, בתפילה לבשורות טובות! @HubSpot @AnthropicAI

אחרי מהפכת הטקסט לדיבור בעברית זה פשוט מתבקש: פודקאסט חדש "AI בגובה האוזניים" שבו אארח דמויות AI לשיחות טכניות וכיפיות על טכנולוגיות ובינה מלאכותית, והכל מטקסט לדיבור ושיבוטי קול - בעברית! הטיזר עלה וזמין בקישור ב-RSS ובקרוב יופץ גם לספוטיפיי ויתר הפלטפורמות. מוזמנים להאזין בינתיים כאן: https://rss.com/podcasts/yuvai/2070483/